נתחיל מהפאנץ’-ליין – סלסלת חציר, Hay Basket (או גם Hay Box, ובספרדית – Cocina Bruja), היא אחת הפתרונות הפשוטים ביותר להפחתת הצריכה של דלקים פוסיליים במטבח, שיכולה להיות חלק בכל מטבח. אנחנו פשוט לא מאמינים שחיינו בלעדיה כל כך הרבה שנים!
נתחיל מהפאנץ’-ליין – סלסלת חציר, Hay Basket (או גם Hay Box, ובספרדית – Cocina Bruja), היא אחת הפתרונות הפשוטים ביותר להפחתת הצריכה של דלקים פוסיליים במטבח, שיכולה להיות חלק בכל מטבח. אנחנו פשוט לא מאמינים שחיינו בלעדיה כל כך הרבה שנים!
סלסלת החציר בנויה משני רכיבים עיקריים – קופסא וחומר מבודד.
בתוך הקופסא (סלסלת קש, קופסא מעץ, גזע עץ, אדמה) מניחים את החומר המבודד (חציר, עיתונים, בדים), עם שקע לסיר, והמכסה יכול להיות שמיכה או עוד מאותו חומר מבודד. הגמישות מאוד גדולה מבחינת חומרים, ואותו חציר/עיתונים יכול להחזיק להמון זמן.
למשל:

בתוך צידנית, עם נייר גרוס

משוכלל, עם מקום לשלושה סירים

או אפילו מתחת לאדמה
השימוש
השימוש בה הוא פשוט, מחמים את הסיר על הכיריים / רוקט סטוב / תנור סולארי, וכשהטמפרטורה בסיר מגיעה לרמה הרצויה מעבירים את הסיר לסלסילת החציר, ומכסים היטב.
כל דבר שמצריך בישול על אש קטנה, אחרי רתיחה מועבר מיד לסלסילת החציר שלנו. גם מאכלים שאנחנו מעדיפים לא להרתיח מועברים לסלסלה אחרי שהגיעו לטמפרטורה הרצויה על הגז. העיקרון הוא פשוט, כמו צידנית, הבידוד שומר על החום בפנים ואיבוד החום הוא מינימאלי. כבר קרה לנו ששכחנו סירים ליותר מיום, והם עדיין היו מאוד חמים, ובמקרה אחד אפילו אי אפשר היה להוציא את הסיר בלי מגבת לאחיזה. זה לא לוקח יותר זמן לבשל מאשר על הכיריים, אבל מאפשר לעשות בישול איטי כשרוצים לשמור על נוטריינטים, או על השבת(!) המזון לא נשרף ולא צריך שום בקרה – “לשים ולשכוח”.
בניסוי קטן שעשינו כשרק התחלנו להשתמש בסלסלה, העמדנו שני סירים זהים עם תה רותח (90 מעלות), שאחד עבר ישירות מהגז לסלסלה והשני נשאר בחוץ. אחרי חצי שעה מדדנו את הטמפרטורה על מנת להשוות את איבוד החום. הטמפרטורה בסיר שהיה בסלסלה ירדה בפחות מ5 מעלות, בעוד שבסיר שעמד בחוץ ירדה ב50 מעלות!
כך הכנו את סלסילת החציר שלנו
הקופסא שלנו היא עציץ חרס גדול שקיבלנו במתנה. בתחתית הנחנו עיתונים (לבידוד נוסף, אם כי נראה שזה מיותר). אז מלאנו בחציר, דחסנו ויצרנו חור לסיר. כמכסה, אנחנו משתמשים בשמיכת צמר.
וזו הסלסלה של חברינו טס ושקד- ארגז קרטון, חציר וערמת עיתונים בתור מכסה.
טיפים אחרונים לסיום
אחרי כמה שימושים בהם המטבח שלנו נראה קצת כמו אורוות סוסים, הנחנו בד שיחצוץ בין החציר והסיר באופן קבוע, כך שהחציר לא נדבק יותר לסיר והמטבח הרבה יותר נקי.
אל תפתחו את המכסה של הסיר רגע לפני ההכנסה לסלסה, כי איבוד האדים יפגע בבישול האיטי. כשאנחנו מציצים אנחנו עושים את זה כמה דקות לפני ההורדה מהגז.
אנחנו התאהבנו, מה איתכם?
אכן, מניסיון אני יכולה להעיד שגם הגרסה המאד פרימיטיבית – לכבות את האש אחרי בערך מחצית זמן הבישול (או פחות) – עובדת מצוין. עובד גם לבישולים קצרים כמו פסטה, אורז, פתיתים ועוד. ראיתי ממש הפחתה בחשבון הגז אחרי שהתחלתי לעשות זאת.
מדהים!!!! הכרתי את המקור במשנה ובגמרא- ועדיין- לא חשבתי ליישם את זה-
בשביל זה צריך שגרירים יצירתיים בניו-זילנד:)
איזה יופי, הולכת לנסות….
לסבתא שלי היתה מעין שמיכת פוך תפורה ככיסוי לסיר, ולא הבנתי למה היא מלבישה את הסירים שלה…(הנחתי שזה איזה חריגה פרסית קלה…) יש לי אותם עדיין- זה נראה לך תחליף לקופסא עם נייר גרוס? או שאת הסיר הלבוש לשים בעוד כלי גדול יותר??
אגב, שאריות בדים יכולות להיות תחליף אסטתי ונוח יותר מחציר, לא?
תודה תודה…
אסתר, נהדר שיש לך את השמיכות
כל העניין הוא בידוד – השמיכות של סבתא שלך בטוח יעשו עבודה טובה. אם יש עוד בידוד מלמטה, מצויין.
את יכולה להשוות ולבדוק לכמה זמן החום מחזיק. ובמידת הצורך להוסיף עוד בידוד.
בעניין החציר זה כבר עניין של טעם, בעיניי החציר הוא מאוד חינני :) שאריות בדים יהיו תחליף בתנאי שיש מספיק אויר כלוא בניהן – אולי צריך יהיה לאוורר אותן מידי כמה שימושים.
בשמחה רבה.