יוצאים מהסופר – נפרדים מאבקת המרק!

גוף בריא

כל שבוע נפרסם מידע על מוצר אחד הנבחר מסל הקניות הסטנדרטי. נשאל אם אנחנו בכלל צריכים אותו, נגלה איך אפשר להכינו לבד, איפה אפשר לקנותו מעסק מקומי, או למה עדיף בלעדיו… והפעם – אבקת מרק!

למה לא?

מרק כאבקה נמצא בשימוש כבר מאות שנים על ידי מטיילים, הרפתקנים ויורדי ים. אבל יש סיבה מדוע כתבנו 'מרק כאבקה' ולא 'אבקת מרק', כי זה לא בדיוק אותו הדבר.

מ-1930 תוך שילוב מנצח של פרסומות, "שחרור האישה" ומחיר אטרקטיבי – השימוש הלך ופרח והתכולה של האבקה הזו הלכה והשתנתה.

הדעה הרווחת היא שאם אבקת מרק איננה בריאה, זה בגלל המונוסדיום גלוטמט, MSG – משפר הטעם הנפוץ בעולם. הוא קיים גם בטבע, אך בכמויות גדולות הוא יכול להשפיע על המוח ולגרום לתופעות לוואי. למצוא אבקת מרק בלי MSG זה נחמד אבל זה ממש לא כל הסיפור.

האבקה מלאה במלח, שומנים מוקשים (מרגרינה) ממקורות מפוקפקים, חומרי טעם כימיים, גלוטן, מעכבי חימצון, מונעי התגבשות, כמה E-ים (אבקת אלף האיים…) ואפילו סוכר. האבקה הזו היא הרבה יותר מסתם תוספת טעם – מספר הקלוריות בה נותן הצצה לתכולה האמיתית.

מעבר לזה, אנחנו רוצות לתהות על מהות ההמצאה הזו, אבקת מרק – להעניק לתבשיל טעם מוכר של מרק קלאסי, לדוגמא "אבקת מרק פטריות" תעניק טעם של מרק פטריות. למה זה נחוץ? אם עושים מרק טוב מפטריות, אמור להיות לו טעם של מרק פטריות, לא? אולי בעצם עם הטעמים הדהויים של הירקות התעשיתיים באמת יש צורך בתוספת טעם… נקודה למחשבה.

אבקת מרק משטחת את כל הטעמים ומעניקה לתבשיל טעם אחיד. כמו שאפשר לסמוך על זה שבכל עיר בירה יש סניף של מקדוNלדס, בכל קניון יש בערך אותן רשתות ואין בית בלי כורסה מאיKאה, כך גם לכל מרק ירקות שהוכן עם אבקת מרק יש טעם מוכר וצפוי מראש…

מדובר בסוג של בישול מוסדי שמטרתו – מקסימום טעם במינימום מאמץ, ואינו יכול לטרוח על קשת טעמים מורכבת. ואולי כאן הקריאה הרדיקלית האמיתית של הקמפיין הזה. כן, זה יותר מהיר וקל להכין מרק ירקות משתי כפות אבקת מרק מאשר מרק ירקות שופע ירקות ועשבים טריים. אבל למה מלכתחילה אנחנו אוכלים? כדי להזין את עצמנו – לתת לגוף שלנו אנרגיה, ויטמינים ומינרליים וכמובן גם כדי להתענג על הטעם. מה אנחנו מקבלים מכוס של מים בצבע צהבהב המכילים בעיקר מלח? (אה, כן, את ההתמכרות שלנו, מחלות הלב ויתר לחץ הדם).

אך רובנו משתמשים באבקה לא כתחליף לרכיבים העיקריים, אלא כתיבול, תוספת טעם. וכאן יש הזמנה לדיון על התרבות שלנו, שדוחפת לגירויים חזקים יותר ויותר, במקום לשים לב לעדינות, לדקויות ולמגוון הטעמים הקיים.

ולבסוף, זמן הוא זמן (ולא כסף). מה מקום תרבות ה"אינסטנט" בחיינו, מה מקור הצורך באבקת פלא שתעניק את הטעם למרק במקום להקדיש מחשבה לכל רכיב ורכיב ולשילוב ביניהם. כמו שאמר אנימטור רוסי דגול, "רק דברים רעים נעשים מהר" –  אנחנו מאמצות את זה בחום!

הממ, כן, נמשיך להזכיר את האריזה. עוד חתיכת פלסטיק להוסיף לערימה האינסופית בנגב.

מה כן?

קונים משכן!

מחפשים חנות תבלינים קרובה לבית ומוצאים שילוב מנצח, אישי וטרי לתבשיל הביתי. אפשר גם לברר על המרכיבים ומהיכן הם מגיעים.
יש לכם חנות תבלינים אהובה עם ריחות משכרים ובעלי בית מסבירי פנים? שתפו את כולם!

מכינים לבד!

יש אינספור רכיבים שיעשירו את טעמו של המרק – שורש סלרי או פטרוזיליה, עלי מנגולד או תרד, צמחי בר טריים או מיובשים (ראו בהמשך ב"בוטל הכסף!"), פטריות מיובשות (אחרי חליטה במים רותחים והקפצה עם בצל, להעשרת מרק פטריות), שום, שורש ג'ינג'ר, צ'ילי, אצות, עשבי תיבול כמו אזוב ("זעתר"), אורגנו, קורנית ("טימין"), צתרה, וזוהי רק ההתחלה…
כדי להיות יותר קונקרטיות, ריכזנו תערובות תבלינים משתי מסורות בהן התיבול תופס מקום משמעותי. הן יתאימו למרק ירקות קלאסי וגם למרקים אחרים.

חוויאג' למרק – אבקת מרק נוסח תימן – תערובת המתקבלת מטחינה של הרכיבים הבאים: שורש כורכום (מטחינתו מתקבלת אבקת הכורכום המוכרת), זרעי כמון, זרעי חילבה, עלי כוסברה מיובשים. לעתים תכלול גם רכיבים נוספים כגון הל, פלפל, אגוז מוסקט, ציפורן, זעפרן.

Garam Masala – אבקת מרק נוסח הודו – תערובת המתקבלת מקלייה ולאחריה טחינה של הרכיבים הבאים: זרעי כמון, זרעי הל, זרעי כוסברה, מסמרי ציפורן, מקלות קינמון, גרגירי פלפל שחור, אגוז מוסקט, עלה דפנה.

מכירים תערובות תבלינים ממסורות נוספות? רכיבים אחרים להעשרת המרק? מוזמנים לשתף.

רוצים להיות רציניים במיוחד? הרי לפניכם מתכון לציר ירקות קלאסי.

ציר ירקות קפוא
2 גזרים
בצל
כרישה
עלי סלרי
עלי פטרוזיליה / שמיר / כוסברה
שורש פטרוזיליה או סלרי (אופציונלי)
עלה של ער אציל (“דפנה”), כמה ענפי קורנית (“טימין”)
מלח, פלפל
ירקות נוספים לפי הטעם והמצאי בבית

להכניס את הרכיבים לסיר עם הרבה מים ולהביא לרתיחה. לבשל על אש קטנה כשעה. לצנן, לסנן כך שישאר הנוזל בלבד (או לחילופין לטחון הכל בבלנדר מוט), להעביר לתבניות קטנות ולהקפיא.
בהכנת המרק הבא אפשר להשתמש בציר הירקות הקפוא וכך לקבל תיבול עשיר ובריא.

בוטל הכסף!

עונת הירוקים החלה! זה הזמן לצאת לבר (לא זה עם המשקאות) – הוא מחכה לכם בשמורת טבע, בפארק עירוני ואפילו בחצר האחורית "המוזנחת".

מלקטים עלים ירוקים, פרחים וזרעים, מייבשים וטוחנים לאבקה (כאן יש מדריך מפורט)… והופ! למרק. כמובן, אפשר להשתמש גם בעלים הטריים.

עלי חוביזה, כף אווז ושאר ירקות בבר תל אביבי מצוי, צולם בסיור ליקוט עירוני

הנה דוגמה לתערובת מנצחת שאת הרכיבים שלה אפשר למצוא בכל חצר: עלי חוביזה, עלי סרפד, עלי כף אווז, שומר בר (אפשר להשתמש כמעט בכל החלקים – עלים, פרחים, פירות וזרעים), חרדל (גם כאן אפשר להשתמש בכל החלקים).

עכשיו בתחילת העונה העלים צעירים וחיוניים ולכן טעימים במיוחד – יותר מכל קופסת נבטים שנרכשה בממון רב.

 

 

רוצים להכיר מקרוב את הבר העירוני? מוזמנים לסיור ליקוט בתל אביב, ב-21 לדצמבר ב-11 בבוקר, נפגשים בכיכר ביאליק. פרטים מלאים כאן.

זה רק רעיון אחד, אנחנו מזמינות אתכם לשתף את כולנו בעוד רעיונות לדרכים חלופיות, למוצרים אחרים, לצריכה מקומית. ביחד, כקהילה, נוכל לומר לסופר שלום!

מה קורה פה?

בעץבעיר יש לנו בועה חמימה, אבל כשיוצאים החוצה וחוזרים הביתה, עלול להיות קשה לשנות לבד. אנחנו מבינים שהכסף שלנו מזיז דברים בעולם, אבל איך מתחילים?

כל שבוע נפרסם כאן, בפייסבוק ובאימייל מידע על מוצר אחד הנבחר מסל הקניות הסטנדרטי. נשאל האם אנחנו בכלל צריכים אותו, נגלה איך אפשר להכינו בעצמנו, איפה אפשר לקנותו מעסק מקומי, או למה עדיף בלעדיו… הקמפיין נועד גם לשתף במידע ובעיקר ליצור קהילה תומכת שבעזרתה בסוף השנה לא ניכנס לסופר יותר.

למה אנחנו יוצאים מהסופר?

כסף מזיז דברים בעולם, בואו נשים אותו איפה שאנחנו באמת רוצים אותו. כשאנחנו קונים בסופר אנחנו מעודדים מקום די מדכא – חסר אור יום ואוויר, חסר יצירתיות ושמחה, נראה בדיוק כמו הסופר השכן, לא פלא שהקופאית עצובה.

הסופר כמו שאנחנו מכירים אותו היום מכוון כדי לגרום לנו לקנות כמה שיותר! לא משנה האם זה בריא לנו, האם זה מזיק לנו, האם יש צורך אמיתי בזה, איך ייצרו את זה ואיפה, ובעיקר זה לא האיכות שחשובה אלא הכמות…

הכסף הולך לתאגיד, לא ידוע לנו מהם תנאי העובדים, לאן בדיוק הכסף מגיע, מהיכן המוצרים מגיעים – הם לא מכירים אותי ולא אכפת להם ממני, אין להם קשר אישי איתי.

לצאת מהסופר זה גם להפסיק לקנות את ההבטחות שהוא מייצג: מהר, בזול, יותר!
גם אם תקנו מוצר זהה רק ממכר, שנמצא בקהילה, הכסף יישאר בקהילה ותהיה השפעה על מה שקורה איתו, כי עם בעל המכולת שלך יש דו-שיח, קשר.

העולם שאנחנו יוצרות (יחד עם המון-המון אנשים בכל העולם כרגע) הוא עולם שפועל מהלב. מה מרגיש יותר נכון? מה באמת עובד בשבילי ובשביל הסביבה, בכל הרמות. וגם מהראש – כשמתחילים לפרום את פקעת הצריכה הקפיטליסטית, נדרשת הרבה עבודה של איסוף מידע ותמיכה של קהילה ולשם כך הקמפיין שלנו נוצר.

ככל שנתארגן וניצור לעצמנו פתרונות טובים, ייקל עלינו. גם אחרי עשר שעות עבודה עדיין יש בידינו בחירה – גם הנסיעה לסופר היא תוצאת בחירה, ותקבע אותה נקודת המוצא שלנו – מה אנחנו רוצים? אם נחליט, שאת מעט הפנאי לא נשרוף בסופרמרקט ובמכונית, נתחיל למצוא את החלופות, ובסופו-של-דבר גם ייווצר לנו יותר פנאי.

אז נפגש מחוץ לסופר.

כתיבה: תמיא ואלינה א.
עיצוב: אודליה ליפשיץ.
תמיכה נפשית: אלון אלירן

לתוכן זה נכתבו 7 תגובות

  • אני מגררת על פומפיה דקה פטריות שיטאקה מיובשות כתחליף לאבקת מרק. זה גם בריא =מעודד פעילות מערכת החיסון , וגם טעים מאוד. בייחוד חשוב לדעת זאת למי מבינינו שמחפש תחליף טבעוני ל"דאשי" בבישול יפני

  • בתור מי שגרשה לנצח את אבקות המרק מהמטבח לפני כמה שנים טובות, אוסיף עוד כמה טיפים לתחליפי אבקת מרק. אני מכינה כל פעם תערובת אחרת, מדברים שתמיד יש במדף התבלינים אצלי: שום גבישי, זרעי סלרי, פלפל אנגלי, פטרוזיליה מיובשת, שורש כוכרום (גם בריא מאד), שורש גלנגל (לבישול אסיאתי), פטריות מיובשות ואפילו עגבניות מיובשות (בנוסף לעלי הדפנה, הטימין, והכמון- שכבר ציינו פה). היופי באלו הוא שהם מוסיפים המון טעם למרק, ובניגוד לירקות, לא מתקלקלים, לכן אפשר לדאוג שיהיה בבית ולהשתמש כשצריך לתיבול.
    וטיפ נוסף, לציר מרק (צמחוני): אם אני משרה פטריות שיטאקי, או בכל פעם שאני מבשלת ירקות כמו תפו"א/ בטטה (נגיד, לפירה), גזר, קישוא או כל ירק אחר- ונשארת לי כמות של נוזלים מהבישול, אני מעבירה לצנצנת, נותנת לנוזלים להתקרר ומכניסה למקרר. בפעם הבאה שאני מכינה מרק, וואללה! יש ציר מוכן.

  • רק הערה אחת: אל תעודדו אנשים לצאת ולקטוף בשמורות טבע. זה לא חוקי, ולרוב יש לכך סיבות טובות.

    • עץבעיר

      הי קובי,

      תודה על ההערה.
      אסור לקטוף מינים מוגנים, כל העלים שהזכרנו (חוביזה, כף אווז..) אינם מוגנים ואפשר לקטוף אותם – כמובן כדאי לדעת מה קוטפים לפני שעושים את זה, ובכל מקרה לקטוף במידה.
      והדגש היה דוקא לשים לב לסביבה הקרובה, לחצר האחורית, שמורת הטבע שימשה להדגמה שאין צורך להרחיק עד אליה כדי למצוא צמחי בר.

      רשימת מינים מוגנים יש כאן:
      http://rotem.huji.ac.il/Law_protect_H.htm

      אלינה

  • שלום לכותבות הנהדרות, יותר ויותר רעיונות, מצויין,,,
    באשר ל"מרק עוף-זך" לאבקותיו השונות, מספר הערות:
    1. אצל אימי (טוב שהיא לא מבשלת עוד למרות שנחשבה לבשלנית טובה) יש ספר מתכונים מקום המדינה בו הכל מבוסס על " מרק עוף" הכוונה לאבקה הצהובה, ומה הפלא , זו הייתה תקופת הצנע והיה צריך לדעת לעשות יש מאיין, זו עובדה, מי זוכר בשר מיובש שתובלים יממה במים על מנת שיחזור לו הנפח?, טוב זה הסבר חלקי לתרבות האבקה הצהובה.
    2. כבר בנערותי וכבשלן מועד, גיליתי כי הזהבת בצל עם מעט שום וגזר קצוץ ,נותן בסיס לטעם טוב לכל סיר מרק ירקות או עוף או בשר, יותר מאוחר גיליתי את העוף ה"חם" , זה שהיה תלוי על וו אצל רוב הקצבים השכונתיים, להבדיל מהעוף שהיה בסופרים, קיבלת עם העוף ה"חם" (שלא היה מוכשר) את כל מרכיביו ואם הייתה מבקש מהקצב לפתוח את קיבתו (זפק) , שי סיכוי שהיית מגלה שהעוף אכל דורה ולא מזון מלאכותי של אמבר, לקצב הייתי משאיר רק אתה ראש ובמקומו, לבקשתי הוסיף לי כפות רגליים שקונים אחרים לא רצו. את כפות רגליים הייתי מנקה מהטפרים (ציפרניים), מכניס לסיר עם ירקות שורש ומעט עשבי תבלין ומייצר לי ציר צהוב מצהוב שהיה ממלא את השכונה בריח של מרק עוף זך . את זה הייתי מקפיא בכוסות ומשתמש חדשים ארוכים.
    לאן נעלם העוף החם? תנובה הצליחה לקחת מונופול על שיווק העוף לפני כחמש עשרה שנה דבר שגרם לחלק גדול מהקצבים לסגור את דלתם. היום אתם יכולים להסתפק רק בעוף שקוף עם טעם לוואי של אמבר ומוכשר בנוזלים מפוקפקים. אלא אם יש לכם תקציב לקנות עוף "אורגני" יבש וחסר טעם. ( אני לא מסוגל לגדל חיה ולהרוג אותה אצלי).
    3. שמתם לב שבשנה האחרונה, מעבר למחיר ירקות לו לא היה תקדים, שורש בגודל אגוז מלך נקרא " ראש-סלרי", שכרשה יבשה או רקובה עולה 18 ₪ לק"ג, וכו, לכן "מרק עוף זל" זמין וזול יותר:(

    אני כותב כל זאת בכאב, כאשר עיני כלות לחופשת הספה (www.couchsurfing.org) בה אני תמיד יוצא לשווקים המקומיים ואפילו לסופרים ומכין למארחי עוף כמוהו איני יכול יותר לעשות אצלי בבית.
    מצורף: עוף בשוק של מלגה, ספרד,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,יש עוד המון תמונות של שווקים באירופה

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן