עם בוא הגשמים הראשונים יחלו ללבלב צמחי הקלנדולה. אם אין לכם צמחי קלנדולה מתורבתים בגינה, אפשר לקנות את הצמח היבש ולהתחיל את התהליך המוסבר פה לאחר שלב הייבוש. במדריך קצר זה נלמד איך להכין שמן קלנדולה, היישר מהצמח. נעבור על כל השלבים מקטיף ועד למזיגה לבקבוק.
במדריך קצר זה נלמד איך להכין שמן קלנדולה, היישר מהצמח. נעבור על כל השלבים מקטיף ועד למזיגה לבקבוק. שמן קלנדולה כבר מזמן נמצא על המדפים, בחנויות הטבע ומיטב חברות הקוסמטיקה מתהדרות במוצר זה, או בשימוש בשמן זה במוצריהן.
אז נצא לשדות ונתחיל
עם בוא הגשמים הראשונים יחלו ללבלב צמחי הקלנדולה. אם אין לכם צמחי קלנדולה מתורבתים בגינה, אפשר לקנות את הצמח היבש ולהתחיל את התהליך המוסבר פה לאחר שלב הייבוש.
קלנדולה בשדה
אופציה נוספת וטובה באותה מידה היא ליקוט פרחי קלנדולה מהבר. צמחי הבר קטנים בהרבה ובדרך כלל צבעם יהיה צהוב, בשונה מהקלנדולה המתורבתת שצבעה כתום עז. יש שיאמרו שהיא פחות פוטנטית בשל כך, אך יש עוצמה מאוד גדולה לצמחים שגדלים בר. הם עמידים מאוד וזה מעיד על תכולת חומרים פעילים ברמה טובה.
בנוסף, כאשר תהליך מיצוי הצמח נעשה בשלמותו, משלב הקטיף ועד השימוש בשמן על העור שלנו, נכנס גם אלמנט הוליסטי, אשר מעצים את תהליך הריפוי.
דבר חשוב אם אנחנו מלקטים מהבר, להשתדל לקטוף צמחים לא משולי הכבישים ולא ליד מקומות מופרים, שכן המשמעות היא שפיח ולכלוך ואולי גם שאריות חומרי הדברה משדות שכנים, שגם הם מסיסים בשמן, מצטברים בצמח ומורידים באופן קריטי את כדאיות השימוש בו.
אז יצאנו ומצאנו מרבדי קלנדולה. דבר אחרון, תמיד תשאירו צמחים לא נגועים, ככה בשביל הריספקט לצמחים ולטבע המאפשר.
קטיף וייבוש
שמן קלנדולה הינו שמן תשרית, משמע, תוצר של השריית צמח בשמן נשא כלשהו (זית, שקדים וכו‘), ולא עובר תהליך של כבישה או זיקוק (כן, הוא גם לא שמן אתרי).
קטיף – רצוי להצטייד בסלסילה ומזמרה טובה. החלק שנשתמש בו הוא הפרחים בלבד, לכן יש לקטוף את הפרחים מבסיסם, בנקודת החיבור עם קצה הגבעול.
ייבוש – תהליך קריטי בהפקת השמן. על מנת להבטיח ששמן התשרית שלנו לא יתקלקל עלינו לוודא טוב טוב שהפרחים יבשים לפני שמתחילים בתהליך ההשריה. זאת למה? הסיבה היא פשוטה, צמח טרי מכיל מים, ואם נכניס מים להשרייה בשמן, השמן יתחמצן, יתעפש ובגדול יתקלקל וכל המאמץ ירד לטמיון. לכן עדיף להמתין בסבלנות, גם עוד שבוע אם יש צורך. תהליך הייבוש יכול לקחת בין שבועיים בשיא הקיץ לשלושה ארבעה שבועות בחורף. חשוב מאוד! ייבוש נעשה במקום מוצל ומאוורר, כדי לשמר בצורה המיטבית את החומרים הפעילים בצמח. כשמדובר בפרחים, הכי פרקטי לייבש על רשת. איך יודעים שיבש? לוקחים מדגם של פרחים ובודקים עם היד אם הם נשברים או לא. נשברים? יופי! סימן שיבש.
השרייה
שמני תשרית רבים נעשים ע“י השריית צמח בשמן לשבועיים שלושה, בהם רוב החומר הפעיל עובר לשמן בתהליך של דיפוזיה. במקרה שלנו, החומר הפעיל העיקרי הינו בטא–קרוטן. בטא קרוטן הינו הפיגמנט הכתום של הטבע, ונמצא גם בגזר למשל. בהיותו כזה הוא קשור חזק מבחינה מולקולרית ולכן צריך להשתמש בכוח כדי להפרידו, במקרה שלנו נשתמש באש. מומלץ בחום לבצע את התהליך בסיר כפול, באן מרי.
יש למלא את הסיר בצמח יבש ולשפוך מעליו את שמן הנשא עד שיכסה את כל החומר הצמחי. ניתן להשתמש בשמן זית, שמן שקדים, שמן חמניות. היחס בין צמח לשמן צריך להיות סביב 5:1, בהתאמה.
בישול, מזיגה ואחסון
נדליק את הגז ונביא לרתיחה, לאחר מכן ננמיך את האש, וניתן לסיפור לעבוד כ-4 שעות. יש לשים לב למספר דברים. ראשית, שהטמפרטורה לא תעבור את 60 מעלות צלזיוס, שנית שהמים בסיר הגדול לא נגמרים. אפשר לשים טיימר ולבדוק כל רבע שעה, חצי שעה, מה המצב. אחרי 4 שעות, ניתן לכבות את האש ולתת לשמן להתקרר כשהוא מכוסה.
כעת ניתן לסנן ולמזוג, שתי פעולות במחיר אחד (:
הכינו מראש בקבוק/צנצנת בגודל המתאים. על מנת לוודא שהשמן יישמר היטב ולאורך זמן כדאי לעקר את הצנצנת. ניתן לבצע עיקור ע“י השרייה במים רותחים במשך 20 ד‘. לאחר מכן לייבש היטב היטב. לפני שמוזגים לוודא שהבקבוק יבש לחלוטין. בשביל הסינון כדאי להשתמש במסננת רשת צפופה או בד ולסחוט את חומר הצמחי עד הסוף כמה שניתן. עכשיו אפשר לראות שהשמן קיבל גוון כתום ואולי גם קצת ריח של פופקורן.
שמן קלנדולה מוכן
יש לנו שמן קלנדולה! איזה יופי (:
כמובן שמומלץ להוסיף מדבקה עליה רושמים את הפרטים של מה יש בשמן, באיזה שמן נשא השתמשנו, ותאריך, למשל ‘קלנדולה בשמן זית 1/1/16′.
שמן קלנדולה מתאים במיוחד לכל תופעות העור, פריחות, אדמומיות, גרד, עקיצות, יובש, סדקים, ומצוין לתפרחת חיתולים.
קלנדולה הינה בעלת השפעה אנטי דלקתית, נוגדת זיהום, מחטאת, מפחיתה נפיחות, ואנטי בקטריאלית. קלנדולה נחשבת צמח עדין ולכן מתאימה במיוחד לתינוקות, לתפרחת חיתולים ולכל שאר הסימפטומים העוריים.
בשמן קלנדולה ניתן להשתמש כמו שהוא כשמן גוף, או לשימוש מקומי באזור הבעייתי.
בנוסף, בעצם יש בידינו חומר גלם משובח שניתן להשתמש בו להכנת משחת קלנדולה או שפתון, ע“י שילוב עם חמאה ואולי גם דונג.
היכן גדלים הפרחים או היכן ניתן לרוכשם יבשים? תודה האמת שניכנסתי לאתם דיי במקרה אבל דיי נהנתי מהידע תודה
נכון. אחלה רעיון. חשבתי לכתוב משהו כמו תודה רבה.
ואז ראיתי את התגובה.
נכנסתי בעצם כדי להוסיף למאמר “מחשבות על סבונים והמלחה”, נסיון שעשיתי ושייך גם לכאן. מדובר בהשריית קליפות פומלה ואשכולית כחלק מייצור חומץ ע”פ הפירוט מהאתר הזה, של חומץ תפוחים ושל חומץ משאריות. לא רק שיוצא חומץ בעל כושר ניקוי חיטוי וריפוי גבוהים לגוף, הוא גם ריחני מאוד. מבחינת שימוש לגוף, הוא עקף את חומץ התפוחים וכמעט הגיע לרמה של שמן קוקוס, שהוא אצלי הפתרון האחרון בשל מחירו. פחות לניקוי כללי ולא לכביסה, כי שומני ורירי, יחסית לכל חומץ אחר שעשיתי.
אגב, כל מה שרשום כאן על קלנדולה עושה גם שמן קוקוס. נוח במיוחד כי במקרר הוא מוצק ובחורף מתמצק גם בחוץ, כשמדובר בצורך למריחה על העור.
חזרה לחומץ מקליפות אשכולית ופומלה – אין כמעט דבר שלא פותר. אפילו שפשפות וצריבות קשות בעור (בעלי עור רגיש מכירים את הצריבות כמו כוויות, שאינן שפשפות אלה בקפלים בגוף שלמרות שאינם משתפשפים, מעצם היותם קפלים מפתחים צריבה קשה בעור, כגון בין הירך לישבן, בבית השחי, מתחת לחזה…בשני המקרים מדובר בבעיות קשות לפתרון מאחר ואין אפשרות ממש לאוורר את המקומות הללו או להפסיק לשפשפם בתנועה) או, כדאודורנט בעל עוצמה למקרים של ריח קשה כגון ספורט או ימי המחזור הנשי. וכן לאחר גילוח לחיטוי. גם לעור רגיש מאוד. ומאחר ויש לו יתרון גדול על פני שמן הקוקוס ובכלל שמנים, שהוא פחות שמנוני מהם, כמו גם החינמיות שלו, רק מצבים שלא עוזר, עברתי לשמן קוקוד. וזה רק עכשיו בחורף, פיצוצים בשפתיים ובנחיריים מהיובש והקינוחים. וגם במקרים אלה חומץ קליפותאשכוליתופומלה עוזר לתחזוקה ומניעה. אך המקרה של בעייה, קורה שרק שמן הקוקוס פותר.
*ואם מדברים על ערך מוסף – יש לקליפות הללו, כפל כפליים. גם משאלו פירות מאוד עונתיים, יש עודפים רבים בעונה. וגם כשזה לא אורגני (רוב המקרים כשמדובר בעודפים עונתיים במחיר אפסי) אזי הקליפה לא מתאימה למאכל כדוגמת קליפות ממותקות או כתבלין מיובש. יוצא רווח כפול ומרובע פשוט. ואם לא דיי בכך, גם הקליפות עצמן – בעיקר של אשכולית צהובה רגילה (עשיתי מאדומה ומפומלית גם), הופכת לספוג שמתאים לרחצה ושטיפת כלים (פירוט במאמר הנ”ל – על סבונים).
**שאלה לכותבת – מה דעתך על החמצת פרחי הקלנדולה – מהסיבה של בעייתיות בשימוש בשמנים במקרים מסויימים כגון דאודורנט, מבחינת נוחות. ההחמצה היא לא דם מיצוי? בכל אופן השלבים נוחים בהרבה. רק לשים מיים וסוכר. או במקרה זה שווה לבצע עם דבש בשל תכונותיו האנטיספטיות שיעצימו את התוצאה. ואם את יכולה בבקשה להוסיף הן כתוביות לתמונות והן תדרוך לעיבוד דונג מחלת דבש שיש לעתים בדבש קנוי. בינתיים, קראתי איפשהו על פטנט חמוד לסבון נמס בלי קשיי הכנה, רק מערבבים את החוןמר הנבחר עם שמן קוקוס ומקפיאים. מתאים ונעים יותר – בקייץ.
אני משרה את הקלנדולה הרבה יותר זמן, לפחות חודש וחצי.
מתקבל שמן ממש כתום בוהק.
אחלה רעיון למדריך :)
היי טלאור, למיטב ידיעתי לא ניתן למצות את החומרים הפעילים רק מהשרייה, אלא חייבים לשבור את הקשרים הכימיים ע”י כוח, כלומר חום ואומר בישול או לחילופין אלכוהול, טינקטורה.
סליחה על שאלת טירון: האם שלב הבישול הוא תוספת למיצוי בהשרייה או תחליף למיצוי בהשרייה?