תכל'ס, זה טרנזישן – אקטיביזם 2.0

חינוך, חברה וקהילה

בערב אחד, לפני קצת פחות משנה, יואב הגיע לביקור בסדנא הקהילתית לקיימות בטבעון. היום היה יום חגיגי, יום ההשקה הרשמית של הסדנא, אחרי שלושה חודשים של התארגנות וניסוי כלים. ישאלו אנשים מדוע הזמנתי את יואב לדבר על טרנזישן בכלל, ביום כל-כך חשוב לפרוייקט שלי? למה להסיט את תשומת הלב מהדבר המרכזי? ובכן, תוך כדי שאני מנסה להבין את התהליכים שאני שותף להם, נפל לי האסימון שלסדנא כשלעצמה אין תוקף אלא בתוך מגוון שלם של פתרונות משלימים, וכך מתוך דאגה לסדנא עצמה הפנתי את תשומת הלב ביום חגה אל התמונה הגדולה – כיצד יוצרים שינוי קהילתי, Transition, בטבעון.

כשהייתי צעיר ותמים הכל היה נראה לי שחור או לבן – או שאתה סוציאליסט או שאתה חזיר קפיטליסט; או שאתה פציפיסט או שאתה שונא אדם; או שאתה חי בקהילה – או שאתה לא. עם השנים הבנתי שהדיכוטומיות הללו הן רק רמז למציאות, ושהחיים, המציאות עצמה, מורכבת מהמון גוונים של אפור, או אם תרצו, שלל גווני הקשת.

כדי להבהיר את העניין, אני חייתי בקבוצה שיתופית במשך זמן לא מבוטל מחיי הלא ארוכים. לחיים בקבוצה שיתופית יש הרבה מה לומר על הקשרים בין אלו שחיים בה, ובשתיקה הרועמת שלהם הם גם אומרים הרבה על הקשרים בין אלו שחיים בה לאלו שלא. את כל התובנות הללו, בצורה כזו או אחרת, כבר סיכמתי כאן, במאמר "למי קראת קהילה אקולוגית?!".

אז זה מאוד בוגר (ופוסטמודרני?) להפיל את כל ההפרדות וההגדרות, אבל במובן המעשי לא ברור איך נראה עולם כזה בו הקהילה האנושית, שעד עתה הצטברה בקבוצות (ולאחרי זה דגלים, צבאות ומלחמות בשם ה…), לובשת מארג חברתי שיותר דומה ליחסי גומלין במערכת אקולוגית מפותחת.

הקהילה הנוקשה מול הקהילה השיזורית

דיכוטומיה או הרמוניה: מתוך "למי קראת קהילה אקולוגית?!"

טרנזישן – לצמוח ולשמוח מתוך משבר

אולי התשובה העניינית ביותר לדיכוטומיה הקהילתית שעליה דיברתי למעלה היא זו הפרגמטית ביותר. עם הרגליים על הקרקע, Transition Network הפועלת כבר כמעט עשור (מ-2005), בשקט בשקט בונה קהילות בצורה מאוד שונה מהקהילות הקלאסיות של המאה ה-20. למי ששומע כאן את המילה "טרנזישן" בפעם הראשונה, אני ממליץ מאוד לקרוא את "יוזמת הטרנזישן – לוקחים את העתיד בידיים" קודם, ואז לחזור.

הקהילות מהסוג הישן התקבצו סביב מטען אידיאולוגי משותף (מה שהתאים לתפיסת העולם הדיכוטומית של המאה ה-20, תור הזהב של ה"איזמים" – izm). אידיאולוגיה היא גורם מפריד, מעצם הגדרתה – היא משכיחה את כל מה שמשותף לאדם ומדגישה את השונה, כשהשונה הזה לעיתים בכלל לא בא לידי ביטוי ביום יום שלנו. אסביר:

דמיינו לעצמכם שני אנשים שגרים באותה השכונה. שניהם נושמים את אותו אוויר מזוהם שמגיע מאותו מפעל מזהם; לשניהם לא תהיה פנסיה מספקת כשיגיעו לגיל הפרישה; שניהם כמעט נדרסים פעם ביום על ידי נהג משאית לא רגוע כשהם רוכבים על אופניהם לכיוון הטיילת; שניהם "משלימים קניות" באותה חנות מכולת; שניהם לא קוראים עיתונים כי התחושה הכללית היא שהכל שקרים שם, למרות שהם לא יכולים לשים את האצבע במדויק; ושניהם זוכרים את גינת הירק של סבא לטובה, ותוהים מה הנכדים שלהם יזכרו מהם לטובה. אותם שניים עשויים בהחלט לעמוד בשני קצוות פוליטיים, אבל ממש – חברתי, כלכלי, מדיני – שני קצוות. ויחד עם זאת לחלוק את חייהם בצורה כל-כך עמוקה ועיוורת.

יוזמת הטרנזישן, לעומת זאת, מצליחה, בצעד תימני, להציג מבנה קהילתי חדש, כזה שעד עתה התאפשר לי רק לקרוא עליו (בספר "הקיבוץ מת, יחי הקיבוץ" של אליהו רגב), לדמיין אותו ולהשתוקק אליו. אני, בחיפושים של שנים (פשוטו כמשמעו, שנים) אחר מודלים קהילתיים חדשים, לא ראיתי דבר כזה. עד עתה, כמובן. במבנה הקהילתי החדש הזה, את מקומן של תפיסות העולם הסטריליות (האיזמים השונים), תופסים רצון לחיים שמחים במקום בו אני גר במובן הכי מעשי שיש. אפשר לדבר על מדינת רווחה, פליטים ולאומנות, אבל אף אחד לא יהיה שמח, בלי קשר לאידיאולוגיה שלו, בשכונה עצובה. אף אחד לא ינשום אוויר נקי כשהשכונה מזוהמת. ובמילים אחרות, ציטוט מתוך הערך "יוזמת הטרנזישן" באקוויקי:

"יוזמת הטרנזישן […] היא התארגנות קהילתית ליצירת שינוי מקומי העוסק באורחות החיים בעולמנו המשתנה. או במילים אחרות, חבורה של אנשים טובים, שמתאספים במקום מסויים, ומחליטים לפעול ביחד כדי לקדם את החוסן של המקום הזה בעיתות שינוי וחוסר וודאות אלו. […]  יוזמת הטרנזישן מחברת בין אנשים, פועלת לחיזוק ובנייה מחדש של קהילות, עוסקת בהעלאת המודעות למשברים וההזדמנויות של תקופתנו, מחזקת כלכלה מקומית ויזמות של כלכלה חלופית, יוצרת שיתופי פעולה, מקדמת גידול מזון מקומי, תמיכה ביצירת אנרגיה מקומית וחסכון באנרגיה, ופועלת לשיפור איכות החיים".

שלא תבינו לא נכון – כל זה לא אומר שאנשי הטרנזישן אינם אנשים פוליטיים, או שאינם מחזיקים באידיאולוגיה, אלא שהפוליטיקה בתוך הקבוצה הופכת להיות הפוליטיקה של הכאן-עכשיו והמחר. הנחת היסוד – שאנחנו חיים באותו מרחב גיאוגרפי-אנושי, שכולנו רוצים חיים טובים לנו ולילדנו ולכן עדיף שנעשה זאת בשמחה ובכיף – היא הנחת בסיס טרנזישאית, ואיתה האידיאולוגיה יורדת לפרקטיקה היומיומית ומתגלים (שוב) המון גוונים של חצאי הסכמות, במקום הקונפליקט עקוב הדם שהיה שם קודם לכן.

קבוצת הטרנזישן שלנו בטבעון

בערב אחד, לפני קצת פחות משנה, יואב אגוזי (טרנזישן ישראל) הגיע לביקור בסדנא הקהילתית לקיימות בטבעון. היום היה יום חגיגי, יום ההשקה הרשמית של הסדנא, אחרי שלושה חודשים של התארגנות וניסוי כלים. ישאלו אנשים מדוע בכלל הזמנתי את יואב לדבר דווקא על טרנזישן, ביום כל-כך חשוב לפרוייקט שלי? למה להסיט את תשומת הלב מהדבר המרכזי (השקת הסדנא)? ובכן, תוך כדי ניסיון להבין את התהליכים שאני שותף להם ולנווט את האנרגיות שלי לכיוונים הראויים מבחינתי, נפל לי האסימון – לסדנא כשלעצמה אין תוקף אלא בתוך מגוון שלם של פתרונות משלימים. וכך מתוך דאגה לסדנא עצמה הפנתי את תשומת הלב ביום חגה אל התמונה הגדולה – כיצד יוצרים שינוי קהילתי, Transition, בטבעון.

 

לאירוע ההשקה הגיעו כמאה איש. למפגש ההתנעה הראשון של קבוצת טרנזישן טבעון, הגיעו קצת מעל 10 אנשים. "התחלה לא רעה לקבוצה שעוד צריכה להתגבש ולהכיר", אמרתי לעצמי. קבענו להפגש כל שבועיים, פעם ברביעי בערב ופעם בשישי בבוקר כדי לאפשר לכמה שיותר אנשים להגיע. במפגשים הראשונים ניסיתי לכוון את הקבוצה להכרות עם עצמה ולהכרות עם רעיון הטרנזישן. זאת הייתה פשוט נסיעה ברכבת הרים – בכל פגישה הגיעו אנשים חדשים, לעיתים לרמה של יותר מ75% מהמשתתפים מעולם לא ישבו בפגישה ו/או שמעו על טרנזישן; בכל פגישה מחדש לערוך היכרות, ולהסביר מה זה טרנזישן שוב ושוב. כמובן שאין לי בעיה עקרונית עם הכרויות או הסברים. להיפך, אני מסביר מה זה טרנזישן (עם כל המורכבות של הסבר זה) בערך פעם ביומיים בממוצע לאנשים שמעולם לא פגשתי. המפגשים הפכו להיות תקליט שבור, עד שאחדים מהמשתתפים חדלו להגיע, מתוך תחושה ש"לא עושים שום דבר". נתון מעניין הוא שמתוך בערך 30-35 אנשים שהשתתפו במפגשי טרנזישן, רק 3 חברים השתתפו לאורך כל התקופה מתחילתה במפגשים, ביניהם גם עבדכם הנאמן.

מתקדמים בצעד תימני

התהליך שעברנו עד כה מורכב מדי מכדי להעביר בכתב. התחושה הייתה שאנו מתקדמים מאוד לאט, לעיתים גם צועדים אחורה, אך יותר מכך, כל הזמן אפפה התחושה שאנו לא ממש יודעים מה זה טרנזישן באמת. אנחנו יודעים לספר על הדוגמאות הקלישאתיות ולספר את המור"קים של רוב הופקינס, אך לא היה לנו מושג קלוש על איך עושים את זה כאן בישראל, בטבעון. לעיתים האשמנו את האנגלים באנגליותם עם המודל הלא ברור שלהם, לעיתים האשמנו את מצבת כוח האדם בקבוצה וההתחלפות התדירה בה, אך האמת היא – האמת היא שפשוט לא ידענו (ואולי עדיין לא ממש) מה עושה אותנו טרנזישן, או מה זה בכלל, מעבר לאורות ולמופתים.

התפנית הגדולה אירעה, אם אני זוכר נכון, לפני כארבע חודשים. אולי השינוי הכי גדול שהצלחתי לשים לב אליו, כגורם אפשרי לתפנית הוא התייצבות הקבוצה. ביותר ויותר מפגשים, היה אפשר לסמוך על כך שרוב מי שהשתתף שבוע שעבר יגיע היום וגם בשבוע הבא. הייתה תחושה של רצף, גם אם הרצף לא הוביל לשום מקום. פשוט היה נעים להפגש עם אנשים, מיוחדים אחד אחד, בעלי עניין משותף ביצירת קהילה על רבדיה השונים.

אחד התובנות החשובות שקל היה לזהות בקבוצת הטרנזשין ובטבעון בכלל היא שבמובן מסויים הטרנזישן בטבעון כבר החל – קואופרטיב צרכנים חזק ("השיתופיה האורגנית"), מערך מכובד של מדריכי וחניכי שומרי הגן, פשוט תיאטרון יער, חנות יד שניה (עמותת "במחשבה שניה"), Freeפרי, גינה קהילתית בהתהוות, הסדנא הקהילתית לקיימות, בנק הזמן, מסעדה קואופרטיבית טבעונית ("הטבעונית") בשלבי הקמה, ועוד ועוד. מרשימה ארוכה של פעילות קיימת ומתהווה היה ברור שהשטח מוכן לטרנזישן, הוא פשוט עוד לא דובר את השפה.

לתת לשטח להוביל ולעבוד עם מה שיש הוא אחד מעקרונות העבודה של יוזמת הטרנזישן. החלטנו שתפקידנו בשלב זה הוא לאו דווקא ליצור עוד פעילות טרנזישאית, אלא יותר ליצור את התודעה שחסרה, את התמונה הגדולה שמחברת את כל חתיכות הפאזל.

הטבעונידע – כמו פסטיבל אקטיביזם, רק יותר טוב

פלאייר הטבעונידע

הטבעונידע תוכננה בדיוק לענות על הצורך הזה. יחד עם הרצון של קבוצת הטרנזישן לעשות את מה שנקרא במודל הטרנזישן Practical Manifestation (בתרגום חופשי – הגשמה). מתוך אתר transitionnetwork.org:

"Your initiative must, from quite an early stage, roll up its sleeves and start making things happen. A Transition initiative with dirt under its fingernails will gain credibility, and the sight of things changing can be a great way of attracting new people. These early projects should be uncontroversial and photogenic; surprising and engaging. Good promotion will increase interest and involvement […]"

"על היוזמה שלכן, משלב מוקדם יחסית, להפשיל שרוולים ולהתחיל לגרום לדברים לקרות. יוזמת טרנזישן עם לכלוך מתחת לציפורניים תתחיל לצבור אמינות בקרב הציבור, ומראות של שינוי הן דרך מעולה למשוך אנשים חדשים. הפרוייקטים הראשונים הללו צריכים להצטלם טוב ולהיות כאלו שלא יצרו התנגדות משום צד. חשיפה חיובית תמשוך עניין ותגרום למעורבות […]"

על כן, לטבעונידע היו מספר מטרות שהשתרגו אחת בשניה. הנה הרציונאל של הטבעונידע, כפי שנוסח במסמך הפנימי שלנו בצורה מדוייקת כל-כך עד שלא ראיתי סיבה למנוע מכם לקרוא אותו:

הטבעונידע עתידה להיות הפעילות הרשמית הראשונה של טרנזישן טבעון מחוץ למעגל המצומצם. מטרות הטבעוניאדה הינן רבות:

  • הטבעונידע תפגיש את קהילת טבעון הרחבה עם רעיון הטרנזישן הלכה למעשה
  • הטבעונידע תהייה מעין יריית פתיחה ציבורית לטרנזישן טבעון, עבור הקבוצה עצמה
  • הטבעונידע תהיה חגיגה קהילתית, תמונת עתיד של טבעון מקיימת וקהילתית – גם של הארגונים עצמם בתוך עצמם, וגם של אוכלוסיית טבעון כמכלול – ומתוך כך…
  • הטבעונידע תפגיש בין הקהל הרחב בטבעון לבין הארגונים והפעילויות השונות המרכיבות את טרנזישן טבעון בהלכה ובמעשה, ותאפשר לקהל להצטרף ו/או להתעניין ביוזמות השונות.

נוסף על המטרות, הוחלט על מספר עקרונות עבודה ותכנון לאירוע:

  • הפרטים שמרכיבים את השלם – קבוצת טרנזישן טבעון רואה את עצמה כסוג של רשת בין הפעילות הקהילתית-סביבתית שהייתה קיימת בטבעון עוד הרבה לפני הקמת הקבוצה בטבעון. או במילים אחרות – אנחנו לא ממציאים כלום, אנחנו ממנפים את מה שכבר קיים. על כן הטבעוניאדה עצמה, כפעילות, תהייה מורכבת מפעילויות של הקבוצות השונות בתוך מרחב משותף, וכל האירוע הוא בעצם צירוף כוחות של הארגונים והקבוצות השונות.
  • מינימום מנהלות, מינימום משאבים – עקרון מנחה הוא לעשות יותר עם מה שיש, ומתוך בחירה לקיים את הפעילות מתוך המשאבים שיש לנו היום ככל הניתן. לאור עקרון זה נבחר בסוג פעילות לפי כמות המשאבים שהיא דורשת.

עכשיו, בדיעבד, זה נראה מדויק כל-כך, ממש כמעט מחושב ומתוכנן. אבל בפועל הדברים אכן התנהלו בצעד תימני. הרצון לקיים את הטבעונידע בצורות שונות התגבר ודעך ושוב התגבר ושוב דעך, והחודשים עברו. למשל, כחודש תמים התעסקנו בשאלה "מי מוזמן להגיע כארגון לטבעונידע ומי לא" – שאלה לא פשוטה, שהביאה אותנו לחזור ולהגדיר מה אנחנו עושים כאן, כל פגישה מחדש, כדי שלא נשכח. והשאלה הזאת היא, כמובן, רק דלת לתיבת פנדורה של שאלות, שאת כולן ראוי לשאול אך חלקן הגדול לא עושה חסד עם הטבעונידע, או מה שהיה ממנה באותו זמן.

הלו"ז כתוב על לוח מחיק

הלו"ז כתוב על לוח מחיק

לא אלאה אתכם בשיקולים ולמה ואיך, כי גם ככה הרזולוציה היא כל-כך מקומית שאי אפשר ללמוד ממנה כלום. בסופו של דבר החלטנו באופן לא רשמי להתקדם עם האירוע ולהתמודד עם מה שיעלה תוך כדי. ברגע שהפרסום יצא (שלט חוצות במועצה, פלאייר, אירוע בפייסבוק), כבר לא הייתה דרך חזרה.

אני חוויתי את ה"אין דרך חזרה" הזאת כתובנה עם כוח מעצים. פתאום היה מה לעשות. באמת לעשות, לא רק לדבר על, וחברי הקבוצה התגייסו בפגישות הדו שבועיות למשימות טבעונידע-יות בקצב מעריכי. בשלב כלשהו התנדבה סיגל להיות המפיקה הראשית של האירוע, וחלוקת התפקידים לא מנעה מאיתנו להרגיש שכולנו מעורבים בהכל.

פאסט פורוורד (Fast Forward) חודש וחצי, הטבעונידע מאחורינו. מה היה בה? ניסינו ליצור מסה קריטית של שינוי, ולהראות שטרנזישן עושים בהמון דרכים. התמונה הגדולה שהצטיירה, ולא בשוגג או במרמה, היא שיש המון פעילות בטבעון, והטבעונידע עושה נסיונות ראשונים בחיבור כל הנקודות לתמונה אחת. באמצעות הדוכנים, ההופעות והמוזיקה – כולם מתוך תחושת השליחות וללא תגמול (גם אם היו רוצים לא היה לנו לתת) – נוצרה אווירה של שינוי, לא דוגמטי, לא מתנשא, אלא מתוך עשייה יומיומית וענווה.

חלום, האיש מהעתיד בה לבקש שנשמור עליו כדי שהוא יוכל לחיות

חלום, האיש מהעתיד בה לבקש שנשמור עליו כדי שהוא יוכל לחיות

עץ הטרנזישן - עיסת נייר ומשאלות לעתיד

עץ הטרנזישן – עיסת נייר ומשאלות לעתיד

מדליקים אש בדוכן של שומרי הגן

מדליקים אש בדוכן של שומרי הגן

דוכן הטרנזיש.. מה?

דוכן הטרנזיש.. מה?

מובייל פתרונות

מובייל פתרונות

כל האלמנטים של מובייל הפתרונות

כל האלמנטים של מובייל הפתרונות

לקראת סוף האירוע עבר במקרה חבר מפסטיבל אקטיביזם. פסטיבל אקטיביזם, למי שלא מכיר, הוא התכנסות ארצית של אקטיביסטים, שלמשך מספר ימים מקימים מחנה ביער שנותן הצצה לעולם אחר אפשרי. החבר שאל איך אני מרגיש לגבי האירוע, והדבר הראשון שיצא לי הוא "כמו אקטיביזם, רק יותר טוב. רק היתרונות, ללא החסרונות". בעוד שכשעניתי לחבר, זה הגיע מהבטן, בהסתכלות לאחור אני יותר ויותר עומד מאחורי האמירה הזו. תמיד אמרנו שהפסטיבל בזבזני במשאבים, ושלעבוד ברמה המקומית זה הרבה יותר נכון. בנוסף, לאורך כל השנים, תמיד היה המתח בפסטיבל אקטיביזם בין פסטיבל עבור אקטיביסטיים לבין פסטיבל אודות אקטיביזם עבור הקהל הרחב.
הטבעונידע, לוקחת את הכל בקנה מידה קטן יותר. במקום כמה ימים – כמה שעות, במקום כל הארץ – טבעון רבתי. אך לא הכל הצמצמם באותו קנה מידה – כמות האנרגיה שמוציאים על האירוע מזערית, וההשקעה והסיכון הפיננסי מזערי (פסטיבל אקטיביזם = 250,000 ש"ח; טבעונידה = 5,000 ש"ח [הערכה כולל שווה ערך]).

חלום, האיש מהעתיד

 
 

מקום לשיפור

האירוע היה מוצלח בכל קנה מידה. הגיעו (הערכה) סביב ה-300 איש, האווירה הייתה טובה, מזג האוויר היה מאיר פנים, והייתה תחושה כללית של צהרי שישי שמחים. מה, אם כן, ראוי לשיפור? ובכן, אני לא זוכר מי סיפר לי זאת, אך אחד ממפעילי הדוכנים נשאל על ידי אחד מאורחי האירוע כיצד יכול להיות שכל הארגונים הגיעו באותו יום בדיוק לדשא? הממ…
טוב, זה אולי מקרה קיצוני של חוסר תשומת לב, אך הוא מעיד על כך שרבים, ככל הנראה, לא חיברו את מה שאירע בדשא בטבעון בשישי האחרון עם טרנזישן טבעון. וזה חבל. מצד שני, זה בכלל לא בלתי הפיך. פשוט נצטרך לעבוד קצת יותר קשה על זה בהמשך.

בהזדמנות זאת אני רוצה להודות לסיגל, לטל, סימה, אורית, גדי, חגית וחיה ולכל שאר החברים שעברו בזמן כזה או אחר במפגשי הטרנזישן. אנחנו בכיוון הנכון בזכות העבודה המשותפת, ורק בזכותה.

ובאותה נשימה, לכל אנשי טבעון ומתעניינים – אנו עורכים מפגש חשיפה לטרנזישן ביום רביעי הבא, ה26.2, בשעה 20:30, בסדנא הקהילתית לקיימות. למעוניינים ומחפשים הכוונה, צרו איתנו קשר דרך דף הפייסבוק של טרנזישן טבעון.

אם הגעתם עד כאן, אתם לא מטבעון, ואתם גם רוצים לגרום לזה לקרות במקום מגוריכם – יש לנו משהו גם בשבילכם! בי3-4 באפריל תתקיים סדנת "מתניעים" טרנזישן ביוזמת טרנזישן ישראל. בסדנה נלמד איך לארגן, להקים ולקיים יוזמת טרנזישן, נקבל כלים ודגשים מה חשוב לעשות בראשית דרכן של יוזמות טרנזישן, ונפגוש עוד אנשים כמונו, שרוצים ליצור מציאות טובה סביבנו.
הסדנה תועבר ע"י סופי בנקס ונארש גיאנגרנד, אשר פיתחו את ההכשרות של טרנזישן בעולם והיו שותפים להקמת תנועת הטרנזישן העולמית. נארש וסופי מגיעים לראשונה לישראל במיוחד להנחיית סדנה זו!

פרטים נוספים על הסדנא בדף האירוע בפייסבוק, כאן.

לתוכן זה נכתבו 4 תגובות

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן