סיפור על איש, עציו ועצה (חלק א') – ראיונות עם אנשי העצים

;

במסע בעקבות משמעות הבריאות ומזון טוב למשפחתנו הכרנו בדרך אנשים מיוחדים שמגדלים ומטפחים עצים וצמחי מזון באהבה ובאכפתיות, כך הם מאפשרים לנו לחזור להיזון מכל טוב אוצרות הטבע. סדרת הסיקורים הבאים תוקדש לסיפורם של אנשים אלה.

הקדמה

בשנים האחרונות אני חוקרת את נושא הבריאות המקיימת והקשר לאורח חייו של האדם. למדתי ואימצתי את הגישה מעוררת ההשראה של "ההיגיינה הטבעית". שיטה זו של "הבריאות הטבעית" רואה את האדם כמערכת אקולוגית מקיימת שמצבה הטבעי הוא להיות בריא. בריאות הנובעת ממזון פשוט במצבו הטבעי, פעילות גופנית, אוויר נקי, חשיפה לשמש, שינה מספקת, מים טובים לשתייה, חיים בעלי שמחה ומשמעות. גם גידול מזון מקומי ואורגני, הכרות וליקוט צמחי בר למאכל, קומפוסט וכבוד לסביבה הם חלק מתפיסת עולם זו. אלו התנאים שמקדמים את בריאות המערכת האקולוגית שלנו כבני אדם ושל מגוון היצורים החיים בסביבה שלנו.

מזון פשוט וטבעי אינו קל להשגה היום. רוב הפירות והירקות שאנו מוצאים במרכזי הקניות או בשווקים מטופלים בריסוסים רעילים, הורמונים, צבע, חומרים המאריכים את חיי המדף, אריזות פלסטיק, שימורים ועוד שורה של מפגעים שבעצם מרחיקים אותנו ממזון שראוי למאכל למען הקיום הבריא של האדם וסביבתו. במסע בעקבות משמעות הבריאות ומזון טוב למשפחתנו הכרנו בדרך אנשים מיוחדים שמגדלים ומטפחים עצים וצמחי מזון באהבה ובאכפתיות, כך הם מאפשרים לנו לחזור להיזון מכל טוב אוצרות הטבע. סדרת הסיקורים הבאים תוקדש לסיפורם של אנשים אלה.

האיש

אברהם בן יעקובהאיש- אברהם בן יעקב – יליד 1930, גדל בפרדס חנה ומתגורר בה גם היום, ד"ר וחוקר בפנסיה במכון וולקני, מתמחה בעצים סוב-טרופים. ידוע גם בכינויו "אב האבוקדו" על שום התמחותו בעץ זה. כבר מראשית שנות השישים דיבר וחינך על החשיבות של גידול אורגני לטובת שיווי המשקל האקולוגי. לו ולאשתו תמי 4 ילדים ושושלת נכדים. בני הזוג מעורר ההשראה והחרוץ עדיין מטפחים במו ידיהם מטע מעורב של אבוקדו ומנגו אורגניים.
אברהם קיבל פרסים, הוקרה ומוניטין בינלאומי על פעילותו ומחקריו בתחום האבוקדו.

איך התחיל החיבור שלך לעצים?

אבא שלי עלה מצ'כיה והתחיל משק חקלאי, בעזרת תמיכה של הברון רוטשילד. כבר אז הפרנסה מחקלאות לא הייתה קלה: עד שעצי ההדר גדלו והתחילו להניב פרצו מאורעות 1936-9 ולא ניתן היה לקטוף את הפרי, ובהמשך עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היצוא לאירופה נעצר ואבא שלי התגייס לצבא הבריטי.
בסיום היסודי, למרות שהיה בית ספר חקלאי בפרדס, החלטנו בדיון משפחתי שאלמד בבית הספר החקלאי "מקווה ישראל", שהיה ידוע כיותר מעשי עם מורים מומחים מענף החקלאות. הנושאים היו כרמים, פרדסים ומטעים, משתלות ועוד. אז לא דיברו על מטעים אורגנים בכלל, אך אם מקבלים יסוד טוב הולכים לכיוון האורגני.
חלק ניכר מהזמן עבדתי במטעים, מאוד הושפענו והערכנו את המורים שם. ב-1948 כאשר הגענו לכיתת י"א, שנת הלימודים האחרונה במקווה ישראל, יצאה הודעה מהמוסדות הלאומיים: התגייסות כל תלמידי י"ב לפלמ"ח, למרות שהיינו באמצע י"א החלטנו שגם עלינו להתגייס. זו הייתה תקופה של מתח גדול. לאחר חצי שנה של קרבות נפצעתי והייתי מאושפז יותר משנה בבית חולים.
בשנת 1950 הגעתי עם גרעין ההתגייסות לקיבוץ אבוקה לשנה, בעמק בית שאן. שם עבדתי בכרם, היה די מוצלח. משם יצאתי לקורס השבחת מטעים במכללת רופין. לימודים יוצאי מן הכלל מעניינים, ישעיהו ליבוביץ לימד אותי גנטיקה. שם למדתי השבחה וזה מה שאני עושה עד היום.

שדה בוקר ובן גוריון

ב-1952 הצטרפתי לגרעין המייסד של שדה בוקר, הייתי אחראי על הפיתוח החקלאי במקום. שנתיים לאחר מכן אבא שלי חלה ונפטר ונאלצתי לעזוב על מנת לעזור לפרנס את משפחתי. חלק מהמשך העבודה שעשיתי בשדה בוקר השארתי לבן גוריון, שעוד בהיותו ראש ממשלה בא לבקר אותנו ולאחר ביקורו שלח מכתב ובו הוא כתב כמה הוא מקנא בנו. הוא אכן הגיע לשדה בוקר בתום כהונתו בממשלה והשתלב בעבודות.

התחלתי לעבוד במדרשת רופין כאחראי על הקורסים החקלאיים שאורגנו במושבים. הפרנסה הסתדרה בבית ואני נרשמתי ללימודים בפקולטה לחקלאות.

הקשר עם החקלאות האורגנית

במדרשת רופין הקימו מרכז לזבל אורגני. בדקתי אז איך משפיע הזבל האורגני במטעי אבוקדו המושקים במים מליחים. השאלה הייתה: "האם הזבל האורגני יכול להפחית את הנזקים לעצי האבוקדו הרגישים למים מליחים?" זו הייתה עבודת המסטר שלי. בדקנו זבל אורגני, קומפוסט מצואת פרות וכל מיני תוספות.
מאוד השפיע עלי מומחה ממשרד החקלאות האחראי על זבל אורגני, גוטהלף שמו, שהדגיש כמה חשוב לטפל נכון בזבל האורגני אך בעיקר לעבור לשיטות של גידול אורגני. תלמידיו בצפון הקימו את הישוב יודפת. חתמתי חברות עם עיתון שיצא באנגליה בשם mother earth וכך התחלתי להתקרב לחקלאות האורגנית.
בסיום המסטר שלי התחתנתי עם תמי.

באותם הזמנים תכננו את המוביל הארצי ופרופ' אופנהיימר עסק בהשקייה החקלאית ממנו. המדובר על מים מהכינרת במליחות די גבוהה איתם רצו להשקות גם את מטעי האבוקדו, שהם מאוד רגישים למליחות, ולא היו פתרונות. התקבלתי לעבוד במכון וולקני והתמחיתי בפיתוח כנות אבוקדו עמידות למלח.

האם יש עץ שהוא אהוב עליך ביותר?

אני במיוחד קרוב לאבוקדו וגם למנגו. במכון וולקני טיפלתי בבעיית האבוקדו. עבדתי במחלקה לעצי פרי הסוב-טרופיים בצמוד למדריך שלי אופנהיימר שהיה גדול בתחום והקיף את כל הידע העולמי בנושא. הוא כתב 2 ספרים בנושא, האחרון "גידול עצי פרי סוב טרופיים".

סיפור האבוקדו
אבוקדותחום ההתעסקות שלי היה כנות האבוקדו, זה לא היה רק נושא המליחות. האבוקדו, Persea americana מתחלק ל-3 טיפוסים שונים: גזע מקסיקני, גזע מערב הודי (שזה בעצם מרכז אמריקה של קלומבוס) וגזע גואטמלה כל אחד לפי המקור שלו. עם הזמן גילינו שהגזע העמיד ביותר למלח הוא המערב הודי ולא השתמשו בו אף פעם כבסיס לגידול אבוקדו. הסתבר שהרגישות למלח היתה קשורה יותר לגזע המקסיקני. התרכזתי יותר בגזע המערב הודי וניסיתי לבדוק איך הגזעים השונים מתנהגים במקומות שונים, עשיתי הרבה ניסויים במשקים ברחבי הארץ. הייתי מחפש מי הולך לטעת מאיזו משתלה וביקשתי ממשתלות להשתמש במקורות רכב וגזעים מסוימים. התקבלתי להיות חוקר באזור המרכז, רציתי להתמחות בכנות – לדעתי אם בן אדם מתעסק ביותר מדי דברים הוא לא מגיע לכלום.

בעקבות המין האבוד
הגעתי למסקנה שעלי לבדוק מה קורה עם האבוקדו בארצות המוצא. קיבלתי מלגה מקרן הירש ובשנת 1970 יצאתי ל-5 חודשים לארצות הברית ולמקסיקו שם הכרתי מומחים מכל העולם. במקסיקו נחשפתי לעובדה שהאבוקדו המקורי הולך ונעלם בגלל מחלות, ריקבון שורשים הנגרם על ידי פטריה בשם פיטופטורה. בעיה שנייה היתה שבמטעי אבוקדו זריע (שנזרעו מגרעין) אנשים הרכיבו על העצים הרכבות ולא יכולתי למצוא עצים מקוריים. בשנת 1978 יצאנו שוב למקסיקו לשנת שבתון לעבוד במחקר. הגענו גם לאקואדור וקוסטה ריקה בעקבות חיפושים אחר זני אבוקדו מקוריים, הבנתי יותר ויותר שחייבים לשמר אותם. מצאתי זני אבוקדו מקוריים שהיום כבר לא קיימים יותר בטבע בארצות המוצא ושמורים רק במאגר גנטי.

החיבור למנגו
כאשר הייתי סטודנט ברחובות המחלקה הקימה מטע מנגו גדול בבית דגן. עבדתי עם מרכז המטע. יום אחד הוא נפצע תוך כדי עבודה עם סכין הרכבה וביקש ממני להמשיך בהרכבות, כך התחלתי להרכיב מנגו ומאז הרכבתי הרבה מנגו בחיים שלי. גם במנגו הייתי חבר בצוות השבחת הזנים. כל שבוע היו מציגים את כל הזנים שנקטפו והיינו בודקים אותם.

כאשר התפנתה במטע שלנו חלקה החלטנו לנטוע עצי מנגו. דבר ראשון שתלנו זנים טעימים. נושא הטעם לא היה אז בעדיפות אלא יותר עניין הפוריות, הצבע של הפרי, כושר אחסונו ועוד. בלי הרבה מידע על כנות שתלנו זריעים של זנים טעימים ועקבנו אחריהם.

מה העקרונות המנחים אותך בדרך בה אתה מגדל עצים?

אנחנו לא מרססים עצים. במטעים האורגנים אפשר לרסס נגד קימחון בתכשירי גופרית. כאשר מרססים בתכשירי גופרית הורסים שיווי משקל ביולוגי ואחרי כמה זמן מופיעה כנימת המנגו. בעצם התכשירים הורגים את האויבים הטבעיים שלה והיא מתפשטת במטע. כנימה זו יותר גרועה מכל הקימחון.
אנחנו לא משתמשים בשום חומרים להדברת עשבים אלא קוצרים את העשב, מכסחים.
לעצים בגיל צעיר עושים הרבה חיפוי. הבעיה היא עשבי קיץ. במשך הזמן נוכחנו שיש כמה עשבים שהם בעיה מאוד רצינית. יש סוג של דוחן שהוא גדל בקיץ ובחורף ולא מושפע מאור ומצל ואפילו אי-אפשר לקצר אותו, הוא גדל נורא מהר. בין השורות מכסחים עם טרקטור ובין העצים יש לנו מכשרים ידניים לכיסוח, אך קודם עוברים עם טוריה ואת העשב וכן את הפטל והלנטנה עוקרים עם טוריה.

אנשי העציםאנחנו מגדלים אורגני מפני שלשיטות האחרות, הלא אורגניות, אין מוצא טוב, אין להם פיתרון. אם ארסס נגד הקימחון אחר כך אני צריך להילחם נגד הכנימה ואנו לא יוצאים מזה. מטע המנגו שלנו תראו שהוא נקי, אין בו כנימה ויש קצת קימחון, צריך להשלים עם כמה דברים שיהיו.

כאשר עושים ברור זנים לשתילה צריך לחפש גם את אלה העמידים לבעיות וכך אפשר לגדל אותם אורגני בהחלט. הרכבתי 30 זנים של מנגו אצלי בבית, 2 עצים מכל זן. בדקנו צבע, פוריות, עמידות, טעם. מהם פסלתי 25. היום אנחנו מגדלים לא יותר מ-5 זנים, אחד מהם זן מסחרי בארץ שאין לו בעיה של ריסוסים, שמו קיט – אחד הזנים החשובים, בעל מעט צבע, הוא טעים וגם אפיל. השאר הם הברורים האלה שעשינו כולל ברור אורגני, כלומר, שיש עמידות לבעיות. למרבה הפלא רוב הזנים לא מתרגשים מקימחון רק אלה שרגישים במיוחד.

לגבי אבוקדו, עד לא מזמן היינו בארץ בלי שום ריסוסים, מכיוון שלא היו כאן בעיות של פיטופטורה, למשל, שהיתה מיטרד בארץ המוצא. לכן טענו שכל אבוקדו בארץ הוא קרוב לגידול אורגני. בזמן האחרון יש התפרצות של חיפושית אמברוסיה התוקפת את הגזעים והענפים של האבוקדו ומכניסה בהם מחלה. באזור המרכז יש הרבה מטעים נגועים. במטע האורגני שלנו עוד לא רואים את זה.

סיפור על עץ

בזמן מלחמת העולם השנייה החיילים הישראלים היו מגיעים ממצרים ברכבת ויורדים בתחנות בארץ. באותה התקופה ירדו שני חיילים ברחובות והביאו לבית של פרופ' אופנהיימר, שהיה גר ליד תחנת הרכבת, שתי חבילות של מקלות רכב של עצי מנגו ממצרים. לזן אחד הם קראו "לב השור" ולשני Gueilur. לא ידענו אפילו את שמם של החיילים. הסתבר שהזנים האלה, במיוחד הגיילור, טעימים בצורה בלתי רגילה, אך היבול היה נמוך. היה לי חבר שטען שכיוון שזה העץ הכי טעים במטע פשוט הפועלים אוכלים אותו ובעת שקילת הבקרה היבול יוצא נמוך. היום אני יודע שהוא טעה, היבול באמת נמוך ובגלל החשש שלי לפוריות לא עשיתי מטע שלם של הזנים האלו אלא רק עץ אחד.

חזון

תמי ואברהם בן יעקובאנשים בגילי שעבדו איתי במשך השנים או שעדיין עובדים או שיצאו לדיור מוגן ולשמחתנו אנחנו ממשיכים לעסוק בחקלאות. החזון שלנו הוא להישאר חקלאים אורגניים.

זו לא חקלאות כל כך פשוטה, היא נקראת "חקלאות משתבחת". כל הזמן פוסלים זנים ומתחילים זנים חדשים.

עצה, למגדלי עצים

לתת קומפוסט. גם חיפוי (mulching) מאוד חשוב. בעיקר כאשר העץ צעיר אני אוהב שיהיה חיפוי. לא לגרף שיהיה נקי, חיפוי מאוד חשוב וטוב לעצים.

האם יש עץ שהיית רוצה להיות?

אם לא אבוקדו ומנגו שאליהם אני כה קשור – אז אולי אלון, הוא מהעצים המקוריים של פרדס חנה ומהחזקים. פרדס חנה הייתה מכוסה אלוני תבור. בתקופת הטורקים, יש האומרים בזמן מלחמת העולם, השתמשו בעץ והוא נעלם כליל, נשארו כמה עצים עתיקים. פתאום רואים שלא עושים כלום והם מתחילים לצמוח מעצמם ולהתפשט מחדש. במטע שלנו אנו לא עוקרים אלונים, נותנים להם להתפתח. אני בטוח שאלון יחזיק פה יותר מאבוקדו.

לתוכן זה נכתבו 5 תגובות

  • זאב בין |

    איזו השקעה
    כל הכבוד דבי-
    אכן חוקרת נמרצת

    אולי יום אחד אשב ואקרא באמת את כל המאמר
    עד אז
    דרישת שלום ונשיקות
    זאב בין

  • בועז |

    תמיד כיף, ומוזר לי, לקרוא על אנשים בגיל הזה שחושבים שחלקאות אורגנית וברת קיימא היא הדרך הנכונה, (והיחידה) לקיום ראוי.
    יופי של כתבה!

  • אור לילו |

    הייתי ממליץ מאוד לסקר גם את איריס בן-צבי והמשק האורגני שלה בכפר יהושוע – http://meshek.net/
    איריס מגדלת מגוון ירקות ופירות העונה בשדה פתוח כבר 30 שנה ללא שום ריסוס או חומרים מלאכותיים גם לא אלו המאושרים בתקן האורגני. דבר מלבד קומפוסט.
    אישה מדהימה ובעלת ידע עשיר מאוד.

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות