גנן גידל גדילן בגן – איך לאכול את הגדילן משורש ועד קוץ

הדפסה

שנים רבות אני מכירה את קוצי הגדילן הזהובים, מטיולים קיציים בהם ראינו אותם בצידי השדות, שורה ארוכה של קוצים בלי "שערות" לבנות. היינו עושים תחרות מי יבעט אותם רחוק יותר ויפזר את הזרעים שלהם למרחק.

לאחר זמן, הצלחתי לעשות את ההקשר שאותם חוחים זהובים בקיץ, הם צמחי הענק שמתנשאים לגובה של 2-4 מטר בעלי פרחים שמזכירים לי כתרים קטנים מעל לשיער סגול זרחני.

צמחי גדילן

צמחי גדילן

כל השנים שחשבתי שהגדילן הוא צמח שרק מפריע, אבל לפני כמה חודשים במסגרת "קורס מדריכי הליקוט עם שימי רף" גיליתי שהגדילן הוא צמח מזין וטעים שאפשר לאכול אותו מכף רגל ועד ראש או במקרה שלו – משורש ועד פרח.

זיהוי הגדילן

הגדילן נפוץ מאוד בכל רחבי הארץ מהצפון ועד הנגב הצפוני, הוא נמצא בעיקר בשדות בור, בשולי שדות חקלאיים או בשטחים מופרים. מחזור חייו מתחיל מתחיל עם הגשמים הראשונים שאחריהם ניתן לראות נבטי גדילן ומסתיים בקיץ כאשר הוא מתייבש ומפזר את זרעיו ברוח.

צמח שמאוד דומה לו הוא הברקן הסורי, אך ההבדלים העיקריים ביניהם שעלי הגדילן רחבים יותר ובדרך כלל מתנשאים במעלה הגבעול מעלה לעומת הברקן שיותר משתרך על האדמה ועליו צרים יותר.

כאשר הגדילן פורח ניתן לזהות אותו על ידי קרקפת הפרח העגולה בעלת עלי מעטפת קצרים ורחבים לעומת פרחי הברקן שהם אינם עגולים וצבע עלי המעטפת שלו נוטה לצבע לילך.

עלי הגדילן בעלי כתמים לבנים, האגדה מספרת שבעת שמריה הבתולה הקדושה ברחה מחייליו של הורדוס היא הניקה את ישו וטיפת חלב נפלה על הגדילן וסימנה אותו לנצח.

מהר למעלה

תזונה ורפואה מן הגדילן

הגדילן עשיר מאוד בברזל, לכן הוא מומלץ לאכילה. יש לו טעם מעט ארטישוקי אבל ייחודי לו וניתן לשלב אותו בסלטים ותבשילים רבים. ברפואת הצמחים נחשבים זרעי הגדילן כמנקי כבד ומרפאי דלקות כבד. ניתן לקנות קפסולות מסחריות של זרעי גדילן לשם כך.

מהר למעלה

לאכול משורש ועד ניצן הפריחה

נבטי הגדילן – ניתן לזהות אותם על ידי שני פסיגים חלקים שאליהם מתווספים שני עלים צעירים אשר מראם מזכיר את עלי הגדילן הבוגרים. ניתן להוסיף אותם לסלט.

נבטי גדילן

נבטי גדילן

שורש הגדילן – לשורש הגדילן טעם ארטישוקי והוא מתאים מאוד לתבשילים כמו מרקים או תבשילי ירקות שורש. לאחר שמוציאים אותו מן האדמה כדאי לנקות אותו בעדינות. עדיף ל"גלף" ממנו את הבוץ ולא לחתוך. הגילוף ממעיט את עיבוד החומר העמלני. בהמשך המדריך מופיע הסבר בתמונות כיצד לעשות זאת.

שימי מסביר על שורש הגדילן

עלי גדילן הצעירים– כאשר עלי הגדילן צעירים הם עדיין לא מפתחים את הקוצים דמויי המחטים בקצוות העלה. כל עוד אין מחטים אפשר להוסיף את העלים כפי שהם לתוך סלט או לבשל בתבשילי ירוקים שונים.

עוד רגע הופכים לסלט

עוד רגע הופכים לסלט

עלי גדילן בוגרים – כאשר העלה בוגר יותר, המחטים מתקשות ולא מתרככות בבישול, לכן מומלץ לגזור את העלים מסביב כדי להוריד את הקוצים. במהלך גזירה גילינו שהעלים לרוב סימטרים ואפשר לקפל את העלה לחצי ולגזור ובכך לחסוך את זמן ההכנה.

רגע לפני הקציר

רגע לפני הקציר

גזירת קצוות עלי הגדילן

גזירת קצוות עלי הגדילן

גבעול הגדילן – לאחר שמורידים ממנו את העלים, אפשר לקלף את השכבה החיצונית ולאכול את פנים הגבעול בתבשיל, בסלט או סתם כנשנוש לדרך.

תפרחת הגדילן – תפרחת הגדילן מופיעים בצבע סגול לילך. לפני שהפריחה מופיעה, אפשר ללקט את ניצני הפריחה הסגורים ולבשל אותם במים חמים. לאחר שמסירים את עלי המעטפת הקוצניים ניגלת תחתית טעימה שמזכירה בצורתה תחתיות ארטישוק קטנות.

תפרחת הגדילן

תפרחת הגדילן

ניצני פריחה מבושלים

ניצני פריחה מבושלים

מהר למעלה

 הכנת שורשי הגדילן לבישול

  • נקטוף את צמחי הגדילן מן השורש על ידי משיכה הגונה.
  • נפריד את השורש מן הגבעול. נעשה זאת על ידי סכין או מזמרה. מומלץ לחתוך כאשר הגבעול מתחיל להתפצל כדי להשאיר את שושנת העלים העסיסית.
    שורשי גדילן מופרדים מן הגבעול
  • נשטוף טוב את השורשים. אני תמיד מעדיפה לשים אותם בהשרייה כדי שהבוץ יפול ולאחר מכן שטיפה חוזרת.
  • לאחר שרוב האדמה או הבוץ נשרו, ניקח סכין ונשתמש בצד שאינו חד כדי "לגלף" את הקליפה החיצונית ואת השורשים הקטנים.

    גילוף שורשי הגדילן

    גילוף שורשי הגדילן

  • נקבל שורשים נקיים ומוכנים לבישול. במידת הצורך נשטוף שוב.

    שורשי גדילן ללא קליפה

    שורשי גדילן ללא קליפה

  • נבשל מרק ירקות ונוסיף את השורשים פנימה… יאמי!

    מרק ירקות ושורשי גדילן

    מרק ירקות ושורשי גדילן

  • תבשילים עם שורשי גדילן מקבלים טעם עשיר יותר ככל שהזמן עובר! מומלץ 🙂
מהר למעלה

מקורות

ילקוט הצמחים, נסים קריספיל

מהר למעלה הדפסה

אודותי

פורסם ב מאמרים ומתוייג תחת , , , . שמור את הקישור הישיר.

12 תגובות לגנן גידל גדילן בגן – איך לאכול את הגדילן משורש ועד קוץ

  1. טל:

    שלחתי תמונה שענית לי שהיא של חרצית עטורה. בהמשך הגבתי "אז לא אכיל"…כי בצמחים אכילים מתעסקים אנו כאן…אבל כנראה ביחד עם שאלה אחרת זה יצא לך מההקשר.
    כי פתאוםנתקלתי לגמרי במקרה ב"חרצית הדורה" שנראה שמדובר באותה הגברת.
    בקישור

    http://gamnon.net/AG-NewHerbal/Herbs08-Het/Heb-Het-Chrysanthemum.htm

    התמונה למעלה קטנה מדיי, אך למטה תמונת העלים ברורה אף יותר ממה שלחתי לך.
    אני נבהלתי מהארומטיות ובאמת חשבתי שלא אכיל. עכשיו כבר אין וחבל…אחכה לשנה הבאה.

    אלה, אם זו טעות ועטורה איננה הדורה? אע"פ שנראה לי מהתמונות שזה זה…ומוזכרת הארומטיות שלה בפירוט שיש בקישור.

    אנא דעתך. …

    לא רוצה לקבל הרעלה וזה כבר לא עניין הזיהוי אלה ריבוי שמות לכל צמח. בקישור יש גם את כל השמות, כמקובל באתרים שונים. אם ז ההצמח, אזאכיל ואף רפואי ובריא מאוד ומשמש לדחיית חרקים גם.

    אגב, באותו אתר, מוזכר כי אבקות גדילן שנמכרות אינן תמיד מהזרעים, להם מיוחסות הסגולות הרפואיות לכבד, אלה לעתים הן מהעלים. אז מי שמוציא כסף -לשים לב!

  2. ע.א.:

    מדריך מעולה, ומעורר השראה לנסות.
    אתחיל ממש השבוע 🙂

  3. טל:

    4 שאלות לי:

    1) רשמת כי לפני הפריחה ניתן לבשל את הניצנים. האם המשמעות היא שלאחר הפריחה לא ניתן לאכול?

    2) העלים והגבעול אכילים ללא בישול, הגבעול לאחר קילוף. אך השורש חייב בישול? ברצוני לוודא שהבנתי נכון.

    3) האם הברקן גם כן אכיל – למקרה שלא מומחים להבדיל ביניהם? לא כל כך הבנתי את ההסבר, רשמת שהברקן נוטה להשתרע על הארץ, האם זה אומר שאינו גדל לגובה שניים-שלושה מטרים כמ הגדילן?האם ניתןלהבדיל ביניהםכשהם בגובה 40-50 ס"מ?

    4) האם גבעול יחיד במקום שושנת עלים, כשהם בגובה 40-50 ס"מ, אופייני. וודאי כבר הבנת שזה הגובה שלהם כרגע לייד ביתי…

    וכמובן תודה על המדריך. מלבד הילה אלפרט שעשתה תכנית על שורשי הגדילן והבנתי שם שגםאת הגבעול אפשר לאכול (התכנית הייתה בשדה גידול מסחרי), לא היה לי שמץ על כל מה שכתבת כאן.

    • טלאור כהן טלאור:

      שלום טל,

      1. אחרי הפריחה המצעית שאותם אוכלים מתפתחת לפרח לכן היא כבר לא נעימה לאכילה.

      2. השורש קשה, לכן ללא בישול לא נעים לאכול אותו, על משקל תפוח אדמה. לא ידועה לי בעיה לאכול אותו ללא בישול.

      3. הברקן גם אכיל, יש אומרים שהטעם שלו ממש לא מלבב אבל הוא אכיל באותה מידה כמו הגדילן. כאשר עולה עמוד הפריחה הוא פחות עבה והפרחים שלו קטנים יותר וקוצניים יותר מאשר הגדילן.

      4. שוב, שניהם אכילים אבל הטעם שונה. לברקן יש גם סימטריות ברורה יותר בעלים מאשר הגדילן.

      מוזמן לעלות תמונות ואעזור לך לזהות.

      אפשרות נוספת כמו שכתבתי במדריך התבוננות כדרך התכוננות לליקוט, לפעמים צרך לחכות בסבלנות לשלבים ברורים יותר של הצמח ואז לזהות אותו.
      https://www.bayadaim.org.il/2016/05/%D7%94%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%AA%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98/

      שמחה שנהנת מהמדריך!
      שיהיה בתאבון!

      טלאור

      • טל:

        לקח לי זמן כי נתקלתי בבעיות להעלות תמונה – הן תקלה בנסיון ישירות מהנייד – בהמשך גם בדרך שליחת אימייל ממנו – כסוג של walk around…מסתבר שברשתות המאובטחות שספקי האינטרנט עמלים כעת להתקין במקום ה"חופשי חופשי", אין גישה לניידים, הם במוצהר לא תומכים בניידים וטאבלטים (??) ואין גם מחברות סלולר תמיכה אם מכשירך ישן…
        קיימות ונגישות – מול חזירות קפיטליסטית….אבל זה לא הנושא כאן…
        בינתיים הסתדרתי עם מה שיש ובאמת כמו שמישהו שכתב כאן הצלחת לגרום לי להעיז עם הקוץ הזה אף שהילה אלפרט עשתה עליו תכנית לפני שנים כבר, בשדה בו מגודל מסחרית.
        אומר לך רק, כי התבוננות הייתה לי שנים, אם רציתי או לא, זה מול הביית. הדבר היחיד שלא שמתי לב זה שיש את המשתרעים – מה שאת מגדירה כברקן.
        ועוד דבר – הקוצים איומים כבר מרגע התפתחות העלה. אולי זה תת זנים. ובתור כפפה לקחתי כמה עלי חוביזה כדי למשוך את הגדילן או הברקן החוצה כי גם בתחתית הגבעול הוא קוצני – משיוצאים משם עלים, שכאמור קוצניים מאוד כבר מהיותם ניצנים.
        וממש היה עליי לפתח שיטות איך לתפוש את העלה, כולל לחתוך אותו מראש למקטעים כשענקי כי מתקפל וזה ממש סבך למצוא היכן לאחוז, תוך שימוש ביד האוחזת את המספריים גם להסטה ויישור הקיפולים לחצי (סטייל "המספריים של אדוארד") עד לאפשרות לגזור שוליים עם קוצים.
        כמו כן, לא צלחו השורשים בבישול, גם ארוך, נותרו קשים מדיי לאכילה.
        אבל לא להתייאש, זה המסר, המדריך שלך מספיק מפורט שכל שלב שהעמיד מכשול פשוט עברתי לדבר הבא.
        וכך – על כל השאר חגגתי, כולל ניצני הפריחה וגם ניצני יציאת העלים שגזמתי מהם את הקוצים ואכלתי ללא בישול, ממש מעדן.
        וגרמת לי גם לחזור לחוביזה שפעם הייתה רק גימיק לחביתה וכעת ממש רכיב עיקרי בתזונה, חיה ומבושלת, וניצניה גם הם מעדן. לא בלי לשים לב ליתרונות משמעותיים ביותר, מי שמתמודד עם בעיות בריאות ישים לב מיידית עם השימוש הראשון ממש!!!

        שתי שאלות נותרו לי:
        האחת – הזכרת קיקיון ששורשו סגול והרי עליו שונים לחלוטין, אז האם התכוונת רק לשלב הנבט שיכולה להיות טעות בזיהוי?? כי לא תמיד ניתן לשלוף את הברקן כאשר גם גדל מאוד וגם האדמה מתייבשת, כך שליתר בטחון אם יש ממה להיזהר עליי להבין.
        השנייה – העליתי תמונה שכשמישהו עבר במקרה ביקשתיו לצלם ולשלוח לי לאימייל. איתרע מזלי ולא הייתה לו בטרייה אז לקח איתו לכשיטען והצמח קצת נבל, אניח כי זה לא יפריע לך לזהותו. האם זהו בבונג או ציפורן חתול במקרה? והאם זה נתון רלוונטי שהוא גדל באותו שטח עם החוביזה הברקן והגדילן?

        בתודה מראש כמובן

        • טלאור כהן טלאור:

          רק בשלב הנבט יש דימיון, הצמחים הבוגרים כלל לא דומים.

          הצמח בתמונה הוא חרצית עטורה.

          • טל:

            אז לא אכיל…
            תודה על תשובתך.
            צמח לי משהו לא מזוהה, סופסוף מצאתי מעקף להעביר תמונה למחשב.
            לא ברור אם זה אחד מסתעף מבסיסו או כמה, כי מאוד שביר אז לא רוצה למשוך לבדוק. העלים פריכים וחסרי טעם, מזכירים עלי תרד מאחד הזנים שמוכרים בסופר, אבל בהירים מאוד וקטנים יחסית (בתמונה כל הגובה 20 ס"מ). שתלתי שנה שעברה תרד, קישוא, מלפפון, ולא נבטו. העברתי אדמה מאז – אולי זה אחד מאלה?

  4. שי בדיחי:

    יש מאות מחקרים מהשנים האחרונות על הגדילן כחומר שמגן על הכבד ונוגד חמצון ונוגד תופעות לוואי של כמוטרפיה. החומר הפעיל שאליו מתייחסים הוא סיליבין – כנראה מונע מעבר רעלנים לתאי הכבד, מפחית שינוי רקמה כתגובה לדלקת ומפחית חימצון. בהקשר של ליקוט – הסיליבין נחקר כאחד ממרכיבי הטיפול בהרעלת אמניטה (וכן – לא לאכול פטריות לא מוכרות).

  5. nirsmadar:

    תמיד ידעתי שגדילן אכיל, אך אף פעם לא העזתי- מדרך מצוין, תודה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

להעלות תמונה (למעלה)