איך מקדמים צריכה מקיימת ביום כדור הארץ?

חינוך, חברה וקהילה

ביום כדור הארץ האחרון (שבו גם חגגנו יומולדת שלוש ל"בידיים" והשקנו את התחרות הראשונה שלנו) גם התקיים כנס במרכז הבינתחומי בהרצליה תחת הכותרת "איך מקדמים צריכה מקיימת?". יום העיון נערך ע"י בית הספר לקיימות (מיסודן של החברה לישראל, כיל ובזן, כן, כן… מה שאתם שומעים) ובית הספר לתקשורת (ע"ש סמי עופר) במרכז הבינתחומי. הייתי שם לתעד, וגם קצת לדבר.

ביום כדור הארץ האחרון (שבו גם חגגנו יומולדת שלוש ל"בידיים" והשקנו את התחרות הראשונה שלנו) גם התקיים כנס במרכז הבינתחומי בהרצליה תחת הכותרת "איך מקדמים צריכה מקיימת?". יום העיון נערך ע"י בית הספר לקיימות (מיסודן של החברה לישראל, כיל ובזן, כן, כן… מה שאתם שומעים) ובית הספר לתקשורת (ע"ש סמי עופר) במרכז הבינתחומי. הייתי שם לתעד, וגם קצת לדבר.

דברי פתיחה

 

הקונספט היה מעניין. לחבר בין החולמים על עולם מקיים (הסטודנטים והמרצים בבית הספר, יותר מאשר המממנים שלו) לבין מי שיכול לעזור לחולמים לשווק את חלומם גם הלאה. לפחות ביום העיון, המילה תקשורת ייצגה כל מדיה על הטווח – מעיתונות כתובה ומצולמת (דרך ההרצאה של אביב לביא) ועד פרסומאות ושיווק (כמו שניתן לראות בהרצאה המעניינת של ד"ר עופר צלרמאיר).

הרצאות הפתיחה

פתיחת היום העיון באה להציב את הקונטקסט, את האבנים הגדולות, בשיח שבין הקיימות לתקשורת, כשהמושג שבמרכז הוא, כאמור, צריכה מקיימת. אביב לביא פתח, ומאיר קראוס התווה את השיח לכיוון המושב הראשון, שבו כל הדוברים הציגו את תשובתיהם לשאלה "מה לא נכון במודל הצריכה שלנו ואילו מודלים‬ ‫מקיימים אפשר להציע?‬"

אביב לביא, ‫”התקשורת בישראל, צדק חברתי, צדק סביבתי ומה‬ ‫שביניהם‬"

 

מאיר קראוס, ‫”קיימות – מהיצרן אל הצרכן, מטכנולוגיה וכלכלה‬ ‫לאורח חיים‬"

 

פאנל, מושב א'

‫מיכל איתן, ראש התכנית לתואר שני בעיצוב‬ ‫בצלאל – אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים‬

 

‫יונתן שקד, סמנכ"ל תפעול וקשרי לקוחות ב- ‪car2go‬‬

 

‫דניאל ברקת, סמנכ"ל טכנולוגיה ב- ‪Lendu‬‬ ‫רשת חברתית ליצירת כלכלה שיתופית ברשת

 

אסף צ'רטקוף (עבדכם הנאמן), הסדנא הקהילתית לקיימות ו"בידיים"

 

הפאנל, "איך מקדמים צריכה מקיימת"

 

המושב השני

או: למה תיעדתי רק את הרצאת הפתיחה של המושב השני?

את המושב השני פתח ד"ר עופר צלרמאייר בהרצאה טובה שנתנה בסיס תיאורטי לתקשורת ולהנעה לפעולה באמצעות תקשורת ופרסום.

 

את מה שקרה אחרי ההרצאה של צלרמאייר, התחלתי לצלם, אך לאחר עשרים דקות הפסקתי, כי הבנתי שאין לזה שום ערך. המושב השני ביום העיון היה אמור לתת את הזווית של הפרסומאים ואנשי התקשורת בנושא של איך לקדם צריכה מקיימת. במציאות, הפנאליסטים לא עשו עבודת הכנה נאותה (למשל, היה וויכוח בין הקהל לחלק מהפנאליסטים אודות מה זה בכלל קיימות, במהלכה אחד מהם הוציא את האייפון מהכיס, והקריא את ההגדרה מוויקיפדיה, ואני די בטוח שזאת פעם ראשונה שהוא באמת עשה שיעורי בית בעניין), וכשנטען מהקהל שהם לא עונים על מטרות הפאנל, שהן להבין איך מקדמים צריכה מקיימת, הטיעון הכי חזק בקרב משתתפי הפאנל היה "מה אתה רוצה? תתייחס אלי כאלו אני סתם אחד מהציבור, אני אומר לך איך הציבור חושב… זה מה שאני עושה".

אז זהו, שאני חושב שלא. בעוונותיי, היה לי רגע שבו חשבתי ללמוד עיצוב גראפי, ובערב החשיפה למוסד אותו בחנתי ללימודים, הייתה הרצאה אודות עיצוב בעולם המודרני. אחד הדברים הראשונים והנחושים שהמרצה, שאת שמו אני לא זוכר, אמר היה משהו כזה (לא ציטוט):

מעצב (ולצורך העניין גם פרסומאים וקופירייטרים כי גם הם ישבו באולם) צריך לדעת ה-כ-ל, מחובר כל הזמן לכל ערוצי המדיה, ולהבין כל הזמן מה מדבר אל הקהל ומה לא. הסיבה לכך נעוצה בזה שמאחורי כל פיקסל וכל אייקון שהוא מעצב / מביא / חושב עליו, מקופלת תודעה ציבורית של כל הקהל שלו. הוא צריך להכיר את הכל, לדעת הכל על כולם, כדי לעצב אלמנט שידבר אל כולם.

בפועל, מה שהורגש בכנס הוא הנתק שחי וקיים בין עולם הקיימות, שגם כשהוא זולג לעולם העסקי, עדיין יש בו מרכיב גדול של רצון לחיות בעולם טוב יותר, לבין עולם הפרסום והתקשורת, שעדיין נטוע בעולם הערכים הפוסט-תעשייתי, בו הרווח הוא מעל הכל, והצריכה קיימת. בטח שלא מקיימת.

לתוכן זה נכתבו 0 תגובות

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן