הפעמון הוא בשבילי, לא בשבילכם…

רוצה להיות הראשון?
טכנולוגיה נאותה

בבית הספר התיכון האנתרופוסופי בטבעון הצטרפו מקרים: תקופת בנייה בבית הספר עם כיתות ט’, העלתה את השאלה ההגיונית “מה נבנה?”. באותו זמן, בין אנשי הצוות הועלה בהיסוס צורך בצלצול בבית הספר. חיברנו אחד ועוד אחד, והחלטנו – נבנה מגדל פעמון. כן, כן, כזה עם חבל וגלגלת ופעמון שחור גדול. השבוע הפרוייקט הסתיים. והרי קורות המגדל.

בבית הספר התיכון האנתרופוסופי בטבעון הצטרפו מקרים: תקופת בנייה בבית הספר עם כיתות ט’, העלתה את השאלה ההגיונית “מה נבנה?”. באותו זמן, בין אנשי הצוות הועלה בהיסוס צורך בצלצול בבית הספר. חיברנו אחד ועוד אחד, והחלטנו – נבנה מגדל פעמון. כן, כן, כזה עם חבל וגלגלת ופעמון שחור גדול. השבוע הפרוייקט הסתיים. והרי קורות המגדל.

הכנת הלבנים

הכנת הלבנים

הכנת הלבנים

במשך מעל לחודש הכנו לבנים באמצעות המסגרות שהכנו לכבוד הפרוייקט (ראו כאן: מדריך – תבניות ליציקות לבני אדמה), בשני גדלים: 15x15x30 ס”מ, ולבנה נוספת שהיא חצי מהגובה. לקראת הסוף העמדנו את הלבנים כהדמיה כדי להבין כמה לבנים באמת חסרות לנו. המגדל תוכנן להיות בגובה של 2-2.5 מטר. זה לא צחוק…

יציקה בתבנית2013-10-07 13.45.04

 

 

 

 

יסודות למגדל

תעלה חפורהמיקום המגדל היה קצת בעייתי. הקרקע הייתה בשיפוע חריף, והיה צורך ליישר את השטח מעט ולייצר יסודות שיעזרו למנוע גלישה של המגדל במדרון. ללבני האדמה עצמן יש משקל רב, שזה יתרון במקרה הזה, אך על מנת שהמגדל לא פשוט יחליק במדרוך כחתיכה אחת יש צורך ליצור איזו שהיא “נעיצה בקרקע”.

היסודות נחפרו כתעלה שמציירת ריבוע של 1.2 מטר על הקרקע, לאחר הישור. עומק ורוחב התעלה היו כ-35-40 סנטימטר. את התעלה מלאנו בשכבת חצץ ועליה מלט מחוזק בברזל בניין ורשת לולים. על המלט הנחנו אבני גיר גדולות כיסודות למניעת מגע ישיר של לבני האדמה עם הקרקע (ועם הקרקע, הלחות שבקרקע). דאגנו שהאבנים יהיו יציבות וישרות ככל האפשר. רצועת האדמה מקשרת בין היסודות לקיר הלבנים.

אבנים על רצועת הבטוןהתחלה של הנחת אדמהרצועת האדמה מקשרת בין היסודות לקיר הלבנים

 

 

 

עולים בגובה – בונים את המגדל

פלס בזווית של 3%מכאן ואילך ועד לגובה של מטר פחות או יותר. במגדל שלנו אחת הפאות מההתחלה נהייתה דלת כניסה, ובנוסף לכל המגדל הייתה נטייה של 3% פנימה (לפחות כך ניסינו לעשות). את הנטייה מדדנו בעזרת הצמדת פלס המחובר לקרש בזווית הפוכה, וכשהפלס מסמן שהוא ישר אז הקיר ממשיך בכיוון הנכון. עד כאן השתמשנו רק בלבנים הגדולות יותר. הטיט בין הלבנים מורכב מאותם יחסים כמו הלבנים רק בלי הקש הארוך (במקומו אם רוצים אפשר לשים קש קצוץ מאוד, או זבל חמורים).

המגדל עולההמגדל עולה

 

 

 

אדני החלונות וקשתות

התחלת אדני החלונותברגע שהגענו לגובה רצוי שאפשר בו להתחיל לעבוד על החלונות, הנחנו מהלבנים הדקות לרוחב הקיר, כמעין אדן חלון. גם את מסגרת החלון הערמנו מלבנים דקות אחת על השנייה. את הקשתות הקטנות יצרנו באמצעות תבנית שהונחה על אדני החלונות, ועל התבניות הנחנו את אותן לבנים דקות בקשת, והוצאנו את התבנית רק אחרי שהכל התייבש. אם כך, דלת אחת מקדימה ושלושה חלונות מסביב למבנה.

המשך החלונותתבנית הקשתללא התבנית

 

 

 

הגג

בונים את הגגכשהגענו לגובה הרצוי, התחלנו לבנות את הגג. הגג היה מבנה מורכב בפני עצמו, אך בדיעבד, היה שווה לעבוד קשה בשבילו. את הגג בנינו על הרצפה מתוך כוונה להרים אותו בכוחות משותפים על המבנה. לעבוד על הרצפה אפשר לכמה אנשים ביחד לעבוד על הגג מבלי לחשוש מסכנת העבודה בגובה, וכן, גם נפילה מ1.5-2 מטר עשוייה להיות לא נעימה בכלל. כל הגג נבנה עם מסור אנכי בלבד, כך שאפשר לשכוח מהדיוק המיליטרי, ובכל זאת יצא לא רע בכלל. את הגג התחלנו מלבנות מתומן (בעל שמונה צלעות) מעץ 4×12 ס”מ, כשבין חיבור של כל שתי צלעות העלנו אנך שעשוי מהקרש העבה ממשטחים מפורקים (בערך 4×8). שמונה קורות גג 4×4 ס”מ יורדות ויוצרות שיפוע של 30% פחות או יותר, עם היטל נוסף של 15 ס”מ (אחרי החיבור לקורה האנכית). קורות הגג חוברו במרכזן למשושה קטן שטוח בעובי 5 ס”מ.

משושה שוכב, קורות עומדות וקורות גג בשיפוע של 30% עם היטל נוסף של 10 ס"מ

משושה שוכב, קורות עומדות וקורות גג בשיפוע של 30% עם היטל נוסף של 15 ס”מ

אמצע הדרךלארבע פינות במשושה, אחרי מדידה של קירות המגדל במפגש עם הגג (שיצאו בער 1.2×1.2 מטר), חוברו קורות גג נוספות בזווית של 30% בערך, באורך של 1.7 מטר. אחרי המדידה והסימון, הקורות חוברו במחבר גס מאוד שהכנו על ידי חיתוך חריץ במשושה שאליו נכנסת הקורה. מתוך המשושה, כל קורה שאליה חוברה קורת גג קיבלה חיזוק של לוח נוסף שעיבה את פאת המשושה, מבפנים. את כל הגג חיפינו בנוט פדר, עץ דק משתלב. בשלב הזה גם הוספנו קורות אמצע על פאות המשושה התחתון לתת חיזוק באמצע המפתח של מישור הנוטפדר, בכל אחד מארבעת הפאות שנוצרו לפרמידה.

קורות הגג הרחב מחוברות

חיפוי הגג הקטן לוחות חיזוק מפנים המשושה התחתון

 

 

 

כדי להסתיר את הברגים שחיברו את הנוטפדר לקורות הגג ואת החיתוכים הגסים (אחרי הכל, חתכנו הכל עם מסור אנכי!), הוספנו רצועת נחושת ברוחב שמכסה על החיבורים והברגים, לא לפני שצבענו את הגג בשתי שכבות לקה, אחת כהה ואחת שקופה עליה.

המשך חיפוי הגגלכה וחיפוי נחושת גג קטןחיפוי נחושת גג גדול

 

 

 

הגג כולו

הכנת הפעמון

חיתוך ראשוני אקראיאת הפעמון הכנו מבלון חמצן שהיה פסול למילוי. אחרי סיעור מוחין שעשיתי עם עצמי, החלטתי להתמודד עם האתגר ולכוון את פעמון החמצן לתו סול, ועל שפיץ המגדל אף להוסיף מין עיטור של מפתח סול. בתחילה חתכתי את בלון החמצן במקום אקראי, שהיה נראה לי כמו גודל סביר לפעמון.

העלתי לסמרטפאון אפליקציה של טיונר, חבטתי בפעמון לעתיד עם מקל ובדקתי מה היה התו המנוגן. כמובן היו הרבה תווים, בגלל האוברטונים, אבל כשהם נרגעו שמעתי צליל ברור וחזק של סול דיאז (G#), שזה לא רחוק בכלל. שמחתי. נדרשתי להוסיף פיסת צינור נוספת, כדי להוריד בחצי טון את הכיוון של הפעמון. הלכתי לצינור ו,שוב באקראיות, חתכתי פיסה (טבעת שטוחה ורחבה) מבלון החמצן המקורי. ריתכתי אותה לפעמון הסול דיאז, ושוב חזרתי על הבדיקה. באורך פלא ובמזל של מתחילים, הייתי רחוק מס’ הרצים בודדים מG שלם ונקי. ההרצים הללו ירדו מהG תוך כדי שהשחזתי את הפעמון פה ושם כדי להשלים את הכמעט-G ל-G.

ריתוך מחדש של הטבעת הנוספת כדי להתקרב לצליל סולמדידת אורך השרשרת לענבלהשרשרת המרותכת לכדור הברזל יוצרת את הענבל

 

 

 

את הענבל יצרתי משרשרת אופניים וכדור ברזל של מטחנת תערובת לעופות או מטחנת מלט (כדור ששוקל סביב הקילו והוא פחות או יותר בגודל אגרוף קטן). את השרשרת חיברתי בריתוך לכדור ואז לבלון דרך חור שהיה בראשו. את השרשרת חתכתי מבעוד מועד לאורך של כ3/4 אורך הפעמון כולו.

משני צידי הפעמון ריתכתי מוטות פלדה שיתפקדו כציד עליו הפעמון יתלה. את המוטות חיברתי כעשרה סנטימטרים נמוך מראש הבלון על מנת להקטין את המומנט שהפעמון ייצור בעת הנדנוד. על חצי המרחק בין שני בסיסי המוטות כעשרה סנטימטר נמוך יותר מציר הפעמון, חיברתי בריתוך טבעת ברזל שממנה נוכל למשוך את הפעמון על מנת שיתנדנד.

ואז צבענו אותו.

מפתח סול

פלטה למפתח סולכופפתי פלטה שטוחה כדי שתכסה על המשושה שבראש המגדל, חתכתי שמונה חתכים סימטריים, פחות או יותר, כדי שתוכל לכסות את המשושה הקטן בצורה אטומה יחסית. לאחר מכן כופפתי ברזל בניין כמפתח סול וריתכתי אותו למרכז הפתטה מהצד העליון שלה, וריתכתי גם בורג ארוך ועבה (10 ס”מ בעובי 11 מ”מ) במרכז מהצד התחתון שלה. במשושה עץ הקטן בקצה המגדל קדחתי חור ברוחב 10.5 מ”מ, ודחפתי בלחץ את מפתח הסול לתוך החור (עם פטיש אם צריך). לאחר מכן צבענו את המפתח כשהוא כבר יושב במקום, כי אחר-כך לא נצליח לעלות לגובה 3 מטר במבנה הנוכחי של הגג הרחב.

כיפןף וריתוך מפתח סול מברזל בנייןבורג במרכז התחתון של הפלטהמפתח סול שלם ועומד

 

 

 

צובעים את מפתח סול

צובעים את מפתח סול

הרמת הגג וחיבור למבנה

אחרי שסיימנו עם הגג והפעמון, ורגע לפני שתולים הכל ומנגבים את הזיעה צריך להרים את הגג על המבנה. את המבנה הרמנו בבת אחת שמונה אנשים, ואלו שעמדו על הפיגום נשארו כדי לייצב את המשושה במרכז המבנה, ולאזן חלקית את קורות הגג והשיפועים. ברגע שהגג היה יציב, גם אם לא ישר עד הסוף, הלכנו לנוח ולהביט על המגדל מרחוק. זה מה שראינו:

המגדל עם הפיגום, עדיין לא ישר

המגדל עם הפיגום, עדיין לא ישר

מסילות לקורות הגגהשלב הבא היה בעדינות, לפלס את כל הגג על שורת הלבנים האחרונה, ואת זה עשיתי באמצעות יצירת תעלות עם אזמל ופטיש בתוך הלבנים בכמה שיותר מן הקורות, על מנת שהגג יהיה “נעוץ” בתוך הלבנים. כמובן שצריך לבדוק כל הזמן עם הפלס וגם בעין (מאוד חשוב) שהגג ישר כשאתם חופרים אותו לתוך הלבנים. אם מביטים בתמונה הגדולה שלמעלה רואים רווח בין הגג לשורה האחרונה של הלבנים. המטרה היא למלא את הרווח הזה באותה תערובת כמו של הלבנים, לא לפני שאנחנו תוקעים בעץ ברגים ומסמרים בכל מקום שיהיה מכוסה בתערובת, כדי ליצור חיבור טוב יותר בין העץ לאדמה. החיבור המונוליטי (האחיד) בין הלבנים לרצועת החומר שלוכדת גג העץ במקום היא מאוד חשובה ונותנת לגג את הכוח שלו בחיבור עם המגדל.

מסמרים ווברגים שעוזרים לאדמה להתפס לעץמילוי הרווחים בתערובתלמלא את הרווחים

 

 

 

את המילוי צריך לעשות גם מבפנים וגם מבחוץ. בתמונה שלמטה אפשר לראות את המילוי מבחוץ.

מילוי ברווח בין הגג לשורה האחרונה של הלבנים

מילוי ברווח בין הגג לשורה האחרונה של הלבנים

תליית הפעמון

לצורך תליית הפעמון, ריתכתי שני A מברזל עבה עם חריץ בקצה, ואיזנתי אותם על המשושה התחתון בגג. בקצה העליון של ה-A יצרתי שקע שיתאים למוט הציר של הפעמון, ובשני קצוות המוט ריתכתי אומים גדולים שימנעו אפשרות של בריחת הפעמון מהשקעים בהם הוא יושב.

הA הראשוןשני הA עם אנך מאולתר מחוט ואבן למדידהשימו לב לחיבור של הA למשושה, עם זווית

הפעמון מחובר ויושב יציב למעלה

גלגלת וחבל

חבל משתלשל על מנת להשלים את החוויה, רכשתי גלגלת פלסטיק פשוטה, אותה חיברתי ממש על הגג המשושה הקטן, ועם חבל פלסטיק 6 מ”מ מנקודת העגינה על הפעמון דרך הגלגלת, יצרתי חבל למשיכה בפעמון.

 

 

מבט יחיד אל הגלגלת

סיכום

הפרוייקט הזה ארך המון זמן ודרש הרבה סוגים שונים של חומרי גלם, אך עם כל המורכבות אפשר לספר על שיתוף פעולה מרגש של הרבה תלמידים, בעיקר מט’1, ט’2 וסדנת הפרמקלצ’ר מבית הספר. פרוייקט של שנה שהתחיל בראשון לספטמבר ונגמר ממש בשלהי סוף שנת הלימודים. ככה פרוייקט בנייה צריך להיות. ונעביר את זכות הדיבור לפעמון…

ועוד קצת תמונות מכל מיני זוויות.

20140610_17385920140610_17395020140610_17402420140610_17391320140610_185205

2014-06-10 11.16.48

 

לסיכום

תודה לתלמידים שהתמידו ושמחו לבוא ולעבוד על המגדל. לא צריך לומר שמות. מי שנכלל בקבוצה האקסלוסיבית לה אני מודה, יודע.

לתוכן זה נכתבו 4 תגובות

  • אסף,
    אני יודע שיש לך ידי זהב, אבל לבנות מגדל לבנים בגובה 2.5 מטר כפי שכתבת “זה לא צחוק…” בייחוד בבית ספר יש לנהוג במשנה זהירות כדי שחס וחלילה לא יפול בסופה או אחרי רעידת אדמה חלשה.
    בתור אחד שחווה אסון מבניה לא מאושרת, אני יכול להמליץ בחום לבדוק את המגדל ולקבל אישור של מהנדס.
    אני גם יודע שישנם ביקורות סדירות במבני ציבור ולכן כדאי “להקדים תרופה למכה”
    מצד שני אני גם רוצה לבנות מגדל כזה….

    • אסף צ'רטקוף

      תודה על התגובה.
      אני יכול רק לומר שאקח את הערותיך לתשומת ליבי.
      מעבר לזה, אני יכול לדון בנושא עד אין קץ בנושא אישורים ושאר ירקות,… לכן אעצור כאן.

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן