מתכון להכנת סבון שמן זית טבעי

גוף בריא

החודש החלטתי לחזור למדריך שכתבתי לפני שנתיים בערך, כשעבדתי במרכז צמחי המרפא ב”חווה ואדם”. במרכז עסקנו בהנגשת הנושא של צמחי מרפא לכל אדם, מתוך הבנה שצמחי מרפא, כמו מזון, יכולים לגדול ליד הבית והרקיחה וההכנה שלהם מהנה ופשוטה, ממש כמו בישול.

החודש החלטתי לחזור למדריך שכתבתי לפני שנתיים בערך, כשעבדתי במרכז צמחי המרפא ב”חווה ואדם“. במרכז עסקנו בהנגשת הנושא של צמחי מרפא לכל אדם, מתוך הבנה שצמחי מרפא, כמו מזון, יכולים לגדול ליד הבית והרקיחה וההכנה שלהם מהנה ופשוטה, ממש כמו בישול.
תהנו!

סבון טבעי קשה מורכב מבסיס שומני טבעי (מן הצומח או מן החי) ובסיס מימי, כשהחיבור ביניהם נעשה ע”י סודה כאוסטית, אשר מתפרקת ומתנדפת בתהליך יצירת הסבון. ניתן לייצר סבון טבעי נוזלי מאשלגן כאוסטי, שהוא יותר בריא לאדמה עם המים האפורים שלנו, אבל במדריך זה לא נתעסק בסבון על בסיס אשלגן, אלא על הסבון הנפוץ יותר, על בסיס נתרן (סודה כאוסטית, NaOH)

פעם, היו משתמשים באפר של עצים במקום סודה כאוסטית (מה שהיה בעצם אשלגן כאוסטי, שזה הרבה יותר טוב! אבל) והיה נדרש ידע מיוחד לגבי אילו צמחים מסוימים טובים למטרה זו ואיך לבצע את התהליך של המסת האפר. מאז המצאת הסודה הכאוסטית הידע והמיומנות הזו הלכו ונעלמו…

בניגוד למתכונים של תכשירים אחרים (כמו משחה או קרם) אשר הם גמישים יותר וניתנים לאלתור ומשחק – בהכנת סבון יש להישאר נאמנים למתכון המדויק, ולהשתדל להיות מדויקים במדידת החומרים ובתהליך ההכנה.

אם ברצוננו “להמציא” מתכון – יש ברחבי אינטרנט אתרים של חישובי סודה כאוסטיק (lye calculators), על פי הסוגים והכמויות של השמנים והחמאות איתם נרצה לעבוד. על תהליך ה”סבוניפיקציה” אתם מוזמנים לקרוא כאן.

כללי זהירות חשובים

  • יש לעבוד עם כפפות ומשקפי מגן.
  • יש לעבוד רק עם כלים מזכוכית או נירוסטה.

שימו לב לחומרים

  • 1 ליטר שמן זית. ניתן להשתמש בשמן זית אשר הושרו בו צמחי מרפא וסונן מבעוד מועד.
  • 127 גר’ סודה כאוסטית
  • 380 גר’ מים מזוקקים
  • 20 מ”ל שמנים אתרים לפי בחירה
  • 2 כפות סה”כ של תוספות – יפורט בהמשך.

גם שימו לב לציוד (מופיע ברשימה למעלה).

אז מתחילים…

  • התמיסה המימית

    התמיסה המימית

    נתחיל עם הכנת הבסיס המימי: נוסיף את הסודה הכאוסטית למים, לאט לאט. יש לשים לב לעשות את השלב הזה בחדר מאוד מאוורר, או בחוץ (עדיף). אין להתקרב עם הפנים מעל הקערה – שאיפה של האדים מסוכנת.

  • ניתן לסודה להתמוסס. הנוזל בשלב זה יתחמם לטמפ’ מאוד גבוהה- בין 80 ל- 90 מעלות צלזיוס. ניתן לנוזל להתקרר עד  שיגיע לאזור ה-45 מעלות.
  • נחמם את השמן לטמפ’ של 45 מעלות. חשוב מאוד לשים לב שהטמפ’ של שני הבסיסים יהיו זהות (הבדל של עד 5 מעלות יהיה בסדר).
  • נוסיף באיטיות את המים לשמן תוך כדי בחישה.
  • לאחר שהוספנו את כל המים, נערבב עם המערבל הידני כמס’ דקות.

    מערבל ידני

    נערבב עם המערבל הידני כמס’ דקות

  • עכשיו זה הזמן להוסיף את כל התוספות (יפורטו בהמשך) ואת השמנים האתריים.
  • ניצוק את התערובת לתבנית. מומלץ להשתמש בתבנית מסיליקון, ממנה ניתן לחלץ בקלות את הסבון לאחר שהוא מתקשה. אם משתמשים בתבנית רגילה יש לשים נייר פרגמנט על מנת למנוע הידבקות.
  • לאחר שלושה ימים ניתן להוציא את הסבון מהתבנית ולחתוך אותו במידת הצורך.
  • ניתן לסבון “לשבת” במשך חודש לפחות לפני השימוש, במקום קריר ומוצל.

סבונים שוכבים ומתקשים

תוספות מומלצות

  • ניתן להוסיף זרעי פשתן, שיבולת שועל, וקינמון לקבלת סבון “פילינג”.
  • דבש
  • פרחי לבנדר לקישוט.

אז בהצלחה!

לתוכן זה נכתבו 59 תגובות

  • תודה על ההסבר המפורט :)
    התוספות לסבון צריכות להיות יבשות או שאפשא להוסיף מרכיבים טריים? כמו פרחי לבנדר או קליפת לימון מגורדת, הם צריכים להיות יבשים או שאפשר להוסיף אותם טריים?
    תודה

  • הי, האם אפשר לקבל הסבר על אחוזי השומן המוקשה שצריך להכניס לסבון כמו חמאת דקלים, חמאת שיאה, חמאת קוקוס, למה וכמה?
    כ”כ אני מבינה שחמאת דקלים היא תוצר של השמדת יערות הגשם ונטיעת עצי דקל לתעשייה כ”כ ניצול עובדים, האם ייצור כל החמאות המוקשות גורר בעיות דומות? עם איזה שומן מוקשה אם כך אפשר להשתמש?
    האם שימוש באחוזים מסויימים של בשמן קנולה, שמן סויה, שמן חמניות, שמן תירס שהוא יחסית זול הוא אפשרי?
    ולבסוף – האם זה משמעותי להשתמש בשמן זית?? או שאפשר להשתמש בשמנים יותר זולים?

  • הילה אור שישו דיפורטו |

    מעוניינת לדעת באם ההמסה של הסודה קאוסטית היא במים חמים או קרים ?

    • איתם נטורופת והרבליט |

      המים הינם קרים , מיותר מים חמים היות והסודה מחמת את במים עד כמעט רתיחה .

  • שלום

    תודה לכותבים על המאמר המושקע.
    אני רוצה להכין סבון על פי המתכון הזה אך ברצוני
    לשלב בו גם חמאת שיאה.
    האם ניתן להשתמש במתכון כמו שהוא או שצריך להתאים
    את הכמויות בגלל הוספת החמאה?
    כמו כן אשמח למתכונים יעודיים לסבונים “מיוחדים” כמו למשל
    עם חימר ירוק או עם חמאת קקאו, יש ברשת הרבה מתכונים
    אני אשמח לקבל לינקים כאלו שנבדקו והם מוצלחים.

    תודה

  • כיצד יש לחמם את השמנים? יש שיטת סיר כפול, שלאהצלחתי להבין עד הסוף כיצד לעשות זאת?
    תודהפ

  • שלום רב!

    קראתי את התגובות והתשובות שלכם – הדס ואסף, ואני מלאת הערכה אליכם כחוקרים.
    עלה לי רעיון. אני מקוה שתוכלו לגלגלו ולהעבירו הלאה לגורמים מתאימים ואולי הוא יתגשם. גם אם ניראה לכם שיש מכשולים בלתי עבירים, אני מאמינה שאלהים ייתן לאדם הנכון דרך להתגבר על מה שניראה כרגע בלתי אפשרי.
    הרעיון הוא:
    קפסולות סודה כאוסטית לסבונים בהכנה ביתית.
    הקפסולות עשויות מחומר מסיס במים שלא יפריע לתגובה של המים והסודה כאוסטית.
    לא תהיה בעייה לנגוע בקפסולות האלה בידיים. (אך כמובן שאין לוותר על כפפות ומשקפי מגן ושאר כללי בטיחות).
    כמות בקפסולה: 10 גרם ו/או 5 גרם. לגבי הבעייה של אם צריך למשל 228 גרם ולא 225, אז שמי שממציא יפתור גם את הבעיה הזאת. צריך לעשות סטטיסטיקה על הכנות סבונים ולבדוק עוד דברים כדי להגיע למסקנה האם גם כדאי לצרף קפסולות של 1 גרם.
    צורת הקפסולה וצבעה – כמובן לא כקפסולה של תרופה, כדי למנוע בליעה חס וחלילה, ובעלת צבעים יותר דוחים כמו חום-ירוק-חאקי ועוד. את זה גם צריך לבדוק.

    יש ייתרון רב בקפסולות שכאלה. אחד היתרונות הוא שלא משנה אם הוספנו את הקפסולות למים או שמנו את הקפסולות בכלי ואז שפכנו מים (דבר שאסור לעשות עם סודה כאוסטית אחרת זה יגרום לפיצוץ ולסיכון), אז אין בעייה.
    עובי הציפוי של הקפסולה יקבע כמה זמן מאז הכנסת הקפסולה למים הציפוי יתמוסס והסודה הכאוסטית תבוא במגע עם מים, וזה כמובן יאפשר לנו מספיק זמן כדי לצאת מהחדר ולחזור רק כאשר החומר מוכן להמשך עבודה.

    הייתרון הגדול ביותר הוא הוספת בטיחות בנוסף לכללי הבטיחות הקיימים. התעסקות עם סודה כאוסטית היא דבר מסוכן מאוד.

    בתודה ובברכה, מריאל

    • שלום ,
      הרעיון לקפסולות במשקלים קבועים מגביל את המשתמש .
      ניתן ליצר סבונים ממגוון ענק של שמנים , בוריאציות שונות תוך שינויים ביחסים שבין השמנים השונים . לשם כך יש צורך בדיוק במשקל המים והסודה . לכן יש לדייק בכמות המים והסודה . קפיצות של 5 ג”ר או 10 ג”ר מגבילות מאוד ובנוסף , ציפוי הקפסולות מכניס חומר זר לעיסת הסבון שאיננו יודעים כיצד ישפיע על תהליך הסיבון .
      לפיכך , המשיכי להשתמש בזהירות בגרגרי הסודה תוך הקפדה על המשקל המדויק .

    • היי, מריאל.
      הרעיון שלך הוא רעיון מעולה.
      לגבי הכמות בקפסולות, אניניודעת שכדאי שיהיההקצת פחות סודה במתכון (5-10%), כטווח ביטחון לסיבון ולשימון הסבון. כך שגם אם צריך 228 גר סודה במתכון, יהיההנגון ונבון להשתמש ב 225 גר בלבד.

  • יופי של מתכון. אבל חברה הגיע הזמן לתקן את השטות הזאת של להוסיף את המים אל תוך הסודה הקאוסטית! זה מוביל לפיצוץ!!!

  • אלכסנדרה |

    שלום לכולם, אני מקוה שהדף הזה עדיין פעיל :)
    אתמול הכנתי לראשונה סבון טבעי באמצעות הערכה של “מיכל סבון טבעי”, ורצת הטריד אותי שהתהליך כרוך בסכנה ושהסבון מכיל רכיבים מסוכנים.
    אני כבר עברתי לשמפו על בסיס סודה לשתיה ולמרכך על בסיס חומץ תפוחים. אין לי בעיה שזה לא מקציף.
    קראתי את הכתבה ואת כל התגובות, והבנתי שני דברים שמעלים שתי שאלות בהתאם:
    1. תפקיד הסודה הקאוסטית הינו לקשור את המים לשמנים – אם כך, מדוע לא ניתן להשתמש בלציטין?
    2. בעבר השתמשו באפר ליצירת סבון – אם כך, מה מונע בעדי מלהשתמש בשרף לבונה, שנקרא גם Gomme arabique או “מסטיק ערבי” או “מסטיק תימני”, המשמש גם כתבלין וגם ולמרפא.
    בברכה,
    אלכסנדרה

    • הי אלכסנדרה,
      1. לציטין, כמיטב הבנתי, אינו קושר מים ושומן, אלא מסיס בהם (בשניהם) – מתחלב. תחליב הוא תערובת אחידה של שני חומרים שלא מתערבבים בדרך כלל, אך הקשרים הם קשרים חלשים. על מנת לנקות לכלוך שומני, יש להעזר במולקולה חזקה. מולקולת הסבון (הסודה הקאוסטית היא רק חלק קטן מהמולקולה) עושה זאת. בכל מקרה, עשיתי חיפוש קצת באינטרנט, ולא מצאתי עדיות לכך שניתן להחליף את ההידרוקסיד (אשלגן/ נתרן קאוסטי) בלציטין.

      2. השימוש באפר ביצירת סבון (אפר מכיל אשלגן כאוסטי), נזנח לפני 230 שנים, לאחר שהתגלה תהליך ייצור פשוט ויעיל של סודה כאוסטית, והיה אפשר לוותר על איסוף אפר מייגע. בעבר סבון מסחרי היה זמין בכמויות קטנות. לאחר כניסת הסודה הקאוסטית למשחק, התייעלה תעשיית הסבון, והאפר – אשלגן קאוסטי – נזנח כאמור. התהליך לייצור סבון מאפר הוא לא פשוט ונתון לתקלות רבות, ובכל מקרה, מכינים מהאפר תמיסת אשלגן כאוסטי, שבשלב הפעיל שלה היא מסוכנת לא פחות מתמיסת הסודה הקאוסטית.
      מקווה שעזרתי.
      אסף.

      • אלכסנדרה |

        הי אסף, תודה רבה על התשובות.
        אם יש פתרון אחר להכנת סבון, אפילו נוזלי, אשמח לשמוע

      • היי אלכסנדרה, התגובה שלי מאוחרת, אבל אני מקווה שתוכלי לראות אותה.
        הדרך להכין כיום סבון היא רק עם סודה קאוסטית או אשלגן קאוסטי. כל סבון, טבעי ככל שיהיה, מכיל אותו. המוצר שנקרא ‘אל סבון’ אומנם לא מכיל את אף אחד משניהם, אבל מכיל SLS, שהוא חומר הרבה יותר רעיל ומסוכן לגוף. אפשר למצוא בחנויות יצירה פתיתי סבון מוכנים שאפשר להמיס ולעבוד איתם, אבל הבעיה היא שקשה למצוא פתיתים מאיכות טובה ומחומרים טבעיים ובריאים.
        אם מדייקים בכמויות של הסודה הקאוסטית והשמן, לאחר תקופת ה’הבשלה’ של הסבון לא נשארות עקבות של סודה קאוסטית בכלל, אני מכינה סבון במקצועי ואני תמיד בודקת את החומציות של הסבונים שלי לפני השימוש כדי לוודא שלא נשארה סודה קאוסטית חופשית בסבון. ברוב המתכונים לסבון יש אפילו כמה אחוזים יותר של שמן כדי לוודא שלא נשארה סודה קאוסטית מיותרת.
        מבחינת התוצר הסופי אין שום השפעה או תופעת לוואי של הסודה הקאוסטית על הגוף.

      • אני מעוניין לעשות סבון רוסי עממי חום שרשום עליו 72 ٪ סבון מאוד פופולרי ברוסיה פשוט וזול משהו מכיר ? או מסוגל להכין בכמויות מסחריות

  • שלום
    רציתי לשאול , מאיפה ניתן לרכוש סודה קאוסטית לסבון ?
    מה שמוכרים בחנויות זה הכל לא 100% סודה כאוסטית . המקסימום שראיתי זה בהום סנטר וזה היה 99% .
    האם זה גם בסדר לרקיחת סבון בבית ?
    במידה ולא , היכן ניתן לרכוש ?

    טל

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן