חממה בינונית ב-50 ש”ח

רוצה להיות הראשון?
טכנולוגיה נאותה

תא מזון בטרנזישן טבעון כבר קבע מזמן שאחד הגורמים המגבילים לגידול מזון אצלנו הוא לא המחסור באדמה או עלות המים, כי אם הזמינות לשתילי ירקות. אם בכל ישוב מעל 5000 תושבים תהיה משתלה מסחרית, קהילתית או פרטית אפשר יהיה להפסיק להאשים את נגישות השתילים ולהתחיל להאשים את עצמנו. במדריך הזה אראה כמה פשוט לבנות חממה בינונית (בגודל שלדעתי נע בין הביתי לקהילתי, נוטה לכיוון הקהילתי), ובהשקעה מינימלית.

תא מזון בטרנזישן טבעון כבר קבע מזמן שאחד הגורמים המגבילים לגידול מזון אצלנו הוא לא המחסור באדמה או עלות המים, כי אם הזמינות לשתילי ירקות. הזמינות ולא המחיר כי בעוד שהמחיר הוא בדרך כלל בין 25 ל-50 אג’, בפועל המשתלות הקרובות ביותר בהן ניתן למצוא שתילי ירקות הן בכפר מנדא (22 ק”מ) או כפר ברוך (20 ק”מ). נכון, הרוב המוחלט של תושבי טבעון נוסע בקלות את המרחק הזה ביום, אבל כשזה לא בדרך לאינשהו, אנחנו די עצלנים.

לדעתי, יש שתי תשובות טובות לבעיה הזו – שתי תשובות משלימות: אם שתילי ירקות הן מצרך כל-כך קשה להשגה עבור כולם, אפשר להפוך את הבעיה להזדמנות ולהקים משתלות קהילתיות מבוססות מקום. אם בכל ישוב מעל 5000 תושבים תהיה משתלה קהילתית (באותו אופן שבו מגמת הגינות הקהילתיות מתפשטת) אפשר יהיה להפסיק להאשים את נגישות השתילים ולהתחיל להאשים את עצמנו. כהשלמה, משוגעים לגינון יכולים להקים ככוח עזר משתלות בבתיהם, ולפי צרכי השוק אף למכור עודפי שתילים לקהילה מסביב.

במדריך הזה אראה כמה פשוט לבנות חממה בינונית (בגודל שלדעתי נע בין הביתי לקהילתי, נוטה לכיוון הקהילתי), ובהשקעה מינימלית. אז לעבודה.

שלד החממה

שלד - מבט צד שניבמקרה הספציפי שלנו, היה לי ארגז שבו הגיע משלוח כלשהו באורך 2 מ’, וברוחב 1מ’. אז החלטתי, ובכך חסכתי הרבה חיתוכים מיותרים, להעתיק את המימדים הללו למימדי החממה. וכך יצאה חממונת. באמצע אחת הפאות הרכבתי שתי קורות אנכיות שיצרו דלת, והחממה משופעת אל החלק האחורי, מה שהתגלה מאוחר יותר כטעות שניתן לחיות איתה, אך בכל זאת טעות (ראו: סיכום ומסקנות).

שלד - מבט צד

שלד החממה: מבט צד

שלד החממה: מבט מלפנים

שלד החממה: מבט מלפנים

חיפוי החממה

התחלת החיפויאת החממה חיפיתי בפלסטיק חממות עבה שחברה טובה הגניבה לי מהעבודה שלה, אך מאחר ומדובר בחממה קטנה ביותר, השטח כולו הוא מטרים רבועים בודדים. כמובן שכדאי לקנות קצת יותר כי לא תמיד הכל יוצא ישר ועדיף שיהיה קצת עודף במקרה הזה מקצת חוסר.

את החיפוי עשיתי חלק-חלק. קודם כל, את שתי הפיאות הגדולות והתקרה בשכבה אחת (רוחב הפלסטיק שהיה לי היה מעט שני מטרים וזה הספיק לי בדיוק למטרה זו), ואז כל פאת צד בנפרד. את הפלסטיק העבה הידקתי עם אקדח סיכות. כדי שהפלסטיק לא ייקרע עם הזמן, כדאי לגלגל כמה קיפולים של הפלסטיק בקו בו רוצים להדק עם האקדח.

חיפוי של שתי הפיאות הגדולות והתקרה בבת אחת

חיפוי של שתי הפיאות הגדולות והתקרה בבת אחת

חלונות

חלון פתוחבשתי הפאות הצרות יותר, חיפיתי בצורה קבועה ביריעת הפלסטיק את החצי התחתון של הפאה, וחצי העליון הכנתי חלון שאפשר לגלגל על מקל לפי הצורך. בחורף בדרך כלל על החממה להיות סגורה, אך בקיץ בקרינה מלאה החממה תגיע לטמפרטורות גבוהות עד כדי קטילת השתילים הזכים ללא אוורור, ובדיוק אז החלונות יהיו נחוצים.

את גובה הפתח הרצוי קובעים באמצעות מיקום שני ברגים בצידי החלון, על שלד החממה, כשלמוט עצמו מחוברות שתי גומיות חזקות. אז מגלגלים את החלון לגובה הרצוי לפי הברגים, ומותחים את הגומיות אל הברגים כך שהחלון נשאר בגובה הרצוי.

חלון סגור: הפלסטיק מגולגל על מוט עץ שמהודק בשתי קצוותיו לברגים בשלד החממה כדי למתוח את יריעת הפלסטיק

חלון סגור: הפלסטיק מגולגל על מוט עץ שמהודק בשתי קצוותיו לברגים בשלד החממה כדי למתוח את יריעת הפלסטיק

דלת

כיוון שדלת החממה מאוד קלת משקל, אין צורך במסגרת מאוד חזקה. הדלת בסוף תצופה ביריעת הפלסטיק ותחובר על ידי 2-3 צירים לאחד המשקופים בפתח שהכנו מבעוד מועד.

הדלת בהכנה

צירי הדלת

הדלת עומדת על ציריה

כך זה נראה מבחוץ אחרי הכל

כך זה נראה מבחוץ אחרי הכל

השקייה

זה אולי החלק הכי חשוב בחממה, כיוון שבלי השקייה נאותה יהיה מאוד קשה לגדל שתילים בריאים. מערכת ההשקייה, בהקשר שלנו, מתחלקת לשלושה: בקרה (מחשב כן/לא), צנרת, ואמצעי ההשקיה.

לגבי מחשב ההשקיה, אני מתכנן מאמר מקיף יותר בהמשך. רק אומר שבמקרה של חממה קטנה כזו, בעיקרון אפשר להסתפק עם קו אחד, ועל כן אפשר להשתמש במחשב השקייה שיושב ישר על הצינור, ישר על הקו. מחשב שכזה מאוד פשוט להתקנה, הרבה יותר פשוט מאשר מחשבים השולטים על כמה קווים.

לגבי הצנרת, אין הרבה מה לומר. אני השתמשתי בצנרת שמצאתי זרוקה בגינת בית הספר, ויש לא מעט כזו (תודה לאחראים). המחברים הם מחברי T וL פשוטים ל16 מ”מ.

מערפליםלגבי אמצעי ההשקיה – כאן השוס הגדול. אחת הבעיות הגדולות עם השקייה של זרעים או נבטים צעירים של שתילים היא הפגיעה המכנית החזקה שטיפות המים הגדולות והכבדות עושות כשהן פוגעות במצע סביב הזרעים או בעלים הצעירים של הנבטים. מה הפתרון? מערפלים. מערפלים הן טפטפות שמוציאות טיפות זעירות כרסס, טיפות שנחות על מצע השתילה או עלי הצמחים בלי להסב נזק משמעותי. הבעיה העיקרית היא איפה למצוא כאלו מערפלים מבלי לקנות בEbay. במשתלות ובחנויות גינון וטמבוריות לא מצאתי בכל האזור. בסופו של דבר, מצאתי מערפלים שכאלו בחנות…hydro, אלא מה?

מערפלים: למעלה מחוברים לצינור

מערפלים: למעלה מחוברים לצינור

בכל מה שקשור בטיפול מדוקדק וקפדני בצמחים בעזרת מגוון ג’אדטים וסוגי צנרת, טפטפות ודשנים, חנויות hydro הן ה-מקום. והמערפלים אפילו לא היו יקרים מאוד. מערפל אחד עלה לי 7 ש”ח, ומכיוון שהחממה קטנה, הזדקקתי רק ל6 מערפלים כאלו. אם החממה הייתה מעט יותר גבוהה, הייתי יכול להשתמש אפילו בפחות מערפלים (ראו: סיכום ומסקנות). ניקוב הצנרת לצורך חיבור המערפלים יעשה עם מנקב צינורות או במידה ואין אפשר גם עם מברג. נקבו בזהירות על מנת שהחור לא יהיה גדול מדי, ודחפו בכוח את כניסת המערפל לחור שיצרתם. את הצנרת עם המערפלים ניתן לחבר באמצעות אזיקונים לתקרת החממה.

שולחנות

התמזל מזלי ובבית הספר זורקים המון שולחנות ישנים, ואת חלקם אני שומר לצורך פרוייקטים עתידיים. הסרתי את לוח הסיבית שהיה מחובר לכל אחד מהשולחנות כדי לגלות שהם התאימו בול ליצירת ח’ בתוך החממה. על שלדי הברזל הנחתי לוחות מנוקבים מברזל דק שהיו חלק משולחנות אחרים וגם ניצלו מהמזבלה כאן. על לוחות הברזל מונחים כל מגשי השתילה.
על שולחנות בית ספרעל שולחנות בית ספרעל שולחנות בית ספר

שיקולים בהצבת החממה

  • קירבה למקור מים – כמובן שכדאי לבחור נקודה שיהיה קל להביא אליה מים בצינור. חשוב לזכור שככל שהמרחק ממקור המים גדל כך הלחץ הסופי שיהיה בצינור שאמור להשפיע על תפקוד המערפלים יהיה קטן יותר.
  • קירבה למקור חשמל – בהנחה שאתם מעוניינים בחיבור למחשב השקייה או תאורה נוספת (מכל סיבה שלא תהיה) כדאי לדאוג שתהיה באזור נקודת חשמל קרובה. כאשר אין כזו, למחשב השקייה חד קווי יש יתרון נוסף – הוא עובד על סוללות. מצד שני, בתדירות השקייה של פעמיים שלוש ביום, לתקופת הזריעה בעונה החמה, הסוללות מתרקנות מאוד מהר. לקחת זאת בחשבון.
  • כמות שמש – אם מציבים את החממה בסמוך לקיר, לבניין גדול או בקירבת עצים גדולים, יש לתכנן מראש את הצבת החממה בהקשר לכמות הקרינה. כלל האצבע אומר שנרצה שתהיה קרינה חורפית מקסימלית, וקרינה קיצית מוחלשת (בעזרת הצללה קיימת או הוספת רשת צל מעל החממה.

סיכום ומסקנות

  • בשבועיים הראשונים תדירות ההשקיה צריכה להיות בין פעם ביום (בחורף) לפעמיים ארוכות ביום (בקיץ). כמובן שזה תלוי במיקום החממה שלכם וכמה שמש היא מקבלת במהלך היום. לשתילים בוגרים יותר מספיק ואף רצוי לרווח את ההשקיה לפעם ביומיים כדי לא ליצור ריקבון כתוצאה מלחות מוגברת והמשכית במצע שתילה. אם אתם לא רוצים להסתבך עם מערכת השקיה מסובכת, יש לזכור להשקות במרווחים הנדרשים.
  • שיפוע החממה בחלק האחורי שלה הוא בעייתי. המערפלים אותם תולים מתקרת החממה דורשים מרחק של לפחות מטר מעל מגשי השתילה כדי להגיע לפיזור מקסימלי של הערפל. זכרו זאת כשאתם מתכננים את תקרת החממה ושולחנות השתילה.
השתילים צומחים בסופו של דבר

השתילים צומחים בסופו של דבר

לתוכן זה נכתבו 2 תגובות

  • שלום ותודה רבה על הפוסט- הוא מאוד מועיל!

    בנוגע לקיץ- האם זה מספיק שהשתילים יהיו בתוך חממה מאווררת? לא עדיף לכסות ברשת או קירוי שיצל על השתילים?
    אני פוחד שיתבשלו בחום- יריעת הניילון אמנם מפחיתה קרינה אבל אני תוהה אם זה מספיק.

    שוב תודה.
    יניב

  • נראית אחלה חממה
    אפשר להיעזר בעידן קמינסקי שיש לו משתלה לשתילי ירקות אורגניים, ניתן לתאם איתו ובהזמנה מרוכזת הוא מגיע לישוב עם השתילים.
    למשתלה שלו קוראים לקט.
    את רוב השתילים בגן הירק שלי הוא יצר.
    ערן

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן