גולשים שסימנו "עשיתי" לתוכן זה תגובות לתוכן זה שיתופים לתוכן זה

גלגל המשאבים – איך לשמור על הקהילה בגינה

הסיפור האישי שלי עם הגינות מתחיל בגינה הקהילתית של שכונת בת-גלים בחיפה. בגינה המופלאה הזו גיליתי את המושג קהילה מחדש על שלל המשמעויות שלו והדימויים החדשים שלפעמים באים איתו. סביב הגינה הזו הספקתי לראות קבוצות שנטשו או אימצו את הגינה והיא הראתה לי כמה פעמים שיש דפוסים בגינה שקורים לבד לבד בלי שאף אחד יזם אותם או התכוון אליהם. ביניהם גם כאלה שחוזרים ונשנים ושווה לעבוד איתם או לפחות להתייחס אליהם בפעילות שלנו. אז המנגנון שאנסה לתאר כאן הוא מעגלי (איך לא!?) ומורכב מ3 שלבים(!!!) של גיוס קהילה – לקיחת אחריות ותכנון – יצירת משאבים וחוזר חלילה.

הסיפור שלי עם גינות קהילתיות כבר לא קצר – לאורך 5 שנים של פעילות עבדתי בגינות רבות בחיפה ובלוד. ארבע מתוכן עזרתי להקים, וכמה מהן ליוויתי במשך שנים. עם הזמן למדתי לשים לב לקוים משותפים מסוימים בדינמיקה של העבודה – במאמר זה אנסה לשתף ברעיון/מודל שחשבתי עליו והוא קושר בין התפתחות הקהילה בגינה, המשאבים הקהילתיים והיחסים ביניהם. אשמח מאוד לקבל תגובות על המדריך כי הוא קצת שונה ויותר אמורפי ותכל׳ס כמו כל מדריך ומאמר זו ההזדמנות שלי לעבד את הדברים עם עצמי ו גם בפעם הראשונה ביחד איתכם, שאני תופס מכם כבעלי ניסיון וידע בתחום…

חיפאים אבל אופטימיים

הסיפור האישי שלי עם הגינות מתחיל בגינה הקהילתית של שכונת בת-גלים בחיפה. בגינה המופלאה הזו גיליתי את המושג קהילה מחדש על שלל המשמעויות שלו והדימויים החדשים שלפעמים באים איתו. סביב הגינה הזו הספקתי לראות קבוצות שנטשו או אימצו את הגינה והיא הראתה לי כמה פעמים שיש דפוסים בגינה שקורים לבד לבד ובאופן טבעי, בלי שאף אחד יזם אותם או התכוון אליהם. ביניהם גם כאלה שחוזרים ונשנים ושווה לעבוד איתם או לפחות להתייחס אליהם בפעילות שלנו. אז המנגנון שאנסה לתאר כאן הוא מעגלי (איך לא!?) ומורכב מ3 שלבים(!!!) של גיוס קהילה – לקיחת אחריות ותכנון – יצירת משאבים וחוזר חלילה.
גלגל משאבים
זה המודל בגדול ועכשיו אנסה להסביר את השלבים והקשרים ביניהם כמו שאני תופס אותם.

גיוס קהילה ומיפוי צרכים

לפי כל הדוגמאות שאני מכיר התהליך הנכון להקמת גינה מתחיל בגיוס פעילים. המשאב הראשון שיש ל90% מהגינות הוא בן אדם אחד או 2 עם מוטיבציה יוצאת דופן, מה שידוע כ״משוגעים לדבר״. בשנים הראשונות של הגינה זהו משאב כמעט בלתי מתכלה והכי יקר ערך! עם זאת על משוגעים בלבד לא תקום גינה (וכשתקום לא תשרוד. באמת.) וחשוב מאוד להתחיל בגיוס פעילים נוספים. אם אין עדיין שטח מסוים יש להמשיך בחיפוש השטח ותכנונו – רוב הגינות שהתחילו דווקא בתכנון והצבת עובדות בשטח וגיסו פעילים קבועים רק אחרי התקשו מאד בהמשך. ראו את המודל החיפאי כדוגמא להצלחת הגישה של נתינת ההובלה לקהילה.

תהליך התכנון ולקיחת האחריות

לאחר גיוס הפעילים והגופים התומכים נכון להתחיל בבחינה ולמידה של הצרכים והחלומות שברצונם שהגינה הקהילתית תגשים להם. עם מיפוי הצרכים והצבת היעדים, עלינו לברר גם מה הם המשאבים העומדים לרשותנו ובעזרתם ליצור תכנון לגינה ותכנון פעילויות שנתי (בתחילת העבודה גם חצי שנה זה מספיק). התכנון חייב להיעשות בשיתוף עם התושבים כדי שאלו יהיו מחוייבים לו והצלחתו תהיה הצלחתם, לא פחות!

הגינות הקהילתיות בשביל רבים הן שטח בו יוכלו להגשים חלומות. לפעמים חלקנו מגלים על חלומות שלא ידענו שיש לנו, אבל כדי שנוכל לעבוד במשותף כקהילה להגשמת החלומות האלו נדרשת עבודה משותפת והסכמה על דרכי הפעולה. התוכנית מגלמת את כל מה שהסכמנו עליו ומה צריך לעשות בשביל זה ופחות או יותר מתי. על פעולת התיכנון המשותף ותכנון משתף קהילה שווה לכתוב ספר שלם וחסר לנו על זה בעיני יותר חומר באתר(!) וממה שאני מכיר באינטרנט בכלל, יש חומר קיים אך לא מספיק, נגיעה אחת של אסף בנושא תמצאו כאן.

מצד המשאבים בפשטות – יש להוסיף לתוכנית יצירה של משאבים חדשים שאנחנו רוצים ותחזוקת הקיים. אתן דוגמא למספר משאבים והתחזוקה השוטפת שלהם כדי להבהיר את הכוונה-

תכנון משותף - מפגש ראשון לגיבוש החזון

תכנון משותף – מפגש ראשון לגיבוש החזון

ערוגת ירקות – שתילה, עישוב, קטיף, דישון, טיפול במחלות וכד׳
עצים – גיזום, דישון, קטיף, טיפול במחלות.
קשר עם המתנ״ס והעיריה – כינוס שולחן עגול אחת לחצי שנה עם מקבלי החלטות בקהילה-
פינת ישיבה – שמירה על הניקיון ותחזוקה לעיתים רחוקות-ֿ
שבילים – סידור ועישוב אחת לתקופה של 3-4 חודשים.-
מסורת של קבלת שבת קהילתית – ארגון, תזכורות, סידור השטח אחרי ועוד…

כל אלו הם אמצעי ייצור ומשאבים כמעט בלתי מתכלים שיש לנו בגינה ובכל זאת הם ידרשו תחזוקה וחלקם כמו ערוגת הירקות אפילו הרבה ממנה במהלך השנה. בתכנון של הגינה חשוב שנבין אם נוכל להתמודד עם תחזוקה זו ולתכנן שיישאר לנו מספיק זמן גם לדברים אחרים, זהו.

הוצאת התוכנית לפועל ויצירת המשאבים

משאבים של קהילה ושל גינה הם ממש לא רק המשאבים הפיזיים שלה, להיפך, ככל שהמשאבים ואמצעי הייצור הפיזיים שלנו יצמחו נצטרך לפתח יותר משאבים תרבותיים כדי לנהל אותם. סתם כדוגמא – קוד התנהגות לפיו פעילי הגינה יברכו אחד את השני לשלום ולא יתביישו לבקש עזרה אחד מהשני הוא משאב חשוב שהתחזוקה שלו מורכבת, I shit you not!
כדי שנבין על מה מדובר, הנה כמה דוגמאות למשאבים שונים שהם הבסיס לכמעט כל הגינות הקהילתיות –

אמצעי יצור (חממה, תנור, קומפוסטר, כלי עבודה)
קשרים למוסדות/ פעילים (מתנ״ס, עיתון, ועד השכונה, תורמים)
מסורות קהילתיות (קבלת שבת, חגים)
תרבות ארגונית (קופת גינה, תקנון, אורגניות של קבוצה וקודים חברתיים)
נסיון מצטבר של הפעילים
מוניטין בשכונה
מתקנים (שבילים, פינות ישיבה, גדר, ערוגה מוגבהת)
מגוון ביולוגי מפותח
ערכים עיצוביים (קשתות, פסיפס, תכנון השטח, פרחים מיוחדים)

IMG_1519

קצת צל מתחת לחרוב בן 4 איפשר סדנא לקליעה ממחטי אורן

משאבים אלו אחרי שנשיג אותם ישנו פעם אחר פעם את החוויה והאופי של הגינה, בשילוב עם שינויים בהרכב הפעילים שמצטרפים, נוטשים ומשתנים – זוג שנפרד, זוג שילד, תחומי עניין משתנים ועוד. בתקופה זו בה אנחנו כביכול רק עובדים כדי לממש את התכנון, בפעילות ״שגרתית״ אנו משנים את הסביבה ובעצם כבר עובדים עם קהילה טיפה שונה על גינה טיפה שונה ממה שהתחלנו. חשוב גם להבין שעצם יצירת המשאבים מכשירה את הקרקע לחלומות הבאים שהגינה תוכל להגשים, צל של עץ יוכל לתת למישהו השראה לבניית ערסל, ציוד נגרות יאפשר לאנשים להעז להגשים חלומות לבניה בעץ ועוד ועוד.

וחוזר חלילה

תוך כדי שהשינויים קורים בגינה, אנחנו מתחילים לראות פירות מעמלנו, יש ״שגרה״ מסוימת של פעילות ואולי אפילו קצת תחושה של שפע. זה הזמן לשים לב שלא נפספס את הפעילים העתידיים של הגינה כי תהליך הגיוס שיניע את המעגל הבא לפי המודל בתכל׳ס נמשך כל הזמן. איך מצרפים פעילים חדשים? – הנגשת הפעילות של הגינה על ידי שמירה על אסתטיקה בסיסית וחזות מזמינה, לוח מודעות או שלט כניסה, הסבר קצר ופרטים ליצירת קשר הם התחלה טובה. אירועים בגינה, הזמנה של בתי ספר וגנים בליווי ההורים(!), אירוח סדנאות ורעיונות אחרים שיש לכם יעבדו גם הם. עם כל זה בעיני הדבר שמביא הכי הרבה תוצאות ופעילים רציניים הוא הסברת פנים ל״מתעניינים״ – אותם אנשים מהסביבה שרואים את העבודה שלכם, מביעים סקרנות, הערכה ולפעמים רצון להשתתף.

מדגמנים חלומות ויצירת משאבים בבת גלים

מדגמנים חלומות ויצירת משאבים בבת גלים

יאללה, סגרנו מעגל וקרה הרבה בגינה, עמדנו ביעדים שלנו והשגנו משאבים, יש איתנו פעילים חדשים וגם לנו כבר מתחילים לעלות רעיונות וחלומות על מה היינו רוצים לעשות הלאה, חלק מדפוסי הגינה שהכרנו בהתחלה השתנו וחלק למדנו כבר לזהות. כל אלו יצטרכו לבוא לידי ביטוי כשנרגיש בצורך לשבת ולתכנן מחדש – התכנון כפי שכבר הזכרתי לא נועד רק כדי לייצר לנו וודאות או מסגרת ויעדים אלא בעיקר ככלי לשיתוף הפעילים ורתימה שלהם לרצונות והצרכים אחד של השני. גינה בה יש 3 פעילים לא צריכה לכתוב תוכנית אלא לנהל שיחה במהלך אחת ההפסקות מהעבודה ולהגיע להסכמות. קהילה גדולה לעומת זאת כן צריכה תוכנית ברורה שהיא התוצר של תהליך שמחבר בין מטרות שונות ומגשר על פערים בין רצונות הפעילים והמציאות. תוכנית כזו כן תגדיר יעדים ומסגרת ברורה מאד של דרכי פעולה ועדיין גם בקהילה של 300 איש התכנון הוא לא רק התוכנית הכתובה אלא ההתכווננות והשפה המשותפת שנוצרים בתהליך כתיבתה המשותף.

המהלך המתואר פה יכול לגמרי להמשיך לנצח והוא יביא איתו לפיתוח והתרחבות הקהילה ויאפשר לה להתקיים לאורך שנים רבות.

זהו ?

הדינמיקה היא עניין חמקמק ושלא מדברים עליו מספיק, לא הדינמיקה בין חברי הקהילה ובטח לא זו שבין הקהילה וצרכיה לגינה ולמשאבים שהיא יכולה לספק. בטח אפשר היה לתמצת את כל המאמר באמירה ״תבואו עם ראש פתוח״ אבל למרות הטבעיות של התהליכים האלו אנחנו רואים גינות שבהן הדברים תקועים והקהילה נוטשת ואני מציע לבחון אם לא הופר האיזון שמניע את המנגנון הזה –> יצירת משאבים – גיוס קהילה – ותכנון מחדש.
בעיני ראיתי איך בכוחו של המנגנון הזה לחדש את החיים בגינות שכמעט ננטשו ויותר חשוב לשמר את החיוניות והחיים בגינות שמתפקדות לאורך זמן רב.

אני כותב את זה תמיד אבל הפעם במיוחד מכיוון שזה מאמר על משהו אמורפי ולא מדריך עשה זאת בעצמך סטנדרטי – אשמח לשמוע את הדעה והמחשבות של עוד אנשים שהתנסו בתהליכים דומים, זה יוסיף המון.
תודה.

לתוכן זה נכתבו 13 תגובות

  • ארז שריג

    היי לילי. מניסיוני ברוב הפעמים החדשים לא מבינים במה הם יכולים לעזור כי הכל עובד כבר. לדעתי יש שתי דרכים, אחת היא לבקש עזרה אבל גם לא להתאכזב אם לא יוכלו לעזור בהכל. השניה בהתאם לגלגל המשאבים שהצגתי כאן במאמר – לפתוח מחדש את תכנון הגינה, לחשוב במשותף מה היינו רוצים להשיג בשנה/חודשים הקרובים ולשאול את המשתתפים החדשים מה הם היו רוצים לעשות. בשלב הזה צריך גם לשאול מה האחריות שכל אחד רוצה לקחת על עצמו ואני מאמין שמתוך התהליך הזה הם ירגישו יותר מעורבים וגם יותר אחראיים.

  • ואם מדברים על רעיונות בכלל ולמאמרים בפרט, מפאת הניכור שקיים היום עד כי שכנים לא אומרים שלום, אפשר לחשוב וגם זה תשובה לגינה פתוחה וונדליזם, על דרי בניין משותף כמיני קהילה שחשוב ואולי הכרחי להבין שיש לטפח ולשנות אופייה חזרה לימי "טוב שכן קרוב מאח רחוק" שפסו מן העולם….טרם הולכים על גדול יותר.
    אם כי גם מובן שעם זרים מוחלטים אולי יש פחות משקעים ולראייה יש מוזג סכסוך שכנים אבל אין מושג סכסוך תושבי עיר לצורך הדוגמה.
    ובכל זאת נראה נכון לעשות חושבים על זה. לטוב ולרע זה נחוץ וכדאי.
    רק איזכור אחד ראיתי על לשים עודפים בלובי שכל דצריך ייקח אבל זה גם כן דורש איזשהו סדר ותמיד יהיה זה שישליך הכל בבלגן מתוך מחשבה שעושה משהו טוב שלא זורק.
    ושוב לגבי הגינה הסגורה, ממילא יש גינה, כך שוונדליזם הוא סכנה בכל מקרה. להקצות ממנה חלק במקום דשא לשטח למאכל, זה רק שידרוג וכן צו השעה. גם זה לפני שהולכים על גדול יערות מאכל. וכסף ותקציבים.
    כל העניין כאן זה ליצור יש מאיין או תקראו לזה לנצל מה שממילא יש. יש השקייה יש טיפול זה כבר קיים ומתוקצב. רק לוותר על דשא בשביל תזונה וזה לא וויתור על יופי. זה בשטחים שלא משחקים לדוגמה.

    • ארז שריג

      לגמרי מסכים.
      גינות משותפות של דיירי הבניין כבר מתקיימות בהרבה מקומות בארץ אבל צריך להודות שמתוך בניין של 40 אנשים לא תמיד ימצאו מספיק אנשים שהגינון מרגש אותם וכך לרוב כעבור תקופה הגינות ננטשות.
      בטוח אפשר וכדאי למצוא דברים משותפים שאפשר ליצור ולהוסיף לבניין ביחד. אפילו הזמנה פתוחה לארוחת ערב יכולה לשנות לבלי היכר את החוויה של חיים משותפים בבניין.

      באותה הרוח חשוב לי להגיב גם למה שכתבת על יערות המאכל. ככלל אני מסכים איתך ב100% ובגלל זה התחלתי להיות פעיל בגינות הקהילתיות, אבל כמו שכתבתי אין פתרון אצבע לכל השטחים הפתוחים ואין פק"ל ליצירת שיתוף ציבור. אחרת לא באמת היה צורך לשתף את הציבור. צריך למצוא לכל קהילה ושכונה ופארק את הפתרון המקומי שלו וככה בע"ה ליצור מגוון שאף כותב או מתכנן לא יכל להעלות על דעתו.

      • ארז שריג

        חשוב לציין שבגלל הנקודה הזו שקשה לנו לדמיין את התוצר, החופש הזה לתת לכל קהילה לתכנן מפחיד אותנו וזה מתח שכל שיתוף ציבור אמיתי צריך להתחיל ממנו.

  • יונת שורץ |

    תודה על השיתוף, אני מניחה שיש לך עוד הרבה מה לאמר על הנושא.
    רציתי לשאול לגבי משאבים, תקציב, תקנון וכו׳ מושגים אותם הזכרת- מאיפה התקציב? מי מנהל אותו? האם בגינה קהילתית יצרתם עמותה?
    שאלה נוספת – האם יש לך ניסיון במצב בו הגינה פתוחה – ללא שער וגדר וכו׳ איך מסתדרים עם הציוד? ריהוט, כלים, ונדליזם?
    תודה!

    • ארז שריג

      אהלן יונת. התקציב ברוב הגינות שעבדתי בהן הגיע מגוף מממן (עירייה או עמותה). יש הרבה קולות קוראים ותקציבים לפרוייקטים קהילתיים וירוקים ושווה לעקוב אחריהם בעצמך וגם לבקש מגורמים רשמיים כמו המתנ״ס או עו״ס שישימו לב ויפנו אותך. בגינה הקהילתית בבת גלים היתה עמותה שדרכה ניהלנו חלק מהכסף (זה לא שהיה ככ הרבה) אבל אני באופן אישי חושב שעדיף לא להכנס לזה, לפחות לא בתור התחלה. אפשר ליצור קשר עם עמותות מקומיות וגם עם החברה להגנת הטבע שיעבירו את התרומה דרכם.
      בקשר לניהול התקציב התשובה היא מישהו שאפשר לסמוך עליו, שיעשה את זה באופן שקוף לשאר הפעילים (למנוע מצבים לא נעימים) ולדעתי עדיף שזה לא יהיה אותו בן אדם שכבר גם ככה עושה את רוב העבודה שקשורה בגינה, ביזור סמכויות אחראי בונה לאט לאט קהילה.

    • ארז שריג

      בקשר לגינה נעולה/לא נעולה זו שאלה קשה. לדעתי החלק החקלאי (ערוגות פרטיות או גידולי ירקות) חייב להיות מגודר, לא חייבים לנעול וגם לא צריך גדר 2 מטר אבל גדר כלשהי ושלט שמבהירים כי השטח משמש את הפעילים ושמי שלא משתתף בעיבוד השטח מתבקש לא לעבור ללא רשות. כלי עבודה צריכים להיות נעולים בלי שום ספק, אפשור להשאיר ארון נעול בשטח או להיעזר במחסן של אחד השכנים. בקשר לשאר החלקים של הגינה (פינת ישיבה, שטח בור וכו׳) זה מאד תלוי באופי הקהילה והמטרות של הגינה. האידיאל הוא שבגינה תהיה פעילות ברוב שעות היום ושהתושבים יכירו בערך של המקום וישמרו עליו אבל מן הסתם המציאות יותר מורכבת.. קיצר מקווה שזה עזר ונתת לי רעיון למאמר :)

      • שאלת תם משהו:
        מאחר והשטח הנו של העירייה האם בכלל יש צורך בתרומות והתנהלות כלכלית אם לא רוצים בכך? והרי אפשר להתחיל בכלום ולצמוח אט אט ובעיקר עם תרומות חומרים וציוד שקראת להם שווי כסף, כמו גם כל אחד יכול להביא איתו. האם ניתן לדעתך או כבר מישהו עשה זאת, להתחיל כך מכלום בצנעה כאשר עצם העובדה שהעירייה מוכנה להקצות שטח זה משהו? יש את העניין של דחיפה ירוקה להחיות שטחים שאינם בשימוש ממילא (לצורך הקמת גן שעשועים דובר אז כדוגמה, או לשתול שיהיה ירוק אבל לא זכור לי שדובר בזמנו גם על גינה קהילתית שזה תחזוקה אחרת מרק לשתול ושהעירייה תספח לתחזוקה הכללית של הגינון שלה), שדובר עליו לפני שנים כבר, בהקשר של פעילים צעירים בני נוער, מתוך כוונה לדחוף אותם לפעולה ושילמדו שניתן להשיג תוצאות כי איזו עירייה תגיד לא לנוער?
        ועל הדרך השילוט שזה שטח עירייה כבר יעשה את שלו. גידור יהיה כלול בתרומה הראשונית או אם תקרא לזה הקצאה, ובלבד שלא תהייה התנהלות כספית שזה מסבך.
        עשו את זה הרי בשביל בטחון תזונתי במאה הקודמת, אם לא כאן אז לפחות באירופה. כשזה נחשב לתגלית שזה שיפר מצב הקהילה על הדרך. גם אז היו בעיות כמו היום של ניכור בעיר זה לא רק היום ודומה שאצלינו הקיבוצניקיות ואופי המושבות טרם היו ערים, עיכבו את התופעה. אבל היא במלוא עותמתה היום כפי שעולה מהארתך על הצורך להזכיר ולהסביר משמעותו של שלום ומשמעותה של היכולת לבקש עזרה חופשי.
        היום לבקש עזרה זה להקים בנק זמן, פרוייקט בפני עצמו. אין כמו גינה קהילתית כדי ליצור את זה על הדרך כמובן.

    • מישהו שאל לגבי תקציב. אנחנו החלטנו שכל מי שרוצה ערוגה ישלם 100 ש״ח לעונה. וכך תמיד יש לנו כסף בקופה לכלים, לציוד ושתילים.
      שאלה , אני מסכימה עם המעגל אבל מה קורה עם הפעילים ותיקים מכניסים פעילים חדשים אבל הפעילים החדשים לא נכנסים לעניינים ונשארים כחדשים ולא יוזמים. וותיקים מתחילים להתעייף? תמיד יש רצון להצטרפות חדשים שגם יזמו דברים. אז איך עושים זאת? איך לפתח אצל חדשים תחושת השתייכות ורצון ליזום? פשוט לבקש או לשאול?

      • ארז שריג

        היי לילי. מניסיוני ברוב הפעמים החדשים לא מבינים במה הם יכולים לעזור כי הכל עובד כבר. לדעתי יש שתי דרכים, אחת היא לבקש עזרה אבל גם לא להתאכזב אם לא יוכלו לעזור בהכל. השניה בהתאם לגלגל המשאבים שהצגתי כאן במאמר – לפתוח מחדש את תכנון הגינה, לחשוב במשותף מה היינו רוצים להשיג בשנה/חודשים הקרובים ולשאול את המשתתפים החדשים מה הם היו רוצים לעשות. בשלב הזה צריך גם לשאול מה האחריות שכל אחד רוצה לקחת על עצמו ואני מאמין שמתוך התהליך הזה הם ירגישו יותר מעורבים וגם יותר אחראיים.

  • אחלה מאמר! זה פחות או יותר התורה שאותה אנחנו מיישמים בגינות הקהילתיות בירושלים.

    ממליץ לכם להציץ בדף שלנו באתר של עיירת ירושלים בוא תוכלו למצוא מספר רב של מדריכים מקצועיים שהכנו עבור פעילי הגינות שעוסקים באותו הנושא.

    לינק : https://www.jerusalem.muni.il/Residents/CommunityAffairs/SocialSustainability/communitygardens/CommunityGardenManuals/Pages/default.aspx

  • מאוד מזדהה עם עניין הסברת הפנים ל״מתעניינים״.
    זה עובד מעולה, יחד עם חזות נאה, אירועים שכונתיים, ו..זמן (;

    תודה על התובנות..

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות