עצים! עצים! האם זהו הפתרון? לא בטוח…

למי שלא יודע אני עובד בימים אלו במחנה פליטים של האו"ם באפריקה (פתחו את הלינק ופנקו ב"מחבב" מה איכפת לכם :) ), אומנם עבודתי כאן הינה בהנדסת מים, אך לא מעט אני נדרש לעזור בסוגיות נוספות ששם דווקא החשיבה וההבנה לעומק הבעיה זהו הכישרון הנדרש וזוהי תכונה המשותפת למהנדס טוב ולפרמקלצ'ראי טוב. לאחרונה נתקלתי בסוגייה בה אני רוצה לשתף ולשמוע את דעתכם.

למי שלא יודע אני עובד בימים אלו במחנה פליטים של האו"ם באפריקה (פתחו את הלינק ופנקו ב"מחבב" מה איכפת לכם :) ), אומנם עבודתי כאן הינה בהנדסת מים, אך לא מעט אני נדרש לעזור בסוגיות נוספות ששם דווקא החשיבה וההבנה לעומק הבעיה זהו הכישרון הנדרש וזוהי תכונה המשותפת למהנדס טוב ולפרמקלצ'ראי טוב. לאחרונה נתקלתי בסוגייה בה אני רוצה לשתף ולשמוע את דעתכם.

בנייה זולה זהו אחד מהגדרות המוצא פה. השאלות הן תמיד כיצד ניתן לבנות מהר, אמין, חזק אך קודם כל זול? שלד הבניין לרוב הינו עץ או אפילו עמודי בוץ; הקירות – לבני בוץ, או שתי וערב של ענפים דקים ומקלות ועליהם טיוח בוץ (wattle & daub, טיח על סבכה); הרצפה, רצפת בוץ ולפעמים אפילו בטון, אך הגג?

סוגיית הגג הינה סוגיה לא קלה, בתחילה היה נהוג להשתמש בגגות בד מפולימר חזק יחסית, אך למרות זאת הגג התפורר בשמש ונקרע ברוח וכך הגשם חודר למבנה.

גגות מבד האוהלים- מחנה פליטים קקומה

גגות מבד האוהלים- מחנה פליטים קקומה

גג העשוי בד ישן ששימש לאוהל של פליטים, צולם במחנה הפליטים קקומה,

גג העשוי בד ישן ששימש לאוהל של פליטים, צולם במחנה הפליטים קקומה,

בשלב מסויים הגיע לאיזור פתרון קסמים. גגות בטון דקים המחוזקים בעזרת סיבים דקים שנחצבים אי שם בעולם. הסיבים מעורבבים עם הבטון והם כה קלים וכה חזקים! פתרון מדהים אך כה חבל שזהו אסבסט סימנט אשר גורם לסרטן ריאות, אשר גם בישראל אנו עדיין מתמודדים עם תופעות הלוואי הקשות של החומר המסוכן הזה.

פתרון נוסף שסחף את אפריקה כולה ויחד איתה את מחנה הפליטים הוא גגון הפח – יריעת ברזל מצופה בציפוי הדוחה את טיפות המים. פתרון מדהים וזול! בארץ אנו מכירים פתרון זה בעיקר מבני דודינו הבדואים החיים בבתים העשוים חומר זה במדבר.

קקומה מחנה פליטים- גגות מיריעות פח

קקומה מחנה פליטים- גגות מיריעות פח

הבעיה העיקרית של גגון זה הינה שהברזל הדק מוליך חום מעולה, וכך נפח האוויר בתוך הבית מתחמם, אך מכיוון שאין אפשרות לאוויר לצאת, הבית מתחמם מאוד. הפתרון של להשאיר פתח (חלון) בגג הבית גם כן לא פשוט, מכיוון שהדבר יאפשר ליתושים (הנושאים מלריה) לחדור, לאבק מסופות אבק לחדור, לצרעות שמחפשות מקום נחמד בצל לבנות בו קן וליונים שגם כן מחפשות בית חם. הוספה של רשת יתושים באותו פתח תייקר את עלות הבניה ולא תמנע מהאבק לחדור.

הריצפה במשרד בקקומה- יום ראשון, איש לא היה במשרד, אך גם לא המנקה

הריצפה במשרד בקקומה – יום ראשון, איש לא היה במשרד, אך גם לא המנקה

פתרון אחר שעלה לי היה לשתול עצים. פשוט וקל, נכון? כך כשהעץ יצל על הגג ואז הגג לא יתחמם, ונפתור את הבעיה מהשורש! נכון? זהו, שלא, אליה וקוץ בה…

לוקיצוקיו- בתים תחת העצים

לוקיצוקיו- בתים תחת העצים

תנו לי לקחת אותכם למסע קצר לעיר הרפאים לוקיצוקיו' (שווה לפתוח את הקישור ולראות איפה זה על המפה), העיר ממוקמת כ-20 ק"מ מגבול דרום סודן ואוגנה. בימי מלחמה, העיירה הקטנה לוקיצוקיו הפכה להיות בסיס אם נפלא לארגוני הסיוע וזכויות אדם השונים כולל האו"ם (49 ארגונים שונים), וכך מעיירה קטנה בפינה באחורית של קניה, הפכה לוקיצוקיו לעיר גדולה עם שדה תעופה בין לאומי, רשת חשמל, רשת מים, מלונות יוקרה שקמו כדי לספק מקום מנוחה לאדם הלבן שבא לעבוד במקום, בריכות שחייה (באמצע המדבר), מסעדות טובות, בנקים, מלון יוקרתי רק לטייסים, בית חולים משוכלל עם חדרי ניתוח, צילומי רנטגן ועוד. מכיוון שהעיירה סמוכה לאזור המלחמה, גם היא נהיתה מוקד להפצצות, לכן גגות הפח נצבעו ירוק ועצים רבים נשתלו בצמוד למבנים, כך שמטוסי האויב לא יבחינו במטרות.

לוקיצוקיו- בסיס בטוח לאו"ם ולשאר ארגוני הסיוע

לוקיצוקיו- בסיס בטוח לאו"ם ולשאר ארגוני הסיוע

פתאום קרה דבר נוראי! השלום הגיעה לאזור! אוגנדה נהפכה לבטוחה ודרום סודן קיבלה עצמאות ובשנת 2006 עזבו את המקום כל ארגוני הסיוע וזכויות האדם והעיר הגדולה ננטשה והפכה לעיר רפאים. כן, תושבי האזור קיבלו לידם את המבנים השונים וכל התשתיות, אך ללא מקור ההכנסה העיקרי (הארגונים הבין לאומיים) אין כסף כדי לתחזק הכל, לכן הכל קפא במקום והחל להתפורר אט אט… (למידע נוסף על לוקיציקיו אתם מוזמנים לקרוא כאן)

ללא כח האדם שיתחזק את המקום הטבע התחיל לעשות את שלו, העצים השילו את העלים, ענפים נפלו ברוח, אלו נשארו על גגות המבנים, הגשם הגיעה והרטיב את החומר האורגני וגג ירוק התחיל, זהו שלא. הלחות גרמה לרקבון בגג הברזל, וחורים הופיעו והגשם התחיל לחדור… גם עם כח האדם, לא ניתן לשלוח מישהו לגג בכל פעם שעלה נופל ותהליך הריקבון של הגגון יקרה רק יקח קצת יותר זמן.

גגון פח עם חומר אורגני שהצטבר וגורם לריקבון- לוקיצוקיו בית חולים

גגון פח עם חומר אורגני שהצטבר וגורם לריקבון – לוקיצוקיו בית חולים

חומר אורגני שהצטבר על הגג וגורם לריקבון הפח, אפריקה, קניה, לוקיצוקיו, בית חולים

חומר אורגני שהצטבר על הגג וגורם לריקבון הפח, אפריקה, קניה, לוקיצוקיו, בית חולים

גגון פח שהחליד כתוצאה מחומר אורגני עליו- בית חולים בלוקיצוקיו קיה

גגון פח שהחליד כתוצאה מחומר אורגני עליו – בית חולים בלוקיצוקיו

נסיים במסר ותפילה לשלום

נסיים במסר ותפילה לשלום

בשלב זה אני פונה אליכם בשאלה, מהו הפתרון? עצים וגגות מתכת כנראה שלא… אשמח אם נפתח דיון בנושא פה בתגובות ובתקווה שאשמע את הפתרון קסמים שיחסוך מליוני דולרים למליוני האפריקאים ולארגוני הסיוע הבין לאומים שבסופו של יום משלמים לא מעט.

אז קדימה זהו השלב שלכם…

לתוכן זה נכתבו 20 תגובות

  • מה לגבי הגדלת השיפוע של הגג?
    שווה בדיקה, אם שיפוע יותר חד יכול לשפר את המצב, כך שהחומר האורגני פשוט יתגלגל למטה ע"י גרוויטציה.

    • ליאור זינגר |

      בנית הגג לרוב נעשית ב 45 מעלות. זוהי אופטימיזציה של עלות החומר וחוזק המבנה. הגדלת השיפוע תדרוש יותר חומר ותפגע בחוזק. יתכן שזהו פתרון מעשי לעולם הראשון, אך קשה ליישום בקנה מידה של מיליוני גגות אשר נבנים בכספי תרומות.
      אופיר תודה על ההצעה.

      • עוד רעיון,

        במקום להשתמש בפח פלדה להשתמש בפח אלומיניום.
        נכון שהאלומיניום מעט יותר יקר אבל בטווח הארוך עמידותו גבוהה יותר
        כי הוא כמעט ואינו מחליד.

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות