איך (ולמה) לעשות מודינג למאוורר תקרה

טכנולוגיה מתקדמת

אז לקחתי אתגר, לפתור את החסר בתאורה מלאכותית אצלי בסלון החשוך. יש כאן הכל – היפותזה על הטכנולוגיה של התאורה, דרך מידול והדפסה ב-3D ועד ניסוי מדעי פשוט בשטף אור.

האמת, אבל האמת, שהכל התחיל בזה שרציתי לנסות את כוחי בתחרות הזו – Dare to Repair באתר הבינלאומי לתיקונים ifixit. אאמ;לק לכם – התחרות הסתיימה לפני שאני סיימתי את הפרויקט. אבל זה פחות חשוב, כי זה היה מאתגר וכיף.

אז רגע על הבעיה. המאוורר, מאוורר תקרה פשוט של חברה מוכרת, על אף שנקנה לפני שלוש שנים, כנראה תוכנן עוד בתקופת נורות הליבון, כשהגודל לא קבע. אם אתם זוכרים את נורות הליבון, העוצמה שלהם כמעט ולא הושפעה מגודל הנורה. המרכיב ששלט בעוצמה היה העובי של חוט הלהט, וכל הנורות היו פחות או יותר באותו הגודל. לכן, בתקופה ההיא, האהיל של מאוורר התקרה יכל להכיל שתי נורות בטווח רחב של עוצמות לפי הצורך והרצון של המשתמש.

אבל העיצוב של בית הנורות לא התעדכן מאז, כשדווקא בשוק הנורות הביתיות חל שינוי גדול. נורות הליבון נעלמו כלא היו, ונשארו בשוק הE27 (שזה הסימן שמתאר את התבריג הרגיל והמסורתי של בתי הנורות), שתי מתחרות: הCFL או Compact Fluorescent Lamp, שלקחה את הפלורוצנט והקטינה אותו, והLED, שכבר כולם למדו להכיר, כנורה עוד יותר חסכונית, אך עם מעט מגבלות חדשות משלה.

במדריך זה לא אתעסק בדיון הנוקב בין סוגי הנורות (דיון זה כבר ערכתי לפני כמה שנים בשני מאמרים כאן באתר [1,2], ואם השתנה מאז משהו, אז הוא השתנה לטובת הפסיקה שלי דאז. שווה לקרוא למי שמתעניין). רק אומר שעל אף הנטייה המוצהרת שלי לנורות LED, המטרה הייתה להצליח להגביר את התאורה דווקא עם נורות CFL. הבעיה עם הפלורוצנטיות הקומפקטיות היא שדווקא אצלן הכי מורגש שהגודל כן קובע. ככל שהן יותר גדולות הן בעלות הספק רב יותר ומקרינות יותר Lumen (נדבר על יחידת מידה זו בהמשך) – זה לא הפקטור היחיד שקובע את כמות האור אבל הגודל בהחלט משפיע.

העניין הוא, כמו שכבר ציינתי, שבגוף התאורה של מאוורר זה, הזכוכית מגבילה את גודל הנורות כיוון שהיא מאוד צמודה לגוף עצמו. הזכוכית במצב כזה מאפשרת רק להשתמש בנורות הקטנות ביותר, וזה פשוט לא היה מספיק.

לכן, החלטתי לנסות להגדיל את החלל שבו הנורות נמצאות, על ידי הרחקת הזכוכית מגוף התאורה, וכך יוכלו להיכנס נורות גדולות יותר. החלטתי גם שאמדוד את השינוי בשטף האור כדי לראות שבאמת ההשקעה השתלמה, ולא רק אנסה לשער את השינוי מהחוויה האישית שלי.

המאוורר המדובר - אפילו כתוב בשחור על גבי מסך - תבדקו את גודל הנורות

המאוורר המדובר - אפילו כתוב בשחור על גבי מסך - תבדקו את גודל הנורות

האור לפני השינוי שעשיתי

האור לפני השינוי שעשיתי

המאוורר ללא הזכוכית, רואים שאין מקום לנורות גדולות מאלו

המאוורר ללא הזכוכית, רואים שאין מקום לנורות גדולות מאלו

מידול 3D בOnshape: מתחילים עם מה שיש

אז הרעיון הבסיסי היה לעשות מודל של הזכוכית, אותה הקליפסים של גוף התאורה מחזיקים, ואז לייצר משהו שיחזיק את הזכוכית, פשוט כמה סנטימטרים נמוך יותר כדי לאפשר יותר מקום.

איך לעבוד בOnshape לא אלמד אתכם כאן (אבל כן כאן). מה שכן אציג לכם שלבים מתהליך התכנון בתוכנה כאילו היו חלק מתהליך היצירה (מה שנכון בעצם…).

אז התחלתי עם מה שיש – הזכוכית. כדי ליצר מודל סביבה צריך קודם כל את המודל של הזכוכית. אז כשמסתכלים עליה אפשר לדמיין שהיא כמו כיפה שהיא פיסה מכדור גדול, ולכן כל מה שהזדקקתי לו זה הקוטר של הכיפה-פיסה הזאת, ועובי הדופן של הזכוכית כדי לייצר את המודל של כיפת הזכוכית. ואז פשוט לסובב את החתך הזה על הציר של עצמו.

התחלת שרטוט כיפת הזכוכית

התחלת שרטוט כיפת הזכוכית

מודל כיפת הזכוכית

שרטוט המשרבייה

המתקן (שהזכיר לי משרביה, Google it) התחיל מעותק זהה של הכיפה שנחתך כדי שדופן השפה שלו תהיה זהה לזה של הזכוכית.

לאחר מכן שרטטתי פרופיל שמחבר בין הטבעת שתתחבר לגוף המאוורר לבין מה שיחזיק את כיפת הזכוכית, וסובבתי אותו סביב הציר של עצמו.

ואז נשאר רק לחורר את המבנה הזה בצורה אסטטית שתאפשר לאור לעבור ולחום לצאת.

עותק של הכיפה כבסיס לתכנון

עותק של הכיפה כבסיס לתכנון

ציור הפרופיל שמחבר בין הטבעת שתתחבר לגוף המאוורר לבין מה שיחזיק את כיפת הזכוכית

ציור הפרופיל שמחבר בין הטבעת שתתחבר לגוף המאוורר לבין מה שיחזיק את כיפת הזכוכית

המבנה הכללי מוכן

המבנה הכללי מוכן

המשרבייה מוכנה

המשרבייה מוכנה

תוספות טכניות למתקן

חשבתי הרבה על איך לדאוג שאצליח להלביש את המתקן על הזכוכית, הרי המתקן בצד אחד בגודל הזכוכית ובצד שני קטן מהזכוכית, והיא צריכה להכנס לתוכו… החלטתי להוסיף חתך לכל הגובה של המתקן שאחר כך אדביק ויאפשר לי להכניס את הכיפה בקלות.

בנוסף, הוספתי תמיכות להדפסה בצורה ידנית, מה שבדרך כלל לא נהוג, אבל נעשה מטעמים של להקטין את ההשפעה של התמיכות על התוצאה הסופית. אם זה לא אומר לכם כלום עכשיו, אולי בהמשך השנים זה יאמר. אז בנתיים תצטרכו להאמין לי.

שני דברים נוספים:
1. אני יודע שזה נראה מורכב, אבל אחרי שמכירים את התכנה ומשתפשפים בה, התהליך לייצור האובייקט שאתם רואים מולכם אורך כ-20 דקות בלבד.

2. מי שיש לו מאוורר דומה בבית ורוצה להוריד את המודל להדפסה, יכול לעשות זאת מכאן. כמובן, אין לי ציפיות שמליון איש יורידו את זה. אם זה עזר לאדם אחד חוץ ממני אהיה שמח.

המשרבייה עם חתך הצד ותמיכות

המשרבייה עם חתך הצד ותמיכות

הדפסה ועיבוד סופי

אז אין לי תמונות או וידאו משלב ההדפסה, אלא רק מהתוצר הסופי. חשוב להבין שמדובר במודל גדול, שרוב המדפסות הזמינות במקיירספייסים השונים לא גדולות מספיק כדי להדפיס אותו כמות שהוא. ברשות הסדנא הקהילתית לקיימות מדפסת אחת בנפח הדפסה מתאים, Raise3D N2, אבל אני חייב לומר שאני לא לגמרי מרוצה ממנה. היא עושה לי המון צרות, ביחס לחמשת המדפסות האחרות שאני מפעיל, וזה מצער.

בכל מקרה, ההדפסה הזאת דווקא עברה בהצלחה, וזה הצלחה בכל קנה מידה להדפסות בתלת מימד כיוון שהיא ערכה, במדפסת הזו, 67 שעות רצופות (!).

 

ההדפסה כבר ללא התמיכות

ההדפסה כבר ללא התמיכות

כאן רואים את החתך שמאפשר לי לפתוח את הצילינדר ולהכניס את הזכוכית - ברקע, שתי הדפסות קודמות של האובייקט שלא היו לשביעות רצוני

כאן רואים את החתך שמאפשר לי לפתוח את הצילינדר ולהכניס את הזכוכית - ברקע, שתי הדפסות קודמות של האובייקט שלא היו לשביעות רצוני

הדבקת הזכוכית והמרווח

את המרווח, אחרי שהכנסתי את הזכוכית, הדבקתי עם דבק חם. חשוב להחזיק טוב טוב עד שהדבק מתקרר לגמרי אחרת ההדפסה נפרדת מהדבק. את הכיפה מיקמתי במקום וגם סביבה מלאתי בדבק חם את הפס שבו היא נוגעת במתקן הצהוב.

ההדבקה בדבק חם

ההדבקה בדבק חם

ההדבקה קצת יותר מקרוב, וגם רואים כמה נקודות של כשלונות בהדפסה שנבעו מכך שהחתך בצילינדר השאיר את חלק מהפתחים תלויים באוויר

ההדבקה קצת יותר מקרוב, וגם רואים כמה נקודות של כשלונות בהדפסה שנבעו מכך שהחתך בצילינדר השאיר את חלק מהפתחים תלויים באוויר

האהיל מוכן. נשאר רק לתלות ולקוות לטוב

האהיל מוכן. נשאר רק לתלות ולקוות לטוב

ולהלן - הניסוי המדעי

אז כדי לבדוק בצורה מדעית יותר מתחושת עין האם המטרה הושגה, החלטתי למדוד את עוצמת האור לפני ואחרי השינוי. כדי לעשות זאת השתמשתי באפליקציה חמודה מאוד ששמה Physics Toolbox Suite, שמאפשרת להפוך את הסמארטפון שלכם למעבדה ניידת לפיסיקה. בין השאר הטלפון גם יכול למדוד ערך שנקרא Lux, יחידת מידה של עוצמת אור נראה (זה יותר מורכב מזה, הLux הוא כמות הLumen למטר רבוע, אבל נעזוב את זה כרגע). לצורך הניסוי זה מספיק לנו שאותו מכשיר מודד את אותו הערך, ובכלל לא חשוב לנו כרגע לדעת בדיוק איך המדידה נעשית, בהנחה שאנחנו סומכים על המכשיר שהמדידה תעשה בצורה “הוגנת” בשני המצבים אותם אנו בודקים.

הנחתי כיסא ממש מתחת לאהיל, לפני ההחלפה והפעלתי את חיישן האור. החיישן הראה 82lx (ראו גרף מצולם ממסך הסארטפון). חמש דקות אחר-כך, אחרי החלפת הנורות לנורות עוצמתיות יותר וארוכות יותר כאמור, החיישן הראה 178lx. זאת עליה של מעל 200%! הצלחה מסחררת.

אז המטרה הושגה, כמות האור עלתה בעזרת הרחבת החלל לנורות יותר גדולות. מה שכן. פספסתי את התחרות ביומיים וחצי. אז לא בכל החזיתות הצלחתי. נו שויין.

 

לפני השינוי בנורות - 82lx

לפני השינוי בנורות - 82lx

אחרי השינוי בנורות - 178lx

אחרי השינוי בנורות - 178lx

האור לפני השינוי שעשיתי

האור לפני השינוי שעשיתי

התאורה בחדר (חמה יותר, קצת צהבהב) אחרי השינוי שעשיתי

התאורה בחדר (חמה יותר, קצת צהבהב) אחרי השינוי שעשיתי

קשה להביט עם המצלמה ישר על האהיל אבל הנה הוא

לתוכן זה נכתבו 2 תגובות

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן