תוכנית ליווי אישי בלימודי פרמקלצ'ר מתקדמים ודיפלומה

הדפסה

תיעוד תהליך התפתחות וניתוח כמערכת פרמקלצ'ר

נכתב ע"י גלעד מרגלית, מפתח ומנחה התוכנית בינואר 2015.
מאמר זה נכתב בכדי להדגים צורת תיעוד אפשרית לתהליך תכנון, יישום ולמידה פעילה של פרויקט פרמקלצ'ר מתמשך, וגם סיכום ביניים ורפלקציה של התפתחות התוכנית עד כה, כבסיס לשיפורים והתרחבות במעלה הספיראלה. התיעוד מתייחס לתהליך התפתחות (סוקסציה) של תוכנית הדיפלומה על בסיס הכלים, ההנחיות והקריטריונים הבאים למעגל תכנון פרמקלצ'ר:

  • שימוש בשלושת כללי האתיקה
  • שימוש ב12 העקרונות על פי הולמגרן
  • שימוש בדרכי חשיבה נפוצות – לדוגמא "קטן זה יפה", שיתופעולה
  • שימוש בפרח הפרמקלצ'ר על פי הולמגרן
  • שימוש בתהליך התכנון הספירלי (התבוננות, איסוף נתונים, מיפוי , תכנון קונספט, פירוט, יישום ותחזוקה וחוזר חלילה)
  • שימוש בכלי תכנון שונים (מיפוי אזורים וסקטורים, ניתוח אלמנטים, מיקום יחסי, ריבוד)
  • שימוש בשפת הדפוסים והתבניות.
  • שימוש בתבנית העל של העץ להבנת מיקום הפרויקט בתהליך האישי שלכם.
  • מהם השורשים של הפרויקט? השראות, מקורות, ספרות, השפעות.
  • איך הפרויקט מתבטא בעבודת שיקום וריפוי האקולוגיה הפנימית, האנושית והקהילתית שלנו?
  • מה התוצרים והתנובות? תהליך הסוקסציה (התפתחות)? מבחן הזמן?
  • האם הפרויקט תורם ליצירת אורח חיים פשוט, צנוע, חסכוני ויעיל?
  • כיצד הפרויקט משלב פרמקלצ'ר במקצוע ובפרנסה נאותים אשר מממשים את הייעוד והכישרונות האישיים שלכם ותורמים לתיקון עולם?
  • ניתוח תביעת רגל אקולוגית וחברתית.

מאחל מסע מעשיר ומעניין לקוראים/ות.

מהר למעלה

זרע

מהו הזרע של תוכנית הדיפלומה בחיי?
כמו מחזורי זרעים בטבע, כך גם בחיים זרעים נובטים, צומחים ומפיצים זרעים בתהליכי סוקסציה
ארוכים אשר מעונה לעונה מטייבים ומכשירים את הקרקע להתפתחות וריבוד.
תוכנית הדיפלומה בחיי היא חלק ממחזור זרעים ארוך של תהליך למידה ויצירה דרך התחנכות אישית.
על כך כתבתי מאמר אשר פורסם באתר בידיים.

המרכיבים העיקריים אשר עיצבו את זרע התוכנית הם:

  • התשוקה האישית שלי ללמידה פעילה והתפתחות אישית דרך ריקוד קונטקט מתמיד ומסע הרפתקני עם אתגרי וחוויות החיים.
  • ההתנסות וההשראה שקיבלתי לאורך כל חיי מחונכים אישיים בתחומים כגון מוסיקה, ספורט, הרפתקנות בטבע, פרמקלצ'ר, פילוסופיה, גוף-נפש, תנועה.
  • הרצון שלי להמשיך ולטפח את המסורת של חונכות אישית.
  • חוסר ההתאמה שלי למסגרות מסודרות ולעבודה בקבוצות- גם כתלמיד וגם כמדריך.
  • תסכול מהמוגבלות של קורסי הפרמקלצ'ר הסטנדרטיים ורצון ליצור מערכת המשכיות והתפתחות.
  • צורך ביצירת מערכת יצירה ופרנסה אישית אשר תאפשר לי לחיות באזור כפרי ויחסית נידח, בפשטות, בהכנסה כלכלית נמוכה ובגמישות מירבית. (קריטריונים לעיצוב ה"קוד הגנטי" של זרע התוכנית).
מהר למעלה

שורשים: מקורות השראה, השפעה והזנה

הזרע של תוכנית הדיפלומה העמיק שורשים בין השנים 2001-2011 דרך מספר אירועים:

  • תקופת חניכה אישית עם טום וורד באורגון שיכנעה אותי שהדרך המיטבית שלי ללמידה היא דרך עבודה אישית עם מומחה בתחומו ולא דרך קורסים וסדנאות.
  • בין השנים 2005-2010 לימדתי פרמקלצ'ר בעשרות קורסים וסדנאות במסגרות שונות וקבוצתיות. בתהליך זה בחנתי את כישורי כמעצב ומלמד פרמקלצ'ר, מתכנן תוכניות לימודיות,  ומדריך קבוצתי. במהלך התקופה הזו למדתי ופיתחתי הרבה מהכלים והרעיונות המנחים אשר משרתים את תהליך הדיפלומה. כמו כן, קיבלתי משוב אישי ומקצועי שאני מנחה במיטבי בהקשרים חופשיים ולא פורמליים ובמפגש אישי ופחות טוב במסגרות מאורגנות וקבוצתיות.
  • בשנת 2007 נפגשתי עם מייסדי ומנהלי אוניברסיטת גאיה אנדי לנגפורד וליאורה אדלר אשר ביקרו בישראל. במהלך שתי פגישות בארץ, מספר פגישות סקייפ וסידרה ארוכה של התכתבויות למדתי את תהליך וכלי הדיפלומה שהם פיתחו ושיכללו וקיבלתי אור ירוק לפתח את התוכנית ולהתאימה לתרבות הישראלית. בשנת 2013 המשיך איתי האובן ללימודי תואר שני איתם וברק בן חנן סיים את קורס המבוא האינטרנטי שלהם. מתוך כך התהדק הקשר איתם ונפתח ערוץ תקשורת למסלול הסמכה וקידום של מתלמדי דיפלומה ישראלים ללא צורך לתרגום ולימודים באנגלית.
  • בשנת 2008 יצרתי קשר עם יאן מרטין בנג, מורה פרמקלצ'ר וסופר ידוע מנורווגיה אשר חי בקיבוץ גזר שני עשורים והיה ממייסדי התנועה בארץ. הוא ליווה אותי לתיעוד והסמכת דיפלומה בתהליך המסורתי במחוזותיו בו מועמד לדיפלומה מציג את עבודותיו למנחה ונעשית בדיקה משותפת האם המועמד עומד בקריטריונים לדיפלומה. תיעוד עבודותי הוגש גם לטום וורד, טליה שניידר ומייק קיפלין (לוטן) והוצג באירוע הסמכת דיפלומה ב23.6.08
  • בשנת 2011 פתחתי את המחזור הראשון של קבוצת הדיפלומה ובספטמבר אותה שנה ערכנו אירוע הצגה והסמכה לאיתי האובן מקוסטה ריקה אשר ביקר בארץ ואותו ליוותי לתעד ולהגיש את עבודתו לאוניברסיטת גאיה. זרע התוכנית נבט מעל האדמה…

מקורות הזנה מתמשכים לפיתוח שורשי התוכנית כוללים:

  • משוב חיובי מהמתלמדים (שכבת קומפוסט מזינה שנוצרת על אדמת עץ התוכנית).
  • משוב חיובי מרשת הפרמקלצ'ר בארץ דרך הפרויקטים והעשייה שנוצרת מתוך התוכנית. (מרכיב בהתפתחות המערכת האקולוגית של תנועת הפרמקלצ'ר בארץ ובעולם )
  • משוב חיובי מחיי האישיים שהתוכנית עומדת בקריטריונים שהגדרתי לעיצובה (ראה זרע).

מקורות השפעה:

שורשי התוכנית מוזנים באופן רציף ממקורות השפעה קרובים ורחוקים אשר מהווים אינדיקטור להתפתחות בריאה של עץ התוכנית כחלק מרשת אקולוגית רחבה ומורכבת:

  • התכנים והכלים של אוניברסיטת גאיה
  • העקרונות ודרכי החשיבה של הפרמקלצ'ר בעיקר מתוך כתיבתו של דיוויד הולמגרן.
  • מודעות פלנטרית – מכתיבה של ד"ר שולמית גובקין
  • התפיסה הכללית של אקולוגיה אנושית ואקו-פסיכולוגיה בהשראת ג'ואנה מייסי, סטרהוק ועוד.
  • התפיסה הכללית של תורת המערכות המורכבות והכאוס כמתועדת היטב בספר חכמת הכאוס.
  • התפיסות הלימודיות והחינוכיות בהשראת תנועת הunschooling, חינוך דיאלוגי, דני לסרי, איציק גזיאל, למידה פעילה, ג'ון הולט, עקרון הרצף ועוד.
  • ספרות, אתרים וסרטים עדכניים בנושא תנועת פיתוח הפוטנציאל האנושי- ראו קישור באתר שלי (כולל קישורים לנ"ל)
  • הגדרת התוכנית כמערכת פתוחה open source המבוססת של גמישות, פתיחות, שינוי, התחדשות וזרימה.

מתוך כך מתהווה גזע התוכנית.

מהר למעלה

גזע: תהליך עיצוב המהות דרך למידה פעילה

מהות התוכנית עברה כמה שלבים ראשיים בתהליך עיצובה עד כה, במחזורים ספיראליים של למידה
פעילה נוכח העבודה הרציפה עם המתלמדים:

  • המחזורים הראשונים התאפיינו במסגרת ליווי אשר תאמה את רוח ההנחיות של גאיה והארגון הבריטי. אופי הליווי היה עם דגש על למידת הכלים דרך מפגשים קבוצתיים ויישום אישי ובקבוצות למידה. כמות המפגשים האישיים השנתית הייתה נמוכה (3-4). סוג המתלמדים היה בעיקר אנשים בעלי ניסיון קודם, מוטיבציה גבוהה וצורך מועט בהנחייה. אילו אשר לא היו בעלי דפוסי למידה כאלו נשרו מהר מהתוכנית מתוך תחושה בחוסר בהנחייה ומסגרת ברורה.
  • דרך העבודה עם מתלמידי המחזור הראשון קיבלתי כמות גדולה של משובים והתנסיתי בספיראלת למידה פעילה מהירה ורחבה. בעזרתם של ברק בן חנן ומליסה בלום אשר יצרו את קבוצת דרך היער מתוך תהליך הדיפלומה שלהם עבדנו יחד על הרחבת ודיוק ארגז הכלים של התוכנית. בשנת 2012 עיצבנו תוכנית מורחבת ללימודי פרמקלצ'ר מתקדמים אשר מבוססת על תהליך הדיפלומה, על הכלים של גאיה ועל העשרה ורישות דרך מפגשים קבוצתיים קבועים. התוכנית יצאה לפועל באופן לא מלא דרך קורס מבוא ללימודי פרמקלצ'ר מתקדמים. התוכנית המלאה לא יצאה לפועל מטעמי תקציב, לוגיסטיקה ושיווק.
  • בין שנת 2012 -2014 המשכתי לקלוט מתלמדים חדשים דרך הנחיית סמינרי מבוא לתוכנית ופניות אישיות. אופי הליווי הפך לגמיש ומתואם יותר לאופי המתלמד: בכלים, ברמת וכמות המפגשים. אופי המתלמדים התרחב גם למתחילים יחסית הזקוקים לליווי צמוד יותר ומסגרת ברורה יותר. למדתי לעצב את תהליך הליווי כך שיתאים למנעד רחב יותר של אינטיליגנציות למידה.
  • כיום (2015) אני מפתח את הדור הבא של התוכנית בשיתוף עם חווה ואדם במודיעין. התוכנית מתוכננת להשתלב עם מסגרת של מפגשים קבוצתיים אחת לחודש אשר בה נוכל להרחיב ולהעמיק בתכנים, במפגשים האישיים ולקבל תמיכה קבוצתית שדי חסרה במסגרת הלימוד האישית. התוכנית תפתח במקביל ובשילוב עם תוכנית להכשרת מלמדי פרמקלצ'ר בשנת הלימודים הקרובה.

מתוך תהליך הלמידה הפעילה הנ"ל אני מזקק את מהות וכלי התוכנית במתכונתה הנוכחי (2015):

עץ מרכיבי התהליך הכולל תיאור של הכלים הראשיים. תרשים זה מסמל מעיין מפת שבילים למסע הלימודי האישי.

עץ מרכיבי התהליך הכולל תיאור של הכלים הראשיים. תרשים זה מסמל מעיין מפת שבילים למסע הלימודי האישי.

מהר למעלה

ענפים ופירות (הסתעפויות, תנובות וממשקים)

עץ התוכנית צומח ומסתעף עם כל מלמד/ת אשר נמצא בממשק איתו, עם כליו, תכניו ועם הרשת התומכת והמזינה אותו. עד היום (תחילת 2015) התחברו לתוכנית הליווי 35 מתלמדים אשר הזינו וניזונו מעץ התוכנית בדרכים שונות ומגוונות. חלקם נעזרו בתוכנית לתעד ולסיים את תהליך הדיפלומה האישי שלהם אשר היה בליווי מינימאלי, חלקם קיבלו תמיכה ללמוד ולהפנים את שפת הפ"ק וכליה ולמקד את ישומה בחייהם במגוון רחב של פרויקטים ויוזמות. חלק נוסף התמיד לאורך תהליך ליווי של כשנתיים ועבר תהליך אישי משמעותי של שינויים בכל ענפי החיים.

 

כמה דוגמאות לתנובות משמעותיות של מתלמדים במהלך השנים (וסליחה לאילו אשר אני לא מזכיר כאן מקוצר היריעה של המסמך הזה):

  • אסף צ'רטקוף: הסבה מקצועית משמעותית מתכנות מחשבים ליזם, חדשן ומוביל בעולם הפ"ק הישראלי. פרויקטים מוצלחים כוללים את אתר בידיים, הסדנא הקהילתית לקיימות, וטרנזישן טבעון (לחצו כאן לאתר תיעוד תהליך הדיפלומה של אסף)
  • אדי רוזנבאום: מוביל את תנועת יערות המאכל העירוניים בירושליים. עובר תהליך אישי ומקצועי משמעותי ועמוק.
  • ברק בן חנן: יצירת חברת דרך היער כקבוצת למידה ותמיכה יחד עם מליסה בלום ועידית לב רן. הסבה מקצועית משמעותית מאיש הייטק למוביל ויזם חדשני בתחום הפ"ק העירוני בארץ.
  • דן צוקרמן: איש חינוך וגינון. עבר תהליך משמעותי של מעברים והתפתחות משפחתית ומקצועית בעזרת כלי התוכנית.
  • עידית לב רן: הסבת בית ומשק משפחתי לבית ירוק מדגים ומשק פ"ק חינוכי. תהליך העצמה אישי משמעותי להתפתחות מקצועית כמתכננת ואשת חינוך.
  • סער אוסטרייכר: עבר תהליך זיקוק ועיבוד של ידע, ניסיון וחזון לכדי יצירת פרויקט ותנועת חורש המאכל הארץ- ישראלי מתוך קבוצת למידה פעילה.

ברמה האישית, התוכנית מניבה כמה תנובות עיקריות בענפי חיי המתפתחים:

  • התפתחות אישית ומקצועית איטית ועמוקה ממדריך קבוצות ואיש עשייה בשטח למלווה, יועץ ומנחה אישי. זהו מעבר שלב משמעותי בסוקסציה שלי, בהתבגרות האישית ובהבשלה המקצועית. אני מקבל על כך משובים חיוביים מכיוונים שונים: מתלמדים, חברים, קולגות, וגם מספרות מעמיקה בתחום ההתפתחות האישית לאור האקו-פסיכולוגיה כגון Bill Plotkin.
  • תנובה כלכלית צנועה אשר תומכת בצרכי הנוכחיים מתוך אורח חיים פשוט בקדיתא. עובדה זו מאפשרת לי להשקיע זמן ואנרגיה בבריאות אישית, בזוגיות והורות, בבנית קהילה, בעבודה התנדבותית עם ילדי המקום, בקידום הפרויקט של כפר אקולוגי בקדיתא, באומנויות, ובטיפוח אורח חיים פרמקלצ'רי מקומי. במקביל, אני יוצר מקורות פרנסה והזנה נוספים בתחומים שונים וחופפים.
  • העמקה והרחבת קצוות אל תוך ביסוס רשת הפרמקלצ'ר. אחרי עשור של פעילות אינטנסיבית לקידום הפרמקלצ'ר בארץ אחת המתנות הגדולות של העשייה בתוכנית לליווי אישי היא היכולת לקחת צעד אחורה מהעשייה בחזית הבמה הציבורית ומימוש הידע והניסיון שלי דרך תמיכה במתלמדים. זוהי תנובה משמעותית רב כיוונית אשר מממשת את עקרון הרשת והרצף הרב דורי של התפתחות קהילתית- מערכתית.
מהר למעלה

4 השאלות על המצב הנוכחי של התוכנית

אז….
מה עובד? כל המתואר עד כה…
מיקום יחסי של התוכנית בזרימה הכללית בחיי ובהתפתחות הענפים השונים.

מה לא עובד? דרוש שיפור, שינוי ופיתוח? (מתוך משוב אישי, של מתלמדים ושל קולגות)

  • יצירת בסיס לימודי רחב ומעמיק יותר להבנת והתנסות בשפה ובכלים
  • האתר שלי מיושן ולא מאורגן מספיק לטובת הצגת התוכנית. דרוש אתר חדש ומקצועי.
  • דיוק האספקט הכלכלי של התוכנית: יחס שכר הליווי הנוכחי מול כמות ההשקעה שלי צריך לעלות ובמקביל להשאר נגיש לכל אדם. דרוש פיתוח יצירתי של מערכת כלכלית מאוזנת ומתגמלת לכל הכיוונים.
  • שיחות אישיות פנים אל פנים הרבה יותר אפקטיביות מבחינתי ועובדות לכל סוגי המתלמדים. מפגשי סקייפ מאתגרים מבחינה טכנולוגית, הופכים את המפגש לפחות אישי ואנושי ולעיתים קוטעים את הרצף. תלות טכנולוגית בעייתית. דרושה חשיבה לפיתוח מסגרות וכלים נוספים או משלימים.
  • שיווק התוכנית מאתגר אותי מכיוון שאני לא אהוב לשווק. התנועה הנוכחית של הצתרפות מתלמדים חדשים אשר מגיעים אלי בדרכים שונות הינה גבולית ולא יציבה מספיק מבחינת צרכי הפרנסה שלי והתרחבות התוכנית. דרוש שיתוף פעולה עם ארגונים חינוכיים קיימים אשר יכולים להנות מתכני התוכנית ולשלבם בתוכניותיהם. (וכך קורה עם חווה ואדם)
  • ההתמדה של מתלמדים בתהליך, בעיקר בהתחלה, שברירית. יש ליצור דרך התנהלות ותקשורת אשר יוצרת יותר מחוייבות ורצף.

מה החזון ארוך הטווח?
ברמה האישית אני רואה את עצמי ממשיך ללוות אנשים בתהליכי התתפתחות שלהם כל חיי. תוכנית הדיפלומה הינה כלי אשר מתאים לשלב התפתחותי זה בחיי. התוכנית תמשיך להתפתח ולהשתלב עם תוכניות לימודיות אחרות, הרבה מעבר לפרמקלצ'ר במתכונתו הנוכחי. אני רואה מנחים נוספים מבשילים מתוך ניסיונם בתוכנית ומשלבים את כליה ותובנותיה בדרכם המקצועית.
אני רואה עולם שבו הדיאלוג הנוכח, העמוק, המשמעותי, המתמשך והפתוח הופך להיות הבסיס ללמידה בכל ענף ותחום בחיים.

הצעדים הבאים להתקדמות:

  • בניית שיתוף פעולה ארוך טווח עם חווה ואדם לאימוץ התוכנית והרחבתה.
  • המשך תיעוד מפורט של ענפי חיי לטובת השראה ודוגמא למתלמדים ומשוב אישי.
  • בניית אתר אינטרנט חדש ומקצועי לתוכנית
מהר למעלה

ניתוח תביעת רגל אקולוגית וחברתית

התוכנית מבוססת על מינימום השקעה אנרגטית וחומרית לקיומה. להבדיל מתוכניות לימוד סטנדרטיות אשר דורשות קיום מרחבי לימוד ייעודיים, שינוע של מורים ותלמידים ותחזוקת מערכת שלמה לקיומה, תוכנית הדיפלומה משתמשת בתשתית קיימת למימושה: מערכת האינטרנט לתקשורת ומרחבים לימודיים קיימים ועצמאיים לבחירה ושילוב בתהליכי למידה פעילה. כמנחה, אני משתדל לפגוש את המתלמדים תקופתית באופן אישי במקומות פעילותם. אני עושה זאת ע"י שילוב הביקורים הללו עם נסיעות מתוכננות אשר להן יש תנובות רבות (משפחתיות, עבודה, חברים וכו- מימוש של עקרון הריבוד בפ"ק). מתלמדים אחדים מגיעים אלי לקדיתא בד"כ ממקום מגורים בצפון הארץ.
חשוב להדגיש ולהכיר בעובדה במערכת התקשורת האינטרנטית אשר הפכה להיות מובנית מאליה בחברתינו הינה מבוססת ותלוייה לחלוטין במערכת הכלכלית – תעשייתית הגלובלית אשר אותה אנחנו שואפים לשנות ואשר יציבותה עומדת בסימני שאלה מתמשכים. בחרתי להשתמש במערכת האינטרנט ככלי קונטקסטואלי נוכחי אשר מאפשר לי בתקופה זאת בחיי לממד את ייעודי האישי ולהשפיע לטובה. עם זאת, ברור לי שמערכת זאת אינה בת קיימא ולכן גם הדגש של תוכנית הליווי הינו יצירת שיתופי פעולה ופרויקטים מקומיים ככל הניתן והשתחררות מהתלות החברתית- כלכלית- חינוכית באינטרנט.
למרות שאין לי דרך אמינה למדוד את תביעת הרגל האקולוגית – חברתית השלילית של שימוש באינטרנט לתקשורת בתוכנית מול התנובות האקולוגיות – חברתיות חיוביות שהיא מניבה, אני מאמין שהחיוב עולה על השלילה. זוהי דרכי לחיוביות מפוקחת…

סמינר דיפלומה בנחל עמוד – 2012

סמינר דיפלומה בנחל עמוד - 2012

סמינר דיפלומה בנחל עמוד – 2012

דוגמאות לשימוש בעקרונות ושפת הפרמקלצ'ר

דוגמאות לשימוש בעקרונות ושפת הפרמקלצ'ר

דוגמאות לשימוש בעקרונות ושפת הפרמקלצ'ר

 

מהר למעלה הדפסה

אודותי

פורסם ב מאמרים ומתוייג תחת , , , . שמור את הקישור הישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

להעלות תמונה (למעלה)