עצים! עצים! האם זהו הפתרון? לא בטוח…

גגון פח עם חומר אורגני שהצטבר וגורם לריקבון- לוקיצוקיו בית חולים
הדפסה

למי שלא יודע אני עובד בימים אלו במחנה פליטים של האו"ם באפריקה (פתחו את הלינק ופנקו ב"מחבב" מה איכפת לכם 🙂 ), אומנם עבודתי כאן הינה בהנדסת מים, אך לא מעט אני נדרש לעזור בסוגיות נוספות ששם דווקא החשיבה וההבנה לעומק הבעיה זהו הכישרון הנדרש וזוהי תכונה המשותפת למהנדס טוב ולפרמקלצ'ראי טוב. לאחרונה נתקלתי בסוגייה בה אני רוצה לשתף ולשמוע את דעתכם.

בנייה זולה זהו אחד מהגדרות המוצא פה. השאלות הן תמיד כיצד ניתן לבנות מהר, אמין, חזק אך קודם כל זול? שלד הבניין לרוב הינו עץ או אפילו עמודי בוץ; הקירות – לבני בוץ, או שתי וערב של ענפים דקים ומקלות ועליהם טיוח בוץ (wattle & daub, טיח על סבכה); הרצפה, רצפת בוץ ולפעמים אפילו בטון, אך הגג?

סוגיית הגג הינה סוגיה לא קלה, בתחילה היה נהוג להשתמש בגגות בד מפולימר חזק יחסית, אך למרות זאת הגג התפורר בשמש ונקרע ברוח וכך הגשם חודר למבנה.

גגות מבד האוהלים- מחנה פליטים קקומה

גגות מבד האוהלים- מחנה פליטים קקומה

גג העשוי בד ישן ששימש לאוהל של פליטים, צולם במחנה הפליטים קקומה,

גג העשוי בד ישן ששימש לאוהל של פליטים, צולם במחנה הפליטים קקומה,

בשלב מסויים הגיע לאיזור פתרון קסמים. גגות בטון דקים המחוזקים בעזרת סיבים דקים שנחצבים אי שם בעולם. הסיבים מעורבבים עם הבטון והם כה קלים וכה חזקים! פתרון מדהים אך כה חבל שזהו אסבסט סימנט אשר גורם לסרטן ריאות, אשר גם בישראל אנו עדיין מתמודדים עם תופעות הלוואי הקשות של החומר המסוכן הזה.

פתרון נוסף שסחף את אפריקה כולה ויחד איתה את מחנה הפליטים הוא גגון הפח – יריעת ברזל מצופה בציפוי הדוחה את טיפות המים. פתרון מדהים וזול! בארץ אנו מכירים פתרון זה בעיקר מבני דודינו הבדואים החיים בבתים העשוים חומר זה במדבר.

קקומה מחנה פליטים- גגות מיריעות פח

קקומה מחנה פליטים- גגות מיריעות פח

הבעיה העיקרית של גגון זה הינה שהברזל הדק מוליך חום מעולה, וכך נפח האוויר בתוך הבית מתחמם, אך מכיוון שאין אפשרות לאוויר לצאת, הבית מתחמם מאוד. הפתרון של להשאיר פתח (חלון) בגג הבית גם כן לא פשוט, מכיוון שהדבר יאפשר ליתושים (הנושאים מלריה) לחדור, לאבק מסופות אבק לחדור, לצרעות שמחפשות מקום נחמד בצל לבנות בו קן וליונים שגם כן מחפשות בית חם. הוספה של רשת יתושים באותו פתח תייקר את עלות הבניה ולא תמנע מהאבק לחדור.

הריצפה במשרד בקקומה- יום ראשון, איש לא היה במשרד, אך גם לא המנקה

הריצפה במשרד בקקומה – יום ראשון, איש לא היה במשרד, אך גם לא המנקה

פתרון אחר שעלה לי היה לשתול עצים. פשוט וקל, נכון? כך כשהעץ יצל על הגג ואז הגג לא יתחמם, ונפתור את הבעיה מהשורש! נכון? זהו, שלא, אליה וקוץ בה…

לוקיצוקיו- בתים תחת העצים

לוקיצוקיו- בתים תחת העצים

תנו לי לקחת אותכם למסע קצר לעיר הרפאים לוקיצוקיו' (שווה לפתוח את הקישור ולראות איפה זה על המפה), העיר ממוקמת כ-20 ק"מ מגבול דרום סודן ואוגנה. בימי מלחמה, העיירה הקטנה לוקיצוקיו הפכה להיות בסיס אם נפלא לארגוני הסיוע וזכויות אדם השונים כולל האו"ם (49 ארגונים שונים), וכך מעיירה קטנה בפינה באחורית של קניה, הפכה לוקיצוקיו לעיר גדולה עם שדה תעופה בין לאומי, רשת חשמל, רשת מים, מלונות יוקרה שקמו כדי לספק מקום מנוחה לאדם הלבן שבא לעבוד במקום, בריכות שחייה (באמצע המדבר), מסעדות טובות, בנקים, מלון יוקרתי רק לטייסים, בית חולים משוכלל עם חדרי ניתוח, צילומי רנטגן ועוד. מכיוון שהעיירה סמוכה לאזור המלחמה, גם היא נהיתה מוקד להפצצות, לכן גגות הפח נצבעו ירוק ועצים רבים נשתלו בצמוד למבנים, כך שמטוסי האויב לא יבחינו במטרות.

לוקיצוקיו- בסיס בטוח לאו"ם ולשאר ארגוני הסיוע

לוקיצוקיו- בסיס בטוח לאו"ם ולשאר ארגוני הסיוע

פתאום קרה דבר נוראי! השלום הגיעה לאזור! אוגנדה נהפכה לבטוחה ודרום סודן קיבלה עצמאות ובשנת 2006 עזבו את המקום כל ארגוני הסיוע וזכויות האדם והעיר הגדולה ננטשה והפכה לעיר רפאים. כן, תושבי האזור קיבלו לידם את המבנים השונים וכל התשתיות, אך ללא מקור ההכנסה העיקרי (הארגונים הבין לאומיים) אין כסף כדי לתחזק הכל, לכן הכל קפא במקום והחל להתפורר אט אט… (למידע נוסף על לוקיציקיו אתם מוזמנים לקרוא כאן)

ללא כח האדם שיתחזק את המקום הטבע התחיל לעשות את שלו, העצים השילו את העלים, ענפים נפלו ברוח, אלו נשארו על גגות המבנים, הגשם הגיעה והרטיב את החומר האורגני וגג ירוק התחיל, זהו שלא. הלחות גרמה לרקבון בגג הברזל, וחורים הופיעו והגשם התחיל לחדור… גם עם כח האדם, לא ניתן לשלוח מישהו לגג בכל פעם שעלה נופל ותהליך הריקבון של הגגון יקרה רק יקח קצת יותר זמן.

גגון פח עם חומר אורגני שהצטבר וגורם לריקבון- לוקיצוקיו בית חולים

גגון פח עם חומר אורגני שהצטבר וגורם לריקבון – לוקיצוקיו בית חולים

חומר אורגני שהצטבר על הגג וגורם לריקבון הפח, אפריקה, קניה, לוקיצוקיו, בית חולים

חומר אורגני שהצטבר על הגג וגורם לריקבון הפח, אפריקה, קניה, לוקיצוקיו, בית חולים

גגון פח שהחליד כתוצאה מחומר אורגני עליו- בית חולים בלוקיצוקיו קיה

גגון פח שהחליד כתוצאה מחומר אורגני עליו – בית חולים בלוקיצוקיו

נסיים במסר ותפילה לשלום

נסיים במסר ותפילה לשלום

בשלב זה אני פונה אליכם בשאלה, מהו הפתרון? עצים וגגות מתכת כנראה שלא… אשמח אם נפתח דיון בנושא פה בתגובות ובתקווה שאשמע את הפתרון קסמים שיחסוך מליוני דולרים למליוני האפריקאים ולארגוני הסיוע הבין לאומים שבסופו של יום משלמים לא מעט.

