קדיתא – ברוך בואכם לכפר

הדפסה

בבריכה הטבעית והרוחשת של העשייה האקולוגית בארץ צפה בקביעות שאלה טורדנית: "איפה לגור?" (מי שהצטרף לעשייה אקולוגית בגיל יחסית מבוגר כבר גר מן הסתם היכן שהוא ופתור משאלה זו). אלה שעוסקים בשאלה באינטנסיביות עד כדי אובססיה הם צעירים בשנות העשרים והשלושים לחייהם, אלו שנמצאים בתחילתה של זוגיות, אלו שנמצאים בתחילתה של משפחה.

קדיתא, יישוב אקולוגי מרוחק?הם היו רוצים לגדל את ילדיהם בסביבה נקיה, חפה מטלוויזיה, נטולת מחשב. לחיות קרוב לאדמה, לגדל עליה מזון. להישאר ברמת צריכה נמוכה של חומר, של אנרגיה, של תשתיות.

הרצון לקיום פשוט ושפוי מתברר כלא פשוט כלל. התרחקות מהציוויליזציה אינה מעשית אך גם לא עולה בקנה אחד עם אכפתיות סביבתית עמוקה. שכן גם כשהבנייה אינה מאסיבית והתשתיות מינימליות עדיין יש בהם להפר ולהפריע. מדיניות פיתוח בר קיימא אינה נראית באופק והצטרפות לישובים קיימים מעמידה בסכנה את רוב ההעדפות שהוזכרו. זה מכבר הפך הכפר לפרוור והאדמה לנכס פיננסי. אותו קיום חקלאי צנוע שנחשב בעבר ספינת הדגל נתפס היום כהזייה ילדותית וסבך בירוקרטי סוגר עליו מכל עבר.

אחד המקומות המרתקים בהם מתקיים בשנים האחרונות ניסיון אמיתי ומושכל ליצור התיישבות אקולוגית הוא הישוב קדיתא.

על אף שקדיתא מתפארת ברצף התיישבותי בן 4000 שנה המפגש הראשון איתה קשה. אדמה טרשית שוממה. מבנים מבודדים פזורים על פני שטח עצום.
אך התמונה מתבהרת לאיטה.

מדובר באזור עתיר משקעים (יחסית לישראל, כמובן). שנים של רעיית יתר הותירו את האדמה חשופה והיא הולכת ונשטפת עם גשמי החורף העזים. שרידי חקלאות עתיקה מעטרים כל פינה – מספרים בדממה שיכול להיות כאן אחרת.

נטיעות יער המאכל בקדיתא בשיתוף קק"ל

נטיעות יער המאכל בקדיתא בשיתוף קק"ל

כאן, דווקא כאן, נוכחות האדם מתבקשת ויכולה להביא לשיקום המערכת האקולוגית. בניית טראסות, נטיעת עצים והגנה על השתילים הרכים מצאן ומבקר, העשרת הקרקע בחומר אורגני יובילו בהדרגה לחדירה של מי הגשמים. אדמה תיבנה, מעיינות ישובו לנבוע.

שמירת המרחק שמזוהה עם קדיתא של תקופתנו הולכת ומפנה מקומה למודל שונה. פגשתי במקום אנשים שחיים בקומונה, פגשתי דתיים וחילוניים עובדים במכוש ומעדר שכם אל שכם.

מי שמבקשים להיאחז במקום מכירים ומבינים את התמונה המורכבת. מלאכת שיקום הטראסות ותעלות המים שלקחו על עצמם מסמנת מערכת יחסים חדשה בין אדם לאדמה. מערכת יחסים בה האדם דואג וחרד לאדמה שסביבו. קבוצת אנשים שהשוני ביניהם רב על הדומה ועיקר המשותף לחבריה הוא שנקלעו לאותו מקום באותו הזמן חיים על האדמה בקדיתא, איש לפי דרכו, איש לפי אמונתו ויחד הם חולקים משימה הרת גורל – להשיב עטרה ליושנה.

שיקום טרסות

צילום: עדי סגל

עובדים יחד

עובדים יחד

אם רק יצליחו להניא את הרשויות מתוכניתם להפוך גם את קדיתא לשכונת וילות נוצצת יפתח השער ליצירת דגם לחקלאות מקיימת, מקום בו האדם משקם מערכת אקולוגית במקום להרוס אותה, מקום ללמוד על החיים כפי שחיו אותם מאות ואלפי שנים בארץ הזאת, מקום למחקר חקלאי ענף אודות זני מורשת. מקום שקולט מתיישבים לחיי כפר ומספק עבודה וקיום לצעירים בראשית דרכם.

קדיתא היום, יותר מכל דבר אחר, מלמדת שהתיישבות אקולוגית אין פרושה קבוצה הומוגנית שעוסקת עד מעל לראשה בגיבוש חזון לחיי קהילה. התיישבות אקולוגית משמעה דאגה עמוקה ומתמדת לאדמה ולאדם שסביבך ועבודה בצוותא שמובילה ליצירה אדירה במרחב הציבורי והפרטי. בתוך אלה סביר שימצא היחיד את מקומו, את רווחתו ואת שלוות רוחו.

עובדים יחד

הדפסה

אודותי

פורסם ב מאמרים ומתוייג תחת , , , , . שמור את הקישור הישיר.

10 תגובות לקדיתא – ברוך בואכם לכפר

  1. יפעת חיה ויהושע גבאי:

    זוג בעלי תשובה פלוס 5 ילדים האם רופאה סינית ומטפלת ריגשית האב שף… שייך לנו לגור בכזה מקום ??? אנו נשמח ואתם?

  2. נגה:

    כל מילה של יונית!

  3. אני חושבת שלהציג את קדיתא כך ללא ההיסטוריה זה קצת עיוות והטעיה של הקוראים. אני רוצה להקדים ולהגיד שבעיני זהו אחד המקומות היותר מושכים ונפלאים שקיימים בארץ, והייתי רוצה מאד למצוא את עצמי שם, אבל לצערי אני לא יכולה להתעלם מההיסטוריה ומן השאלות המוסריות שידיעתה מעלה. קדיתא הוקמה כיישוב של פולשים, כלומר – התנחלות לא חוקית, שעם קצת או הרבה מזל הצליחה לשרוד. הסיבה המרכזית שבגללה היא שורדת היא הגזענות של מדינת ישראל. חילופי האדמות הראשונים בקדיתא נעשו על ידי אריק שרון, כשהיה שר החקלאות, ותמך בהתיישבות יהודית באשר היא… המדיניות הכללית של המדינה מראשיתה היתה לקחת אדמות מהערבים ולתת אותן ליהודים. כמובן, ברור שגם יהודים לא מקבלים אדמות במתנה אלא אם כן יש להם קשרים, פרוטקציה, עבר צבאי לוחמני במיוחד ולפעמים מזל. תושביה הערביים של קדיתא – לפחות חלקם, גרים לא רחוק משם. אילו הם, נגיד, היו רוצים לגור שם עכשיו, ביישוב האקולוגי הנפלא, שאולי יזכיר במעט את היישוב האקולוגי בו הם גרו לפני 80 שנה, האם יתנו להם????? האם יותן להם ללמד את מה שהם יודעים, (או שידעו אבותיהם,ואמותיהם) על איך לגדל זיתים, ותאנים, ולחיות מן האדמה ללא טרקטורים וללא בנזין מכוניות? כאשר תהיה התשובה כן, או כאשר הרבגוניות המופלאה של הקהילה תוכל לכלול גם אותם, אהיה הראשונה להצטרף, לתמוך, ולעשות כל מה שאני יכולה להצלחת היוזמה המבורכת הזו.

    • מנחם:

      שלום יונית, לידיעתך, עצם ישיבתנו בארצנו שלנו מזה אלפי שנים, לשיטתך זהו כיבוש וגזל. היכן יושבת אוניברסיטת תל אביב? היכן הכנסת? היכן חלקים נרחבים מתל אביב? וכו׳. חזרנו לארצנו שלנו שנכבשה ע״י עמים רבים והדבר מוכח בהיסטוריה.
      מעניין היכן ביתך נמצא? האם אי פעם חקרת האם ערבי אולי היה גר שם לפני כן? או טורקי? או רומאי? וכו׳.
      אם היית בקום המדינה, אולי היא לא הייתה קמה כלל.
      חבל, מקווה שתתעשתי ותלמדי מעט על זכותנו ההיסטורית בארץ ישראל.

  4. שלום ליאת, וגם גלעד.
    אני חושבת שלהציג את קדיתא כך ללא ההיסטוריה זה קצת עיוות והטעיה של הקוראים. אני רוצה להקדים ולהגיד שבעיני זהו אחד המקומות היותר מושכים ונפלאים שקיימים בארץ, והייתי רוצה מאד למצוא את עצמי שם, אבל לצערי אני לא יכולה להתעלם מההיסטוריה ומן השאלות המוסריות שידיעתה מעלה. קדיתא הוקמה כיישוב של פולשים, כלומר – התנחלות לא חוקית, שעם קצת או הרבה מזל הצליחה לשרוד. הסיבה המרכזית שבגללה היא שורדת היא הגזענות של מדינת ישראל. חילופי האדמות הראשונים בקדיתא נעשו על ידי אריק שרון, כשהיה שר החקלאות, ותמך בהתיישבות יהודית באשר היא… המדיניות הכללית של המדינה מראשיתה היתה לקחת אדמות מהערבים ולתת אותן ליהודים. כמובן, ברור שגם יהודים לא מקבלים אדמות במתנה אלא אם כן יש להם קשרים, פרוטקציה, עבר צבאי לוחמני במיוחד ולפעמים מזל. תושביה הערביים של קדיתא – לפחות חלקם, גרים לא רחוק משם. אילו הם, נגיד, היו רוצים לגור שם עכשיו, ביישוב האקולוגי הנפלא, שאולי יזכיר במעט את היישוב האקולוגי בו הם גרו לפני 80 שנה, האם יתנו להם????? האם יותן להם ללמד את מה שהם יודעים, (או שידעו אבותיהם,ואמותיהם) על איך לגדל זיתים, ותאנים, ולחיות מן האדמה ללא טרקטורים וללא בנזין מכוניות? כאשר תהיה התשובה כן, או כאשר הרבגוניות המופלאה של הקהילה תוכל לכלול גם אותם, אהיה הראשונה להצטרף, לתמוך, ולעשות כל מה שאני יכולה להצלחת היוזמה המבורכת הזו.

  5. חנה:

    שלום,
    מצאתי את הפוסט הזה בעיתוי מדהים – אנחנו אכן בני 30 שמחפשים מקום, בית,מעגל. יש מקומות ברוח דומה באיזור ירושלים-עמק האלה או יוקנעם?

  6. תודה ליאת על הסיקור והמילים המחזקות את רוחינו כאן.

    קדיתא היא פרקטל, עולם שלם בזעיר אנפין, אשר כל מה שמתרחש בתוכו קורה בכל הארץ ובעולם, ומה שנצליח לעשות כאן יהדהד וישפיע באותה מידה. זוהי דרכו של היקום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

להעלות תמונה (למעלה)