שיפוץ חדר ילדים

רוצה להיות הראשון?
תיקונים ושיפוצים

בננו הבכור כבר כמעט בגובה שלי, אבל הרהיטים בחדרו נקנו כשהיה בגן הילדים, וכוסו עם השנים במדבקות של פוקימונים ובגיבוב צעצועים.
לאחר שיחות ובירורים, קנינו מזגן חדש (אינוורטר בדירוג אנרגטי A, אלא מה), וגם מזרן משובח במידות המקובלות אצל בני עשרה (”מיטה וחצי”). את כל יתר השיפוץ עשינו בעצמנו בהתבסס ככל הניתן על הקיים

בננו הבכור כבר כמעט בגובה שלי, אבל הרהיטים בחדרו נקנו כשהיה בגן הילדים, וכוסו עם השנים במדבקות של פוקימונים ובגיבוב צעצועים.

לאחר שיחות ובירורים, קנינו מזגן חדש (אינוורטר בדירוג אנרגטי A, אלא מה), וגם מזרן משובח במידות המקובלות אצל בני עשרה (“מיטה וחצי”). את כל יתר השיפוץ עשינו בעצמנו בהתבסס ככל הניתן על הקיים.

נבנתה מיטה המנצלת את המגירות מהמיטה הקודמת, ומדפים נוספים במידות המתאימות לנישות קיימות. ארון הבגדים הקיים נצבע.

הנה הקיר ובו ארון הבגדים ודלת הכניסה “לפני”:

נתחיל מהמדפים מאחורי הדלת שמימין, מקרשים ברוחב 20 ס”מ ובעובי 2 ס”מ מעץ אורן מלא:

שיוף ראשוני תחת עץ האזדרכת בחצר האחורית בנייר לטש גס מס’ 80, להחלקת פני הלוחות, הורדת סימני הניסור מקצות הלוחות, ועיגול הפינות. מומלץ לעבוד עם נשמית (10 ש”ח).

לפני השיוף (מימין) ואחריו (משמאל). בלוח השמאלי שקע שימולא בהמשך בדבק שפכטל.

לאחר שפכטל היכן שצריך, ושיוף השפכטל עד פני הלוח, הגיעה עת הצביעה. זו נעשתה בצבע פוליאור מים מט בעזרת רולר ספוג קטן. כל עוד העץ במצב טוב, צבע זה אינו דורש שמן איטום לעץ וצבע יסוד.

לאחר מכן הורדו המדפים שוב לחצר, לשיוף מכני בנייר לטש בינוני מס’ 120. זאת כיוון ששכבת צבע ראשונה תמיד תגרום לבליטת סיבים ולחספוס פני השטח. המשכנו לשכבה שניה, ייבוש של יום, ליטוש ידני בנייר לטש עדין מס’ 0, ושכבת צבע שלישית לסיום.

תליית המדפים היוותה אתגר כיוון שקשה לקדוח לקיר 6 מדפים זה מעל זה ברמת דיוק של רהיט. הקפדנו לכן על הכלל “מדוד פעמיים, בצע פעם אחת”:

ראשית לקחתי מדף אחד, סימנתי והברגתי אליו את תומכי המדף, בעזרת זוית נגרים ומדף נוסף שדימה את הקיר. מידות הברגים 4/20.

לאחר מכן סומנו על הקיר מיקומי 6 הקידוחים למדף העליון. המדף אוזן בעזרת פלס:

אותו הדבר נעשה למדף התחתון. לאחר סימון מיקום שני המדפים על הקיר, נערכה מדידה לחלוקת מדויקת של המידות ל- 4 המדפים האמצעיים וסומנו מיקומי הקידוחים על הקיר. עכשיו בדקתי שוב את המידות בין כל מדף לסמוכים לו, וכן בדקתי כי כל הסימונים נמצאים בדיוק זה מעל זה.

רק עכשיו נקדחו כל 36 הקידוחים, הוכנסו דיבלים 6 מ”מ והורכבו המדפים בעזרת ברגים 4/40. לקבלת קידוח מדויק, אל תחסכו בראשי קידוח. למוד ניסיון יש לי תמיד מקדח וידיה 6 מ”מ חדש רזרבי.

והתוצאה לפני העמסתה בספרים:

בין ארון הבגדים לקיר משמאל נמצא רווח של 22 ס”מ בשל עמוד נושא הבולט מהקיר. כיוון שבחלל צר כל כך לא ניתן לעבוד עם מקדחה ולקבע לקיר מדפים, הוחלט לבנות “ארגז” מדפים ולקבע אותו לארון.

נבחר והוזמן למטרה זו דיקט פשוט בעובי כ- 15 מ”מ, חתוך למידה. פני השטח בדיקט זה נחותים יחסית ללוח עץ מלא, וחייבו שפכטל כללי.

לאחר שיוף ראשוני גס, לקחנו דבק שפכטל וזוג כלים:

מדף לפני ואחרי מריחת השפכטל:

נדרש שיוף מכני יסודי של השפכטל בנייר 120, אחריו שכבת צבע ראשונה, שיוף מכני קל נוסף, שכבת צבע שניה ולפי הצורך שיוף ידני קל בנייר 0 ושכבת צבע שלישית.

כעת ניגשנו להרכבה והתברר כי הנגר טעה באחד החיתוכים. שולחן נגרות, ג’יגסו והכי חשוב – חיתוך הלוח בחלקו האחורי היכן שהדיוק הפחות של הג’יגסו יחסית לניסור מקצועי של מסור שולחן בנגריה, לא יבוא לידי ביטוי אסתטי. לא לשכוח אוזניות, נשמית ומשקפי מגן.

הרכבת מסגרת הארגז – בהקפדה יתרה כיוון שהדיקט אינו חומר חזק, כל בורג קיבל קידוח מוביל במקדח עץ 3 מ”מ, אחריו הוכנס בורג 4/40. יש לשים לב לזווית ישרה בכל החיבורים.

מראה החיבורים מבחוץ, אין פה שום טכנולוגיה:

מיקומי המדפים סומנו מבחוץ, נמדדו פעמיים ונקדחו חורים מובילים לפני ההברגה. הארגז הוכנס למקומו ופה גילינו את מידת חוסר הדיוק של הטיח, מה שחייב הוצאת הארגז, בדיקה מה נוגע במה ועבודת שיוף עד שנכנס למקומו.והנה המדפים המוגמרים, מתחתם הסקטבורד, ולידם הארון שנצבע מחדש. המדפים קובעו לארון בעזרת כמה וכמה ברגים 4/40 שנקדחו מתוך הארון החוצה, תוך תשומת לב לקדוח לתוך המדפים ולא לחלל הארגז.

הארון עצמו עבר ניקוי יסודי לפני הצביעה: קילוף המדבקות הישנות ידנית, הרטבה וגירוד עדין בשפכטל, ניקוי שרידי הצבע בספוג פלא טבול במים חמים עם תמיסת פנטסטיק, וניקוי סופי במטלית עם מים נקיים.

הארון נצבע בעזרת רולר ספוג קטן ב- 3 שכבות של פוליאור מים מט ללא צבע יסוד, תוך פירוק הדלתות כדי שאפשר יהיה לצבוע את הקנטים, פירוק וניקוי הידיות והחזרתן למקומן.

ועכשיו למיטה

נקנה מזרון משובח במידות המקובלות אצל בני נוער 120/200, ובעובי מכובד. בעת תכנון המיטה, ביקשנו לנצל את המגירות שנותרו מהמיטה הקודמת. גובה המגירות מהרצפה, מעליהן קונסטרוקצית המיטה והמזרון, הביאו אותנו לגובה פני מזרון של קצת מעל 55 ס”מ, הגבול העליון המקובל למיטת מבוגרים, אבל הילד כאמור כבר לא קטן.

הקרשים לוטשו מכנית בניר 120:

נוקו מאבק ונצבעו במברשת בשכבה אחת של לזור על בסיס מים. הרגליים נצבעו פעמיים. לאחר הצביעה נערך ליטוש ידני עדין בנייר 0.

להרכבת המסגרת, הונחו 3 קורות האורך על הרצפה וחוברו 2 קורות הרוחב (“לייסטים”) הקיצוניות, לעת עתה בורג אחד בכל צומת. נעזרתי במרצפות כדוגמת שתי וערב להבטחת ניצבות הקורות זו לזו.

לאחר מכן סומנו באופן שווה המרחקים בין הלייסטים, והם הונחו במקומם.

לסיום בדקתי שהכל במקום והוספתי בורג נוסף בכל צומת. מומלץ לקדוח חור מוביל בקוטר 3 מ”מ, ורק אחריו להבריג בורג 4/40.

בחרתי להרכיב 9 רגליים במקום 4, כדי לוודא שהמיטה לא תחרוק. הנה בסיס המיטה המוגמר:

לאחר הרכבת בסיס המיטה, התברר כי הרצפה אינה ישרה מספיק, והוחלט להרכיב רגליות פילוס. רגליות אלו מגיעות במספר מידות, ב”יעד פירזול” עלו כשקל וחצי ליחידה.

ראשית נקדח קדח בקוטר 10 ס”מ בתחתית הרגל, לתוך הקדח נבריג תותב בעזרת מפתח אלן 8 מ”מ:

וכעת נבריג ביד את הרגלית:

נבריג את הרגליות פנימה עד הסוף, נהפוך את המיטה, נראה אילו רגליים באוויר ונבריג מעט החוצה את הרגליות המתאימות.

כעת הכנסנו את המגירות הישנות ונמצא כי הן מתאימות:

עד כאן החלק הזול והפשוט של העבודה. רשימת חומרים לבסיס מיטה במידות 120/200, כל הסיפור כ- 200 ש”ח:

  • 3 קורות אורך בחתך 3/10 ס”מ ובאורך 3 מ’.
  • 12 קורות רוחב בחתך 2/10 ס”מ ובאורך 120 ס”מ.
  • 9 רגליים באורך מתאים (אצלי 20 ס”מ בהתאמה לגובה המגירות הקיימות ולעובי המזרן).
  • כ- 75 ברגים 4/40
  • 9 ברגים לחבור הרגליים, בערך 5/10.
  • במידת הצורך, 9 רגליות פילוס.
  • לכה שקופה “לזור” על בסיס מים, אריזה קטנה של 0.75 ליטר תספיק, ויישאר עודף.

דפנות וראש המיטה, או החלק האסתטי שלה, הם סיפור אחר, זה ענין של טעם (ושל מחיר, הדפנות וראש המיטה עלו כמעט 800 ש”ח). בחרנו בדיקט מצופה פורמייקה. חיפשנו ומצאנו פורמייקה “ירוקה” אבל ההחלטה הסופית נעשתה לפי טעמו של בננו ולא מסיבות ירוקות.

אני בכלל הייתי מעדיף ראש מיטה כזה.

את הפורמייקה לפי טעמכם מדביקים במפעל על לוח דיקט במידות 2.44/1.22 ברוטו. לאחר מכן חותכים את החלקים השונים למידה, ומצפים את הדפנות (קנטים) במלמין בצבע מתאים.

כיוון שמדובר בהדבקה ובחיתוך לפי הזמנה, הנגר מחייב לפי לוח שלם גם אם השתמשנו בחלק קטן ממנו בלבד. חברתנו אדריכלית הפנים ביקשה ראש מיטה גדול במיוחד. עמדתי על הראש כדי לסדר את כל הנראה לעין על לוח אחד, מה שחייב הדבקה של 2 לוחות פורמייקה איכותיים ושימוש בשני הצדדים לסירוגין כלוח הנראה לעין, ויתור על לוח הצד הצמוד לקיר, וסידור החלקים לחיתוך באופן לא שגרתי שחייב נוכחותי בנגריה. כל החלקים במידות שניתן להוביל במכוניתנו המשפחתית.

הלוחות חוברו למיטה בעזרת זויתני מתכת, עליהם יונח המזרן כדי שיהיו סמויים:

חזיתות המגירות חוברו בברגים מתוך המגירה החוצה, והנה כל העסק מינוס ראש המיטה שחיכה לבני שיחזור הביתה ויסייע לסחוב אותו מהאוטו:

כמה ברגים לקיר להרכבת התושבות:

כמה ברגים מדויקים לגב ראש המיטה, והנה העסק מוגמר לאחר התליה:

ועכשיו מחכה החדר לגבירת הבית שתחזור ממסעותיה לכנסים אקדמיים ברחבי הגלובוס, ותדאג לשטיח ולתמונות כטעמה הטוב.

לתוכן זה נכתבו 10 תגובות

  • שלום יעקב,
    אני חושב לבנות 2 מיטות בסגנון של המיטה שבנית כאן.
    יש לי מספר שאלות בתור התחלה:
    א. אם החלק הפנימי מחופה לחלוטין, לשם מה צריך לצבוע ולשייף אותו?

    ב. לא צויין במאמר – מה עלות (מוערכת) של החומר לחלק הפנימי של המיטה?

    ג. למה החלק החיצוני עלה כל כך יקר? בגלל הציפוי פורמייקה?
    אני מתכנן לרפד את החלק החיצוני, אז איזה עץ כדאי לי לבחור במקום הפורמייקה אצלך?

    תודה רבה

    • יעקב גילת

      שלום,

      החלק הפנימי שויף כדי להמנע מ”קוצים”, אם מישהו ירים פעם את המזרן ויעביר את היד. השיוף רצוי לטעמי מכיוון שמדובר בחומר גלם זול, המגיע לא מוקצע.

      הלכה – בגלל שאני פדנט. בסיס מיטה כזה שתקנה בחנות יהיה בדרך כלל ללא לכה.

      החומר לחלק הפנימי של המיטה עלה כ- 200 ש”ח, ככתוב במאמר, איני זוכר האם סכום זה כולל את הלכה שמחירה כ- 60-70 ש”ח, או לא. מכל מקום אלו קורות אורן פשוטות וזולות מהסוג המשמש לפרגולות, ותוכל לבדוק מחירים בכל מחסן עצים.

      החלק החיצוני (הלוחות הגלויים) היה אכן יקר, בגלל טעמו של בני. בחרנו לוח פורמייקה מסוים מתוך קטלוג של חברתנו אדריכלית הפנים, וזה מה שבוצע. בסיס ההשוואה היה מיטה קנויה, ואם כי בסיס מיטה בלבד היה עולה נניח 300 ש”ח, הרי מיטה מלאה עם מגירות ועם ראש ודפנות, היתה עולה כמה אלפים. השקענו גם במזרן איכותי, שדרך אגב היה עבה מאוד ובהתאם חישבנו את גובה המיטה.

      לגבי ראש מיטה מרופד, גגל “ראש מיטה מרופד עשה זאת בעצמך”. יש כמה דוגמאות יפות וביניהן:
      http://xnet.ynet.co.il/diy/articles/0,14712,L-3096980,00.html
      את החלקים לריפוד הייתי עושה מסנדביץ’, פלטה עולה החל מכ- 200 ש”ח.

  • הי,
    כל הכבוד!

    מחפש בנרות את התותב שהשתמשת בו.
    ראיתי באינטרנט שזה נקרא אום אינסרט. לא מצאתי כזה באף חנות.
    איפה משיגים כאלה?

    תודה רבה

    • יעקב גילת

      אפשר להשיג ב”יעד פירזול” ברחוב קיבוץ גלויות בתל אביב, ב”אחים ביטר” ברח’ אלנבי, ובעוד כמה מקומות. ל”יעד פירזול” יש גם סניפים במקומות אחרים בארץ.
      יש כמה סוגים של רגלית מתכווננת, ובהתאם כמה סוגים של תותבים. זה שבצילום נכנס בהברגה עם מפתח אלן, בפרויקט אחר השתמשתי בתותב שנכנס בנעיצה.
      שאל בחנות מה קוטר הקדח שצריך לקדוח, ודאג לראש מקדח בקוטר המדויק המתאים.
      רגלית ותותב עולים כמה שקלים ספורים ליחידה, ראש מקדח 7 מ”מ ספירלי רגיל עלה גם הוא סכום דומה.
      יש גם מערכות יקרות יותר ובקוטר גדול יותר, זו הספיקה לצרכי.
      בהצלחה, יעקב

  • שלום יעקב,
    תודה רבה על המדריך המצוין!
    נתת לי את הפוש האחרון שהייתי צריך כדי לבנות לנו מיטה כדי שנפסיק כבר לישון על הרצפה :)
    הלכתי וקניתי את העץ והרגליות, וכל ההרכבה היתה מאוד פשוטה.
    קינחתי עם רגלים מעץ שדר (birch) שבמקרה היה לנו בבית.
    תודה תודה

  • השבוע בנינו בסיס מיטה בגודל 2*2 דומה למתואר כאן. השתמשנו ב-7 רגליים בגודל 10*10 והמיטה יציבה מאד. קבלנו המלצה לחיזוק (במידה וצריך) לחבר בין הרגל לבסיס בזויות מתכת של 90 מעלות שימנע תזוזה של המיטה. עכשיו אנחנו בשלב המגירות והתוספות. חוויה נחמדה, תהנו

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן