דווקא עכשיו, כאשר סוף עונת הרימונים מתקרבת, אפשר למצוא בשווקים את הרימונים הבשלים והמתוקים ביותר במחיר המשתלם ביותר. מה עושים עם כל כך הרבה רימונים? אוכלים ונהנים, ובנוסף ניתן להפיק מגרגירי הרימון מיץ מתוק וטעים.
דווקא עכשיו, כאשר סוף עונת הרימונים מתקרבת, אפשר למצוא בשווקים את הרימונים הבשלים והמתוקים ביותר במחיר המשתלם ביותר. מה עושים עם כל כך הרבה רימונים? אוכלים ונהנים, ובנוסף ניתן להפיק מגרגירי הרימון מיץ מתוק וטעים. נכונה היא הטענה כי על פי רוב עדיף לאכול את הפרי במלואו ולא את המיץ נטול הסיבים, אך במקרה של רימונים (וגם של גויבות וסברסים) אכילת הזרעים שבתוכם עלולה לגרום לבעיות במעיים.
הרימון הוא פרי עשיר בוויטמין C, ברזל, באנרגיה זמינה וצבעו העז מרמז על כמות יפה של אנטיאוקסידנטים- נוגדי חמצון המונעים יצירה של רדיקלים חופשיים. קשה לדעת לפי המראה החיצוני האם הרימון הוא מתוק או לא, אז…פשוט- טועמים! רימון מתוק ולא חמוץ (בוסר) הוא זה הראוי למאכל.
לרימון חיי מדף ארוכים ואין צורך להכניס אותו לקירור. בשל תכונה זו כבר בעת העתיקה נהגו להוביל רימונים ממקום למקום למטרות מסחר. מוצאו של הרימון באיראן, משם הורחב גבול גידולו ע”י האדם לארצות אגן התיכון. הרימון נחשב בתרבויות אזור תפוצתו כסמל לשפע, יופי, פריון וחכמה. בתרבות היהודית הוא נחשב לאחד משבעת המינים המסמלים את פוריות הארץ, ככתוב בספר שמות: “ארץ חיטה ושעורה, וגפן ותאנה ורימון; ארץ-זית שמן, ודבש” (הכוונה לתמרים).
גם בתרבות מצרים העתיקה, יוון והאיסלם נחשב הרימון, בשל מראהו, כסמל לסגולות רבות וגם כבעל תכונות רפואיות .הבבלים האמינו כי לעיסת גרגרי רימון לפני יציאה למלחמה הופכת את הלוחם לבלתי מנוצח – ההיסטוריה, כידוע, מלמדת כי טענה זו אינה נכונה, אך גם היום הרפואה המודרנית חוקרת ומהללת את התכונות הרפואיות של פרי הרימון ורשימת התועלות שניתן להפיק ממנו הולכת וגדלה.
לשם הפקת המיץ ניתן להשתמש במכשירים לא חשמליים לסחיטת פירות הדר שגם מתאימים לסחיטת רימונים, אומנם הלחץ שמפעילים על הקליפה של הרימון גורם למיצוי גם של החלק הלבן (בו יושבים הזרעים) וגם של חלק מהקליפה החיצונית, שהם מרים מאוד ולא מומלצים לאכילה- שתייה.
איך סוחטים ללא מכשירים?
על פי האקדמיה העברית ללשון, גרגיר הרימון קרוי בלשון חכמים פֶּרֶד או פְּרִיָדה, והמוציא את הגרגרים מכונה מְפָרֵד, על כן:
מלאכת המְפרדים – שיטות מהירות וקלות להפרדת הגרגירים מהפרי:
שיטה א’:
פותחים את הרימון בחיתוך רוחבי בין שני הקצוות, באמצע.
- ואז – ביד אחת אוחזים את הרימון עם הזרעים קלפי מטה מעל כלי קיבול, מכים את הקליפה עם כף, והזרעים משתחררים ונופלים לכלי.
שיטה ב’:
- ממלאים קערה גדולה במים,
- פותחים את הרימון בעזרת חיתוכי סכין ומכניסים את חתיכות הרימון מתחת למים שבקערה,
- מפרידים את הזרעים מהקליפה מתחת למים.
השיטה הזאת מונעת לכלוכים והשפרצות צבע באוויר אומנם מבזבזת קצת מים.
המיצוי הידני
יש עוד דרך, אפשר גם להכניס כמות לא גדולה מדי של זרעים למסננת המסודרת על כליי כיבול (כוס או קערה). לוחצים על הגרגירים בעזרת כוס, המיץ משתחרר לכלי הכיבול.
כאשר מכינים מיץ טרי כדאי לשתות אותו מייד,
כיוון שמחוץ לפרי המיץ מתחמצן במהירות.
אפשר גם להקפיא את המיץ בתוך מגש להכנת קרח ולשמור אותו במקפיא.
לברכת סיום, איך לא,
“יהי רצון שירבו זכויותינו כרימון”.
כתם הפרי
נ.ב.: אם במהלך העבודה מתלכלכים הבגדים בכתמי מיץ רימון, יש לנקות אותם מהר ככל האפשר, אחרת לא יהיה ניתן להוריד את הכתם מהבד.
יש שילוב נהדר של רימון עם לימון, זה פשוט הולך ביחד נהדר וזה משקה טעים ומרענן. ממליץ לנסות. אם היה אפשרי הייתי עושה 20 ליטר מיץ רימונים ולימונדה ושם במקרר לכל השבוע שיספיק לכל השבוע גם בחוץ וגם בבית.
שלום דבי !
איך יודעים שפרי רימון בשל וטוב לאכילה?
תודה!
ברק
שלום ברק,
אם הרימון הוא מתוק, הוא טוב ובשל לאכילה (-:
בתיאבון!
דבי.
שלום,
אם מרתיחים את המיץ מקבלים רכז רימונים נפלא שמשמש לבישול לחודשים רבים אם מאוחסן בקירור
דבי שלום
אני חולה בסכרת 2 ונאמר לי שרימונים מפחיתים את הסוכר.
האים זה נכון?
כיצד אני יכול לשמר את הרימון לכל אורך השנה שלא יתקלקל?
בברכה
שמעון
שלום שמעון,
בעיני אפשר לחשוב על מה מפחית את רמות הסוכר הגבוהות בדם רק בראיה כוללת על בריאות האדם. בגדול הכי חשוב להורדות רמת הסוכר זו פעילות גופנית. נכון הדבר שבגישה הטבעית אין צורך להימנע מפירות אך יש להתייעץ עם יועץ/ת תזונה מוסמך כדאי להרכיב תפריט המאפשר החלמה.
איך לשמר רימונים? אפשר לסחוט אותם ולשמור את המיץ במקפיא, בתבניות של קרח, למשל. לתקופות לא ארוכות מדי אפשר לשמור בקירור. מחוץ לקירור לאחר כמה חודשים הרימון מתחיל להתייבש ולהצטמק.
תודה רבה ואיחולי בריאות,
דבי.
שלום דבי,
תודה רבה על המדריך, אני מצפה לנסות את השיטה הראשונה.
מה שכתבת על חומרים מרים, את לא מתכוונת לזה באופן כולל, נכון?
הרי יש עלים מרים לדוגמה, שהם מאוד בריאים. האם התכוונת רק לחלק הלבן עמוס הטאנינים?
אם לא אז אשמח לשמוע את דעתך המורחבת על אוכל מר.
שלום יואל!
תודה על התגובה, יצא לך לנסות שת השיטה לשחרור הגרעינים?
לגבי חומרים מרים, התכוונתי דווקא לא רק לחקל הלבן של הרימון.
בעיני (ובגישה של ההגיינה הטבעית) תפקידם של החומרים המרים להודיע לנו (דרך בלוטות הטעם) שמה שנכנס לפה אינו ראוי למאכל אדם.
יש המחברים בין עלים מרים למשל לבין “ניקוי כבד” וזאת מכיוון שכאשר נכנס חומר מר למערכת העיכול הגוף משקיע מאמצים רבים להוציא חומר זה החוצה הכי מהר שאפשר: כיס המרה מתכווץ והפריסטלטיקה מתגברת, זה עוזר להפריש את החומר הלא רצוי דרך הצואה.
תודה רבה,
דבי.
ברפואה טבעית קליפת הרימון משמשת לעצירת דימום מעיים. אין הסבר מדוע הלבן של הפרי אינו רצוי
בברכה
שלום דור ותודה על תגובתך.
רפואה טבעית זה מושג מאוד רחב. יש רפואות שבהן משתמשים בקליפת הרימון לעצירת דימומים בגלל הריכוז הגבוה שיש בה של חומר הנקרה טאנינים.
הרפואה הטבעית שאני מזדהה איתה מתעסקת בהתבוננות. אם יש דימום במעיים מנסים להבין מה גרם לדימום ולהפסיק את גורם הדימום. ברפואה הסימפומטית, המטפלת בסימפטומים ולא בגורמים של אותם הסימפטומים, מפסיקים את הדימום על ידי התערבות בחומרים מכווצים בלי להתעסק בגורמים של אותו הדימום.
במקרים של טראומות למינם כגון תאונות, השיקול דעת הוא שונה ולפעמים יש צורך במעורבות חיצונית.
חומר מר אינו ראוי למאכל מכיוון שהוא גורם לגירוי במערכת העיכול.
תודה רבה,
דבי.
כרגיל – כייף מאד לקרוא. תודה
תודה ובשמחה (: