כל שבוע נפרסם מידע על מוצר אחד הנבחר מסל הקניות הסטנדרטי. נשאל אם אנחנו בכלל צריכים אותו, נגלה איך אפשר להכינו לבד, איפה אפשר לקנותו מעסק מקומי, או למה עדיף בלעדיו… והפעם – משחת שיניים!
למה לא?
משחת השיניים הראשונה הינה מהמאה ה-4 לפנה”ס ולמעשה היא היתה אבקה – תערובת של מלח, פלפל שחור, עלי נענע ופרחי אירוס. החל מהמאה ה-19 החל שימוש רווח במשחות שיניים ואז הן הכילו בעיקר גיר ומלח – חומרים פשוטים וזמינים. המעבר ממשחה ביתית ופשוטה למשחה תעשיתיית ומורכבת החל עם הוספת הפלאוריד וכאשר קולגייט ייצרו את המשחה בשפופרת (המצאה גאונית – תמיד בסוף השימוש נשארת בה משחה עקשנית שאי אפשר להוציא החוצה וגם בשפופרת עצמה אי אפשר לעשות שימוש חוזר). מאז נוספו למשחת השיניים רכיבים מסתוריים רבים והשפופרת ביססה לה מגורי קבע ליד הכיור.
לשם מה כל זה? אנחנו משתמשים במשחה כדי להגן על השיניים, ולכן אולי כדאי לחשוב על שלב אחד מוקדם יותר – מאכלים חומציים כמו משקאות מוגזים, מיצי פירות, קטשופ, רוטב לסלט ופירות הדר גורמים לשחיקה של אמייל השן ודווקא אז עדיף רק לשטוף את הפה. בכל זאת, אנחנו ילדים טובים ומצחצחים בוקר וערב – אבל מה יש בה בכלל שהופך אותה לכה קסומה?
בפועל רשימת המרכיבים מכילה חומרים רבים ששנויים במחלוקת במקרה הטוב והוכחו כרעילים עבורנו במקרה הגרוע, ויש תחושה שהיא מושפעת משיקולים כספיים יותר מכל דבר אחר. החל מפלאוריד, רכיב הפלא נוגד העששת, שעלול להזיק לעצמות (שן היא לא סוג של עצם?), לרקמות חיבור ולמערכת העצבים וזו הסיבה לכך שאסור לבלוע אותו, וכלה בקצף שכל כך מקושר אצלנו לניקיון והגיינה, ונוצר תודות להמצאות Sodium Lauryl Sulfate או SLS – חומר ניקוי אפקטיבי שעלול לגרום לאפטות ולשנות את תפיסת הטעם.
לשם האיזון נאמר שיש מחלוקת לגבי רעילותם של החומרים הללו כאשר הם מצויים במינון נמוך, אך אף אחד לא מזכיר מה קורה כשהם נשטפים לביוב, ומשם מחלחלים אל מי התהום שלנו ומצטברים שם או לחילופין מסוננים למים מושבים איתם משקים ירקות שאנחנו אוכלים אחר כך…
לסיכום – זיהמנו בעת ייצור המשחה, חשפנו את עצמנו לחומרים לא בטוחים ואז ירקנו כימיקלים למי התהום שלנו… אפרופו לירוק לבאר ממנה אנחנו שותים…
מה כן?
קונים משכן!
מוצרים רבים מתהדרים בכך שהם “טבעיים”, לכן ההמלצה שלנו, גם במקרה הזה, היא לקנות מאנשים שמכירים. יש חברות בינלאומיות טובות ומבוססות שחיפוש קליל באינטרנט יוביל אליהן אך המוצרים שלהן מגיעים מהקצה השני של העולם. בארץ אפשר למצוא מרקחות נהדרות בייצור מקומי ואוהב כמו אלה של ‘מסיק’, גליה קרפול או אורית ברוך מאמירים. מכינים בעצמכם, יש לכם ניסיון עם משחת שיניים מקומית טובה? המליצו לכולנו.
למען האמת, הכנת משחת שיניים בבית היא כל כך פשוטה, שאפשר לדלג על השלב הזה ולעבור לייצור עצמי. המשיכו לקרוא וגלו איך.
מכינים לבד!
מתכון בסיסי לאבקה לצחצוח שיניים
יוצרים תערובת של כמה מהשמנים האתריים הבאים:
להלבנה – לימון
לחניכיים – ציפורן, ערער, מרווה, מרווה בהירה
לריח פה – נענע.
טובלים מברשת שיניים באבקת חוואר (חוואר הוא סלע המצוי בכמה אזורים בארץ, למשל באזור נחל חווארים) ומטפטפים עליה 1-2 טיפות מתערובת השמנים.
(תודה לעידית חן על ההמלצות לשמנים)
מתכון בסיסי למשחת שיניים
אם אתם מעדיפים מרקם משחתי, אפשר לערבב את החוואר והשמנים האתריים מראש ולהוסיף להם שמן שומשום עד לקבלת המרקם הרצוי.
גיוונים
לתערובת הבסיסית אפשר להוסיף:
מרווה מיובשת וטחונה
נענע מיובשת וטחונה
קליפת פרי הדר (רצוי מפרי אורגני) מיובשת וטחונה
אבץ
מלח
סודה לשתיה (סודה עלולה לפגוע באמייל של השן ועל כן לא מומלץ להוסיף אותה במינון ובתדירות גבוהים).
אם רגילים לטעמן המתוק של המשחות הקנויות או מכינים משחה עבור ילדים, אפשר להוסיף לה גם עלי סטיויה טחונים, אך המלצתנו היא לתת הזדמנות למשחה “המלחית” במשך מספר ימים לפני שמוסיפים סטיויה. מתרגלים לטעם במהירות ואחר כך קשה לחזור לטעם המתקתק של המשחות הרגילות.
בוטל הכסף!
מטרת צחצוח השיניים היא לסלק שאריות מזון שהצטברו בין השיניים, ועל כן פעולת הצחצוח עצמה היא שחשובה. אם מצחצחים היטב עם מברשת שיניים רכה (כדי לא לפגוע באמייל) ומים בלבד, ומקדישים לצחצוח מספיק זמן (כ-2 דקות), זה בהחלט אמור להספיק, בהנחה שחלל הפה בריא.
נוסף על הצחצוח כדאי להשתמש בחוט דנטלי, ומדי פעם גם לשטוף במי מלח – רופא שיניים ותיק הודה בפנינו כי יעילותם של מי מלח שקולה לזו של מי פה קנויים. לתוספת טעם ורענון, לעסו קליפת הדרים, עלה מרווה או נענע.
אפשר גם ללעוס גבעול של שוש קירח (“ליקוריץ”), הגדל בשפלת החוף ובגולן. לאחר שלועסים מעט את הקצה, הוא מתרכך ואז הסיבים משמשים מברשת שיניים ומשחה כאחד.
איך מצחצחים שיניים בחברות מסורתיות בעולם?
כתבנו לענייני חוץ, מאור, חזר לאחרונה משליחות מיוחדת של מדור “יוצאים מהסופר” בחצי היבשת ההודית והוא מדווח כי בכפרים מצחצחים שיניים עם ענפי עץ הנים (אזדרכת הודית). הוא ניסה והיה מרוצה ואף הביא עמו ענף נים לארץ. אם אתם יודעים היכן יש עצי נים בארץ, נשמח אם תשתפו. מאור מזהיר לא לנסות את זה בבית עם האזדרכת המצויה בארץ, שכן היא רעילה.
מחפשים קיסם טבעי?
קוצי האשחר הארצישראלי, הנפוץ מאד בארץ, אידאליים למטרה זו. ואם כבר הזכרנו את האשחר, נשתף אתכם שהקוצים שלו מצויינים גם כ’סיכת שדה’ – למשל להידוק בגד שנקרע. והפירות… האשחר מניב פרי באביב והפירות מתוקים וטעימים מאד וגם צובעים את הפה!
זה רק רעיון אחד, אנחנו מזמינות אתכם לשתף את כולנו בעוד רעיונות לדרכים חלופיות, למוצרים אחרים, לצריכה מקומית. ביחד, כקהילה, נוכל לומר לסופר שלום!
מה קורה פה?
בעץבעיר יש לנו בועה חמימה, אבל כשיוצאים החוצה וחוזרים הביתה, עלול להיות קשה לשנות לבד. אנחנו מבינים שהכסף שלנו מזיז דברים בעולם, אבל איך מתחילים?
כל שבוע נפרסם כאן, בפייסבוק ובאימייל מידע על מוצר אחד הנבחר מסל הקניות הסטנדרטי. נשאל האם אנחנו בכלל צריכים אותו, נגלה איך אפשר להכינו בעצמנו, איפה אפשר לקנותו מעסק מקומי, או למה עדיף בלעדיו… הקמפיין נועד גם לשתף במידע ובעיקר ליצור קהילה תומכת שבעזרתה בסוף השנה לא ניכנס לסופר יותר.
למה אנחנו יוצאים מהסופר?
כסף מזיז דברים בעולם, בואו נשים אותו איפה שאנחנו באמת רוצים אותו. כשאנחנו קונים בסופר אנחנו מעודדים מקום די מדכא – חסר אור יום ואוויר, חסר יצירתיות ושמחה, נראה בדיוק כמו הסופר השכן, לא פלא שהקופאית עצובה.
הסופר כמו שאנחנו מכירים אותו היום מכוון כדי לגרום לנו לקנות כמה שיותר! לא משנה האם זה בריא לנו, האם זה מזיק לנו, האם יש צורך אמיתי בזה, איך ייצרו את זה ואיפה, ובעיקר זה לא האיכות שחשובה אלא הכמות…
הכסף הולך לתאגיד, לא ידוע לנו מהם תנאי העובדים, לאן בדיוק הכסף מגיע, מהיכן המוצרים מגיעים – הם לא מכירים אותי ולא אכפת להם ממני, אין להם קשר אישי איתי.
לצאת מהסופר זה גם להפסיק לקנות את ההבטחות שהוא מייצג: מהר, בזול, יותר!
גם אם תקנו מוצר זהה רק ממכר, שנמצא בקהילה, הכסף יישאר בקהילה ותהיה השפעה על מה שקורה איתו, כי עם בעל המכולת שלך יש דו-שיח, קשר.
העולם שאנחנו יוצרות (יחד עם המון-המון אנשים בכל העולם כרגע) הוא עולם שפועל מהלב. מה מרגיש יותר נכון? מה באמת עובד בשבילי ובשביל הסביבה, בכל הרמות. וגם מהראש – כשמתחילים לפרום את פקעת הצריכה הקפיטליסטית, נדרשת הרבה עבודה של איסוף מידע ותמיכה של קהילה ולשם כך הקמפיין שלנו נוצר.
ככל שנתארגן וניצור לעצמנו פתרונות טובים, ייקל עלינו. גם אחרי עשר שעות עבודה עדיין יש בידינו בחירה – גם הנסיעה לסופר היא תוצאת בחירה, ותקבע אותה נקודת המוצא שלנו – מה אנחנו רוצים? אם נחליט, שאת מעט הפנאי לא נשרוף בסופרמרקט ובמכונית, נתחיל למצוא את החלופות, ובסופו-של-דבר גם ייווצר לנו יותר פנאי.
אז נפגש מחוץ לסופר.
כתיבה: תמיא ואלינה ארביטמן.
עיצוב: אודליה ליפשיץ.
תמיכה נפשית: אלון אלירן.
אם אני רוצה להכין משחה עם שמן שומשום בשביל המרקם, מה הכמויות של לשים? (כמה אדמת חוואר, שמנים אתריים ושמן שומשום)
תודה!
שלום לך אלה, כאן תמי מעץבעיר
המתכון שנתנו כאן לפני שנים עדיין עובד מעולה : )
ברגע שתעבדי עם החומרים כבר תרגישי בעצמך, זה גם עניין של טעם. =תנסי משהו, ואז תשני עד שתגיעי למתכון שלך – תתחילי עם כמויות קטנות ואז תוסיפי – יותר חימר, יותר שמן, וכ’
הנה המתכון הבסיסי שאנחנו עובדות איתו היום בעץבעיר:
טוחנות במטחנת תבלינים כמויות שוות של חימר מכל סוג (חימר ירוק, חימר שאספנו בסיני, חוואר – להשיג אצל ספקים של חומרים לקוסמטיקה טבעית כמו “אור המדבר”), סודה לשתיה ומלח מינרלי (מלח אטלנטי, מלח הימלאיה, מלח הארץ – מלח מלא מהים) – אפשר לוותר על אחד מהם אם עדיין אין לנו, הכל טוב!
לתערובת היבשה הזו מוסיפות שמנים אתריים בכמות ממש זעירה – 2-3 טיפות מכל אחד תלוי בכמות שהכנו – תתחילו מטיפה אחת ותגדילו לפי ההרגשה בפה
האבקה מוכנה ואפשר להשתמש בה ככה, על ידי טבילת המברשת באבקה (זה יתרטב בפה עם הרוק וזה יהיה חגיגה של בריאות) – האבקה מחזיקה לנצח, רק צריך, אם רוצים, להוסיף מדי פעם שמנים אתריים.
אם רוצות, אפשר להוסיף שמן שומשום או שמן קוקוס, או שמן זית אפילו – מה שבא לכן בטוב, בכמות שתביא את האבקה לידי משחתיות – מוסיפות לאט עד שמתקבל המרקם הראוי.
בקרוב נפיק סרטון על משחת שיניים במסגרת סדרת הסרטונים החדשה שלנו, “השיבה הביתה” – כנסי לערוץ היו-טיוב של עץבעיר, ותמצאי שם סדרה שלמה של סרטונים שכבר יצאו.
בנוסף כתבתם שיש בארץ אנשים שמייצרים את זה כמו ה”מסיק” הבעיה היא. שמשחה בתוך שפופרת שאמרתם שהיא לא ניתנת למיחזור אז מה עשינו בזה
שלום שלום,
תבורך על הרצון לעשות טוב.
מידע מורחב על הכנת משחת שיניים תוכל למצוא בספר המקוון הנכתב בהדרגה, “עושות חיים בבית”:
https://docs.google.com/document/d/1RGXb992bAdOHX_ZJiZfNi1dovooR5mWdPNMNkZzuTcA/edit?usp=sharing
הספר מלווה קורס של ממש. אם אתה גר באזור ת”א ושובת מלימודים למען האקלים (או סתם לפי מערכת הלימודים) בִּימי שישי, אולי תרצה להצטרף:
https://docs.google.com/document/d/1hNOS4B2eUBueszZQ69iMhlYgNtkOl-397iGfL6lan0A/edit?usp=sharing
לגבי הקושי שלך להתחיל, אני מַצּיע לבחור לפי מה שהכי מדבר אליך ונראֶה לך זמין וקל ליישום וּלהתחיל. אחר־כך תוכל להחליט אם זה מספיק טוב, ואם לא, אז לנסות משהו אחר.כמובן, ההמלצה לקנות מֵא’נשים שמייצרים’ות מתייחסת גם לאריזות. מוצרים ביתיים ארוזים ברוב המקרים בצורה סביבתית יותר, ואפשר ורצוי לבקש זאת מהיצרנ’ית.
כל דבר שתעשה יקרין על סביבתך, וגם אם לא מיד תוכל’ו לעשות הכול, אם תתמיד ותפעל לקרב לכך א’נשים נוספים’ות סביבך, זה יתפשט. ברגע שיראו שאפשר, ואיך אפשר, הם’ן עשויים’ות להידבק <~;
וַהֲכי חשוב, הצטרף למחאת הנוער למען האקלים ~~
אלון
אשמח לעוד תגובות כדי שאבין יותר ומאנשים שיותר מבינים במשחת השיניים איך אוכל לייצר אותה בעצמי עם אני נמצא במרכז הארץ יש חומרים ודרכים נוספות אולי אבן גיר. מה אומרים
בנוסף אני מאוד רוצה להשפיע כמה שפחות על הסביבה. ולעזור לה אבל אני איך להגיד לא טוב בליישם כל פעם שאני רוצה לעשות משהו אני רושם לי אותו ואז עולה לי עוד משהו ועוד אחד ואז אני מוצף ברעיונות ולא מתחיל אף אחד .קיצר אני צריך עזרה אם מישהו יכול לעזור לי איך ובמה להתחיל כדי להגיע בסוף לאפס פסולת .מה שלא סיפרתי זה שאני תלמיד בתיכון והורי הדבר היחידי שהם זרמו איתי בנושא איכות הסביבה הוא המיחזור ולמרות זאת אבי עדיין זורק דברים ישירות לפח הירוק והחלק שאני הכי לא יודע איך ומה לעשות איתו זה א’ יש לנו שני כלבי בית שהם עושים לרוב את צרכיהם בבית וכדי לנקות אתם אנחנו משתמשים במגבונים. וגם אחותי והוריי לא כל כך בקטע של להיפתר מהחטיפים בעיקר אחותי ואבא שלי ובנוסף אנחנו משתמשים בנייר סופג. קיצר הצילו מה לעשות איך אפשר לעשות דברים כאלה בבית שאבא שלך קונה בלי סוף וזורק הכל לאותו פח והמשפחה לא מקשיבה כי אה אני ילד .מה לעשות!!!
היי.
לגבי משחת השיניים אני לא יכולה לענות כי אין לי את הידע.
לגבי צמצום פסולת ומאיפה להתחיל ואיך להשפיע: בתור התחלה כל הכבוד שאתה פה באתר! איך שמעת עליו?
מזמינה אותך להצטרף לקבוצות בפייסבוק כמו “serve the earth אפס פסולת מעשית” וגם “קהילות אקולוגיות”, “פרמקלצ’ר ישראל” , “המרד בהכחדה”, “אפקט הפרפר” וכו.
בקבוצות האלו גם תמצא מידע נוסף איך להתחיל, גם תוכל להכיר אנשים במצב דומה לשלך וגם תוכל למצוא מידע שתוכל לחלוק עם המשפחה שלך ואולי זה יזעזע אותם שהם ירצו לשנות הרגלים בחייהם. כמו סרטונים על אי הפלסטיק שנמצא באוקינוס השקט והגיע לגודל של מדינת ארגנטינה שהיא המדינה השמינית בגודלה בעולם.
אשמח מאוד אם תענו
אני רוצה מאוד להכין משחת שיניים כזאת אך יש דרך לעשות זאת אם כל מיני סוגי אדמות בייחוד כאלה שנגישות לכולם כמו אבני גיר אולי אם טוחנים לאבקה אפשר להשתמש בזה?
היי תודה על הכתבה :)
מה זה חוואר בכלל? איך מחפשים על זה באנגלית? :)
*באתר אחד ראיתי שמוצר שנמכר בארץ, אדמת חוואר של שלוס, היה כתוב חימר מסוג בנטוניט
*כאשר אני קורא על משחות שיניים טבעיות באנגלית, כמו גם על סוגי חימר לא מוזכר חוואר
מוזכרים בנטוניט, קאולין, ירוק, רסול…
*רק בארץ מוכרים אדמת חוואר עם הפרסום – החימר שמתאים למשחת השיניים, כאשר באתרים באנגלית, מוכרים את הבנטוניט לאותה מטרה
אשמח לעזרה להבין מה זה, ואת ההבדלים כדי שאוכל לדעת מה לרכוש כאשר אני בארץ ומה כאשר אני בחו”ל :)
תודה רבה!
יש להלן התייחסות לכמה תגובות שנשלחו, ושאלות. במקום לפזר אחת אחת את מול המיקום שלהן:
– לעניין הכסף שזה אחד משלושת כללי האצבע בסדרת יוצאים מהסופר, לא אנקוב בשום דבר שיש עמו עלות, ואם כן אז זניחה לחלוטין.
– מלח – להיזהר כי גם הוא חומר משפשף. מי מלח עדיפים ואם מלח אז לא בתדירות גבוהה.
– יש מאמר שאם מישהו רק ישאל אחטט ואמצא, לגבי התחדשות טבעית של שיניים. עוד לא חוויתי, אבל ליאור זינגר כתב על שיקום ראייה. באותו אופן הגוף יודע לשקם עוד הרבה. גם שמיעה בדיוק כמו העקרונות שליאור מנה על ראייה. לפיכך נראה מאוד הגיוני המאמר על חידוש שכבת האמאייל של השיניים.
– מה שכן חוויתי זה תוצאות האקליפטוס. מאתר תרופות סבתא, בו יש כמה וכמה רעיונות נוספים, אחת ההמלצות זה לשפשף עלי אקליפטוס על השיניים כדי לרפא נסיגת חניכיים ודלקות. לי נוח יותר לחלוט ולהשתמש בתמצית. וריכוזה הוא לפי המצב. חד וחלק נסיגות חניכיים ונפיחויות ודלקות עקב טיפולים לא מקצועיים מספיק, ותאונה – פסקו אחרי שנים. גם קל לקחת בתיק כמה עלי אקליפטוס כשיוצאים מהביית וכוס של התרמוס – ולבקש מיים חמים כדי ללכת לשירותים ולגרגר אחרי כל כריך או פרי. כי באמצע העיר להתחיל לחטט עם ענף, מה לעשות, לא יתקבל יפה וזה לא ישתנה בקרוב… אבל לא מדוייק שצריך “דודא לצחצוח” כמו שכתבו כאן, זה נכון וחובה לעשות – משלמים ביוקר אם לא עושים – ועובדה שאצל הערבים מוכרים גם ענף לח מוכן לשימוש.
– בקביעות – או לפחות מדי פעם – שמן קוקוס שמחירו זניח כי הוא זהה למחיר קרמים “בחמישה שקלים” אם תשוו לצנצנת של ליטר. השימוש הוא בטיפין טיפין כך שזה קנייה חד פעמית – לשנים. גם התוקף שמסומן הוא לשנים ואין התווייה ל”לאחר הפתיחה”. לא נתקלתי בבעייה ואני עם אותה צנצנת כבר שנים. רק להקפיד לא לגעת בתכולה בכלל אלה להוציא לשימוש פעם בתקופה – לקערית זכוכית קטנה שמתאימה נגיד למכסה של מיכל טחינה, בכף נקייה ויבשה. זה הכל. זה בחורף כי השמן מתקשה והוא למריחה. בקייץ שמים במקרר או ממלאים בקבוק טפטפת של שמן אתרי שנגמר – בעיקר לשימוש מחוץ לביית שלא ינזל בתיק. השמן גם מגן וגם משקם.
– לא לדלג על חיפוש, גם זה יש באתר תרופות סבתא, פתרונות למניעת התיישבות חיידקים מראש. על ידי חיטוי וגם שימון. כשעושים את זה – אפשר לוותר על שיננית כי זה פשוט מניעה. אנו תופסים שינניתי כמניעה וזה שגוי מיסודו. שיננית זה מניעה של החמרת מצב שלא צריך להיווצר – ואותו צריך למנוע. להישאר כל הזמן במצב כמו אחרי טיפול שיננית – זו צריכה להיות המטרה.
***לתזונה יש השפעה מכרעת מעבר לפתרונות חיצוניים, בררו על הפיכת הדם לבסיסי כי גם מי שלא מוכן לוותר על תזונה מערבית שהיא חומצית ומעודדת דלקת, יכול לתרום לבסיסיות הדם. וכמובן אכילת מאכלים מסויימים כגון בשר שמשאיר סיבים שנדחסים בין השיניים ועושים שמות וריחות, מצריכה טיפול מיידי שיש להתפנות לו למי שלא מוכן לוותר על המאכל, וכדאי להעדיף סוגים רכים של בשר. רכים מאוד.
***שמן עץ התה בכל ההתוויות רשומה אזהרה חד משמעית לגבי שימוש פנימי! בכל זאת הוא מוזכר באתר תרופות סבתא, גם עם אזהרה לא לבלוע, כאחד הטיפולים לנסיגת חניכיים ודלקות. לא ניסיתי כי יש מספיק המלצות אחרות שכל אחד יכול למצוא מה נוח לו.
– שיניים צהובות ולבנות זה גם תורשתי וגם גזעני:)
לשחורים שיניים לבנות וללבנים צהובות. וזה בערך מוחלט, למי שחושב שזה רק נראה לבן על רקע צבע העור הכהה. את הצבע האמיתי מכירים משקמי שיניים שמייצרים תותבות, ומי שמתמחים בתיקון שיניים קדמיות (סתימות/שברים) אז איתם אי אפשר להתווכח… אבל נכון שיש שמתחזקים שיניים בריאות במיוחד ורואים את זה גם בלי קשר לצבען. יש להניח שגם עמידות השיניים זה תורשתי. לא לשכוח שאותם משקאות חומציים ומזונות זבל שאוכלים את השיניים עצמן, גם משפיעים בהמשך על הגוף שחלק ממנו זה שוב החניכיים והרוק, שלא תומכים בשיניים וזה מעגל סגור של בעיות. הרכב הרוק כידוע משמעותי – כפי שידוע שבעת הריון אינו מספיק שומר על השיניים.
***שימוש בקיסמים גם אם הוא אקולוגי, יש הרבה שטוענים שאינו בריא. בצחצוח נכון זיפי מברשת – גם רכה – ייכנסו במרווחים גם אם השיניים צמודות כמו לאחר יישור שיניים (ליזום לנעוץ אותם, לא כמו בפרסומות תוך כדי צחצוח ייכנסו לשם). באותו אופן לנקות במרווחים בעיתיים, כאלה שחוט דנטלי ייתקע בהם כי אינם מלאים ואחידים, שנוצרים ממילוי לא מספיק מקצועי של חורים, ויישום כתרים לקוי, דברים נפוצים מדיי. ולא לשכוח לשטוף את המברשת שוב בתמצית אקליפטוס טרם הנחתה לייבוש.
עוד כדאי, בדיוק כמו שיש מני מכשירי חיטוי (סטריליזטורים שמבוססים על קרני אולטרה סגול), פשוט לייבש בשמש. זה רעיון ששאבתי מהמלצה לשים קופסאות איחסון מזון מפלסטיק בשמש כדי להיפטר מכתמים. זה חכם גם מהבחינה של חוסר איוורור מספיק ברוב חדרי הרחצה כיום. גם מי שאין לו אור שמש ישיר לחדר הרחצה – מתרגלים לשים על אדן חלון המקלחת – זה עדיף.
הי, אשמח למאמר על התחדשות טבעית של שיניים. תודה, יעל
יש לטבול את המברשת ישירות על החימר או שצריך להשרות את החימר בקצת מים?
כדי שהחימר ידבק למברשת השיניים אפשר להרטיב מעט את המברשת לפני הצחצוח.
לחילופין ניתן ליצור מראש מרקם משחתי יותר על ידי הוספת שמן לחוואר כמו שהצענו.
לא היתי ממליצה לשמור את החוואר מעורבב במים, זה נשמר פחות טוב מחוואר יבש או חוואר מעורבב בשמן.
אלינה
לשאלתכם, שן זה לא עצם