ביו גז – אצלך בבית! חלק ב'

הדפסה

כהמשך למאמר הפותח שסקר את הרעיון שעומד מאחורי מערכת הביו-גז, במאמר זה נצלול לעומק התכנון של מערכת הביו-גז הביתית.

ראשית, סכנות

  1. מערכת הביו-גז היא "צעצוע" נחמד, אך כדי להיות הבעלים של מערכת זאת יש לגלות אחריות. נכון שתחזוקה ותפעול המערכת אורך כמספר דקות על בסיס יומי, אך תפעול שגוי יגרום לפגיעה באוכלוסיית החיידקים (מה שיצריך תקופת התנעה חוזרת של 8 חודשים), ואף לנזק סביבתי של פליטת מתאן. יש להדגיש בשלב זה כי בהתאם לחוק של מדינת ישראל, מערכת ביו-גז ביתית איננה מוגדרת במסגרת החוק, ואציין שאינני מדרבן אף אדם לעבור על החוק.
  2. המתאן הנו גז חממה הגרוע פי 22 מפחמן דו חמצני. המערכת אכן יוצרת מתאן, אך על ידי שריפתו הוא הופך לפחמן דו חמצני וחוסך שימוש בדלקים לא מתחדשים. במידה ולא נשתמש בגז המתאן (למשל עקב נסיעה לחו"ל) קיים החשש כי המערכת לא תצליח לאחסן את הגז העודף וגז ייפלט לסביבה.
  3. גורם נוסף שיש לקחת בחשבון הוא הרחקתם של בריות בכללן (בעלי חיים, ילדים ומבוגרים) מהמערכת, מכיוון שמדובר באוכלוסיות חיידקים שונות, קיים חשש לחיידקים מחוללי מחלות (פתוגנים). על כן ננהג בזהירות ולא נחשוף למערכת בעל-חיים (אנושי או אחר). הריח למשל שעשוי להיפלט מהמערכת, ייתכן וימשוך אליו את הכלב שמרוב התלהבות ישפוך, יזהם ויחזיר אותנו לנקודת ההתחלה (שמונה חודשים אחורה).
מהר למעלה

תכנון המערכת – בחן את עצמך

ראשית יש לאסוף מספר נתונים הרלוונטיים לתכנון נכון של המערכת:

  • למי מיועדת המערכת? לבית אב אחד? לכמה שכנים? לכל הבניין? למרכז קיימות השכונתי? בקיצור לכמה נפשות?
  • מה היא כמות הפסולת האורגנית היבשה שאתם יוצרים?
    אין הכוונה שיש לייבש את הפסולת, אך לצורכי חישוב גודל המערכת הנתון הזה חשוב. מקדם שאני נוהג להשתמש בו הוא מלפפון = 0.3 אחוז אורגני יבש. הכוונה שירק כמו מלפפון מכיל 70% מים, מכיוון שצפיפות המים היא 1 ק"ג לליטר, דלי של 10 ליטר מלא עד הסוף (בדחיסה, בלי הרבה חללי אוויר) בירקות או פירות כגון מלפפון, עגבנייה ועוד שווה בערך ל-1.5 עד 2.5 ק"ג חומר אורגני יבש ו-5 עד 7 ליטר (ק"ג) מים .
  • מהי צריכת הגז שלך?
    אין צורך לקנות שעון ספיקת גזים. מספיק לנהל טבלה שבועית של מספר שעות הבישול ובאיזה עוצמת אש (גבוהה או נמוכה). האם אתם מבשלים פעם בשבוע? או כל יום? בהתאם לצריכת הגז יש לתכנן את נפח המיכל שיאחסן את הגז.
  • האם יש לכם את השטח המתאים להעמיד את המערכת? ניתן לבנות מגוון של מערכות – יש כאלו הקבורות בקרקע, ואחרות הבנויות מחביות אשר ניתן להעמיד על הגג או במרפסת (לא מומלץ במרפסת, עשוי להיות ריח) ועוד. כדי לדעת איזו מערכת כדאי לבנות יש לדעת  מהו השטח שברצונכם/ אפשרותכם להקצות למערכת?
  • עד כמה אתם מעוניינים להתעסק בתחזוקת המערכת? למשל, מהמערכת יוצא גם זרם של נוזלים עם ריכוז גבוה של מומסים (מהצד הנגדי לכניסה, דהיינו "היצירה"). זרם זה דורש טיפול נוסף ואחר כך יכול ללכת לדישון בגינה. טיפול אומר התעסקות נוספת ויש כאלו שמעדיפים להפנות אותו לביוב.

מטרת השאלות הרבות שהעליתי כאן היא לא לגרום לכם לברוח מהפרויקט, אלא להפך – לעזור בהכנות המתאימות.

מהר למעלה

Let The Planning Begin – נתחיל בתכנון

מכיוון שיש למצוא כלי קיבול מתאים למערכת, לצורך הדגמה נבחר במיכל בנפח קו"ב (למשל, מיכל אשפה ירוק של חברת דולב).

דולב

מכיוון שנשתמש בכ-75% מהנפח שלה לנוזל (750 ליטר), נרצה שזמן השהייה של החומר במעכל (מרגע זה המיכל הירוק שלנו יכונה המעכל) יהיה בין 4 ל-8 שבועות. על כן נזין את המעכל בחומר אורגני (+מים) בנפח של בין 10 ל-15 ליטר ביום, מה שאומר דלי עד דלי וחצי.

כמו שאמרנו, המקדם בו אנו משתמשים מציין כי רק כ30 % מהנפח של ירק כגון מלפפון או עגבנייה הנו חומר אורגני. על כן, לפי הפסקה הקודמת בשילוב המקדם, אנו מזינים כ3-5 ק"ג חומר אורגני יבש ביום. במדריך הקודם נתן מספר אמפירי (מניסויים) שאומר שכדי להפיק קו"ב אחד של ביו-גז יש צורך ב25 ק"ג של חומר אורגני יבש, לכן מ-5 ק"ג ביום נפיק כ-200 ליטר גז ביום. 200 ליטר זהו בדיוק הנפח הנותר שהשארנו במיכל (+50 אקסטרה).

מכיוון שהערך האנרגטי של הביו-גז הרבה יותר נמוך מבוטאן, דרוש לנו בישול ממושך יותר, באופן כללי. על כן, 200 ליטר גז הם בערך 30 דקות בישול, שזהו בדיוק הזמן לבשל תה חם כדי לפנק את החברים מדי ערב.

המערכת הפשוטה ביותר כוללת שלב אחד, ואילו מערכות מתוחכמות יותר עובדות עם כמה שלבים.

לצורך הבנה נתחיל עם שלב אחד.

מהר למעלה

המערכת החד-שלבית

שרטוט הסברה.אופן הפעולה מאוד פשוט, מצד אחד המערכת מוזנת מפסולת ומים (1), הפסולת מתפרקת לביוגז במעכל האנ-אירובי (ללא חמצן) (2), השאריות של המים יחד עם חומרי דשן יוצאים מצד שני וטובים לדישון הגינה (3), הגז נאסף ויוצא למטבח בעזרת הצינור (4) (5), מדי פעם יש לבחוש את תוכן המערכת (6) (למידע נוסף ראו את המאמר הקודם, כאן).

שימו לב כי קו מפלס המים בתמונה של (7)ו (1) זהה, ואילו (8) יהיה זהה או נמוך להם בעקבות לחץ הגז, פרט זה יהיה חשוב לתכנון המערכת שלנו.

הכלי קיבול הזמין ביותר והזול ביותר הנו חבית בנפח 220 ליטר, היא זולה (יד שנייה) ואפילו בחינם, לא גדולה מדי ומתאימה למשתמש המתחיל.

דוגמא נוספת לתכנון מערכת היא מחביות שוכבות. הבעיה במערכת שכזאת היא חיבור החביות זאת לזאת. קשה מאוד עד בלתי אפשרי לרתך פח, בטח כשהוא במצב של חבית יד שניה, והגז והנוזל קורזיבים (גורמים לחלודה) לכן החביות עלולות להתפוצץ מהלחץ עם הזמן.

מערכת מחביות 220 ליטר שוכבות

דוגמא נוספת המשתמשת בחבית היא זאת. הבעיה במערכת זאת היא שנפח החבית (220 ליטר) נותן רק כ-50 ליטר גז ליום, נפח זה שווה ל10 דקות בישול.

Biogas_starterBiogas_making_gas

חבית צפה בתוך חבית הוא רעיון שנפוץ מאוד ברשת, אך לצערי אף אדם לא מזכיר את בעיית האטימות. יש מרחב רב בין החבית החיצונית לפנימית מה שיוצר בעיית ריח והופך מערכת זו ללא מותאמת למדינתנו הצפופה (להודו אולי כן). זאת ועוד – באיזו שהיא מידה גם נפלט מתאן לאוויר (בכמות מסוימת).

Biogas_Checking_for_Leaks

 

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

מהר למעלה

מערכות רב-שלביות

מערכות רב-שלביות הן יעילות יותר מכיוון שחוסכות את הערבוב (החלק הראשון שמתקלקל), שומרות על זמן שהייה ארוך, ועל תנאים מעודפים לכל אוכלוסיית חיידקים.

ללא שםשוב, למרות שהמערכת רב-שלבית – כשהמיכל צף, צפות בעיות של איטום לוקה בחסר ועל כן בעיות ריח.

Biogas-Digester-Success

שרטוט נוסף של מערכת רב שלבית.
מערכת ביוגז- ריאקטור חביות 1טמפרטורת עבודה
הטמפרטורה הרצויה לנו במערכת היא 30-40 מעלות. מכיוון שהתהליך אקסוטרמי (פולט חום) כל שעלינו לעשות הוא לבודד טוב טוב את המערכת ועל ידי כך לשמור על הטמפרטורה הרצויה.

דרך אחת לעשות זאת היא על ידי מילוי בקבוקים באוויר (פשוט סגירה אטומה של הפקק), הצמדה שלהם לרשת לולים, עטיפה של המיכל המעכל (החביות או הדולב או מה שיש לכם) ברשת הלולים כשהבקבוקים פונים פנימה, ועל הכל ציפוי בטיח. עדיף טיח עמיד במים (כי המערכת, ברוב המקרים תהיה חשופה לגשם).

רשת לולים+ בקבוקים לבידוד

מהר למעלה

קצת ווידאו

באינטרנט תוכלו למצוא הרבה מידע בתחום הביו-גז, וניתן למצוא סרטונים רבים בYouTube המציגים סוגים שונים של מערכות ומסבירים את התהליך. לכן אם תמונה שווה אלף מילים, ווידאו בוודאי שווה הרבה יותר.

מעכל, כאן בארץ, בסוסיאה

 

חבר'ה אמריקאים שבנו מערכת ביתית, האמריקאים כמו האמריקאים עושים הכל עם ציוד יקר ובזבזני… בין השאר הם טוחנים את החומר האורגני שמוזן במטחנה חשמלית. אני מאמין שהרבה יותר נחמד יהיה לבנות מטחנה ידנית (למרות שאין חובה לטחון זה פשוט מייעל את התהליך). בכלל, כדאי לעקוב אחרי ערוץ ה-YouTube שלהם, הם עושים הרבה דברים מגניבים.

 

בחור שבונה מערכת קטנה בביתו, הוא משתמש בחבית 220 ליטר (רעיון שהיה לנו בהתחלה), אך חבית שכזאת תתן רק 50 ליטר גז ביום (מגניב לראות שהחישובים שלי והתוצאה שלו מהחבית שווים) 50 ליטר זה 7 דקות בעירה… שזה לא הרבה, הוא מציע שם כל מיני רעיונות לשיפור התהליך, לצערי הרבה מהם לא נכונים 🙁 אך שימו לב לראקטור עצמו (החבית הראשונה), אנו נשתמש במיכל של 1 ק"ב שייתן בערך חצי שעה גז ביום.

 

חלק ב'

 

הדגמה נוספת (קצר מאוד) למערכת ביתית

 

שרותי ביוגז בהודו:

 

מתקן ביו גז ענק, המידע נכון ומעניין אך קצת חופר

 


מהר למעלה

ועכשיו

לאחר כזאת כמות מידע הקוראים יתחלקו עכשיו לשתי קבוצות, אלו שירדו מהעניין וחושבים שזה לא בשבילם ואלו שהתלהבו עוד יותר ויותר להוטים לבנייה אצלם בחצר.

במדריכים הבאים אלמד כיצד יש לטפל בתשטיפים (הנוזל עם המוצקים שיוצא בצד שני), וכיצד לטפל בגז ולהפוך אותו לבעל ערך קלורי גבוה יותר.

ב-17-18 לינואר אנו הולכים לבנות מערכת שכזאת במרכז לקיימות שכונתית בבאר שבע. אתם מוזמנים לחבור אלינו (בהרשמה מראש).

מהר למעלה הדפסה

אודותי

פורסם ב מאמרים ומתוייג תחת , , , . שמור את הקישור הישיר.

23 תגובות לביו גז – אצלך בבית! חלק ב'

  1. יאיר:

    שלום ליאור
    כל הכבוד על היוזמה והכתבה. יש מספר אי דיוקים רציניים בכתבה. אשמח לאזןר לתקן אותם.
    1. מותר להתקין מערכת ביוגז פרטית בבית לצרכים פרטיים, באישור הלישכה המשפטית של משרד התשתיות
    2. לוקח בין שבועיים לחודש להתניע מערכת…..
    ועוד.

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      יאיר טלר שלום רב,
      כבוד גדול לראות את תגובתך בכתבה. לטעמי אתה אחד החלוצים בתחום הביוגז בסקייל ביתי בארץ. לבטח תרמת רבות לאופטימיזציה של המערכת ולהפוך אותה לנוחה למשתמש, למשל שקי החול על מנתח לשלוט בלחץ הגז.

      אשמח לקרוא את התיקונים שלך ולתקן בכתבה.
      ישר כוח,
      ליאור זינגר

  2. ערן יוגב:

    ליאור שלום.
    אני מוביל פרויקט התנדבותי בנפאל.אומנם בתחום פעילות עם ילדים באזורי ההימלאיה.נושא שינוע הגז הוא מאוד בעייתי באזורים הללו שבהם אין דרכי גישה לכלי רכב.
    מאוד עניין אותי הנושא שאת מתמחה בו , ואני תוהה אם אוכל לקדם את פרוייקט פיתוח הביו גז בכפרים שבהם אנחנו פעילים כחלק מהפרוייקטים החברתיים שלנו.
    אשמח מאוד לשמוע ממך
    בברכת עשייה מבורכת
    ערן
    0538014566

  3. צדוק:

    שלום ליאור ברצוני לבנות מתקן ביוגז ממיכל קובייה של 1000 ליטר אם אני יוצא לנסיעה והגז במיכל יצטבר האם המיכל יכול להיבקע בתודה צדוק

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      שלום צדוק,
      בעיקרון אם ההנדסה והבניה לא נכונה אז התשובה היא כן. לכן עליך לקחת בחשבון כאשר אתה בוחר את גודל המיכל והחומר, בנוסף מומלץ להתקין פורק לחץ למקרים חריגים כמו שתיארת. את לחץ ההפעלה של הפורק לחץ יש לבחור בהתאם לכמה קרטריונים שמסובך מדי עבורי לתאר כאן מבלי להיכנס למתמטיקה.
      ליאור

  4. טלי:

    שלום ליאור.
    אחלה מאמרים ותודה על השיתוף. שלוש שאלות:

    1. ידוע לך אם התהליך מושפע מקרני אור – כלומר – האם להשתמש במיכל שקוף בא בחשבון?

    2. אני שוקלת להשתמש במערכת צינורות ארוכה מאוד שתתאסף לנפח קו"ב – בהנחה כמובן שטחנתי את החומר האורגני ושמרתי על הגבהים של כל המערכת מתחת לפתחי הכניסה והיציאה (ואוסיף ארובה לאיסוף הגז מעל לפתח המוצא) – האם ישנם סייגים או יתרונות למערכת עם שטח פנים גדול לדעתך?

    3. לאיזו ספיקה של נוזל עלי לצפות ביציאה? האם החומר הזה מדולל במים יכול לשמש כדשן לגידול הידרופוני? עד כמה יש לדלל אותו? האם אתה מכיר דרך ליבש אותו לאבקה?

    שוב תודה,
    טלי

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      שלום טלי,
      תודה על התגובה.
      1. מיכל שקוף הוא בעייתי, זה יגרום לפריחת אצות, האצות יבצעו פוטו סינטזה וזה יביא חמצן שירחיק את החיידקים שאנו רוצים, אז אטום ככל הניתן לאור (עוד סיבה למה מומלץ קבור מתחת לאדמה).
      2. שטח פנים גדול זה מעולה, חיידקים מסוגים שונים יגדלו בכל שלב של התהליך, בניתי בעבר מערכות של צינור ביוב (בקוטר מטר, ואורך 5 מטר) שהכניסה בצד אחד והיציאה בצד שני. כמו כן שרוול מPVC מתאים למשימה הזאת וראיתי הרבה שימושים בשרוול באורך כמה מטרים. הבעיה ממה צריך להיזהר היא סתימות, אין לך מערכת ערבוב מכאנית (ראיתי נסיונות ליצור דברים שונים אך למייטב ידיעתי זה תמיד נסתם ומפסיק לזוז). החומר האורגני לא מתפרק בקצב אחיד לאורך התהליך ולכן יהיו משקעים בחלקים מסויימים. כמו כן אם תשתמשי בשיפוע גדול מדי כמו שאמרת כל הביו גז יתאסף לכניסה ותצרכי לוודא אטימות מאוד טובה לגז (אם יש לגז מקום לברוח ממנו הוא יברח!). אז אפשר ומומלץ ללכת על צינור ארוך, אך חשוב שהקוטר לא יהיה קטן מחצי מטר (כמובן שזה תלוי בכמות החומר האורגני שאת מתכננת להזין), שהאטימות תהיה טובה מאוד ושיפועים מתאימים. בנוסף תשתמשי רק בצינור ישר, כל זווית או פינה מיד תגרום לסתימות.

      3. תלוי בנפח המוזלים שאת מכניסה… זה יוצא בתור בוצה, נוזלי וסמיך (אין לי דרך טובה יותר לתאר לך). שימי לב כי זה יוצא עם ריח, יש כאלו שמתרגלים מיד, אך לעולם לא אעשה זאת בתוך עיר (שם אשלח מיד לביוב). ראיתי בעבר מערכת שאהבתי שהשתמשה ברשתות יתושים לייבו. משחק עם הגרדיינט גובה ורשת יטושים שתפריד את המוצקים. את המוצקים לרוב מפזרים מיד מסביב לעצים, אך ברמה העקרונית אם יש לך שטח פתוח וגדול, אך יכולה לפרוס על טארפ ולייבש בשמש. אם יש לך פסולת חום מאיפה שהוא (אזור תעשייה) תמיד ניתן להשתמש בזה לייבוש.

  5. בועז:

    ליאור שלום
    אנו מתכננים להקים מערכת ביוגז במסגרת הבית ספרית בפרוייקט קיימות
    נשמח להתייעץ איתך בבניית המערכת
    0523276981

  6. מיכאל:

    הקפצ'ה שלכם לא עובד!

  7. ארז הורביץ:

    ב"ה יחי המלך המשיח
    לליאור שלום רב
    רצוני לדעת כיצד אוגרים את גז המתאן , באיזה לחץ?
    תודה
    ארז

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      ארז שלום,
      האגירה ברמה הביתית תתבצע בלחץ נמוך, אולי 20psi, קצת יותר מהלחץ האטמוספירי, זאת מהסיבה הפשוטה של מערכת זולה ללא קומפרסור. יצא לי לראות לאחרונה מערכת שאספו את הגז בבלון ומשם דחסו בעזרת קומפרסורים של מקררים לתוך בלונים של גפ"מ. כמובן שלא הצליחו להגיע לפאזה נוזלית מכיוון שלשם כך דרושים מאות או אלפי Bar (אחזור אליך עם המספר המדויק), בכל מקרה כך הם הצליחו לייצר גז שקל יותר לשנע, אך לטעמי מסובך מדי למערכת בייתית.

      גם כן ראיתי רעיון מעולה למיכל איסוף… מזרון מתנפח! הוקסמתי מהרעיון.
      ליאור

  8. חגי טרובניק:

    שלום ליאור,

    הייתי שמח להתייעץ אתך בנושא של הקמת מערכת ביו גז ישובית או שכוניתית

    אשמח אם תיצור איתי קשר

    תודה חגי טרובניק

    052-8542446

  9. יורם גרשמן:

    יופי של פוסט
    למיטב ידיעותי זבל עופות בד"כ נחשב לבעל תכולת חנקן (ולא פחמן) גבוהה…פחות רלוונטי ליצירת מתאן אבל מצויין לדישון.
    יורם

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      יורם שלום,
      ראשית תודה, זבל עופות אכן בעל תכולת חנקן גבוהה ולכן מתאים לדישון, אך כמו כל צואה אחרת (ולא חשוב איזה בעל חיים) הוא רובו תרכובות אורגניות (פחמן) ולכן יש בו את הדרוש ליצור ביוגז.
      באופן עיקרוני באמת באמת קיימת בעיה של ייצור חנקן אטמוספרי במעכל על ידי דנטריפקציה של תחמוצות חנקן שעלולות להיות בצואה ולכן החנקן האטמוספרי (N2) יקטין את השבר היחסי של המתאן ויוריד את הערך הקלורי של הגז כולו.
      יחד עם זאת במבחן המציאות ראיתי ביו גז שניזונו גם כן מפסולת עופות ולא היתה בעיה גדולה, אני יכול לתת לכך כמה הסברים כימים אך נחסוך.

      מצדו השני של המטבע, עקב הריכוז הלא מבוטל של חומר אורגני פריק בפסולת עופות, דישון ישיר איתו עלול לגרום לגידול מואץ של פתוגנים לצמח באדמה ולפגוע בצמיחת הצמח (מבלי להזכיר פתוגנים לאדם), תופעה שמאוד מוכרת בחקלאות המסורתית. גם טיפול קדם של קומפוסטציה (פירוק אירובי ביולוגי) לפסולת עופות עלול לגרום לNO וNOXים אשר עלולים לזהם את מקורות המים ע"י תשטיפים (מחלת ה"תינוק הכחול") ואת האוויר על ידי שחרור הגז מהקומפוט, שזהו גז חממה רעיל (ניתן לראותו בענן עשן חום בקרבת תחנות כוח פחמיות).

      בקיצור, אני באמת שלא יודע איזה טיפול עדיף מכולם לפסולת עופות, תמיד יש סיכון סביבתי ואני בטוח שניתן לכתוב יופי של עבודת דוקטורת בנושא.
      יורם אם תרצה מידע נוסף ופירוט על כל אחד מהנושאים שהעלתי בבקשה ענה בתגובה ונתכתב בנושא.
      ליאור

      • יורם גרשמן:

        תודה!
        האם ראית ניסיון לייצור ביוגז מתערובת זבל עופות ופסולת צימחית עתירה בפחמן – למשל גפת זיתים או גפת ענבים? נשמע מתבקש. איזה פסולות רלוונטיות לעולם השלישי?

        • ליאור זינגר ליאור זינגר:

          יורם שלום,
          יש לי חבר טוב (עבד מעבדה לידי) שהיה מייצר ביודיזל מגפת הזיתים, מוצר עם ערך כלכלי (וקלורי) גבוה הרבה יותר.
          לגבי גפת ענבים, לא יצא לי לעבוד עם החומר, אך אולי בגלל ריכוז הסוכרים הגבוה הייתי ממליץ לנסות לייצר אתנול ממנו, מאותה סיבה של ערך כלכלי וקלורי.

          באופן כללי יוצור ביוגז אפשרי מכמעט כל פסולת אורגנית פריקה, יחד עם זאת צריך שאוכלוסיית חיידקים מתאימה תגדל עבור סוג בפסולת.
          בנוסף קצב הפירוק האנאירובי של תאית הוא איטי ביותר (אם תרצה לראות מסלול פרוק אוכל לחפש לינק לאוניברסיטת מישגן… יש להם את כל מסלולי הפרוק המעניינים שם), לכן פסולת כמו גפת של זיתים או ענבים היא עם אחוז גבוה של תאית, דבר המאריך מאוד את זמן השהייה בראקטור ולכן את גודל הריאקטור.

          האם יש לך תוכניות למערכת בביתך?
          ליאור

  10. גבריאל וינוגרד:

    האם הפניית חומר אורגני למתקן הביוגז באה על חשבון הקומפוסט\מזון לתרנגולות?
    יש לי 3 תרנגולות ואנחנו נהנים מביצים כל יום, ואני זורק להם את כל החומר האורגני שלי מהמטבח. האם להפקת הביוגז אפשר להשתמש בזבל עופות?

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      שאלה טובה,

      התשובה הראשונה היא כן, אך יחד עם זאת ידוע כי זבל עופות הוא בעל ריכוז חנקן גבוה, אך אינני יודע באיזה מצב, מחוזר או מחומצן? זאת נושא שחשוב לבדוק.
      אם הפסולת מחומצנת הכוונה במצב ניטריט או ניטראט (NO2 or NO3) אז מתעוררות 2 בעיות:
      א. ריכוז החמצן במעכל גדל ולכן זה יקשה על התהליך
      ב. ייוצר חנקן גזי N2, הגז החנקני יתערבב בביוגז ויוריד את הריכוז הכולל של המתאן שאנו כרוצים.

      אם החנקן בפסולת עופות עדיין מחוזר אז אין בעיה, אפילו הזרם נוזל היוצא יתפקד כדשן טוב יותר.
      בקיצור אין שיעור טוב יותר מניסיון, לכן אשמח שתספר לי מה מסקנותיך מהמערכת שתבנה.

      בהצלחה 🙂
      ליאור ויונק הדבש

  11. רן אביטל:

    היי,

    תודה על המידע , אני מעוניין לבנות מערכת ביוגז בבית אשמח לקבל עזרה בתכנון המערכת.

    תודה רן

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      רן שלום,
      לצורך בניה מערכת ביתית יש להתחשב בכמות פרמטרים גדולה (כמו שרשמתי מעלה), לכן בבקשה צור עימי קשר ונדבר על כך יחד.
      מחכה למייל.
      ליאור

  12. תומר בלדיגה:

    אני אשמח לבוא לבאר שבע….מתי ואיפה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

להעלות תמונה (למעלה)