מה להורות ולפרמקלצ'ר: בין גיל חודש לחודשיים

הדפסה

אני מגלה וחווה מחדש את הסוקסציה של החיים, של האימהות, של יחסי הגומלין בינינו (בני ובנות המשפחה) ושלי בתוך כל הדבר המופלא הזה.
ישנם גילויים חדשים של מקורות עוצמה, אליהם אנחנו נמשכים ומגלים שכדאי לטפח אותם. החיים הולכים ומתפתחים.
הלידה הקלה והטובה ממשיכה לתת לי כח, ואני מגלה שעם הלידה גם נולד לי מצבור חדש של כוחות לתפקד. לא משנה כמה ימים ולילות אני לא ישנה טוב, בחמש וחצי בבוקר אני קמה כמו פנתרה ליום חדש.
המשפחה והמעגלים החברתיים ממשיכים לעטוף אותנו וזה מאוד מאוד משמח ותומך.

1. להתבונן ולפעול בהדדיות – התעוררנו ממנהרת הזמן של החודש הראשון, אני ממשיכה להתבונן בצמיחה של נינה, המוד התפעולי מבקש לנוח לרגע ואני מוצאת בתוך עצמי קריאה חזקה ליהנות ממה שאני עושה ולא רק להצליח לתפעל את נינה. זאת אומרת – אוקיי, צריך להבין מה היא מסמנת, להניק, לחתל, לקלח, להרדים וזה וזה, אבל הלב שלי מבקש מפגש עמוק יותר עם הנשמה הגדולה בדמות ילדה קטנה, שהצטרפה אל חיי במין מהלך קסום וסוחף. אני צמאה לגלות את האופי שלה, את המתנות שלה, את הדרך שלה, את הצחוק שלה, את המוזיקה שהיא תביא עמה וגם את האתגרים שיעמדו בפניה, את השיעורים שהיא תלמד ואת המסע שנועד עבורה.
לפעמים אני מתבוננת בה ועדיין ועדיין לא מאמינה שהיא אשכרה גדלה בתוכי וממני יצאה לעולם הגדול, ואני מתבוננת על הפלא הפיזיולוגי הזה- איך היא ניזונה וגדלה ומתפתחת רק על ידי הנקה.

2. לקלוט ולאגור אנרגיה – סקין טו סקין. עור לעור. עדיין קריר (חודש מרץ), יש שמש לפעמים, יש גשם לפעמים, והגוזלית הקטנה צמודה אלינו עור לעור החל מהרגע הראשון לחייה. המון. המון המון. אני מרגישה שזה מזין לא רק אותה אלא גם אותנו. רבים השבחים בנושא העור לעור, לי באופן אישי לא היה צורך לקרוא אף מאמר מדעי בנושא.

דברים נוספים – אני ממיינת היטב, כמו קודם ואף יותר, את ספרי ההורות שאני קוראת. קולטת ואוגרת אנרגיה חיובית ומעוררת השראה בתוך עצמי. מושמעת מוזיקה כייפית ו/או מרחיבת נפש, שומרת על תנועת הגוף ומתייעצת עם קרובים שאני מעריכה את דרכם בעולם.

פרמקלצ'ר עושים ממש לא רק בגינה

רציתי לספר לכם שהנה תכף קורס הפרמקלצ'ר של בעזרת השמש חוזר. קורס מאוד שונה מכל קורס אחר שיש בארץ. חושבים שאני משוחדת? לחצו על הקישור הזה ותווכחו בעצמכם.

בנזוגי האדיר, השותף שלי במסע המופלא הזה, דואג בצורה מדהימה לכל ענייני הבית: ניקיון, סידורים, כביסות, דואר, מחזור וכו' וכו', ונותן לי את המרחב המתאים, הפנוי והנקי כדי שאוכל להבריא ולהתחזק.

3. להשיג תנובה – הפעם אני שמה לב במיוחד לתקשורת שנוצרת בין נינה לבינינו, ההורים שלה. מדברים, שרים, צוחקים, עושים תנועות ידיים בניסיון למקד את הראיה, משתטים וכל מה שכיף עם ילדים. התנובה היא התגובה.. והפרצופים שנינה עושה לנו בחזרה משמחים אותנו מאוד.

4. ליישם ויסות עצמי ולקבל משוב – החודש אני נפגשת עם העיקרון הזה באינסוף מקומות. למשל, כשבא לי לכווצ'עץ' אותה מרוב מתיקות – להתאפק, וכשאני לא מתאפקת- לראות איך היא מגיבה. .. וגם – האם אני מניקה כמו שצריך – מה הגוף שלי אומר? האם אני מזינה את עצמי כמו שצריך? מה קורה בכלל בתא המשפחתי – שגם אותו חשוב לי ולנו להמשיך ולטפח. שעות שינה, שיחות עם א/נשים מחוץ למשפחה, עבודה, כל אלה ועוד פועמים כל הזמן… קורים, חלקם מעצמם וחלקם מתוך יוזמה מודעת, ומקבלים משוב מהחיים החדשים שלנו.

איפהשהו בין החודש הראשון לחייה לבין החודש השני, אנחנו מבינים שיש לה ריפלוקס, וזה מחייב אותנו להתנהל איתה באופן שונה. להאכיל במנות קטנות, להניק במאונך, להחזיק במאונך לאחר האוכל לזמן ארוך, להוציא את הגרעפסים עד הסוף. בגלל שמומלץ להאכיל אותה במנות קטנות, ובגלל שהיא פולטת המון, אני צריכה להיות במעקב יותר צפוף סביב העליה שלה במשקל וסביב שמירה על קצב האכלה נכון כדי לא להעמיס על הקיבה שלה יותר מידי. אנחנו מקבלים זרקור על האטת הקצב וקשב לנינה.

אני שמה לב שנינה מרגישה את מצב הרוח שלי בצורה מאוד חזקה ונקיה. היא בוכה כאני לחוצה, ורגועה כשאני כזו, וזה מדרבן אותי לדאוג יותר לרווחה הנפשית והריגשית שלי.

5. שירותים ומשאבים מתחדשים – אני ממשיכה לקחת את הקפסולות שעשינו מהשילייה. אני שמה לב שבימים אני לא לוקחת, יש לי פחות אנרגיה פיזית, ואני גם יותר רגישה הורמונלית. בימים שאני כן לוקחת – אני הרבה יותר יציבה ומווסתת. זה ממשיך להפליא אותי כמה שזה פועל בצורה ברורה ובריאה עבורי גם בגוף וגם בנפש. זה גם ממשיך ומפליא אותי שהגוף שלי גידל את השיליה כדי להיות מסוגל להזין את נינה כשהייתה עוברית, ושעכשיו החלק הזה מזין גם אותי. וגם – המשפחה, המעגלים החברתיים, הקהילה, אמא ואבא שלי שהקשר איתם התחזק עוד יותר מאז הלידה.

6. לתכנן מדפוסים לפרטים – הסימנים של נינה לרעב/ עייפות/ אי נוחות וכו', ברורים ומוכרים לי יותר. זה אומר שהתגובה מהירה יותר שלי ומדוייקת יותר. עוד אין לה ממש סדר יום בגיל הזה, אבל יש תבנית כללית שמאפשרת לנו תכנון מראש של קניות, בישולים, כביסות ושינה.

7. לשלב ולא לבודד – המיטחברת (מיטת תינוקת שפתוחה בצד אחד וצמודה למיטה שלנו, כך שיש חיבור בין המיטות) עובדת נהדר בשבילנו. לרוב נינה בכלל ישנה איתנו, או בעיקר עלינו, אבל האפשרות לשים אותה צמוד וקרוב אלינו מאוד נוחה וגם משרה תחושה של רוגע וקירבה. כיוצאת לינה משותפת בקיבוץ, המושג הרווח היום של לינה משותפת עדיין מוזר לי אבל הכוונה ברורה. יש משהו מאוד נכון בעינינו בשילוב של בני המשפחה, בשיתוף, בביחד, אל מול ההפרדה והבידוד. מתוך זה כמובן שצריך לתת לכל חלק בשלם את מקומו להתפתחות האישית, הגופנית, הרגשית, הרוחנית, האינטלקטואלית, הנפשית וכו'. אבל זה כבר לפרקים הבאים…

מנשאים – החל מהחודש הראשון אנחנו מנסים למצוא את המנשא שיהיה נוח גם לה וגם לנו. משאירים אותה כמה שיותר צמודה אלינו. חום הגוף, דפיקות הלב, הנשימות, התנועה, השירים, יש משהו חזק ומרגיע בשילוב הקרוב הזה. יש מנשאים שנינה בכלל לא מסכימה לשבת בתוכם, ויש כרגע אחד או שניים שמאוד נוחים לה. אני לומדת שהמנשאים שממש מעגלים את הגוף כנראה לוחצים לה על הוושט וזה כואב לה בגלל הריפלוקס.

בחודש הראשון לאחר הלידה השתדלתי לא להתקרב למחשב (וגם התרחקתי מהנייד).  ועכשיו, בחודש השני לחייה, אני עושה צעד ראשון בלענות על מיילים ולחזור לעבודות שהתקיימו עוד לפני הלידה. אני מתרגלת לעולם החדש של ניהול עצמי בתוכו דברים שלפני הלידה היו מאוד זמינים וחופשיים עבורי, ועכשיו צריכים להיות מתוכננים ומחושבים, ולעמוד בפני אינסוף דברים לא צפויים. אני מתחילה בלקחת על עצמי משימות קטנות, או שאני מפרקת משימות גדולות להרבה חלקים קטנים כדי להצליח להוציא אותן לפועל בצורה הטובה ביותר.

8. פתרונות איטיים וקטנים– הכל עדיין משתנה, אני שמה לב כמה התזונה שלי משפיעה על נינה – גזים מתחילים להרעיד את קיומנו ואני מנסה לבודד ולא לשלב כל מיני מזונות כדי להקטין את ההשפעה שלהם על הבטן הרכה שלה. כל פעם מאכל אחר והקשבה לתגובה (כן, זה גם ויסות עצמי ומשוב..). מצד אחד הכל קורה כל כך מהר ומצד שני, במקביל, הכל קורה לאט לאט.

9. לגוון ולהעריך מגוון – חכמת ההמונים – אינטרנט, רופאים, יועצת הנקה, חברות

10. להשתמש בקצוות ולהעריך את השוליים – אני ממשיכה להקדיש זמן מסאז' קבוע לנינה , משתדלת לשמור שירים קבועים כשהיא הולכת לישון, וביחד בנזוגי ואני עושים עם נינה המוווון צחוקים. אני משתדלת לצאת איתה לטיולים בטבע, להתמלא בנשימות של אויר וירוק ופרחים ואור טבעי.

11. להשתמש בשינוי ולהגיב ביצירתיות – כמו שהזכרתי, הגילוי של הריפלוקס גם מרגיע אותנו (כי יש לנו תשובות וכלים) וגם מאלץ אותנו לשנות את ההתנהלות איתה. כשיש ימים אביבים אנחנו יוצאות לטיולים יפים בחוץ, וזה מאוד ממלא. החודש נינה הייתה קצת מצוננת, מה שאילץ אותי להישאר איתה בבית ולא להגיע להתכנסות מלאכות קדומות שהייתה לי מאוד חשובה (גילוי נאות – אני חלק מהצוות הפקה והשקעתי המון זמן ואנרגיה בעבודה לקראת ההתכנסות). זהו שיעור טוב וחשוב עבורי ומזכיר לי שלמרות שאני רוצה כבר עכשיו לשלב אותה בחיי, אני מחוייבת ומתמסרת לקשב מלא לצרכים שלה ולשילוב שלי בחייה שלה. (טוב נו, גם העיקרון של לפעול בהדדיות מתלבש פה.. )

ועוד דבר – חלוקת השפע – אני שואבת חלב כדי לתגבר לנינה את ההנקות וכדי לעודד את ייצור החלב שלי. לא תמיד נינה אוכלת את כל מה ששאבתי ולכן הצטברו אצלנו כמה ליטרים של חלב קפוא. אני מרגישה זכות גדולה שאני יכולה לחלוק את עודפי החלב שיש לי עם אימהות וילדים אחרים שזקוקים לזה עכשיו. בחודש הראשון לחייה של נינה, אספנו וקיבלנו תרומות חלב עבורה ועכשיו, כשיש לנו שפע, זה תענוג להיות מסוגלת לתת בחזרה.

הדפסה

אודותי

פורסם ב מאמרים ומתוייג תחת , , , , , , , , . שמור את הקישור הישיר.

2 תגובות למה להורות ולפרמקלצ'ר: בין גיל חודש לחודשיים

  1. שיה שיה:

    וואו ממש אהבתי את היישום של העקרונות בהורות ! תודה אוריתי !! 3>

    • אורית בוכובזה אורית בוכובזה:

      שמחתי לשמוע,
      בעיקר היה לי, ועדיין, מאוד מעניין להסתכל דרך המשקפיים האלה.
      יש משהו שנותן לי רווחה בצורה בה החיים ניראים דרכם.
      תודה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

להעלות תמונה (למעלה)