האזוב – מלך צמחי המרפא

עלי אזוב
הדפסה

אזוב מצוי
השם המדעי: Origanum syriacum
שם ערבי: זעתר
משפחה: שיפתניים
אזורי תפוצה: ישראל, סוריה ולבנון, "אנדמי" לאזורינו

האזוב (HYSSOP המקראי), הוא שיח הגדל בר בארץ, מוכר כצמח מאכל, תבלין ומרפא. נקטף בהגזמה עד הכרזתו כצמח מוגן ע"י רשות הטבע והגנים. נפוץ וגדל במרבית אזורי הארץ, מלבד הנגב (המין הגדל במדבר נקרא אזובית מדברית).

זהו צמח ריחני, רב שנתי, בעל עלים שעירים ולבידים המוכשרים לספוג נוזלים. הפרחים הלבנים, קטנים, ערוכים בתפרחת או בשיבולית קטנה, גביע הפרח דמוי משפך שסוע מלפנים, השפה העליונה של הכותרת מחודדת והתחתונה שסועה לשלוש אונות. האבקנים ארבעה, זוג קטנים וזוג גדולים. העלים, הפרחים והגבעולים, מכילים שמן אתרי המשמש כבושם וכתרופה (1,2,3).

האזוב במקורות

איזוב מצוי

איזוב מצוי

אזוב מצוי, זכה למעמד והכרה מיוחדת בתורה – היה לסמל לגאולת בני ישראל ממצרים, ביציאתם מעבדות לחירות, האזוב סימל את החיטוי והטהרה: "תחטאני באזוב ואטהר…" (ספר תהילים, פרק נ"א, פסוק ט')

יחד עם עץ ארז שימש להכנת אפר הפרה האדומה (במדבר יט, ו), לטהרת המצורע, ולחיטוי בית שלקה בנגע הצרעת (ויקרא יד' ד) וכן לתהליך הקרבת הקורבנות. הבחירה באזוב הוסברה בכך שהאזוב מסמל את הקטנות והענווה לעומת הארז המסמל את הגאה והרם.

אזוב, הוא גם צמח מאכל אהוב עד מאד במטבח התלמודי בארץ ישראל, לצד קורנית וציתרה (6).

לרפואה בעת העתיקה, שימש האזוב, כצמח מרפא בקשת תחומים רחבה – לריפוי פצעים ומחלות שנקשרו בדרכי הנשימה, העיכול ועוד. בתלמוד הבבלי הומלץ על שימוש באזוב להרחקת תולעי מעיים (6). אסף הרופא המליץ על אכילת אזוב לריפוי בעיות גניקולוגיות, שיפור תפקודי כליה וטיפול בדלקות בדרכי השתן (6,7). הרמב"ם שיבח אכילת אזוב מהיותו קל לעיכול ומסייע להעלאת רמת הברזל בדם – אנמיה, והכליל את האזוב בסירופ להקלה על קצרת – אסטמה (1,6,7). הרב יעקב צהלון כתב בחיבורו הרפואי כי אזוב הוא חם ויבש, מזקק הריאות ובית החזה מלחויות (1,6,7).

אזוב משמש כתבלין, בעיקר כמרכיב היסוד בתבלין הזעתר (תערובת של אזוב, סומק, שומשום ומלח), בנוסף ידוע שלאזוב יש תכונות אנטי-בקטריליות (קוטלות חיידקים) (4).

השמן האתרי המופק מאזוב מצוי, מכיל את החומרים תימול (thymol) וקרבקרול (carbacrol). חומרים אלה, שייכים לקבוצת הפנולים, ידועים בכושר חיטוי יעיל ומשמשים אף לחיטוי פנימי ולהרחקת תולעי מעיים. השמן הוא אחד המרכיבים במשחות המשמשות לטיפול בפטריות עור וגירוי בעור. בתערובת עם קמפור, משמש האזוב לתמיסות גרגור וחיטוי שונות ברפואת השיניים והפה (8).

עלי אזוב

עלי אזוב

מחקרים בדקו את ההשפעה של תרכובות פנוליות, ביניהן קרבקול, על קרומי התא של חיידקים גראם-חיובייים כגון סטפילוקוקוס אאורוס (Staphylococcus aureus) וחיידקים גראם שליליים כגון אשרכיה-קולי (E.coli). כשתא חיידקי בא במפגש עם הקרבקול, שמשמש כדטרגנט, קרום התא שלו, נקשר לחלק ההידרופובי ("שונא המים") בקרבקול, ובצד השני ("אוהב המים") הקרבקול נקשר לתמיסה המימית שמסביב. כתוצאה מכך אזורים מסוימים בקרום התא החיידקי עוברים שינויים מרחביים משמעותיים ובסופו של דבר נוצר חירור בקרום החיידק. כתוצאה מכך מתחילה כניסה מהירה ובלתי נשלטת של חומרים לתוך החיידק, בעיקר נוזלים ומלחים דוגמת סידן שנמצאים בכמויות גדולות מחוץ לתאים. התהליך הזה גורם לחיידק נזק בלתי הפיך והורג אותו. מחקרים שנעשו לאחרונה הראו שהקרבקול אף הצליח לגרום להרג של תאי סרטן (9,8).

שימושים מודרניים בצמח האזוב: שמן מהצמח משמש בתכשירים למערכת העיכול- לחיטוי פנימי ולהרחקת תולעי מעיים; למערכת העור – השמן הוא אחד המרכיבים במשחות המשמשות לטיפול בפטריות עור וגירוי בעור; למערכת הנשימה, בתערובת עם קמפור – משמש האזוב לתמיסות גרגור וחיטוי שונות ברפואת השיניים והפה; משמש לתיבול ושימור מזון – מחקרים שהשוו תכונות מניעת חמצון של כמה צמחים- גינגר, אזוב וטימין הראו כי לאזוב יכולת מניעת חמצון הגבוהה ביותר (10).

שימושים ברפואת הצמחים: לאזוב מעמד חשוב ומכובד ברפואת הצמחים המסורתית והמודרנית – משמש לטיפול בכאבי בטן, הצטננות, שיעול, תולעים במעיים, כאבי אוזניים, טיפול בסכרת. לפי הרפואה המסורתית והמודרנית, מסייע לשיפור פעילות המוח (4).

וברוח הקיימות – האזוב גדל ביננו, לכן הוא מעולה עבורינו.

שימושים אפשריים בצמח האזוב

  1. פרחי אזוב

    פרחי אזוב

    כתבלין, יבש או טרי, תערובת "זעטר": 60% אזוב, 20% סומק, 17% שומשום, 2% שמן זית, 1% מלח.

  2. מומלץ להכין חליטה מפרחי אזוב, (אפשר גם מעלים) ולשתות על בסיס יומי, או במצבי חולי של מערכת הנשימה, העיכול, לחיטוי חלל הפה, לטיהור הנשימה.
  3. שמן תשרית – שמן זית עם עלי אזוב מיובשים (לייבש עלים של האזוב ולהשרות בשמן זית, למלא הצנצנת עד לסופה בשמן זית על מנת למנוע התעפשות, להשרות לפחות חודש, אפשר עד שנה). עם שמן זה ניתן להכין משחות, סבונים ולמרוח ישירות על נגעי עור למיניהם: גירודים יובש, פסוריאזיס ועוד
  4. שמן אתרי אזוב מהול בשמן זית – לבעיות הצטננויות, סינוסים דלקות גרון (לשימוש חיצוני ופנימי).

מקורות

  1. עולם הצומח המקראי יהודה פליקס, 1976
  2. צמחי תבלין מרפא ובושם מנחם בר דרומא, 1988
  3. צמחי המרפא של ארץ ישראל, כרך א', דן פלביץ וזהרה יניב, 1991
  4. צמחים נוגדי חמצון המסייעים לפעילות המוח – מאת דר' מינה פארן,
  5. צמחי מרפא לתינוקות ולילדים – מאת סלמאן אבורוכון
  6. תלמוד הצמחים, אברהם דהאן, אתר אינטרנט
  7. מבוא לספר הרפואות של אסף הרופא, מונטנר זיסמן, 1957
  8. Analysis Of The Essential Oil Compounds Of Origanum Syriacum L. 2012. Farhat, M. –Tóth, J. –Héthelyi, B. É. –Szarka, Sz. –Czigle, Sz. Acta Facultatis Pharmaceuticae Universitatis Comenianae, Volume 59, Issue 2
  9. Interaction of Four Monoterpenes Contained in Essential Oils with Model Membranes:  Implications for Their Antibacterial Activity. 2007. M. Cristani, M. D'Arrigo, G. Mandalari, F. Castelli, M. Grazia Sarpietro, D. Micieli, V. Venuti, G. Bisignano , A. Saija and D. Trombetta. J. Agric. Food Chem., 55 (15), pp 6300–6308
  10. Comparative Study of Natural Antioxidant Activity for Ginger, Oregano and Syrian Thyme. 2013. Qiblawi l., Salami M., Alassaf Z. Int. J. Pharm. Sci. Rev. Res., 22(1), Sep – Oct 2013; nᵒ 11, 56-58

 

 

הדפסה

אודותי

פורסם ב מאמרים ומתוייג תחת , , , , . שמור את הקישור הישיר.

2 תגובות להאזוב – מלך צמחי המרפא

  1. שלומי:

    למדתי המון תודה רבה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

להעלות תמונה (למעלה)