למה לא?

משחת השיניים הראשונה הינה מהמאה ה-4 לפנה”ס ולמעשה היא היתה אבקה – תערובת של מלח, פלפל שחור, עלי נענע ופרחי אירוס. החל מהמאה ה-19 החל שימוש רווח במשחות שיניים ואז הן הכילו בעיקר גיר ומלח – חומרים פשוטים וזמינים. המעבר ממשחה ביתית ופשוטה למשחה תעשיתיית ומורכבת החל עם הוספת הפלאוריד וכאשר קולגייט ייצרו את המשחה בשפופרת (המצאה גאונית – תמיד בסוף השימוש נשארת בה משחה עקשנית שאי אפשר להוציא החוצה וגם בשפופרת עצמה אי אפשר לעשות שימוש חוזר). מאז נוספו למשחת השיניים רכיבים מסתוריים רבים והשפופרת ביססה לה מגורי קבע ליד הכיור.

לשם מה כל זה? אנחנו משתמשים במשחה כדי להגן על השיניים, ולכן אולי כדאי לחשוב על שלב אחד מוקדם יותר – מאכלים חומציים כמו משקאות מוגזים, מיצי פירות, קטשופ, רוטב לסלט ופירות הדר גורמים לשחיקה של אמייל השן ודווקא אז עדיף רק לשטוף את הפה. בכל זאת, אנחנו ילדים טובים ומצחצחים בוקר וערב – אבל מה יש בה בכלל שהופך אותה לכה קסומה?

בפועל רשימת המרכיבים מכילה חומרים רבים ששנויים במחלוקת במקרה הטוב והוכחו כרעילים עבורנו במקרה הגרוע, ויש תחושה שהיא מושפעת משיקולים כספיים יותר מכל דבר אחר. החל מפלאוריד, רכיב הפלא נוגד העששת, שעלול להזיק לעצמות (שן היא לא סוג של עצם?), לרקמות חיבור ולמערכת העצבים וזו הסיבה לכך שאסור לבלוע אותו, וכלה בקצף שכל כך מקושר אצלנו לניקיון והגיינה, ונוצר תודות להמצאות Sodium Lauryl Sulfate או SLS – חומר ניקוי אפקטיבי שעלול לגרום לאפטות ולשנות את תפיסת הטעם.

לשם האיזון נאמר שיש מחלוקת לגבי רעילותם של החומרים הללו כאשר הם מצויים במינון נמוך, אך אף אחד לא מזכיר מה קורה כשהם נשטפים לביוב, ומשם מחלחלים אל מי התהום שלנו ומצטברים שם או לחילופין מסוננים למים מושבים איתם משקים ירקות שאנחנו אוכלים אחר כך…

לסיכום – זיהמנו בעת ייצור המשחה, חשפנו את עצמנו לחומרים לא בטוחים ואז ירקנו כימיקלים למי התהום שלנו… אפרופו לירוק לבאר ממנה אנחנו שותים…

מה כן?

קונים משכן!

מוצרים רבים מתהדרים בכך שהם “טבעיים”, לכן ההמלצה שלנו, גם במקרה הזה, היא לקנות מאנשים שמכירים. יש חברות בינלאומיות טובות ומבוססות שחיפוש קליל באינטרנט יוביל אליהן אך המוצרים שלהן מגיעים מהקצה השני של העולם. בארץ אפשר למצוא מרקחות נהדרות בייצור מקומי ואוהב כמו אלה של ‘מסיק’, גליה קרפול או אורית ברוך מאמירים. מכינים בעצמכם, יש לכם ניסיון עם משחת שיניים מקומית טובה? המליצו לכולנו.

למען האמת, הכנת משחת שיניים בבית היא כל כך פשוטה, שאפשר לדלג על השלב הזה ולעבור לייצור עצמי. המשיכו לקרוא וגלו איך.

מכינים לבד!

מתכון בסיסי לאבקה לצחצוח שיניים
יוצרים תערובת של כמה מהשמנים האתריים הבאים:
להלבנה – לימון
לחניכיים – ציפורן, ערער, מרווה, מרווה בהירה
לריח פה – נענע.
טובלים מברשת שיניים באבקת חוואר (חוואר הוא סלע המצוי בכמה אזורים בארץ, למשל באזור נחל חווארים) ומטפטפים עליה 1-2 טיפות מתערובת השמנים.
(תודה לעידית חן על ההמלצות לשמנים)

מתכון בסיסי למשחת שיניים
אם אתם מעדיפים מרקם משחתי, אפשר לערבב את החוואר והשמנים האתריים מראש ולהוסיף להם שמן שומשום עד לקבלת המרקם הרצוי.

גיוונים
לתערובת הבסיסית אפשר להוסיף:
מרווה מיובשת וטחונה
נענע מיובשת וטחונה
קליפת פרי הדר (רצוי מפרי אורגני) מיובשת וטחונה
אבץ
מלח
סודה לשתיה (סודה עלולה לפגוע באמייל של השן ועל כן לא מומלץ להוסיף אותה במינון ובתדירות גבוהים).

אם רגילים לטעמן המתוק של המשחות הקנויות או מכינים משחה עבור ילדים, אפשר להוסיף לה גם עלי סטיויה טחונים, אך המלצתנו היא לתת הזדמנות למשחה “המלחית” במשך מספר ימים לפני שמוסיפים סטיויה. מתרגלים לטעם במהירות ואחר כך קשה לחזור לטעם המתקתק של המשחות הרגילות.

בוטל הכסף!

מטרת צחצוח השיניים היא לסלק שאריות מזון שהצטברו בין השיניים, ועל כן פעולת הצחצוח עצמה היא שחשובה. אם מצחצחים היטב עם מברשת שיניים רכה (כדי לא לפגוע באמייל) ומים בלבד, ומקדישים לצחצוח מספיק זמן (כ-2 דקות), זה בהחלט אמור להספיק, בהנחה שחלל הפה בריא.

נוסף על הצחצוח כדאי להשתמש בחוט דנטלי, ומדי פעם גם לשטוף במי מלח – רופא שיניים ותיק הודה בפנינו כי יעילותם של מי מלח שקולה לזו של מי פה קנויים. לתוספת טעם ורענון, לעסו קליפת הדרים, עלה מרווה או נענע.

אפשר גם ללעוס גבעול של שוש קירח (“ליקוריץ”), הגדל בשפלת החוף ובגולן. לאחר שלועסים מעט את הקצה, הוא מתרכך ואז הסיבים משמשים מברשת שיניים ומשחה כאחד.

איך מצחצחים שיניים בחברות מסורתיות בעולם?
כתבנו לענייני חוץ, מאור, חזר לאחרונה משליחות מיוחדת של מדור “יוצאים מהסופר” בחצי היבשת ההודית והוא מדווח כי בכפרים מצחצחים שיניים עם ענפי עץ הנים (אזדרכת הודית). הוא ניסה והיה מרוצה ואף הביא עמו ענף נים לארץ. אם אתם יודעים היכן יש עצי נים בארץ, נשמח אם תשתפו. מאור מזהיר לא לנסות את זה בבית עם האזדרכת המצויה בארץ, שכן היא רעילה.

מחפשים קיסם טבעי?
קוצי האשחר הארצישראלי, הנפוץ מאד בארץ, אידאליים למטרה זו. ואם כבר הזכרנו את האשחר, נשתף אתכם שהקוצים שלו מצויינים גם כ’סיכת שדה’ – למשל להידוק בגד שנקרע. והפירות… האשחר מניב פרי באביב והפירות מתוקים וטעימים מאד וגם צובעים את הפה!

זה רק רעיון אחד, אנחנו מזמינות אתכם לשתף את כולנו בעוד רעיונות לדרכים חלופיות, למוצרים אחרים, לצריכה מקומית. ביחד, כקהילה, נוכל לומר לסופר שלום!

מה קורה פה?

בעץבעיר יש לנו בועה חמימה, אבל כשיוצאים החוצה וחוזרים הביתה, עלול להיות קשה לשנות לבד. אנחנו מבינים שהכסף שלנו מזיז דברים בעולם, אבל איך מתחילים?

כל שבוע נפרסם כאן, בפייסבוק ובאימייל מידע על מוצר אחד הנבחר מסל הקניות הסטנדרטי. נשאל האם אנחנו בכלל צריכים אותו, נגלה איך אפשר להכינו בעצמנו, איפה אפשר לקנותו מעסק מקומי, או למה עדיף בלעדיו… הקמפיין נועד גם לשתף במידע ובעיקר ליצור קהילה תומכת שבעזרתה בסוף השנה לא ניכנס לסופר יותר.

למה אנחנו יוצאים מהסופר?

כסף מזיז דברים בעולם, בואו נשים אותו איפה שאנחנו באמת רוצים אותו. כשאנחנו קונים בסופר אנחנו מעודדים מקום די מדכא – חסר אור יום ואוויר, חסר יצירתיות ושמחה, נראה בדיוק כמו הסופר השכן, לא פלא שהקופאית עצובה.

הסופר כמו שאנחנו מכירים אותו היום מכוון כדי לגרום לנו לקנות כמה שיותר! לא משנה האם זה בריא לנו, האם זה מזיק לנו, האם יש צורך אמיתי בזה, איך ייצרו את זה ואיפה, ובעיקר זה לא האיכות שחשובה אלא הכמות…

הכסף הולך לתאגיד, לא ידוע לנו מהם תנאי העובדים, לאן בדיוק הכסף מגיע, מהיכן המוצרים מגיעים – הם לא מכירים אותי ולא אכפת להם ממני, אין להם קשר אישי איתי.

לצאת מהסופר זה גם להפסיק לקנות את ההבטחות שהוא מייצג: מהר, בזול, יותר!
גם אם תקנו מוצר זהה רק ממכר, שנמצא בקהילה, הכסף יישאר בקהילה ותהיה השפעה על מה שקורה איתו, כי עם בעל המכולת שלך יש דו-שיח, קשר.

העולם שאנחנו יוצרות (יחד עם המון-המון אנשים בכל העולם כרגע) הוא עולם שפועל מהלב. מה מרגיש יותר נכון? מה באמת עובד בשבילי ובשביל הסביבה, בכל הרמות. וגם מהראש – כשמתחילים לפרום את פקעת הצריכה הקפיטליסטית, נדרשת הרבה עבודה של איסוף מידע ותמיכה של קהילה ולשם כך הקמפיין שלנו נוצר.

ככל שנתארגן וניצור לעצמנו פתרונות טובים, ייקל עלינו. גם אחרי עשר שעות עבודה עדיין יש בידינו בחירה – גם הנסיעה לסופר היא תוצאת בחירה, ותקבע אותה נקודת המוצא שלנו – מה אנחנו רוצים? אם נחליט, שאת מעט הפנאי לא נשרוף בסופרמרקט ובמכונית, נתחיל למצוא את החלופות, ובסופו-של-דבר גם ייווצר לנו יותר פנאי.

אז נפגש מחוץ לסופר.

כתיבה: תמיא ואלינה ארביטמן.
עיצוב: אודליה ליפשיץ.
תמיכה נפשית: אלון אלירן.