איך לחיות בזול – עד חינם?! (אוכל, דיור, מוצרים, תקשורת ולמידה)

חינוך, חברה וקהילה

טוב חברים, השאלה הזו (איך לחיות בזול) מלווה אותי כבר הרבה מאוד זמן. את הסיקור הזה עשיתי על חלקים מסוימים מאורח החיים – אוכל, דיור, מוצרים, תקשורת, ולמידה. בפרק הבא אנחנו נעסוק בתחבורה, חומרי גלם ליצירה, היגיינה, צרכים אנושיים, ותרבות!

את הסיקור הזה עשיתי על חלקים מסוימים מאורח החיים – אוכל, דיור, מוצרים, תקשורת, ולמידה. בפרק הבא אנחנו נעסוק בתחבורה, חומרי גלם ליצירה, היגיינה, צרכים אנושיים, ותרבות!

טוב חברים, השאלה הזו (איך לחיות בזול) מלווה אותי כבר הרבה מאוד זמן והנקודות המשמעותיות שהביאו אותי לשאול אותה הן:

  • אני שונא לעבוד כשכיר בעבודות מנוכרות שאני לא מעוניין לעבוד בהן. גיליתי שאחת הסיבות שאנחנו צריכים לעבוד כל כך הרבה היא כי המערכת הכלכלית שלנו דפוקה, ראה ערך “למה אנחנו עובדים כל כך קשה?” ועוד סיבה מרכזית היא שאורח החיים שלנו תלוי יותר מדי במערכת הלא מתפקדת הזו.
  • פגשתי את הספר – steal this book שמספר איך להיות אוכל חינם בארצות הברית.
  • גיליתי שכסף מזמן איבד את היתרונות שלו ושהוא בעיקר דופק אותנו כאנושות! ורציתי לראות איך אני מתנתק מהסיפור הזה.
  • אני חושב שגם המפגש עם אופק מ”לקטים מטיילים” השפיע עליי כשהסביר לנו שהוא החליט לצמצם הוצאות כדי לעבוד פחות בשביל כסף.
  • אני חבר בתנועה שערך מנחה שלה הוא “הנסקת העבודה” – אנחנו באים לנתק את הכסף מהעבודה – להפוך את העבודה לדבר משחרר וטוב לאדם ולא לנטל שמאפשר לנו לחיות את שאר החיים.
  • כשהכרתי את בקמינסטר פולר ואת ניקולה טסלה– שני מדענים חוקרים שפיתחו טכנולגיות שהן לחלוטין למען האנושות – הבנתי שהאנושות באמת יכולה להיראות אחרת. אנחנו באמת יכולים לפתח קידמה שהיא קידמה ואינה ניצול.

    ניקולה טסלה – הקדיש את חייו לקידמה למען האנושות – מפעל חייו היה היכולת להגיע לכמות בלתי נגמרת של אנרגיה מתחדשת.

את המחקר ביצעתי כתהליך מתמשך של שיחות, למידות, שיטוטים באינטנרט, והיכרות עם אורחות חיים יוצאי דופן. אני אחלק את המדריך הזה לפי קטגוריות שהגבול ביניהן הוא אפור אבל לדעתי זה יעזור לנו לעקוב ולסדר את זה בראש. חשוב להזכיר שהמדריך הזה עוסק בזול – עד חינם, זאת אומרת שיהיו כאן דברים שמאפשרים לנו לחלוטין להתנתק מכסף ויהיו כאן דברים שיעזרו לנו להקטין משמעותית את המגע שלנו איתו. דבר נוסף הוא העובדה שאת המחיר הגבוהה של החיים כמו שהם היום לא רק אנחנו משלמים – אלא גם הטבע, ולכן תראו הרבה פעמים טיפים כאן לחיים יותר אקולוגיים. מעבר לכך חשוב לי לציין שהתגובות והדברים שאתם תוסיפו יהיו ללא ספק הדבר שיהפוך את המחקר הזה ליותר מעניין ומלא – אני ללא ספק מביא לכאן על קצה המזלג. אני מאמין גדול בעובדה שברגע שאנשים לא יצטרכו לעבוד בעבודות שלא מעניינות אותם כדי לענות על צרכים שהם לא צרכים – אז אנחנו נעבור לעידן שבו האנושות באמת תתחיל לפרוח יצירתית.

עקרונות בסיסיים לחיים בזול או חינם

  • להיות יצירתי וחכם אנרגטית – לחשוב מחוץ לקופסא הוא תנאי חשוב לבניית חיים אלטרנטיביים כלכלית.
  • לחשוב ממש על כל חלק בחיים  – להבין מהם הצרכים האמיתיים – מה אתם באמת צריכים.
  • חיי קהילה – היכולת לשתף פעולה, לתת, לחשוב במשותף וליצור שיתוף שמגביר את השפע. כלכלה שיתופית בכל מיני רמות פותרת אותנו מהמציאות של הישרדות כאדם בודד במערכת כלכלית.
  • להוריד את רמת החרדה – החיים בכלכלה הקאפיטליסטית היום גורמים לנו לחשוב שכל מה שהוא לא חלק מהמשחק – הוא מסוכן ומשוגע. חשוב שנצליח להבין שזה חרטא ושאפשר לחיות בכל מיני צורות שהן לא בדיוק כמו שיש בטלוויזיה.
  • ללמוד ללמוד ללמוד – מהעבר וההווה. הכל זמין כל הזמן אך הרבה מהידע הקדום מתחיל להשכח מהעולם. הידע הקדום הוא מדהים ביכולת שלו לאפשר לנו לחיות אורח חיים חופשי וטוב.

אוכל

מזון, הדבר הזה שבלעדיו אין לנו ביטחון ושכנראה לא נצליח לוותר עליו:

  • טיול הלקטים היה חוויה מאוד משחררת עבורי במובן הזה כי הוא הוריד לי את המצוקה מהתלות במערכת הגדולה. הבנתי שבמקרה הכי גרוע – נצא לשדה ונלקט.

    אני מאמין שאוכל המשוחרר מכסף הוא דבר בסיסי והגיוני – צורך בסיסי של האדם שאסור שיהיה תלוי בכמה כסף יש לו

  • צוללי הצפרדעים (תרגום עילג – Dumpster Divers) – משערים כי מזון בשווי 100 מיליארד דולר נזרק כל שנה לזבל בארצות הברית עוד לפני שנקנה על ידי הצרכן. תנועה הולכת וגדלה של אנשים צוללים לתוך פחים ליד סופרים גדולים ומוציאים משם כמעט ואת כל האוכל שלהם. הנה לינק לכתבה חמודה שעשו על זה.
  • קואופרטיב מזון – אחת הבעיות הגדולות בקניית מזון היום היא שאין לך ביטחון בכך שיש איזשהו קשר בין עלות ייצור המוצר לבין כמה שאתה משלם. כנראה שבתוך השוק היום מישהו מתעסק בלדפוק אותך. אחד הפתרונות הקיימים היום הוא קואופרטיב המזון. בעלות משותפת על תהליך גידול/אריזה/שיווק/שינוע/ומכירה יכולים להוזיל משמעותית וכמובן להפחית את רמת החרדה. כיום בארץ יש מספר קואופרטיבים של מזון. רבים מהם הם של מזון אורגני. אחת הדוגמאות המוכרות היום היא “העגלה” קואופרטיב מזון במצפה רמון.
  • להיות צרכן חכם! – ארגון סביבתי חברתי הוציא בארצות הברית חוברת המדריכה אותנו כיצד לקנות בריא חכם ובזול על פי תפריט מגוון וטעים. קוראים לזה – good food on a tight budget. בגדול צריך לדעת איך לקנות מזון כי החנויות יעשו הכל כדי לעבוד עלינו ולגרום לנו לקנות דברים שאנחנו לא צריכים.
  • יוצאים מהסופרקמפיין חשוב מאוד של עץבעיר שמביאים לך כל שבוע מוצר מזון אחר ומספר אלטרנטיבות בריאותיות, סביבתיות וכלכליות להשגתו.
  • גידול מזון – את זה אפשר לעשות בכל מיני רמות. יש אנשים שמגדלים מספר תבלינים וצמחי תה ועד היכולת לגדל את כל המזון שאתה צריך בכלל! בזה אתם לא תהיו לבד, יש רשת חברתית הולכת וגדלה של אנשים שישתפו ידע, זרעים, קומפוסט, תוצרי גידול, ציוד, שטח, כוח עבודה וכל מה שאפשר לשתף בו בגדול. קצת לא ברור איזה קישורים להביא במקרה הזה (חוץ מהקישור הזה), אז אני פשוט אתן לכם לחפש טיפה באינטרנט. מגדלי מזון בעיר יכולים לפרוח מהשימוש בתשתיות ובחומרי הגלם של אגף הטיפוח של העירייה – שימוש בשאריות הגזם, גידול במקומות שכבר יש בהם השקייה, וטיפוח צמחי מאכל קיימים ביישוב.
  • לקטות עירונית עצי זית ועצי תמר הם משאב מצוין לאדם שיש לו פארק בקרבת ביתו בעיר. יש ערים עם עוד המון סוגים, עצי הדר, סרפדים, חובזות, וצמחי תה כצמחי נוי.

מוצרים

בגדים, רהיטים, ציוד עבודה, ועוד – יש מספר מנגנונים שהתפתחו בשנים האחרונות שמאפשרות לנו להיות יותר חכמים ברמת המוצרים להחליף, להשיג, ולהכין:

  • אתר אגורה – אתר לשיתוף בדברים שאתה לא צריך.
  • שוק קח תן – חצי מהבגדים שלי הם משווקי קח תן. אנשים מגיעים ומחליפים ביניהם את הדברים שהם לא צריכים.
  • תרבות ה”עשה זאת בעצמך” – כמובן, המעבדה הוירטואלית לקיימות (“בידיים”) אבל גם instructables.com , open source ecology ועוד.
  • מדפסת תלת מימדית שיכולה להדפיס מוצרים רבים שאנו משתמשים בהםבעלות משותפת על מוצרים – מקדחה ממוצעת נמצאת בשימוש כ-10 דקות בכל שנה. כנראה שרוב האנשים לא צריכים מקדחה משלהם. יש היום חברות שדרכן יכולה להיות לך בעלות משותפת בכל מיני רמות. ועד תל-אופן, האופניים בתל אביב במתקנים הירוקים ומכוניות בבעלות משותפת.
  • מדפסת התלת מימדreprap – אמורה להיות רעיון שישנה לנצח את אופי התעשייה. המדפסת מסוגלת להדפיס שלל מוצרים שאת התוכנית שלהם אפשר להוריד בחינם מהאתר שלהם. מעבר לזה היא ממש מגניבה ומסוגלת להדפיס כ60% מעצמה לפחות וזהו הישג מרשים מאוד. אתה יכול פשוט להדפיס לחברים שלך את המדפסת.
  • שמעתי לאחרונה על פלטפורמות כמו lendu שהן רשתות חברתיות לשיתוף במוצרים ובמשאבים – לשיתופי פעולה כלכליים.

בית

דיור – מחסה הוא אחד הצרכים הבסיסיים של מאסלו – כאן אפשר לנוע מלהוזיל את ההשכרה ועד לבניית הבית האולטימטיבי.

  • נתחיל בבית האולטימטיבי – garbage warrior – הוא סרט על בחור שהמציא מחדש את האדריכלות. הוא בונה בתים מרהיבים שהם לחלוטין off the grid. לא מחוברים לחשמל, מים וביוב ומאפשרים רמת חיים לא רעה בכלל.
  • נעבור לשיטות מסורתיות ופשוטות יותר בניית בתים שהן ללא ספק זולות יותר:
    1. Yurtime - שני יורטים צמודים היורט – מבנה מונגולי שאפשר לפרק ולהרכיב אותו.
    2. בית הבוץ – מיליוני אנשים עדיין חיים כך במקומות שונים בעולם ובארץ זה ממש נהיה להיט.
    3. הכיפה הגיאודזית – צורה קצת יותר ארעית לחיות בה אך מאוד קלה להקמה ופירוק.
  • חיי קומונה – ברמות שונות של שיתוף אפשר להגיע לרמות שונות של חיים פחותי הוצאות. במקרים קיצוניים יש את שיטת המיטה החמה – אנשים שעובדים משמרות לילה ושותפים בדירה עם מישהו שעובד משמרות יום יכולים לחלוק מיטה ולישון בה בשעות שונות. במקרים פחות קיצוניים אפשר לשלם במשותף על שכר דירה, לקנות אוכל במשותף, לחלוק משאבים וכלי עבודה, ואף לקיים גינה במשותף.
  • בקיבוצים ובחוות פרמקלצ’ר שונות אפשר להגיע להסדרי מגורים תמורת עבודה. דבר זה מזמן חיי קהילה וחווית ניתוק משמעותית מכסף.

תקשורת

ביום שהמערכת תהיה ברוחנו – התקשורת תהיה חינמית לחלוטין. בינתיים בואו נראה איך מצמצמים את הנזק

  • חבילות ללא הגבלת גלישה הן אופציה טובה כדי לעשות כמה טריקים מגניבים.
  • skype, whatssup, ופייסבוק הן צירי תקשורת חינמיים ורלוונטיים שמבוססים על גלישה אינטרנטים ולא על זמן אויר.
  • עדיף לקנות מכשיר שלא כחלק מעיסקה אלא מחברה אחרת.
  • ניתן לעשות שני כרטיסי סים על אותה עיסקה סלולרית – כך שכשמישהו מתקשר זה מצלצל בשניהם. אם יש לך עיסקה ללא הגבלה – זה יוצא משתלם.
  • אם אתה גר בבניין או שיש לך שכנים טובים שגרים ליד אפשר ורצוי לעשות חשבון אינטרנט משותף שכולם גולשים עליו. אפשר כמובן לגלוש לאנשים אחרים על החשבון בלי שהם יודעים. ואם יש לך חבילת גלישה סלולרית בלי הגבלה אתה יכול להיות ספק האינטרנט של המחשב שלך בקלות. במכשירים שהם לא סמארטפונים אפשר להוריד אפליקציות כמו joikuspot כדי לספק לעצמך wifi. במכשירי סמארטפון האפשרות מובנית במכשיר.
  • גיליתי לאחרונה שאפשר לשלוח עם נהג אוטובוס בתשלום קטן חבילות שחוצות את המדינה.זה אמור להיות יותר זול מדואר אבל צריך לתאם עם מקבל המשלוח שיגיע לתחנת האוטובוס הרלוונטית.

למידה

זה קרה כבר לפני האינטרנט אבל עכשיו הידע לגמרי השתחרר! הכל נגיש ורק צריך לדעת איך לגשת. אז הנה כל מיני אופציות שגיליתי שדרכם אפשר ללמוד בצורה באמת רלוונטית ומעניינת.

  • אפשר להיכנס בחינם להרצאות כמעט בכל אוניברסיטה – פשוט.
  • הרבה אוניברסיטאות ומכללות גדולות בעולם מעלות את ההרצאות שלהן לyoutube. הנה דוגמא לסטנפורד.
  • ואם כבר מדברים על youtube אפשר ללמוד שם כמעט כל דבר שבעולם.
  • כולנו מכירים היום את הדוגמאות של אלו ש”הצליחו” בחיים בלי תואר וכדי להיות אחד כזה אתה צריך להיות לומד עצמאי ואדם בעל יוזמה. כמובן שחשוב קודם כל לבחון את מדדי ההצלחה שיש לנו בחברה – אבל בכל מדדי ההצלחה שאני מכיר יש דוגמאות לאנשים שלמדו בצירי למידה חדשים ואלטרנטיביים וחיו חיים מאוד משמעותיים.
  • האוניברסיטה הפתוחה העלתה והנגישה את כל חומרי הלימוד שלה לקהל הרחב.
  • הנה קישור להרצאה מצוינת על למידה משוחררת וחינמית ברשת.
  • והנה אתר שמתעסק בתנופה של חינוך אינטרנטי בעולם היום.
  • ספרייה עירונית היא אופציה חינמית ומצוינת ללמידה בשפע. מאז שחידשו את חוק הספריות העירוניות אתם לא אמורים לשלם על השימוש בספרייה.

    למידה במעגל היא הדבר שאני הכי מאמין בה. חינוך דיאלוגי וחופשי

  • למידה חברותאית היא לא דבר חדש ביהדות ובעולם. זרם גדל והולך של אנשים בוחרים ללמוד במעגלים של למיד הקשורה לחיים שלהם ולא באה להביא להם כסף בעתיד בצורה תכליתית. אתה בוחר לך מעגל של חברים ו/או שותפים לחיים ובונה תהליך למידה משותף עם או בלי ייעוץ של מומחה אשר מעניק כלים לבניית חיים משמעותיים יותר.

זו טעימה ראשונה מסדרה של מאמרים שאני מקווה שיצליחו לשחרר אותנו מהתלות בכסף. המחקר שלי הוא מחקר מתמשך בעניין הזה ואני חייב לומר שאני מצליח בצורה דיי משמעותית לגעת במעט כסף ביום יום שלי. מכשולים מרכזיים הם ללא ספק התקשורת, והנסיעות אשר קשה למצוא להם תחליף שיעמוד באותו קצב של המערכת הרגילה. יכול להיות שאני צריך לחשוב מחדש את אורח החיים ואת הרגלי הצריכה, ויכול להיות שאנחנו צריכים להתחיל לשתף פעולה כמו שצריך ולבנות לנו מערכת שהיא באמת לטובת האדם והעולם!

לתוכן זה נכתבו 20 תגובות

  • תודה על הכתבה המעניינת, אביב. אולי יש לך מושג איפה אפשר למצוא שטח להקים יורט באופן חוקי לטווח ארוך ולחיות עם ילד? השאלה שמעסיקה אותי שנים. אולי מפה תבוא הישועה☺☺

  • איש המערות |

    כל הכבוד אביב על היוזמה המעוף והעשייה…אהבתי לקרוא על הכל ורעיון המגורים בתמורה לעבודה תורמת-מדליק לאללה…(ואני כבר מתחיל להרהר בכך)

    בהצלחה בהמשך…

    נ.ב אם תצטרך עזרה בתחום כלשהו כתוב לי ואבדוק כיצד ניתן לעזור…

  • גלעד פלד |

    מעולה! בדיוק מה שאני צריך.
    האם יש בידך את הספר Steal this book ואוכל להשאיל אותו?

  • כאמא לשני מתבגרים נלחמת לחיות בפחות כסף והמשימה לא קלה.
    כמויות האוכל שהם צורכים בגיל זה גבוהות מאוד. בנוסף חברים שבאים ויחד רעבים כל הזמן (-אז ביטלנו כבלים, אבל לנתק ולבטל להם פלאפונים זה בעצם לצאת בהצהרה אתם לא חלק מ….
    כשהם היו קטנים לא היתה בעיה אך כשגדלו לא הוגן כלפיהם להפוך אותם להיות יוצאי דופן כל כך.
    ואילו רק שתי דוגמאות:.

    • הדוגמא על החברים האחרים שמגיעים העלתה לי חיוך כי גם לאמא שלי היה קשה עם זה תמיד. בעיניי השיטות שפירטתי במאמר מצליחות לענות על הסיטואציות האלה ואני הייתי שם דגש מיוחד על בישול של אוכל בריא מחומרי גלם זולים – קטניות הם זולות ומאוד בריאות.

      וגם מבחינת הפלאפונים – השיטה שהבאתי של לפתוח שני מכשירים על אותו חשבון היא מצוינת ואני הכרתי את זה מבנאדם שאני מכיר שפועל ככה.

      למישהו יש עוד הצעות?

  • כתבה יפה ומענינת. יש לזכור כי החיים נראים אחרת בגיל 23 אך אם תקפוץ 20 שנה קדימה, תוסיף שלשה ילדים למשוואה וצורך בגנים, חוגים ובתי ספר, יחד עם תזונה ועוד תגלה כי הרבה יותר קשה ואפילו מסוכן לחיות מהיד אל הפה שלא לדבר על בעיות רפואיות המצריכות טיפול וכו

    • תראה,
      יש מצב שהייתי צריך לחלק את המחקר לפתרונות מהיד אל הפה ופתרונות עומק.
      גם ביניהם יש הרבה שטח אפור.
      בסופו של דבר אני מאמין שיש המון חשיבות לחקיקה ושיטה כלכלית של המדינה – ויש גבול לכמה אפשר לפתור דברים ברמת הפרט.
      מעבר לזה אני מאמין שקהילה או תנועה חברתית גדולה מסוגלת להעניק לאדם ביטחון משאבי וחברתי לטווח הארוך.

      אבל נקודה חשוב שהעלית

  • תודה על הכתבה מענינת.

    העניין שהוצאות המגורים הם יחחס גבוהה מההכנסה ולא פשוט לישם (לדעתי) וזה אחרי שנה וחצי של חיים בקומונה משגשגת וכיום אני חי לבד. אשמח לשמוע רעיונות למקומות שיאפשרו חי קהילה זולים (במגורים) לקבוצה שרוצה לחיות ביחד

    בעניין האינטרנט אני משתמש רק בעבודה ולא מחובר בבית. בנוסף לחיסכון זה נותן לי יותר זמן של שקט נפשי העולם הוירטואלי- ממומלץ בחום

    • השלב הראשון בעיניי הוא לוותר על לחיות באיזורים יקרים ולעבור לגור באיזורים פריפריאליים.
      עוד עניין הוא למצוא סיטואציות יוצאות דופן,
      -קיבוצים שמוכנים להשכיר שטח לא יקר,
      -המוסד החינוכי של השומר הצעיר בכל מיני מקומות בארץ נסגר ונשארו מבנים אידאלים לקומונות – למשל המוסד במועצה איזורית אשכול הוא מדהים בשכירות זולה בטירוף.
      – יש כל מיני חוות בודדים שיש להם שפע שטחים וסביר שהם ישמחו.
      – אני יודע שחוות אדמאמא בניר משה מחפשת שיתופי פעולה מהסוג הזה
      – בנייני משרדים שננטשים כמו בעיר העתיקה בבאר שבע נמכרים במחירים טובים – חברים מדרור ישראל מקימים בצורה הזו קיבוץ עירוני.
      – ויש אנשים שמוכרים הכל וקונים סירה גדולה וחיים בה – חונים במרינה – דווקא חמוד. קראתי כתבה על משפחה כזו
      – קרוואן גדול הוא אופציה דומה

  • כרמל יערי |

    כתבה מרתקת ומעשירה! תודה רבה!
    האם תוכלו להרחיב מעט לגבי פעילות של “צלילת שמספרים.”?
    איך עושים את זה? האם זה חוקי לחלוטין? האם זה לא מסוכן?

    ולגבי קואופרטבים של כלי עבודה, מישהו מכיר כזה באזור דרום תל אביב?

    תודה רבה!

    • הקבוצה היחידה שאני מכיר בדרום ת”א שפעילה כרגע היא:
      “האורגני” – זה עובד למיטב הבנתי כקבוצת רכישה, אבל אתןם מוזמנותים לברר.
      http://haorgani.co.il/

      נילו
      מחאה ב”ש

    • מנסיוני, צלילת צפרדעים (מת על התרגום הזה!), פופולרית בארהב, צרפת, גרמניה, אוסטרליה ובעבר גם בבריטניה ובמקומות נוספים. הצלילה פופולרית שם פשוט כי היא אפשרית. כמויות המזון הטרי שנזרקות לפח הן עצומות. דמייני קרטון 10 קילו בננות שלא נפתח, שקי תפוחי אדמה סגורים, מארזי לחם חתומים וקרטוני ביצים שנזרקו משום שהייתה בהם ביצה אחת שבורה. פעמים רבות המזון מוצא את דרכו לפח פשוט כי הגיע משלוח חדש וצריך לפנות לו מקום על המדף.
      בישראל התופעה הזו כמעט ולא קיימת. בסופרים ובחנויות המכולת מוצרי המזון מנוצלים כמעט עד תום (בטח יצא לך להכנס לסופר ולמצוא פטריות חצי מתות על המדף, ממתינות לקונים). מה שאפשר למצוא בפחי האשפה הוא בדרך כלל כבר המיצ של הזבל.
      רמת הניצול והמיחזור בתחום הזה גבוהה בישראל ועמותות של חלוקת אוכל לנזקקים מגיעות פעמים רבות לקחת את מה שנשאר.
      יש מספר מקומות שבהם ניתן עדיין להשיג מוצרי מזון עודפים.
      מאפיות למשל משאירות לעיתים בחוץ שקיות עם המאפים שנותרו בסוף היום…
      כדי לדעת היכן למצוא את עודפי המזון צריך ללכת ולשאול, בלי בושה, במפעלי מזון, במאפיות ובחנויות מזון למיניהן. יכול להיות שהבעלים יעשו פרצוף אבל גם יכול להיות שהם יאירו פנים.

      בהצלחה.

      נ.ב. סרט מקסים על מקורות צלילת הצפרדעים נקרא the gleaners and i. מומלץ בחום ובסבלנות. זה צרפתי :) https://www.youtube.com/watch?v=aKgjjEJvMbM

      נ.ב.ב. איזה טקסט מעורר השראה. כיף! תודה אביב.

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן