מדובר בצינורות וברזי מתכת מגלוונים, כאלה שמזינים בדרך כלל את כל מערכת המים בבית, ובדרך כלל, כשיש צורך לטפל בהם, להזיז, לתקן פיצוץ, קוראים לאינסטלטור. כאשר הצנרת היא בתוך הקיר, או הרצפה, גם אני מעדיפה לקרוא לבעל מקצוע, אבל כאשר מדובר בצנרת חשופה, שמובילה לברזי הגן אני מטפלת בהם בעצמי.
בניית ארונית שירות במרפסת חייבה הזזה של 2 ברזים: ברז גן, וברז שמזין את בקר ההשקיה לעציצי המרפסת.
צנרת מפריעה לבניית ארונית
מדובר בצינורות וברזי מתכת מגלוונים, כאלה שמזינים בדרך כלל את כל מערכת המים בבית, ובדרך כלל, כשיש צורך לטפל בהם, להזיז, לתקן פיצוץ, קוראים לאינסטלטור. כאשר הצנרת היא בתוך הקיר, או הרצפה, גם אני מעדיפה לקרוא לבעל מקצוע, אבל כאשר מדובר בצנרת חשופה, שמובילה לברזי הגן אני מטפלת בהם בעצמי.
קוטר של צנרת מגלוונת נמדד בצול: בדרך כל צינור ההזנה הראשי לבית יהיה 3/4 צול, וההסתעפויות לברזים השונים תרדנה ל 1/2 צול. אם נלך אחורה מהמונה הדירתי, לזה של הבניין, או של הרחוב, ששייך כבר לרשות המוניציפאלית הקטרים יעלו ל – 1 צול, 11/2 וכך הלאה.
ניתן לזהות את קוטר הצנרת על ידי התבוננות במחברים, שעליהם מובלט סימון הגודל
סימון על צנרת מגלוונת
אינסטלטור יגיע בדרך כלל עם צינור מגלוון ארוך, ללא הברגה, יחתוך לאורך המתאים ואז יצור הברגה עם מכונת הברגה. בחנויות אספקה טכנית ניתן למצוא כמוצר מדף צינורות עם הברגה באורכים בעלי הפרש של 5 או 10 ס”מ. בשינוי הצנרת השתמשתי בצינורות משומשים, באורכים נתונים, ועשיתי שימוש במחבר כדי להגיע לאורך הרצוי. כדי שבחנות יבינו מה אתם רוצים אז הנה מספר מונחים מקצועיים (המקור של חלקם הוא מיידיש):
- לפני הכל: הברגה חיצונית נקראת “זכר”, הברגה פנימית נקראת “נקבה”.
- זקיף מגלוון 20 על 1/2: צינור באורך 20 ס”מ בקוטר 1/2 צול.
- ניפל 1/2 – מחבר זכר/זכר קוטר 1/2
- מופה 1/2 – מחבר נקבה/ נקבה קוטר 1/2
- בושינג – מעברים בין קטרים. יכולים להיות נקבה/נקבה או זכר/זכר או זכר/נקבה.
- זוית – קיימת בשתי אפשרויות: פנים/פנים (נקבה/נקבה) ופנים/חוץ (זכר/נקבה).
- T – תמיד הברגה פנימית.
- ברז חוץ פנים – ברז כדורי עם הברגת זכר בצד אחד ונקבה בשני.
- ברז פנים פנים – כנ”ל, עם שתי הברגות נקבה. אין ברז חוץ – חוץ.
- ברז גן – ברז כדורי עם הברגת חוץ (זכר) בצורת האות ריש.
שמות מקצועיים
ברזים
כדי להתחיל עבוד חייבים להצטייד בשני מפתחות צינורות. רצוי כאלה שנפתחים עד לקוטר של חצי צול יותר מהנדרש, וחוטי פשתן לאינסטלציה. (טפלון, לכל התוהים, נועד לצנרת פלסטיק בלבד).
מפתח צנורות
חוטי פשתן
הפעולה הראשונה שעושים, לפני ההתעסקות בצנרת, היא סגירת השיבר הראשי. מודדים ומכינים את הצנרת והאביזרים הדרושים. במקרה שלי היציאה ממנה התחלתי היתה של מחבר פלסטיק 1/2″ חוץ (זכר), וכדי להמשיך ממנה עם זקיף, השתמשתי במופה
חיבור מופה למחבר פלסטיק
את הברגת מחבר הפלסטיק עטפתי היטב עם טפלון, ומכאן השתמשתי רק בפשתן. הפשתן מתרחב במגע עם מים ואוטם את המרווחים הזעירים שישנם בהברגות. כורכים קצוות שערות סביב כל הברגות הזכר. ניתן להרטיב מעט את הפשתן שיתהדק באופן מלא על ההברגה.
כריכה של פשתן
עובדים עם שני המפתחות: מכוונים לקוטר הרצוי והשיניים ננעלות על הצינור החלק. מפתח אחד נגד כיוון ההברגה מהווה עוגן התנגדות, והשני הוא המבריג. כאשר בקצה הצינור יש T או זוית, רצוי לחבר אותם קודם לקצה הצינור ואז להבריג את הצינור.
מפתח עוגן ומפתח מבריג
בסוף הצינור, מן הסתם יהיה ברז, אבל ניתן גם לפקוק את קצה הצינור בפקק: הברגת פנים לזכר, הברגת חוץ לנקבה.
פקק נקבה (פנים)
פקק זכר (חוץ)
במקרה שלי הייתי זקוקה לשני ברזים, כך שבסיום הברגתי T : זרוע אחת להזנה והשתיים הנוספות לברזים.
ברזים בקצה הצנרת
כיון שמחבר T הוא תמיד נקבה השתמשתי בברזי זכר נקבה, כלומר שבצד אחד יש הברגת חוץ ובשני הברגת פנים.
צנרת עוקפת ארון
הא, לא לשכוח לפתוח את השיבר הראשי בסיום העבודה. לא צחוק: זו תהיה ההזדמנות לראות אם עבדנו נכון, הברגנו היטב, ואין נזילות לאורך הדרך.
מאמר טוב ולעניין. כמה הערות: הברגה בצינורות היא קונית (כלומר בצורת קונוס) לכן נוצר לחץ גבוה בין ההברגה הפנימית לחיצונית שיוצרת אטימה. טעות נפוצה של חובבנים היא לא לסגור מספיק חזק. מומלץ להשתמש במלחציים ומפתחות גדולים (מנוף גדול) איפה שרק ניתן.
לגבי השימוש בפשתן: הוא נכון, אבל להברגות בצנרת פלסטית וגם להברגות בצנרת פלדה מגלוונת עד קוטר 2 אינץ’ מומלץ להשתמש בסרט טפלון. הרבה יותר קל לשימוש ונותן אטימה מצוינת. אני לרוב כורך כ5 שכבות עם כיוון הסגירה. על הברגה החיצונית כמובן.
הי ארז,
לגבי כל הערותיך: לא ולא ולא ולא.
1. צנרת מתכת מגלוונת שאליה מתייחס המאמר היא באופן חד משמעי לא קונית. מציעה לך לבדוק בהזדמנות עם קליבר. (אני מניחה שאתה מבלבל עם צנרת נחושת או צנרת sp).
2. לסגור מספיק חזק: התלבטתי אם להתייחס לכך במדריך, והנה ההזדמנות. ברזל בסופו של דבר הוא חומר רך, לכן יש לסגור את ההברגות עד להתנגדות וקצת מעבר לכך. לחץ גדול מידי עשוי לסדוק את ה”נקבה” (מופה, זוית, T, או ברז).
3. לגבי טפלון: לא לא לא. טפלון נועד לשימוש בצנרת פלסטיק לא משנה עד איזה קוטר. ההברגה בצנרת פלסטיק היא מדוייקת יותר מלכתחילה בגלל אופי החומר, והטפלון הוא חומר דק, ופלסטי. הוא יאטום אמנם צנרת מתכת אבל יהיה צורך בכריכה אין סופית.
בהברגות בצנרת מתכת נשארים חללים גדולים יחסית שהפשתן במגע עם המים מתרחב ואוטם אותם.
ההברגות של צנרת מגולוונת הינן כולן קוניות ולא מקבילות כמו ברגי מתכת למתיכה !!!
יש 2 סוגים של הברגה מקבילה בצרנרת מגולוונית
1. ברקורדים
2. בחיבור הברגה ארוכה [קופלונג] המיועד לתיקונים של צנרת ישרה.
3. לגבי טפלון
השימוש בפשתן הוא עבור אטימה וזה תפקידו.
השימוש בטפלון, תפקידו לשמש חומר סיכה שמאפשר בעתיד לפתוח את החיבורים.
4. לא מומלץ היום להשתמש בצנרת מתכת למים בהתקנה ביתית אלא לצרכים ייעודיים של קביעת קצה לברז. הסיבה העיקרית היא קורוזיה וסתימה של הצנרת. בתקופתנו, צנרת SP הפכה לסטנדרט דה פקטו.
בנוסף השימוש בצנרת מתכת, מצריך ידע, ניסיון, וכלים ייעודיים שהם יקרים.
כלי העבודה היותר מומלצים הינם מאלומיניום,ולא מתכת שהם מאד כבדים ומסורבלים.
אחרון חביב, למי שמתעקש, מומלץ להשתמש בכלים של חברת ridgid. זו לא פרסומת, אין לחברה הזו מתחרים באיכות.
החוקרת דווקא השתמשה במפתח צינורות של Ridgit, והוא עשוי ברזל, מה שמאושש את אבחנתך בנוגע לאיכות של מוצרי החברה.
הפתרון שלה הוא פתרון הנדסי (וצולש”ה ע”י מהנדס אזרחי, כאן למטה) כיוון שהוא משקלל את עלויות כלי העבודה. עלות כלי-העבודה היא פקטור משמעותי בעבודה חד-פעמית של חובב. לפי המראה של מפתחות הצינור, היא לא קנתה אותם לאחרונה, אם הם כלל נקנו. גם אם היתה נכנסת לחנות וקונה שני מפתחות צינור, היא היתה יוצאת עם עודף מ-100 ש”ח, מה שקשה לאמר על כלי חיתוך של צנרת SP.
בנוגע לצנרת חשופה, אני לא רואה בעיה בשימוש בצינור מגולוון. הרי אין בעיה לטפל בנזילות בצנרת חשופה (ע”י שלות מתאימות ואמצעים אחרים). וגם זה יקרה עוד 20-30 שנים.
התגובה שלך מאוד מסקרנת. אם יזדמן ויתחשק לך, אשמח לראות פרויקט דומה לזה של האמנית טל לוי, אבל בשימוש בצנרת SP.
ושוב, תודה מקרב לב לאמנית טל לוי על הההשקעה, הפירוט, הצילום והכתיבה של הפרויקט הזה.
הי נבו,
תודה שיצאת להגנתי….
האמת שבכלל לא ראיתי את התגובה הנ”ל, ואני לא חושבת שיצא לעזרא לראות את שלך… הוא הגיב לפני שנתיים….
לא נראה לי שהוא ממש התעמק במה שכתבתי, וחבל, כי אז היה חוסך מעצמו את כל סעיף 4.
שא ברכה,
טל
טל אחלה מדריך, רק שאלה, כאשר מלפפים את הפשתן, לאיזה כיוון? עם ההברגה או נגד? עם השעון או נגד? אני שואל כי תמיד אחר כך כשאני מבריג את הצינור מרגיש לי כי הפשתן מתנתק
אני כורכת עם סיבוב השעון שזה גם כיוון ההברגה. לא יודעת אם זה “מקצועי”.
פתרון לבעית ההתנתקות: לא ללפף יותר מידי פשתן, אחרי הליפוף לסובב את האצבעות סביב הפשתו כדי שיתהדק, או כפי שהצעתי להרטיב מעט.
תודה – בדיוק עומד לבצע משהו דומה, והביטחון וההסברים שלך מאוד מסייעים!
טל,
.שאפו ממהנדס בנין.
זה רעיון מצוין לקנות צינורות מוכנים באורך המתאים (או להזמין חתוכים למידה עם הברגה). המכונה שעושה את ההברגות היא לא משהו שלאדם סביר יש בבית.
בתור מי שתמיד מסתבך עם חוט הפשתן, זה רעיון מצוין להרטיב אותו מעט לפני העבודה. האם את מאלה ששורטים ומחספסים קצת את ההברגה לפני כריכת הפשתן?
(שרברב-שרברב ושיטותיו…)
תודה, יעקב
תודה!!