אז קדימה זהו השלב שלכם…

הדפסה

אודותי

פורסם ב מאמרים ומתוייג תחת , , , , , , . שמור את הקישור הישיר.

20 תגובות לעצים! עצים! האם זהו הפתרון? לא בטוח…

  1. אופיר:

    מה לגבי הגדלת השיפוע של הגג?
    שווה בדיקה, אם שיפוע יותר חד יכול לשפר את המצב, כך שהחומר האורגני פשוט יתגלגל למטה ע"י גרוויטציה.

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      בנית הגג לרוב נעשית ב 45 מעלות. זוהי אופטימיזציה של עלות החומר וחוזק המבנה. הגדלת השיפוע תדרוש יותר חומר ותפגע בחוזק. יתכן שזהו פתרון מעשי לעולם הראשון, אך קשה ליישום בקנה מידה של מיליוני גגות אשר נבנים בכספי תרומות.
      אופיר תודה על ההצעה.

      • אופיר:

        עוד רעיון,

        במקום להשתמש בפח פלדה להשתמש בפח אלומיניום.
        נכון שהאלומיניום מעט יותר יקר אבל בטווח הארוך עמידותו גבוהה יותר
        כי הוא כמעט ואינו מחליד.

  2. מרב:

    בקשר לעיר הרפאים לוקיצוקיו', שאולי מסמלת חלק גדול מהמנטליות של הנזקקים וגם של התורמים וככזה חלק מהרעה החולה האופפת חלק מיבשת אפריקה כבר כמה עשורים.
    האם תושבי האזור שיישבו את העיר לא מסוגלים לתחזק באופן בסיסי את בתיהם (ברמה של לפנות 3 פעמים בשנה חומר אורגני מהגג)?
    מה הטעם בלספק אוכל ולא לעזור בתשתית ולימוד דרכים לייצור מזון?

  3. דן:

    כפי שנאמר גם במקום אחר, הפתרון הזול והאקולוגי ביותר הוא להשתמש באגודות של זרדים או קש או כל חומר צימחי יבש שאינו סופג מים, ולצפות את הגג בשיכבה מספיק עבה. אם לגג יש שיפוע מספק, אז מי הגשמים יגלשו מעליו בלי להגיע לפח. זה יכול להחזיק עשרות שנים והתחזוקה קלה – מחליפים את האגודות זרדים שנפגעו בחדשות. זו צורת בניית הגגות המקובלת בסקנדינביה עד המאה ה-19.
    החסרון היחיד שאין לו פתרון הוא שהגגות דליקים מאוד.

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      דן תודה, האזור הינו אזור מדברי, בנוסף השבט המקומי הינם רועי צאן, לכן העזים אוכלות שם הכל ולכן מציאת קש לא פשוטה בכלל, במקביל האו"ם צריך פתרון פשוט שניתן לשכפל מהר (אני יודע שלרוב הפתרון המהיר ככל הנראה לא יהיה הפתרון הטוב, אך זוהי כוחה של המציאות).
      תודה

  4. היי ליאור. קודם כל סחתיין על העבודה ועל השיתוף שלנו באתגר.

    אני מבין קטן בבניה וכו אך יש לי רעיון שאני מדמיין שיהיה רלוונטי.
    עקרונית זה הרעיון
    https://www.google.co.il/search?q=greenhouse+from+bottles&client=safari&rls=en&tbm=isch&tbo=u&source=univ&sa=X&ei=wuIaVeenD83xasDpgqgK&ved=0CBwQsAQ&biw=1280&bih=738

    ואם באמת בקבוקים הם פסולת נפוצה אצלכם אני נראה לי שאפשרי להניח שכבה של בקבוקים, לכל אורך הגג ריקים בשביל בידוד אולי עם מים בשביל מסה תרמית.
    בקיצור ליצור מעין כיס אויר בין הבית לפח.

    בהצלחה!

  5. לי טלבי:

    היי ליאור,
    האם אפשר ליצור איתך קשר בנוגע לבניה ירוקה באפריקה (סטודיו לתכנון ארכיטקטוני שעוסק במעבר ממבנים זמניים למבני קבע)?
    לצערי, אין כפתור צור קשר ישיר, ואתם לא עונים למיילים 🙂

    תודה,
    לי

    053-8326680

  6. אליק שמש:

    שבוע טוב
    קודם כל אתה עושה עבודה נהדרת . ולעבוד ביבשת זה טוב לכולם גם לנותן וגם למקבל אז המון הצלחה .בקשר לשאלה שלך . גגות פח הם לא יעלים לא בקיץ ולא בחורף .
    יש אפשרות לבנות גג כפול מחומרים שונים – כשל קש – שינגלס – חומרים פולימרים – קנבס צימנטי – וכו' .

    לאחר עבודה של שנים ביבשת בפרויקטים של בנייה מכל מיני סוגים ומחקר של הנושא .
    הגענו גם לכל מיני תובנות מענינות אשר יש צורך ליצור שיטת בנייה שאין צורך לשנע בשבילה חומרי גלם זולה ויעלה . לאחר מחקר רב ועבודה הגענו למבנה בצורה כיפה שכול כולו עשוי חומר מקומי עם תערובות שונות לחיזוק התערובת . .
    ובכך אין גג וקיר בניפרד וחומר אקולוגי לא נישאר על גבי המבנה .
    כרגע עובדים על אב טיפוס חדש ומתקדם . ושאהיה גמור בקרוב נישלח תמונות .

    מצורץ חומר על הקבוצה המדהימה של אנשים שהתגייסו למטרה נעלה

    בנאים ללא גבולות – אנשים בשביל אנשים .

    בנאים ללא גבולות ארגון אשר קם לספק קורת גג לאנשים במדינות מתפתחות .
    הארגון יפעל על מנת לבנות ודיור למעוטי יכולת כלכלית .ולפליטים בעולם .
    הארגון מתמקד בבנייה מחומרים המצויים בסביבה בשיטות בנייה מתקדמות ובעזרת טכניקות בנייה ישנות אשר מתאימות את עצמן להתקדמות הטכנולוגית כיום ליצירת בתים במחיר עלותם נמוך משמעותית ממחירי בנייה קונבנציונליים .
    והקמת מוסדות לימוד לבנייה במדינות היעד, ופיתוח תוכניות לימודים לבנייה של שיטות אלו במדינות אשר רוצות לבוא בשיתוף פעולה עימנו .

    הארגון פועל על ידי צוות ניהול קבוע וצוות מומחים לבניה לא קונונצייונלית שיגייס בנאים מתנדבים מכל העולם ובשיטות בנייה שונות לפי סוג התמחות , אשר רוצים ומעוניינים לתרום את זמנם ואת המומחיות שלהם לבניה לזולת .הארגון יממן את השהייה של אותם בנאים – ואלו יתרמו ממקצועיותם לבניה במדינות מתפתחות .כל אדם לפי יכולתו.

    הארגון קם על מנת לבנות לאנשים אשר צריכים וזקוקים לבניה מהירה אך מתוחכמת במקומות שונים בעולם .
    הארגון מתמחה בבנייה מהירה ואקולוגית ויפתח שיטות בנייה חדשות למדינות היעד לפי חומריים המצויים בסביבה הטבעית.
    ברמה התקציבית הארגון יתמך במוסדות עולמיים כגון האו"ם , קרן המטבע העולמית וכו'
    כמו כן ייתמך על ידי חברות אשר מעוניינות לקדם את המוצרים לשלהן במדינות היעד
    דוגמא – אנרגיה חלופית , חברות בנייה אקולוגיות , חברות אשר מעוניינות לקדם תפיסה חיובית בבניה ירוקה .

    מה החזון של הארגון

    אנשים בונים בשביל אנשים .

    בית הוא יסוד חשוב בכל תרבות ולכל אדם , אשר יכול להוביל אדם לשגשוג בכל תחומי חייו .
    אנו מעוניינים לתת את המענה הזה לכל אדם ואדם אשר זקוק לו .
    הארגון מספק לכל אדם ואדם אשר בא במגע אם העשייה ערך מוסף יקר מפז ,
    הארגון והבנאים שמשתתפים מתנסים בהקמה של בתים או מבנים בכל העולם לאוכלוסיות מתפתחות, הארגון משפר את טכניקות העבודה למיקסם כוח אדם וחומרי גלם .
    הבנאים מתנסים בבנייה במקומות שונים בעולם ועובדים עם אנשים שונים מכל העולם ללא קשר לדת גזע או מין וכך אנו יוצרים חממה לקשרים בין בני אדם שונים ברמה האישית גם אם יש בניהם שוני תרבותי דתי או מגדרי מכל סוג שהוא. .
    האדם שמקבל את הדיור לומד לקבל אנשים מסוגים שונים בתור חברים ואנשים שרוצים להעניק לקהילה .כמו כן יהיו צוותים מקומיים שילמדו את המקצועות השונים לשם בנייה של בית זה ויוכלו בסיוע הארגון להמשיך לבנות בזכות עצמם .

    הקונספט הכללי לבנייה של ישוב קהלתי מושלם .

    בנייה של ישוב קהילתי שמתפקד בתור יחידה אוטונומית אשר מספק לעצמו את כל הצרכים החיוניים והשירותים החברתיים ,והסביבתיים .

    הארגון מתרכז בבנייה של בתים ומבנים למגורים לפליטים בעולם, ובנייה במדינות מתפתחות .

    הבתים בגודל של כ 30 מטר מרובע על מנת לאפשר ייעול מקסימאלי בעת הבניה .

    • פליטים – המבנים יבנו בתצורת של 30 מטר לבית למגורים חלל פרטי לשינה . ולכל קבוצה של בתים ( בין 10 ל 20 יח) יבנה קומפלקס של מבנים משותפים- מבנה שירותים מרכזי , מבנה מקלחות מרכזי , ומבנה מטבח מרכזי . דבר אשר יקל על הבנייה במצב של אסונות טבע ויאפשר לבנות במהירות כמות גדולה של מבנים .

    • בנייה במדינות מתפתחות הבתים יורכבו מ 2 מבנים יחד אשר מבנה אזור פרטי – כוללים 2 חדרי שינה , מקלחת , שירותים , מבנה אזור ציבורי – מטבחון , וחדר מחייה (סלון) כניסה למבנה .
    המבנה כולל תשתיות של- מים ,מים אפורים , ביוב (מחזור מים לחקלאות ), חשמל
    סולרי ,תשתית קירור אקולוגית .
    בפועל יבנו המבנים בבניה של עד כ 1000 יח דיור של כ 30 מטר מרובע כל אחת
    ואיחוד מבנים לפי הצורך בשטח לסך כולל של 60 מטר מרובע .

    • כמו כן יבנו בכפר מרכז לשירותיים קהילתיים בנייה של לפי הצורך השטח – מרפאה , בית ספר , מכולת , גנים , מרכז קהילתי כו '

    בנייה של מערכת אשר עובדת בכוחות עצמה ואינה תלוי בגורמים חיצוניים ונתמכת ע"י חקלאות ,ותעשייה זעירה מקומית לשם כלכלה נכונה (בדרך כלל מקומות באזורים כפריים אשר מנותקים משאר המדינה או האזור )

    חומרי בניה לפרוייקטים :

    בנייה של המבנה תעשה מחומרים אשר זמינים בכל אזור בו רוצים להקים את הפרויקט.

    החומרים אשר קיימים בכל מקום בעולם – אדמה , קש , עץ ,ברזל ,מים , סלעים , אבנים , וכל חומר אשר אפשר לשלב אותו בבניה לפי מדינת היעד .
    חומרים מתקדמים אף ישולבו בבניית הפרויקט – ברזל בנין , ברזל מקצועי , עץ אחרי עיבודים מסוימים , חלונות מזכוכית , חומרים פולימרים , וטכנולוגיות אנרגיה חלופית (שמש , רוח , מים פסולת אורגנית וכו' )

    רעיון הבניה

    • רעיון הבנייה הינו רעיון של בנייה בצורה של כיפה , בנייה מונוליטית בנייה של מקשה אחת של כל הבית בטכנולוגיות בנייה קדומות בשילוב עם טכנולוגיות בנייה מתקדמות ומתפתחות ליצירה של מוצר סופי מושלם וזול .

    • המבנה בצורתו הוא מבנה כשל חצי ביצה והוכח כצורה חזקה במיוחד בטיחותית אקולוגית ובטוחה מכל אסון טבע או סביבתי אשר יכול לפקוד את תושבי המבנה . מקור הרעיון מגיע ישירות מעולם הטבע ששכלל את הצורה באלפי שנים של אבולוציה לצורה מושלמת איתנה וחזקה במיוחד .

    • מעטפת המבנה בנוי מקונסטרוקציה של ברזל בניין פשוט אשר מצוי בשפע בכל מקום בעולם , המעטפת בצורת ביצה מכוסה בחומר דמוי טיח שהינו אדמה מעורבבת עם פולימרים וסיבים (טבעיים או סינטטיים ) לשם שילובי כל המרכיבים.

    • המבנה עשוי ברובו מאדמה שגם היא אחת משיטות הבנייה העתיקות והנפוצות בעולם

    • ישנם המון יתרונות לבנייה באדמה כגון – זמינות חומר הגלם , שימוש באנרגיה מועטה ליישום החומר , מסה תרמית גבוהה מאוד ושימוש בחומר טבעי לגמרי .

    • בנייה באדמה ושיטות בנייה מתקדמות כשל אלו שאנו מעוניינים ליישם מספק מוצר סופי שהינו בית בהקמה מהירה מאוד , בית שעונה על כל הקריטריונים לבנייה ירוקה (כגון- הוצאות תפעול מזעריות , איכות ונוחות של סביבת הבית עליות נמוכות מאוד )

    • למבנה יהיו חלונות ודלתות אשר יצאו מתוך החופה בצורה של מצנפות ובכך משלימות את הצורה הסופית .

    • המבנה יהיה מקשה אחת ובכך אינו חדיר למים ושומר על טמפרטורה טובה כל השנה ישנה נצילות מרבית של אנרגיה. ועמידה איתנה נגד כוחות הטבע .

    • למבנה יהיה אפשר להתקין של פרבולות שקופות להכנסה של אור שמש טבעי לבית .

    • המבנים תחברות לתשתיות שונות כגון – מחזור מים אפורים לניצול מקסימלי של המים באזור המיועד , מערכת מים עצמאית , מערכת סולרית להפקת חשמל טבעי וכו

    • תהליך הבנייה הינו מהיר מאוד ומאפשר בניה של כמות גדולה של מבנים ב זמן נתון . '

  7. הי ליאור,
    נפלת על מהנדס אזרחי שבילה כמה חודשים מחייו בקורסים בצריפין, ובתפקידו הצבאי גם תיחזק (והרס) בתים כאלה…
    צבא האימפריה הבריטית התייחס לקסרקטיניו בארץ כזמניים, ומחוסר מבנים יבילים (מכולות או מבנים קלים אמריקאיים מסנביץ' של שתי שכבות פח וביניהן "חלת דבש" מקרטון), כל אלה לא היו קיימים אז. הפתרון היה בניית "יסודות" מאוד עלובים ע"י חפירה ליסוד עובר ומילויה בלבנים עם מעט מאוד בטון ועוד יותר מעט ברזל. מעל פני הקרקע מבנה בלוקים, בראשו חגורת בטון אחת ובה תיל קונצרטינה בודד (?), וגג עץ מחופה פח. היו גם מבנים שכל המבנה העליון היה מעץ. כל אלה שרדו חמישים שנה, תפקדו בחום הקיץ עם חלונות גדולים ופתחי שחרור אוויר עליונים, ולא הכניסו מים בחורף. היו גם מבני מחסנים שהגג היה עשוי פח גלי מקומר ללא קונסטרוציה כלל, ובחלקם הפח המקומר התחיל מגובה הרצפה, כלומר לא היו קירות של ממש. מבנים אלה שרדו הרבה פחות.
    הפח שהיה אז בשימוש היה פח גלי, אולי עבה במקצת מהאיסכורית בתמונות שלך, אבל מוגן בגלוון מפוקפק וללא צבע מעליו, ראיתי גגות מקוריים שהחזיקו מעמד 50 שנה, וגם ראיתי מבנים כמעט זהים בזמביה ובוצווונה, עדיין מתפקדים.
    עצתי לך היא כזו – הישאר עם חומרים מקומיים, אין טעם להוביל לשם מכולות. בנה את הקירות ממה שיש, ודאג לגג יציב ואטום.
    קח מבנה אחד שמשתמשים בו ומתחזקים אותו, הנח "תקרה אקוסטית" מכל סוג שהוא, במפלס תחתית האגדים. פתח פתחי אוורור גדולים בגמלונים המשולשים כך שיהיה אוורור מפולש לחלל בין שתי התקרות, והגן עליהם ברשתות (עין של 1/1 ס"מ נגד ציפורים), עין של 1/1 מ"מ נגד חרקים, והתפלל שמשקל החול לא יפיל את התקרה האקוסטית.
    אפשר גם גג כפול מעל הג המשופע – מעל גג משופע קיים, הנח קרשים, פטות, וכו' במקביל לשיפוע הגג, וכסה בשכבה שניה של איסכורית, ודא שיש זרימה ובה של אוויר בין שתי השכבות. את שיא הגג השאר פתוח לאוורור.
    פתרון של "גג כפול" נוסה גם בעמק הירדן בתחילת ההתיישבות, זה אמור לעבוד. לאור זה שאינן יכול לפתוח פתחי אוורור, מחשש כניסת כל מה שציינת, איני רואה ברירה אחרת. יש פתרונות מצוינים לאוורור טבעי אך לדבריך הם אינם מתאימים.
    לגבי עצים, הם פתרון נפלא, אבל לוקח להם שנים להגיע לגודל שהם יצלו על בניין, זה לא פתרון אינסטנט.
    את הגגות הקיימים צריך לנקות באופן שוטף. הגג של בית החולים ניזוק עקב תחזוקה לקויה. איני מכיר את מבנהו הפנימי של בית החולים, אך גג דו שיפועי עם שיפועים גדולים וללא מזחלת – לא יכול להחזיר עליו מים אם עושים את המינימום של לנקות אותו אחרי החורף עם מקל ארוך.
    אגב, היה בזמנו ניסוי בצה"ל לבנות בית שימוש שדה על בסיס משהו שנטען כי נוסה באפריקה. איני יודע היכן להתחיל לחפש, אבל זה הלך בערך ככה: חפרו בור. בנו סביבו בנין בתבנית שבלול כאשר היכן שיושב האדם עושה צרכיו מעל לבור, יש אפלולית. היה גם משהו עם צינור אוורור לבור השפכים שהיה פתוח לשמים ולאור, מכל זה אמורים הזבובים הנוראים לא להגיע לאדם המשתמש בשירותים. אם יש לך רעיון איפה לחפש את זה.
    ליאור, מהיכרותי כאמור עם הבניה הבריטית של מלחמת העולם השניה בארץ, ותחזוקתה בתנאי צה"ל, אשמח לענות לכל שאלה. אם אתה מעלה שאלה פה ואני לא ענה, שלח לי מייל (לא וואטסאפ).
    בהצלחה ומאוד מעריך מה שאתה עושה.
    יעקב

  8. יש שיטת בניית גגות טבעיים בהצמדה של חב קש אגודות ביד (לא המרובעות שאנחנו מכירים) כשמניחים את הקש כמו שתריך נותן איטום בידוד ועמידות ל30 40 שנה How To Build An African Styled Thatch Roof‏: http://youtu.be/RoOji5xW9sI
    גם מקומי, גם טבעי, וגם טכניקה שלא תצטרך ללמד אותם…

  9. קודם כל, אדיר לגמרי. נשמע שאתה עושה כיף חיים ועוד משלמים לך על זה (נראה לי, לא?) אז זה כבר שווה תגובה.
    לגבי הבעיה שאתה מתאר, קודם כל אתחיל ואומר שלפחות עבורי כמתכנן פרמקלצ'ר, חסרים המון פרטים שקשורים לניתוח האתר. אבל אשאל כמה שאלות ונראה מה זה יעלה:

    1. איך חיים השבטים באזור? ממה עשויים הבתים שלהם? למה לא לבנות מסורתי? זה בטוח הכי זול, אולי לא מהיר, אבל זול זה בטוח…

    2. האם קיימים מקרים במקומות אחרים בהם גגות הפח לא החלידו? אם כן, מדוע?

    3. מה הם חומרי הגלם הזמינים כפסולת באזור?

    4. מה הם מצבי הקיצון? מה מביא למצב של הצטברות כל-כך רבה של חומר אורגני על הגגות? ז"א, למה זה לא קורה גם על גגות פח בישראל, ויש כאלו (מחסנים, לולים וכו')?

    זה מה שעולה לי בינתיים.

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      אסף,
      א. תודה על הפרגון!
      ב. שאלות טובות, אענה לך אחר מחקר שאעשה.
      ליאור

      • אוריאן:

        היי ליאור
        הגעתי לכאן לגמרי במקרה, אני מנסה לבנות שולחן מעץ וחברה סיפרה לי על האתר והחיבור שלך צד את עיני. אני ממש חסרת ניסיון אבל לחשוב תמיד אפשר.

        אולי אפשר להשתמש בזבל האורגני המצטבר כגג- ז"א להניח רשת מחזוקת מאוד צפופה (אולי באמצעות עמודים מסביב לבית ובאמצע הבית) ולהניח לזבל האורגני שמצטבר, ואפילו לאסוף ולארגן את הנשר, ככה שמה שנושר מהעץ יוצר בקביעות שכבה מאווררת אבל מצלה. אפשר בתוך הבית, מבפנים, לשים את הבד הזה שיש כרגע.

        זה כיוון שעלה לי לראש.

        ואיזה יופי של עבודה יש לך, כל כך חשובה.

  10. נתי:

    יצא לי לחקור את הנושא, ולדעתי הפתרון הזול והיעיל מבחינת בידוד יהיה בנייה במכולות וציפוי הקירות באדמה או פשוט כיסוי כל המכולה באדמה מקומית (עם שרוולים לחלונות) כך אפשר גם לגדל מזון על הבית, להינות מבידוד טבעי כמו במערה ולצמצם את הפגיעה בנוף.

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      נתי אני מתקשה להבין אותך. אני בדיוק מדבר על הבעיה הזאת, שהמתכת באה במגע ממושך עם הלחות היא מחלידה, בניית בית ממכולות לצערי יקר מדי לפה (שינוע של מכולות יקח ימים לכל יחיד.
      בכל מקרה אם אתה הולך לבנות את ביתך ממכולות קח בחשבון, המתכת תחליד ותתפורר אם לא תדאג לציפוי ובידוד מהלחות.
      תודה,
      ליאור

  11. ארנון:

    סנטף אטום לאור, אריחים/רעפים בפלסטיק ממוחזר, פנל מבודד (קצת יקר).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

להעלות תמונה (למעלה)