המחזוריות הנשית בראייה מקיימת

נפש בריאה

האם את מתייחסת למחזור החודשי שלך כאל משהו מעיק שצריך לעבור אותו כמה שיותר מהר? האם נמאס לך ממוצרי הגיינה נשית שמזהמים את הסביבה ואת גופך? אם התשובה היא ”כן”, המאמר הזה הוא בשבילך…

האם את מתייחסת לווסת שלך כאל משהו מעיק שצריך לעבור אותו כמה שיותר מהר? האם נמאס לך ממוצרי הגיינה נשית שמזהמים את הסביבה ואת גופך? אם התשובה היא ”כן”, המאמר הזה הוא בשבילך…

מבוא

red tentבתרבות שלנו, באופן כללי, המחזוריות הנשית נחשבת למשהו מלוכלך ומסריח שצריך להתעלם ממנו, להסתיר אותו, להתבייש בו, לעבור אותו כמה שיותר מהר ולהמשיך כבר עם החיים ”כרגיל”.

אבל זה לא תמיד היה המצב! כפי שמתואר בספר האגדי “האוהל האדום” של אניטה דיאמנט (ספר חובה לכל אישה), תקופת הווסת הייתה בעבר תקופה מיוחדת וטקסית, שבה חגגו הנשים של השבט את הנשיות שלהן. זה היה זמן של מנוחה, שבו ישבו הנשים באוהל האדום ובילו זמן איכות נשי ביחד בטקסים שחגגו את מעגלי החיים (קבלת הווסת הראשונה, הריון, לידה וכו’).

גם כיום, בקרב שבטים שעדיין לא הושפעו מהעולם המערבי, המצב הוא שונה. למשל, מרלו מורגן בספרה “מסר האנשים האמיתיים”(Mutant Message from Down Under) מתארת את תקופת שהייתה בקרב שבט אבוריג’יני באוסטרליה – שבט נדיר שטרם עבר טרנספורמציה על ידי השלטון הקולוניאליסטי הבריטי. היא יצאה עם חברי השבט למסע רגלי ארוך של מספר חודשים ובשלב כלשהו במסע היא תהתה: “מה עושות הנשים בזמן הווסת? הרי אין להן מוצרי היגיינה והן כל הזמן בתנועה.” בהמשך היא שמה לב שבזמן הווסת, הנשים מתרחקות מפעם לפעם מן השיירה, הולכות לרוקן את דם הווסת שלהן וחוזרות לשיירה (אתאר את תהליך ריקון הדם בהמשך המאמר).

אז איך אפשר להתקדם אל עבר תרבות שמקדשת את המחזוריות הנשית ומתייחסת אליה בצורה הוליסטית שאינה מזהמת את התודעה ואת הסביבה? השלב הראשון הוא וויתור על מוצרי היגיינה נשית הרווחים בשוק כיום:

תחליפים למוצרי היגיינה נשית

מוצרים אלטרנטיביים

טמפונים ופדים חד-פעמיים קונבנציונאליים לא רק שמזהמים את הסביבה (הג’ל שבתוך הפדים אינו מתכלה במשך מאות שנים והכמויות של הזבל שנוצרות הן עצומות, בלשון המעטה), הם גם פוגעים בבריאותך: יש בהם כימיקלים שונים כגון כלור ודיוקסין וטמפונים אף יכולים לגרום לתסמונת ההלם הרעלי

קיימים תחליפים שונים למוצרי ההיגיינה הקונבנציונאליים:

  •  פדים רב פעמיים שניתן לכבס במכונה
  •  טמפונים רב פעמיים שניתן לרוקן ולשטוף במים (נקרא גם מונקאפ – mooncup)
  •  טמפונים ופדים אורגניים – נטולי כימיקאלים ומתכלים (פחות מומלץ בעיני כי בדומה לצלחות חד-פעמיות מתכלות, עדיין מדובר במוצר שגובה מחיר סביבתי בתהליך ייצורו ושינועו).

ניתן למצוא בקלות את המוצרים הללו בחיפוש בגוגל.

אני משתמשת בתחבושות מהסוג הזה ומרוצה מאוד.

הסיבה שאני מעדיפה תחבושות על פני מונקאפ היא שהזרימה הטבעית של הדם היא החוצה מהגוף ולכן אגירה של הדם בתוך הגוף שלי מרגישה לי פחות טוב ופחות טבעי – ממליצה שתנסי ותרגישי מה הכי מתאים לך באופן אישי.

היתרונות בשימוש במוצרים רב-פעמיים הם רבים: תחושה נעימה יותר על הגוף, חיסכון כלכלי משמעותי, הימנעות מחשיפה לכימיקלים מזיקים, וחשוב מכל – העיסוק בשטיפת הפדים עוזר לחבר בינינו לבין התהליך המחזורי של גופנו, לכבד אותו ואף לאהוב אותו.

ריקון דם הווסת

התחליף הטוב ביותר הוא בלי מוצרי היגיינה כלל! במקום להשתמש בפדים וטמפונים, ניתן לרוקן את דם הווסת ישירות לשירותים, או לחלופין למיכל כלשהו (יש נשים שאף משתמשות בדם הווסת כדשן: להזנה של האדמה, עצים וצמחים נוספים).

ניתן לרוקן את הדם פשוט על ידי כריעה מעל מושב האסלה (לדרוך עם כפות הרגליים על מושב האסלה עצמו ולכרוע) והרפיה של שרירי רצפת האגן, או ישיבה על האסלה והרמה קלה של הרגליים על כסא או שרפרף. אחרי כמה שניות של כריעה, נשימה והרפיה עמוקה של השרירים – הדם יזרום באופן טבעי החוצה במשך כמה שניות עד דקה או שתיים.

חשוב: אל תנסי לדחוף את הדם החוצה. דחיפה של שרירי רצפת האגן למטה בתנוחה הזו יכולה לגרום נזק, ואפילו צניחה. התמקדי בנשימות עמוקות והרפיה.

אחרי כל לידה, שרירי רצפת האגן נחלשים ונשים שילדו לרוב יצטרכו להשתמש גם בפד רב-פעמי כגיבוי. עם זאת ובלי כל קשר, מומלץ לתרגל לפני ואחרי לידה עם ביצת ג׳ייד לחיזוק שרירי רצפת האגן, שמירה על גמישות השרירים באיזור ושיקום רצפת האגן אחרי הלידה (לא מומלץ להכניס את הביצה פנימה בזמן הריון אבל אפשר לעשות את כל התרגילים בלי להכניס אותה פנימה).

יש נשים המדווחות כי ריקון דם הווסת מקצר את תקופת הדימום שלהן ומחליש פלאים תופעות כגון “כאבי מחזור”, מצבי רוח וכדומה.

מנוחה ורגיעה

מומלץ מאוד “להוריד הילוך” בתקופת הדימום, לאפשר לעצמך פנאי לחיבור לעצמך ולגופך. פרגני לעצמך בתקופה זו זמן למנוחה, נשימה, בילוי זמן בטבע, קריאה או כל דבר אחר שמרגיע אותך ותומך בך.

מעגלי נשים

מעגל נשים הוא מפגש אינטימי של כמה שעות בחברת נשים בלבד. בדרך כלל המפגש מתקיים בצורה של מעגל הקשבה, כאשר כל אחת משתפת בתורה והשאר מקשיבות ומכילות אותה. אני ממליצה מאוד להצטרף למעגל נשים קיים או ליזום אחד חדש בקהילה שלך. השייכות למעגל של נשים תומכות, מקשיבות ומכילות היא חוויה אדירה ומעצימה.

ברמה הארצית, ישנן מספר יוזמות נשיות שמטרתן לייצר בדיוק את המרחב הנשי המכיל והמעצים הזה. פסטיבל שאקטי שמתרחש כל קיץ הוא דוגמה ליוזמה מוצלחת. ישנה גם  ‘‘התכנסות האוהל האדום” שלא לקחתי בה חלק בעצמי אך שמעתי המלצות חמות – מוזמנות לדווח מניסיונכן.

חשוב מכל – שינוי תודעתי

החשוב מכל שברצוני להדגיש במאמר זה הוא שאנחנו יכולות לעבור שינוי תודעתי ביחס למחזוריות שלנו ולמחזוריות הנשית בכלל. יש לנו יכולת להפוך את תקופת הדימום מתקופה מעיקה שרק מחכות שכבר תגמר, לתקופה נעימה של מנוחה, חיבור לגוף ולנוכחות הנשית שלנו. במקום להתבייש בגוף שלנו, ניתן להתחבר אליו ולמחזור הטבעי של הגוף ושל הטבע.

בעיני זה מתקשר מאוד גם לגידול ילדים בלי חיתולים.

אחת התופעות שנוצרו עם התפתחות העולם המודרני היא לא רק הניכור בין אנשים אלא גם הניכור של כל אחת מאיתנו מהגוף שלה-עצמה. זה מתחיל מינקות – ניתוק התינוק מהפונקציות הטבעיות של גופו ו”החבאתן” בתוך חיתול, כך שמאוחר יותר, בגיל שנתיים, צריך ללמד את הילד מהן פונקציות בסיסיות של גופו. כמו כן החיתול יוצר חסימה של הגישה של התינוק/ת לאיברי המין שלה/ו וחוסר אפשרות לחקור את האזור הזה; בכך נוצר ניכור נוסף של התינוק מגופו. זה ממשיך עם תזונה שלא באמת מתאימה לגופנו (אוכל מעובד, מוצרי חלב וכולי) וניוון הגוף מול מסכים שונים. ולבסוף, בגיל ההתבגרות אנחנו גם לומדות שפעם בחודש יוצא לנו מהגוף נוזל מעיק שחשוב שנחביא אותו היטב ולא נדבר עליו עם אף אחד. לכל אלה יש השלכות על דימוי הגוף והביטחון העצמי שלנו.

שינוי תודעתי אפשרי לא רק ביחס שלנו עצמנו למחזוריות הנשית, אלא גם בדרך שבה אנחנו מתייחסות לנושא מול הילדים ובעיקר הילדות שלנו. אני גיליתי מה זה “מחזור” בגיל מאוחר יחסית בזכות עיתון “מעריב לנוער”…לא סיפרו לי מה זה וגם כשפניתי לאמא שלי ושאלתי אותה מה זה “מחזור”, היא דיברה על הווסת כאילו שהוא משהו סודי שצריך להתבייש בו ולהסתיר אותו בכל מחיר.

לעומת זאת, שני ילדיי, בת 5.5 ובן 3.5 יודעים מה זה ווסת, רואים אותי כל חודש כורעת מעל השירותים או משרה באמבטיה את הפדים הרב פעמיים – וזה דבר טבעי לחלוטין עבורם. אין להם כל מושג שהדימום הנשי זה משהו שלא מדברים עליו או שראוי להתבייש בו. המסר שהם מקבלים הוא כפול:

  1. הגוף שלנו (נשים וגברים כאחד) הוא דבר מופלא וכל מה שיוצא ממנו הוא בסדר גמור וטבעי ואין במה להתבייש.
  2. המחזוריות של גוף האישה זה דבר יפה וטבעי, יש לה מטרה (הריון, לידה) ולא צריך לפחד מזה.

הנה לינק לרכישת חוברת בשם “ילדה, נערה, אישה – מדריך לקבלת הווסת הראשונה באהבה” מאת דיאנה לם. וגם האתר של דיאנה מעורר השראה ומלא בחומרים טובים  בנושא “המחזוריות הנשית כמקור להעצמה”.

לסיכום

נושא המחזוריות הנשית לא חייב להיות מקור לזיהום סביבתי מחריד, זיהום הגוף ברעלים וזיהום התודעה שלנו בבושה ואשמה. הוא יכול להיות מקור להעצמה, חיבור לעצמנו ולנשיות שלנו כחלק מהמחזוריות של הטבע, וניתן להתייחס אליו בצורה הוליסטית ומקיימת. מוזמנות לשתף מניסיונכן – איך אתן מרגישות לגבי המחזוריות הנשית שלכן? איך העברתן את נושא הווסת לילדות שלכן? שיתוף בנושא (גם בקשיים) יכול להעצים אתכן ואת האחרות מאוד.

לתוכן זה נכתבו 17 תגובות

  • בהמשך ליעל…
    ממליצה לעשות רישום של המחזוריות, לא רק של הדימום, על כל היבטיה…
    מצבי רוח, רמות אנרגיה ומרץ, עייפות, תאבון וכד’…
    אני עושה זאת על לוח שנה שהכנתי במיוחד לעניין… יש כאלו שעושות “לוח ירח”.
    זה באמת מאפשר להתחבר למחזוריות השלמה שאנו חוות במהלך החודש והשנה ולהבין יותר טוב את עצמנו…

    • אפרת וולפסון

      תודה סיגל!

      מישהי באמת שלחה לי לאחרונה פורמט של לוח ירח כזה, אבל אני לא יודעת איך להעלות את זה לאתר

      בחיפוש גוגל
      moon cycle chart
      עלו לי כל מיני דברים מעניינים

      מוזמנות לשתף לינקים אם יש לכן משהו בעברית!

  • קונילמל |

    שלום אפרת, ותודה על המאמר המעניין (למרות שאני במחצית האוכלוסייה שאינה קהל היעד שלו).
    חשוב לי להסב את תשומת הלב לכך שהספר “Mutant message down under” הוא פיברוק מוחלט – הגברת מורגן גם הודתה בכך בעימות שנערך מול קבוצת אבוריג’ינים שרגזו על הסילוף הפופוליסטי של תרבותם (למשל כאן: http://en.wikipedia.org/wiki/Marlo_Morgan)

    להערכתי האישית, מקריאה של הספר והשוואתו לניסיוני, אם היא ישנה לילה אחד בחיים שלה מחוץ לעיר זה כנראה היה בצימר. אני אומר את זה לא כדי להשמיץ אותה, אלא כי אני סבור שמיסאינפורמציה כזאת היא מסוכנת לקוראים. אין נזק רב בקריאה של הספר בתור ספרות בדיונית (אמנם לא מוצלחת, לטעמי), אבל המחברת מציגה אותו כתיעודי, וזה שקר גס. אני מתנצל על הטון הווכחני בתוך כל התגובות החיוביות (והמוצדקות!) למאמר…

    • אפרת וולפסון

      היי קונילמל,
      מעניין, אסתכל על זה – תודה על הלינק!
      בכל מקרה, זה לא ממש משנה לגבי הספר הספציפי הזה, מדובר בחכמה עתיקה של נשים מתרבויות שונות, שלאט לאט אנחנו מתחילות להתחבר אליה מחדש.
      דרך אגב, המאמר בהחלט מכוון גם לגברים! :)
      לי זה חשוב באותה מידה שהבן שלי יודע מה זה הדימום הנשי וזה חלק טבעי מהחיים שלו ושהבת שלי תדע על זה ושזה יהיה חלק טבעי מהחיים שלה. זה תורם לתרבות של כבוד לחכמת הגוף הנשי ולנשים בכלל

      אז תודה שקראת והגבת!
      אפרת

  • היי אפרת, תודה על המאמר המקסים!
    אחרי שקראתי אותו החלטתי לנסות להכין לי תחבושות כותנה,
    הכנתי “גזרה” מנייר על בסיס תחבושת רגילה.
    לקחתי בגד ישן מ-100 אחוז כותנה שתיכננתי לזרוק,
    סימנתי לפי הגזרה, גזרתי שתי חתיכות.
    אותו דבר עשיתי עם מגבת ישנה רק בלי הכנפיים.
    אני חייבת להודות שהייתי קצת סקפטית לגבי היעילות שלהן
    מול התחבושות הרגילות אז עשיתי לי 6 (!) שכבות של מגבת.
    קצת הגזמתי אני חייבת להודות… (מאוחר יותר הכנתי גם עם 4 ו- 2 והן גם עשו את העבודה) תפרתי במכונה, הפכתי, הכנסתי את החתיכות מגבת, תפרתי אותן, סגרתי,
    שמתי על הכנפיים תיקתקים, והפלא ופלא! תחבושת כותנה.
    רק דבר אחד הטריד אותי, “זה יעשה את העבודה?”
    החלטתי לנסות אותה בלילה. לתדהמתי הרבה היא עברה את המבחן בהצטיינות :)
    אז כל מי שיש לה ספקות לגבי תחבושות כותנה, גם אני הייתי שם,
    ואחרי הפעם הראשונה, פשוט אי אפשר לחזור להשתמש בתחבושות הרגילות. יום אחרי כבר תפרתי לי עוד שתיים. התחבושות כותנה סופגות הרבה, הרבה, הרבה יותר טוב
    והן הרבה יותר נוחות ונעימות…

    • אפרת וולפסון

      אורלי – מרגש! איזה יופי!!
      תודה ששיתפת.
      השלב הבא הוא לנסות את ריקון דם הווסת, כך שכמעט ולא תצטרכי את יכולת הספיגה של התחבושות כי רוב הדם ירוקן ישר לשירותים (או למיכל ומשם לגינה!!)

      מוזמנת להמשיך לשתף כאן אם יש לך תובנות נוספות
      שלך
      אפרת

  • לגבי ריקון הדם- איך אני יודעת מתי לרוקן את הדם, ואיך אני נמנעת מזרימת דם בזמנים אחרים? הרי הוא זורם לאורך היום ….

    • אפרת וולפסון

      היי ארינה – שאלה חשובה, תודה!

      גם כשאני שמעתי על ריקון הדם לראשונה לא הבנתי איך אדע מתי לרוקן אך מסתבר שזה מאוד קל. תתחילי מהקשבה לגוף שלך. שימי לב שכשאת עם תחבושת – את *כבר* מרגישה מתי יש זרימה של הדם ומתי לא (זה ממש לא כל היום, זה בא ב”גלים”). פשוט עד עכשיו לא עשית עם ההרגשה הזו שום דבר כי לא היית קשובה לה. עכשיו כתרגישי את ההרגשה הזו תלכי לרוקן את הדם.
      כשאת מתחילה להתנסות בריקון הדם את גם מרגישה מתי הדם עומד להתחיל לזרום.
      ואז אפשר לכווץ קצת את שרירי רצפת האגן כדי למנוע את הזרימה עד שתגיעי לשירותים. זה יותר קשה אחרי לידות אבל אפשרי :-)
      אם יש לך עוד שאלות אני כאן.

  • תודה אפרת על המאמר המקסים! (ועל הפירגון)
    אני מרגישה שהדבר שהכי חשוב לי להגיד לנשים לגבי הווסת זה האפשרויות. אנחנו מכירים, בד”כ, רק אפשרות אחת: לסבול, ולספוג בתחבושת או טמפון. ויש הרבה אפשרויות. בגביעוניות, יש הרבה אפשרויות. גם בתחבושות בד. יש אפשרויות שהן לא גביעוניות ותחבושות בד … (-:
    יש אפשרויות באמצעי מניעה, שהם לא גלולות או התקן.
    יש אפשרויות אחרות לרגשות לגבי הווסת, מלבד סבל או חוסר נוחות או ניכור.
    נדמה לי שכשמשנים את הגישה לווסת אפשר למצוא שם את עקרונות הפרמקלצ’ר. לעשות את מערכת היחסים עם הגוף שלנו לברת קיימא. לקדם גיוון. להרחיב קצוות. לא לייצר פסולת, למצות משאבים מכיוונים שונים… הכל נמצא שם!

    בקיצור, תודה. מרגש שזה נמצא כאן.

      • הי אנה – כדאי לקרוא באתר של שירלי פבליק וענת ארד – http://www.ifam.org.il/
        הן עושות סדנאות של פוריות טיבעית, ויש שם גם מידע על זה.
        זה לא “הימים הבטוחים”, זה להכיר את הסימנים של הגוף שלך\ לגמרי מדעי ומדוייק.
        גם גינקולוגים מכירים את המידע הזה, זה פשוט לא משהו שמספרים לנו או מלמדים אותנו,
        וזה ממש בסיסי.
        גם אם תחליטי להשתמש באמצעי מניעה רגילים אחרי שתלמדי את זה, את תכירי את הגוף שלך הרבה יותר טוב ולעומק – הרבה יותר טוב מכל רופא/ה.
        ממליצה :-)

  • תודה על הכתבה.

    אני משתמשת במונקאפ כבר יותר משנה ומאוד מרוצה.

    רציתי להוסיף המלצה ל-“תחתוניות” רב-פעמיות מכותנה אורגנית שמייצרת אלונה ג’מילי-כהן. קניתי ממנה כבר כמה פעמים והיא מאוד אמינה. השילוב של המונקאפ והתחתוניות האלה מייתר לגבי עבורי כל מוצר היגייני חד-פעמי אחר, וזה נהדר.

    האתר “כותנה” שדרכו אפשר להזמין את המוצרים מכותנה אורגנית (וגם מונקאפ): http://www.cottna.co.il/

    • יעל תלם |

      (אני מצטרפת להמלצה על התחבושות המעולות של אלונה)

      ותודה על המאמר החשוב והנושא החשוב שלא מדברים עליו מספיק (לפחות לא בכיוון הזה).
      אני רוצה רק להוסיף ולהאיר את שגם השימוש במילה “מחזור” או “מחזוריות” בהתייחס לימים של הווסת בלבד הוא בעייתי. המחזוריות הנשית היא שלמה, ומתרחשת כ ל הזמן. אין זמן שאנחנו לא “במחזור”. אנחנו פשוט כל פעם בשלב אחר שלו. הביוץ, הימים שלפניו, הימים שאחריו, הימים שלפני קבלת הוסת – כל אחד מהזמנים האלה יש לו התופעות הגופניות והרגשיות שמאפיינות אותו, ואנחנו כמעט ולא מודעות לזה. רובנו יודעות שאנחנו אמורות לקבל וסת “בערך כל חודש” (או כל אחת בהתאם להכרות שלה עם עצמה), אבל לא יודעות באמת מה קורה שם בין דימום לדימום… אני ממליצה מאוד מאוד בחום ללמוד את “שיטת המודעות לפוריות” – זו שיטה שהיא גם יעילה למניעת הריון ולכניסה להריון… אבל גם פשוט פותחת עולם שלם של הבנה על הגוף שלך, דרך הסימנים שהוא שולח מדי יום ביומו. מאז שלמדתי את השיטה אני מרגישה שאני מבינה הרבה יותר מה קורה לי בגוף, סקרנית ואוהבת וקרובה הרבה יותר למחזור שלי – מחזור במובן הרחב והמלא, לא במובן של כמה ימים של דימום בחודש.
      קבלה אוהבת ונכונה של הוסת היא כמובן חלק מזה, אבל לא החלק היחיד.

      • אפרת וולפסון

        תודה לכולן על התגובות
        יעל אני מסכימה עם כל מילה ובאמת תכננתי שאחד מהמאמרים הבאים שלי יעסקו בשיטת המודעות לפוריות. תודה על חידוד הנקודה החשובה הזו לגבי ”המחזור”

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן