שיפוץ שולחן סלון ישן

תיקונים ושיפוצים

שולחן רעוע צבוע בצבע שמן חום ששימש את הילדים לציור בצבעי פסטל, נלקח לשיפוץ והתגלה כשולחן סלון נאה מעץ טיק

כשקנינו את הדירה היינו זוג צעיר עם זאטוט ועוד שניים בדרך. חדר גדול וריק קיבל את השם הזמני “חדר סטנגה”, ואחר כך הפך לחדר משחקים לילדים. שולחן סלון ישן ורעוע שהיה בדירה שימש את הקטנים כשולחן לציור בצבעי פסטל. כמה שנים אחר כך גבהו הילדים ופיתחו תחביבים אחרים, והשולחן נשלח לשיפוץ

השולחן לפני השיפוץ

אז כך נראתה פלטת השולחן כשנחתה בנגריה שבמרפסת דירתנו – צבע שמן חום כהה מתקלף, מנומר בכתמי צבעי פסטל, שאריות פלסטלינה ו..מסמרים, הרבה מסמרים

מסמרים, הרבה מסמרים

מבט על בסיס השולחן גילה חלקים שבורים ורעועים ומחוברים במסמרים. אני לא בטוח אבל ייתכן שמבעד לערפל האופף כמה שנים בחייו של מי שגידל תאומים, ובמקרה יש לו כמה מסמרים בגודל הזה בארגז הכלים, איני יכול לשלול שבאיזה יום של טישטוש תרמתי בעצמי כמה מהמסמרים האלה. מכל מקום המסמרים נשלפו בעזרת מברג, לום וחולץ מסמרים

תיקון מחברי הרגליים

הלכה הישנה הוסרה בשיוף – מלטשת מלבנית היכן שניתן היה להיכנס איתה, שיוף ידני היכן שצריך. נייר 120 לרוב הסרת הלכה, 80 (ואחריו 120) למקרים קשים, נייר עדין יותר לפני הגימור (180 או 220, אולי אחריו גם 240 או 280)

הרגליים היו כל כך רעועות ועם חופש בין החלקים, שהחלטתי להדביק הכל יחד כאשר המסגרת מוברגת לפלטה.

הדבק הגדול הוא דבק נגרים צהוב רגיל, קרוב משפחתו של הדבק הפלסטי הלבן, ומשמש לכל הדבקה רגילה בין חלקי עץ. הקטן הוא דבק פוליאוריטני מתנפח, שמטרתו התגברות על אי דיוקים, חריצים וחללים קטנים. זה דבק שדורש תשומת לב – אוורור החדר, הרטבה קלה של החלקים לפני ההדבקה כיוון שהדבק מופעל במגע עם מים, וכליבה ארוכה למשך יממה כיוון שהתנפחות הדבק עלולה להזיז את החלקים.

חדי העין ישמו לב שבתמונה זו לאחר ההדבקה הרגליים לא מקבילות – אני משתף גם בטעויות שעשיתי בסערת הדבקת וכליבת כל המחברים בזמן שהדבק הצהוב אץ ומתייבש לו, זמן העבודה שלו הוא בערך 20 דקות

אחד המחברים אחרי ההדבקה. הקצף הצהוב הוא הדבק המתנפח לאחר ייבושו

מחבר כזה לא יכול להישאר כך ולכן חוזק מבפנים במשולש עץ

אותו מחבר מבחוץ זכה גם לטריז מעץ בוק. גם פה משתף בטעויות – היה עלי לגוון את הטריז לגוון הדומה ליתר הרהיט. אפשר לגוון באבקת בייץ שעולה 10 ש”ח לשקית ואותה ממיסים במים, ואפשר לגוון בלכה צבעונית בגוון מתאים. בכל מקרה הגיוון היה צריך להיעשות לפני יישום הלכה השקופה על הרהיט כולו

גימור בלכה

השולחן צופה בלכה על בסיס מים בעזרת ספוג לח. הרגליים מוגבהות פה על מסמרים כדי שתחתית הרגליים לא תידבק לעיתון.
הערה מאוחרת, כ- 7 שנים אחרי שיפוץ השולחן: מומחים ממני מעירים שהגימור הראוי לעץ טיק הוא שמן מתאים. בהתחשב במה שעבר על השולחן ומה נספג בו לפני שהגיע לטיפול, ובזמן שעבר מאז יישום הלכה על בסיס מים, ללא שינוי באיכות הגימור – נראה שהבחירה בלכה על בסיס מים עדיין היתה סבירה.

רגליות

תחתיות הרגליים צופו גם הם בכמה שכבות הגונות של לכה. סיבי קצה של עץ רגישים במיוחד לרטיבות. כדי לבודד רהיטי עץ מהרצפה מקובל לחבר רגליות לבד (מימין בתמונה) או סיליקון (משמאל)

פלטת השולחן

חורי המסמרים טופלו ב”דבש נגרים” מעורב עם נסורת מליטוש פלטת השולחן. זה חומר רך שניזוק בליטוש והיה צורך לחזור על הטקס שוב, והפעם ללטש ממש בעדינות, ראו התמונה התחתונה

ליטוש ממושך במלטשת אקסצנטרית גילה את נפלאות פורניר הטיק שהתחבא מתחת לשכבות הגיל

מלטשות

מי שמתעניין בסוגי המלטשות שהזכרתי:

מימין פד אליו מחברים נייר לטש לעבודה ידנית. זה הספציפי משמש לתיקוני שפכטל בקירות ומכל מיני סיבות לא מתאים לעץ. החלופה היא קוביית עץ, יש המדביקים לה פיסת שעם או גומי. קוביה או פד כאלה ימנעו שיוף נקודתי עמוק מדי במקום בו האצבעות מפעילות לחץ.

באמצע מלטשת רוטטת – סוס עבודה לכל דבר משיוף קירות (המומחים משתמשים במלטשת ריבועית, קטנה יותר) ועד ליטוש עץ. יתרונה שניתן להחזיק אותה ביד אחד וקורת עץ צרה ביד השניה, ועדיין לשלוט בכל העסק.

משמאל מלטשת אקסצנטרית שמשמשת להחלקה ברמה גבוהה של משטחי עץ גדולים. בעת עבודה על משטחים אפשר להניע אותה מפה לשם בקלות ולתת לה לעשות את העבודה. סמוך לשפת המשטח היא כבר קשה לשליטה, ואם תנסו לעבוד איתה ממושכות על קנט של קורה, הרעידות יהרגו אתכם עד כדי תחושת נימול באצבעות. מי שלא מרבה ללטש משטחי עץ לרמה גבוהה לא צריך מלטשת כזאת, גם הרוטטת תעשה את העבודה.

מקצוענים ישתמשו במלטשת פניאומטית המופעלת בלחץ אוויר ע”י קומפרסור ולכן מרכז הכובד שלה נמוך בהרבה והיא מזיקה פחות לכף היד.

טעויות ושאר דברים מעניינים

ליטוש ממושך מדי סמוך לשפת הפלטה עבר דרך הפורניר עד הדיקט בבסיס. זה עניין לרסטורטור מקצועי לתקן דבר כזה, אם בהתאמת הגוון עם בייץ, או בשתילת פיסת פורניר תואמת

וכמה שאריות צבע נותרו בחריצים, ולאור התמונה הקודמת ברור מה היה קורה אם הייתי ממשיך ללטש

לסיכום

לפעמים גם שולחן נטוש שתתנו לו נשיקה יכול להפוך לנסיך.

התלהבנו מהתוצאה עד כדי כך שהנחנו את השולחן בסלון. זה היה לפני יותר משלוש שנים והוא עדיין שם

לתוכן זה נכתבו 0 תגובות

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן