בדרך שאחדים יראו בה שמץ של אי חוקיות, ואילו אני רואה בה גאולה, הגיעו לידי אופניים מקסימות, Cruiser-bicycle, וינטאג’ סטייל. האופניים המקוריות, מסתבר, היו אופנתיות בארצות הברית בשנות ה- 30′ של המאה הקודמת.

גאלתי אופניים אדומות עם הילוכי שימנו, ללא כסא. את הכסא השלמתי מגרוטאת אופניים (יש אלף כאלה בקיבוץ… בכל קיבוץ…). להשלמת הלוק האופניים דרשו סל מקדימה. גם את הסל פרקתי מגרוטאה.

הבעיה עם הסלים הללו, שהם מיוצרים מפח דק מחורר עם ציפוי צבע שמתפורר במהרה, וללא טיפול כמעט ולא שווה לטרוח על כל ההברגות וההרכבות.

אז טיפלתי…

פרקתי את הסל מכל אביזרי התליה שלו. בתחתית היה חור ברשת

שייפתי את שאריות הצבע כמיטב יכולתי מעל הסל, והתחלתי עם טיפול בתחתית. הסרתי את כל הרשת התחתית. אפילו לא נזקקתי למספריים. פשוט תלשתי אותה.

חיפשתי ומצאתי חתיכת דיקט מכוסה בצד אחד בפורמייקה, כדי שתגן מפני רטיבות גשם. יצרתי גזרה על גבי שקף שהנחתי על תחתית הסל כשהוא הפוך.

התמונה לא לחלוטין ברורה אבל יש בה חן אסתטי להנאתכם….

גזרתי את השקף על פי הגזרה והעתקתי אותו לדיקט. ניסרתי וחיברתי לשלד התחתון של הסל. חוררתי בדיקט מספר חורים שוב כדי להבטיח שלא תווצר שלולית רטיבות.

השלב היצירתי

עכשו התחיל השלב היצירתי. החלטתי לצור על גבי הדפנות מעין שטיח על ידי קשירת רצועות בד דרך החורים. אספתי מסל הסמרטוטים ומארון הבגדים של הצעיר חולצות טריקו שעבר זמנן. מצאתי גם כמה שרוכים.

קפלתי בקפדנות וגזרתי מהבדים רצועות.

השתמשתי במחט מאוד ארוכה עם קוף גדול ( 11.80 ₪ לסדרת מחטים גדולות במיוחד במרכולית), והתחלתי להשחיל ולקשור.

בשלב הזה הפסקתי לצלם מסיבה לא ברורה. עסקתי בקשירות האלה כמה שעות טובות, ובשלב מסויים הוספתי לקשירות גם חוטי רקמה ( DMZ ) כדי להוסיף צבעוניות.

סיום

כשסיימתי הרכבתי חזרה את כל אביזרי החיבור והתמיכה והרכבתי על האופניים.