יוגורט (ולבנה) – בריא, פשוט וזול

מידע כללי-
  • זמן השלמה: 8-9 שעות
  • רמת קושי: קל
  • עלות: זניחה
  • ידע נדרש: בישול (מתחיל)
חומרים+
  • חלב
  • יוגורט
  • עשבי תיבול
כלי עבודה+
  • בד חיתול
  • חיוך
  • כריים
  • מגבת
  • סיר גדול
  • סיר קטן

למה לא בעצם?

לכולנו חם, בא לנו לאכול משהו מזין קליל והכי חשוב קר…

 

 

 

 

 

 

 

אז למרות המחאה נגד מוצרי החלב (חוץ מהמחירים, אני מתכוון לבריאות) למיטב הבנתי (תואר משולב בהנדסת מזון) יוגורט זה דווקא כן בריא.

 

 

 

 

 

 

מהר למעלה

בקטריות – זה שם המשחק.

מה בעצם קורה פה? הסבר קצר, בחלב יש סוכר בשם לקטוז (כן אותו לקטוז ארור שבסביבות 30% מהאוכלוסייה לא מצליחים לעכל וגורם להם לרעשים מצחיקים מהבטן). את אותו סוכר (לקטוז) החיידקים דווקא מאוד אוהבים, הם זוללים אותו ופולטים חומצה לקטית (חומצת חלב).

חומצה לקטית (חומצת חלב)? האם זוהי אותה חומצה מדוברת? אז 60 שניות על חומצה לקטית למי שלא מכיר.

החומצה מפורסמת בכמה אופניים

השלילי: רצתם והרמתם משקולות כמו פסיכים בלי לעצור לנשום? עכשיו אתם מתפתלים מכאבים כמו תולעת שמצאה ילד עם זכוכית מגדלת בקיץ חם? אז זוהי החומצה הלקטית. היא נוצרת מתהליך אנאירובי בשרירים (ללא חמצן), בפשטות זה אומר שהשריר התאמץ, אבל הלב שלכם לא חזק כמו שרציתם (למרות שאני בטוח שאתם מאוד רומנטיים).

הדם עם החמצן ה'טרי' לא זרם מהר מספיק לשריר—> נוצרו תנאיים אנאיירובים —-> הגוף פלט את החומצה —–> לכם כואב.

מה הפתרון? להוריד את הקצב אך להמשיך את הפעולה ולנשום נשימות עמוקות (וגם לא לעשן – תמיד עוזר).

החיובי: הלכתם למכון כושר עם קופון או סתם במחיר טוב והמכון לא מפסיק לנסות לשכנע אותכם לקנות תוספי מזון של חלבונים שישרפו לכם שומן ותקבלו שישיית בירה מתנה (באנגלית זה יותר מצחיק), החלבונים האלו הם בין השאר… חומצה לקטית – אז הנה קבלו ממני חומצה לקטית מתנה! (שישיית בירה אני לא מבטיח).

מהר למעלה

החיידקים, מי הם ומה הם?

אז אני לא אפתח פה בקורס של מיקרוביולוגיה אני רק אזרוק פה כמה מונחים שחברות החלב מאוד אוהבות להשתמש בהם ולדחוף אותם בפרסומות:

חיידקים פרוביוטים: חיידק זה חיידק ומהו פרו-ביוטי? פרו= בעד (לטינית) ביוטי= חיים, אז איזה חיידק או אדם לא בעד לחיות… אולי רק חברות יצרני האנטיביוטיקה (תרגמו מלטינית בעצמכם…).

הקידומת ביו: ביו = בחייכם, דיי לדחוף מילה שנשמעת טוב לכל מקום ולהקפיץ את המחיר.

אורגני: אורגני זה לא רק מלפפון בנ*צת הדפדפן (השם המקורי שמור במערכת) ב-18 שקל לקילו. ההגדרה המדעית של אורגני היא רצף של פחמנים המחוברים בקשר קוולנטי (סוג של קשר כימי). אז חבר'ה, אתם יודעים מה ממש אורגני – שקיות שמחלקים בסופר אחרי הקופה, פלסטיק, צמיגים ישנים, נפט ועוד. אני לא בא להתרברב כאן על אף אחד, רק להפסיק להיות צרכנים ולהתחיל לפתוח את העיניים ולהיות יצרנים.

מהר למעלה

מי הם החיידקים שאנו כן אוהבים ורוצים

 Lactobacillus casei ומשפחתם – אלו הם אחלה חיידקים שאנו כל כך אוהבים, כך שללא ידיעתנו כל אחד מאיתנו שומר להם מקום חם בלב ובבטן – הם יושבים בקיבות של כולנו, עוזרים לפרק את המזון ולהזין אותנו.

למשל, לאחר מחלה שחייבה אותנו לצרוך אנטיביוטיקה, על הדרך הרגנו כל יצור חי אחר בתוכנו בנוסף לחיידקים הפתוגניים (מזיק לאדם) (מדובר על אנטיביוטיקות כלליות – לא ממוקדות). ולכן, איך לומר, הצואה יוצאת במצב צבירה הלא נכון. התרופה הטובה ביותר לכך היא (תופים בבקשה!) שתיית יוגורט! פשוט להחזיר פנימה לבטן מה שבטעות הרגנו.

מהר למעלה

קצת היסטוריה

אז איך הכל התחיל? (אגדת עם) לפני הרבה הרבה שנים יצא לו לשדה רועה צאן, הרועה שהלך ליום ארוך בשדה החם לקח לו בוקר אחד ליטר חלב (יש מצב שזה היה חלב עזים, אם זה מצטייר יותר יפה) בנאד המים, שהיה עשוי מקיבתו של עז (כנראה שכן יש יתרון לפלסטיק של היום), אותו נאד מים שלא נוקה בצורה יסודית, והכיל מושבת חיידקים שחגגה על החלב שהזדמן לדרכה. החום מהשמש בתוספת היום הארוך בשדה גרמו לחלב לתסוס ולהפוך ל… יוגורט!

אל חשש – במדריך זה להכנת יוגורט לא אשלח אותכם לשום שדה בליווי איבר פנימי של בעל חיים!

מהר למעלה

אז כיצד להכין יוגורט, בצורה בייתית ברת קיימה וזולה?

  • ראשית ניקח חלב מפוסטר, מה שאומר שאם החלב הוא חלב בשקית מהסופר חסכתם עבודה, אך בבקשה קחו שקית חדשה וסגורה (לא כזאת שפתחתם בשביל הקפה). אם החלב הוא מהחלבן או הרפתן השכונתי, בבקשה בדקו עימו שהחלב אכן מפוסטר (למרות שלא חוקי למכור חלב לא מפוסטר בארץ). אם החלב הוא מהעז/ פרה בחצר, אני מוריד את הכובע, אשמח לביקור ובבקשה פסטרו את החלב (לא אפרט איך, רק אומר סדרה של חימום החלב ל-67 מעלות ושמירה על טמפרטורה זאת למשך 5 דקות, ואז קירור וחימום חוזר).
  • איזה חלב ניקח? פרה, עז, סויה, אם, אורז- מה שאתם רוצים, העיקר שיהיה אחוז חלבון ושומן גבוהים ולוקטוז כמובן…

אני נוהג להשתמש בחלב בשקית של *1טבתה- הסוג שכתוב עליו "מועשר" (בתקווה שיהפוך אותי למאושר) 3-4.5% שומן (יותר גבוה – יותר טוב), הוא עולה 5.20 שקלים, שזה אומנם חצי שקל יותר מחלב בשקית של החברות האחרות – תנ!בה וט7ה, אך מבדיקה, ידע מקצועי מהחברות ונסיון של שנים, ריכוז החלבון שם גבוה יותר!

(למי שמתעניין למה, אומנם הפרה הישראלית שיאנית בכמות החלב – אך ריכוז החלבון בו נמוך וחברות החלב מוציאות בנוסף חלק מהחלבון שבו למטרת יצור הגבינות).

  • ניקח שני סירים נקיים(!) גדול וקטן, הקטן צריך להיות גדול מליטר (בהתאם לכמות החלב שנשתמש) והגדול צריך להיות גדול מספיק כדי שהקטן יוכל לשבת בתוכו (כמו כשמכינים ציפוי שוקולד לעוגה) – סיר כפול/סיר צף.
  • נמלא את הסיר הקטן במים, נזרוק פנימה כפית, נסגור את המכסה, נמקם אותו ישירות על האש ונרתיח את המים, זהו בעצם תהליך העיקור לכלים. כאשר המים רתחו ואנו בטוחים כי שום חיידק זדוני (שרוצה להרוס לנו את היוגורט) שרד, נעביר את המים מהסיר הקטן לגדול (בזהירות לא לגעת בחלק בו יגע החלב ולזהם אותו).
  • את הסיר הקטן נמקם בתוך הסיר הגדול (שבטח יצוף עכשיו אז תקמבנו משהו בהתאם למצבכם במטבח), ונמלא מים בסיר הגדול כך שיעטפו את דפנות הסיר הקטן מבחוץ. הסיר הגדול כמובן ממוקם על הכיריים (מבלי לחמם).
  • נוסיף את החלב (המפוסטר) לסיר הקטן ונגרום לו להגיע לטמפרטורה של 40 מעלות. כאן מגיע החלק המעניין, מה אם אין לכם מד טמפרטורה?

אני למדתי לייצר יוגורט 'לאסי' אצל באבא יוגי בהודו, השיטה אותה הציע לי היא להכניס את הזרת הנקייה (יד ימין כמובן) לחלב ולמדוד 10 שניות, אך מה אם גם שעון אין לכם? 10 שניות זהו הזמן שלוקח לומר "הרי קרישנא, הרי ראמה, קרישנה קרישה, הרי הרי" אם אתם רואים שהמשפט לקח פחות מ10 שניות תרגישו חופשי להוסיף "הארי פוטר"X כמות הפעמיים הדרושה.

אז אם הזרת לא שרדה את ה10 שניות – החלב חם מדי.

אם הזרת נשארה הרבה מעבר – זה לא ג'קוזי, תוציאו את האצבע, הדליקו את האש וחממו את המים בסיר הגדול.  שימו לב כי זמן מעבר החום בין הסיר הגדול לקטן הוא לא מיידי, לכן אל תרתיחו את המים בסיר הגדול – אין צורך זה חם מדי.

הוספת החיידקים

איפה נמצא את החיידקים הנכונים ליוגורט שלנו? במקום לפתוח במעבדה מיקרובילית ולבודד חיידקים, נגיד תודה לחברות הענק (בתחום החלב) שכבר בודדו לנו אחלה חיידקים שבעולם.

נלך לסופר, נקנה גביע בודד אחד של היוגורט האהוב עלינו (אם אתם לא יודעים איזה אתם הכי אוהבים אפילו יותר טוב, כל פעם נסו יוגורט אחר), כמובן שיוגורט טבעי בלי שום הפתעות בתוכו.

  • בשעת הכנת היוגורט נשמור את הגביע הקנוי מחוץ למקרר כדי שיתחמם לטמפרטורת החדר.
  • ברגע שהחלב הגיע ל-40 מעלות – קחו את הכפית שעיקרתם קודם, הוסיפו כפית מגביע היוגורט הסגור שקיבל את טמפרטורת החדר (גם אם עדיין קר זה לא חשוב) לחלב, ניתן להוסיף יותר מכפית כדי ללכת על בטוח.
  • ברגע שפתחתם את גביע היוגורט הקנוי – זהו זוהם! ולכן הוא ישמש אותכם רק היום!
  • זהו ברגע זה התנעתם את התהליך, בית הגידול שלכם לחיידקים יצא לדרך, הדיירים החדשים התחילו לשפץ את הבית (שיהיה במזל טוב)!
  • מה לכם נותר לעשות? לשמור על היוגורט בטמפרטורה בין 35 ל-40 מעלות, לכן מבלי שהאש דולקת, עטפו את הסיר הגדול במגבות מעליו (החום בורח כלפי מעלה), או פשוט חיזרו כל 3 שעות וחממו מעט את הסיר הגדול עם המים, בקיצור ככל שהטמפרטורה תשאר בתחום זה, החיידקים יודו לכם ביוגורט משובח יותר.

שימו לב! אם חיממתם מעבר ל40 מעלות – הרגתם את החיידקים שלכם! יכול להיות שחלק למרות זאת שרדו וימשיכו במלאכה, אך עדיף להמנע מהרג מיותר.

  • לאחר 8 שעות, שזה בערך לילה (יותר גם סבבה) פתחו את הסיר שלכם, במרכזו אתם צפויים לראות גוש לבן מרכזי ומסביב את מי הגבינה השקופים.

כאן ניתן לבחור בשתי אפשרויות:

א. להכניס למקרר לערבב הכל ולאכול בסבבה.

ב. לקחת מסננת למקם אותה בתוך סיר, לשים עליה בד חיתול (או טי-שרט כותנה לבנה ונקייה) ולשפוך לשם את היוגורט שהכנתם, ככל שתטיבו לחכות תקבלו יוגורט יותר סמיך.

את מי הגבינה שאספתם לתוך הסיר תוכלו לחמם לצורך הכנת ריקוטה, להכין גבינה אחרת, להוסיף לסלט או סתם לשתות ולעשות פרצוף חמוץ 🙂

היוגורט הנוכחי יוכל לשמש אותכם כמנת חיידקים ליוגורט הבא שתכינו, אך שימו לב שבכל פעם "זיהמתם" קצת בחיידקים אחרים, ולאחר כמה גלגולים הזיהום חזק מדי ויש להתחיל עם יוגורט קנוי חדש.

מהר למעלה

הכנת לבנה (חלק ארוך יותר, ומלכלך יותר)

אם אתם בשוונג ובא לכם להמשיך להתפרע ולהכין לבנה אסלי(!) אז… זרקו לתוך היוגורט המוכן כמה עלי בזיליקום- שום או כל תבלין הגיוני אחר, השאירו בחיתול כמה שעות וכשהתייבש במידה שאתם אוהבים גלגלו כדורי לבנה (מלאכה מלכלכת ידיים ביותר) וזירקו אותם לתוך צנצנת נקיה (!) עם שמן זית, שימו לב שהשמן יחצוץ בין כדור לכדור כדי למנוע הדבקות.

זהו יש לכם אחלה מתנה שבעולם לעצמכם או לאדם אהוב. בתאבון 🙂

רוצים ללמוד לעשות עוד גבינות בעצמכם? איה מסבירה איך, כאן.

נשארת עם המון שאלות? רוצה לפתוח דיון בנושא?
פורום "בידיים" מחכה לך!

מהר למעלה

אודותי

פורסם ב מדריכים ומתוייג תחת , , , , , . שמור את הקישור הישיר.

90 תגובות ליוגורט (ולבנה) – בריא, פשוט וזול

  1. טל:

    יוריקה!!!
    הצלחתי!!!
    נתקלתי ממש ממש במקרה באתר תרופות סבתא בהתייחסות לכרשה (פרסה), שלא לערבב עם חומץ כי יש בה חיידקי ביו…
    אחרי הדיונים כאם כבר הבנתי שאוכלוסייה אחת הורגת את השנייה.
    מידע חשוב ביותר כמובן.
    אממה – אם זהמקור לביו…יאללה ליוגורט.
    ואכן הצליח. מודה חיכיתי שבוע שלם כי ממש חששתי לפתוח אבל הטעם סוף…ויוגורט סמיך סמיך. רק חלב וכרשה. בלבד. אני עוד בנסיונות כמה זמן זה יחזיק כי עושה שימוש לעוד ועוד, ועם אורז. מהבסיס הזה. בוויכוח אם כן או לא מוצרים מן החי, מעט חלב על הרוב אורז לא ]שרה רעה בכלל. רק התרבית הראשונית חלב.
    לגבי העניין של המיים למטה, הרגע ששמים אורז הוא סופג הכל ומתקבל מרקם אחיד. האורז גם נותן מרקם של קוטג' כשמוותרים על התעסקות יתר של לטחון ולא רק בגלל קיימות של חיסכון בבלנדר ושטיפות, אלה כי באמת זה התעסקות שבגללה לעתים מוותרים על "בידיים".

    עובדה שאיש לא עשה מחאת יוגורט ולא מחאת גבינה אלה דווקא מחאת קוטג' אז מה רע במרקם כזה?? כל כך אהוב..

  2. רוחלה בר אור:

    למה לסבך את העיניינים…?! לא ברור לי למה בישראל אנשים נוטים לסבך הכנת משהו כל כך פשוט כמו יוגורט. אני מכינה יוגורט בבית כבר ארבעים שנה ועושה זאת על פי מתכון בן מאות שנים שלמדתי מתזונאית אמריקאית. והנה המתכון הכל כך פשוט הזה!
    1. חממו ליטר חלב משקית של תנובה – כן רק של תנובה. היות וחלב תנובה משקית בלבד הוא היחידי הנחשב חלב בטהרתו בישראל כל השאר מלאים תוספים. ודווקא את זה למדתי בקורc הכנת גבינות מקצועי.
    2. חממו את החלב עד שיופיעו בועיות קטנטנות מסביב לכותלי הסיר. למעשה עד 70 מעלות. הניחו לו להתקרר עד שיגיע לחום פושר.
    3. בינתיים עקרו צינצנת זכוכית של כליטר וחצי-על י'די שתשפכו בתוכה וסביבה מים רותחים.
    4. כשהחלב פושר שפכו אותו אל הצינצנת שהתקררה בינתיים.
    5. הוסיפו יוגורט דנונה ביו או יוגורט ביו של תנובה- מבלי לערבב!
    יוגורט דנונה נותן טעם שמנת מעודן ליוגרט. יוגורט של תנובה נותן טעם חמוץ . על פי טעמכם.
    6. כסו את מפתח הצינצנת בבד גזה או בנייר מגבת והדקו עם גומיה.
    7. הכניסו אל ארון המטבח האפלולי למשך 12 עד 20 שעות.
    ככל שעובר הזמן היוגורט הופך להיות סמיך עד סמיך מאוד. (אין שום נוזלים שקופים או מים מסוג כלשהו. מתקבל כליטר יוגורט לבן סמיך ונפלא!)
    8. הבריגו במכסה והכניסו למקרר.
    טעים להפליא ומאוד מאוד מאוד פשוט.
    ליוגורט הבא- שמרו כמה כפות מזה שהכנתם.

    להכנת לבנה: שימו מסננת על קערה. רפדו את המסננת בבד גזה ושפכו למסננת את היוגורט שהכנתם. תוך מפר שעות יש לכם גבינת לבנה נהדרת. הכניסו אותה לקערית סגורה במקרר. זה כל מה שצריך. את המים שנטפו מהמסננת- רצוי לשתות הם משופעים בחיידקים פרוביוטיים. בריא להפליא.
    רוחלה בר אור – נטורופתית

    • ליאת:

      תודה רוחלה. כבר שבוע נהנת מגבינות ויוגורט מעשה בית. כל מידע ייבדק וינוסה. מי הגבינה מככבים בלחמי המחמצת שלי. תורמים למרקם נהדר. (לא לטעם). 🙂

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      רוחלה תודה על ההסבר המפורט, אכן התהליך שכתבת דומה אך מעט פשוט יותר.
      כאשר עבדתי במחנה פליטים בקניה, לא היתה לנו האפשרות לקנות יוגורט חדש בכל פעם, לכן הבאנו פעם אחת בטיסה מניירובי ואחר כך פיתחתי שיטה מאוד מהירה של להריץ את הכנת היוגורט במהירות באמינות (תמיד שמרתי במקפיא מעט מהיוגורט המקורי למתי שהזדהמה לנו התרבית). בעתיד אפרסם מדריך מפורט.
      ליאת, בביקורי האחרון באסטוניה שמחתי לראות כי מוכרים בסופר את מי הגבינה, שם כבר הבינו את הערך הכלכלי בנוסף לתזונתי של המוצר. אגב חברה טובה שלי ממונגוליה סיפרה לי שבמי גבינה הם היו משתמשים כדי להשקות חזרה את גורי העזים (שלא זכו לשתות את כל חלב האם שלהם), כך שבכל העולם ישנה הבנה כי זהו תוצר יקר ערך ובריא.

      • רוחלה בר אור:

        ליאור תודה על התודה.
        ועוד הערה קטנה אך חשובה:
        מנסיוני – הסיבה שלא יוצא לך יוגורט שכולו יוגורט ללא מים – היא שאתה מכניס פנימה רק כפית אחת של יוגורט! יש להכניס מינימום של 4 כפות גדושות ומלאות ומקסימום של 1 כוס יוגורט מוכן. וכמובן שאפשר להוסיף את היוגורט ישירות מהמקרר אין סיבה להשאירו בחוץ-אלא אם אתה מעונין שהיוגרט הקנוי ימשיך 'להמליט' חיידקים 🙂

      • טל:

        שתי שאלות עולות משתי התגובות האחרונות, זו של רוחלה ותשובתו של ליאור, על עלות ועל התועלת. ולא במובן של עלות מול תועלת, כמפורט להלן:

        1) רוחלה – עלות – כשאת משתמש בכמות כזו של יוגורט קנוי, וגם כשהשתמשתי (לשביעות רצוני מבחינת התוצאה, לזה כוונתי בתועלת) בהרבה פחות (כף שנגיד זה שתי כפיות מיוגורט קנוי לליטר חלב), מסתבר שהעלות היא כמו יוגורט קנוי. כי הרי היוגורט הקנוי יקר מאוד. ובחישוב של עלות ליטר חלב+עלות כף מגביע יוגורט, לעומת ליטר יוגורט מוכן, כבר אין חיסכון. מוכן כוונתי ליוגורט שמוכרים בשלושה=ארבעה ק"ג בג'ריקן. נכון שלא כתוב עליו "ביו", אבל בהכרח יש בו חיידקים נכונים כי הוא יוגורט ואולי אפילו דווקא בו שלא זכה לקבל אישור לרשום "ביו, נניח כי מספר החיידקים נמוך מהנדרש, יש חיידקים לא מחלשים?? כידוע הוא גושי ולא הומוגני כמו אלו בגביע…דומה בהרבה ליוגורט שמכינים מתרבית… ויש לו יתרונות נוספים שאחוזי השומן בו גבוהים יותר, וכידוע השומן עוזר לספיגת הסידן…ולעיכול…

        ***גם מבלי להבין בזה, ראו הארותיה של כותבת המאמרים על "מזון חסר" מבחינת עיכול נכון וספיגה נכונה של מזונות בצורתם הטבעית ביותר (=אחוזי שומן לא מופחתים).

        2)ליאור – מה שרשמת שהבאתם בטיסה מניירובי יש להניח שהתכוונת לא ליוגורט קנוי אלה לתרבית. או יוגורט חי אמיתי, שהרי פירטת במאמר על היתרונות לעומת היוגורט הקנוי עם חיידקים "מוחלשים" שאנו מכירים מהסופר.

        כי בסופו של דבר שתי התגובות האחרונות מסכמות בקצרה את כל הנאמר במאמר ובתגובות. כששורה תחתונה להכין יוגורט נוסף מהיוגורט שהכנו אם השתמשנו בקנוי, לא יצלח לאורך זמן, לי הצליח אולי פעם אחת. כך שתמיד יש צורך לקנות שוב. משמע רק להשתמש בתרבית ולגדל אותה "בשוטף". מה ששכן, הוספת את העניין של הקפאה, ושוב, אם הנחתי נכון שהתכוונת לתרבית או יוגורט חי אמיתי, אולי זה פתרון. כי הקנוי לא מצליח מהקפאה.

        • רוחלה בר אור-נטורופתית:

          טל-עקרונית את יכולה להשתמש בגביע יוגורט על 2 ליטר חלב – במידה ואת מכינה את כל הכמות בתוך כלי אחד, קנקן או צנצנת גדולה. מנסיוני שימוש של כמות זעירה של יוגורט על ליטר חלב מניב יוגורט דליל או כזה המתחלק ליוגורט ומים. לחילופין על מנת לחסוך את יכולה להשתמש במקום ביוגורט קנוי – ב- 2 עד 3 כמוסות אצידופולוס או עדיף ג'ארודיפולוס. מה שיניב יוגורט עתיר ועשיר בחיידקים פרוביוטיים.
          בקשר לסידן. 1. בליטר חלב יש 30 גרם שומן, במילים אחרות יש לך קנקן של 30% שומן… עתיר שומן לכל הדעות.
          2. והכי חשוב! סידן מהחי הוא סידן המזיק לגוף! הוא אינו נספג כראוי ומה שנספג או נשאר בגוף מזיק ביותר. הסידן שבריא מזין את הגוף ומוסיף לבריאות העצמות הוא רק סידן מהצומח. טחינה, שקדים וכדומה.
          הסיבות –
          1. סידן מהחי תורם לדלדול הסידן בגוף היות והוא גורם לחומציות הגוף – חומציות גורמת לשפע של מחלות ומדלדלת את מאגרי הסידן בעצמות. מי שסובל מציפורניים רכות ונשברות בקלות – יודע כשהוא מפסיק לצרוך מוצרי חלב מהחי – ציפורניו גדלות לתפארת ומפסיקות להישבר.
          2. והכי חשוב! סידן מהחי גורם לכולסטרול שלילי גבוה. L.D.L. התורם לבעיות כלי דם ובעיות לב מכל הסוגים. כיצד נוצר כולסטרול שלילי – כולסטרול שלילי נוצר על ידי התחברות של שומנים + סידן המתחמצנים יחד. הכולסטרול השלילי ממלא את צינורות כלי הדם ויוצרים חסימות. (נטורופתית)

          • טל:

            תודה רוחלה, על תשובתך המושקעת והמפורטת. חידשת לי המון. ובדיוק על מה ששאלתי, ליתר דיוק, על מה שהעליתי בשאלתי כנתון שאותו תיקנת.
            אך זה מעלה בי את השאלה, הכיצד רשמת בתחילה שיוגורט כל כך בריא, ואז בתשובתך לי כל כך לא בריא, גם אם יותר בהקשר של השומן, ששוב, חידשת לי שלא הכוונה לשומן מן החי כשמדברים על חשיבות לספיגה של אלמנטים אחרים.
            זה פשוט כל כך סותר, שמשאיר בי את השאלה אם יש משהו שפיספסתי. התוכלי בבקשה להבהיר את הנקודה?
            *אגב, שלושים גרם שומן בליטר חלב, התכוונת לרשום שהם שלושה % ולא שלושים….הלא כן?

            • רוחלה בר אור-נטורופתית:

              הי טל, תכופות יוגורט שעושים לבד בבית, בריא יותר מזה הקנוי. ככלל, מוצרי חלב אינם בריאים לגוף האדם. המוצרים היחידים שגוף האדם יכול לעשות בהם שימוש הם מוצרי חלב מחלב עיזים אוכבשים, לא חלב בקר. אך ככלל גם הם טובים לגורים כולל גורי-אדם 🙂 ולא לאנשים בוגרים. ממליצה לך מאוד לקרוא את הספר: שוטי החלב. הספר הטוב ביותר בתחום זה. באשר לאחוזי החלב- במאה מיליליטר חלב יש 3% ולכן בליטר חלב (קרטון או שקית אחת) יש 30% שומן.
              ועוד הערה- את תמיד יכולה להשתמש ביוגורטים שהכנת לבד בבית – לשם הכנת הסבב הבא. רק שמנסיוני אם השתמשת ליוגורט הראשון בדנונה- והיוגורט יוצא בעל טעם קרמי שמנתי נפלא, הרי שאם תשתמשי ביוגורט שהכנת לסבב הבא טעמו יהיה חמוץ בדומה ליוגורט תנובה רגיל. שזה גם נפלא. את יכולה להשתמש בספל יוגורט גם על 2 ליטר חלב ולאחרונה ניסיתי על 3 ליטר ויצא נפלא. כך שהעלות עדיין זולה מאוד. וכמובן שאת יכולה גם להכין מהכמות הזו לבנה. ככלל, כ-13-15 ש"ח על 3 ליטר יוגורט טרי או ליטר לבנה. אני מכינה מזה גם 'גלידות'. טעים מאוד.

              • לילי:

                רוחלה את ממש אבל ממש לא מקצועית . החישוב שלך לא נכון! בושה בכלל שאת מפרסמת את זה, קצת ידע מתמטי לא הזיק לאיש. אם במאה מיליליטר חלב יש 3 אחוזי שומן אז גם בליטר חלב יש 3 אחוזי שומן. אחוזים זה יחסי!! ולכן אם תחברי 10 פעמיים מאה מיליליטר חלב לקבלת 1 ליטר חלב עדין תקבלי שהוא מכיל 3 אחוזי שומן. תתקני את עצמך ומהר! כל אחד קורא לעצמו נטורופת אלק. ובכלל ההערה שלך על חלב תמונה כל כך לא נכונה וזה מדהים איך קונים אותך בזול. אני סטודנטית שמתעסקת בזה אז לפני שאת עונה תעשי שיעורי בית

                • רוחלה בר אור -נטורופתית:

                  גברת לילי הנכבדה- רצוי שתלמדי ותשכילי לערוך את החישוב הנכון, כפי שראוי לך לעשותו. התחילי בכך שתקחי ליד קופסת חלב של ליטר ותקראי את המרכיבים הכתובים מאחור כפי שצריך. כשתחליטי לעשות כך, תמצאי שבמאה מיליגרם חלב יש 3 מיליגרם שומן. לאחר שתפנימי זאת- הכפילי 3 מיליגרם חלב פי עשר ויתברר לך שבליטר חלב יש 30 גרם שומן.
                  כל מזון-המצוין עליו אחוז שומן-מתייחס בדרך כלל לכמות השומן באחוזים מתוך 100 גרם או מיליגרם. רק כשגובה הקלוריות או השומן גבוהים מאוד-נוטים לפעמים היצרנים להתיחס למונח – מנה. מנה פרושה לרוב 28 גרם.
                  לכן לדוגמה: בגבינה שרשום עליה 5% – קופסת גבינה של חצי קילו מכילה 25 גרם שומן- כלומר 25% שומן בקופסה שכזו.
                  ואם עדיין לא הפנמת:
                  5% שומן – זה משקל של 5 גרם או מיליגרם – מתוך 100 גרם או 100 מיליגרם. עלייך להכפיל מיליגרמים אלה בכמה מאות גרם או מיליגרם אותם בחרת לאכול.

                  וצר לי עלייך, על שטירוף הדיאטות מעביר שכמותך על דעתה- עד גסות רוח שכזו.
                  בהצלחה.

                • טל:

                  תעשי את שיעורי ביית ובכמה נושאים:
                  1) רוח האתר לא תואמת את רוח תגובתך. ולא מעט סיירתי באתר. לא נתקלתי בגישה כזו ולו פעם אחת!! באתרים אחרים כן. אל תקלקלי! בלי קשר להתנגדותי לתוכן, את הכל כולל הכל יכלת לכתוב אחרת! זכותך לחשוב אחרת. לא זכותך לקלקל אווירה שאתר היחיד ששומר עליה!

                  2) מידענות או איך שזה לא נקרא – מפורט בתגובתי לרוחלה. לא אתיימר לדעת במדוייק אבל מבחינת הגישה ככל הידוע לי, רכישת תואר נתפשה לפחות על ידי מעסיקים כאמצעי סינון מבחינת זה שהעיד על יכולת התמדה, "תחת" לשבת וכילות לשנן חומר. ואולם….לא רק ריטלין שנעשה בו שימוש מופרז ואף מועבר בסחר בין אלה שזקוקים לו לאלה שרק מחפשים להקל, ולא רק העובדה שתואר אכן "נרכש" בכסף ולא תמיד בעבודה, שלא לדבר על תואר שנרכש בעורמה, מה שמפריך את כל אלה, אלה באופן כללי וכאמור פירטתי בתגובתי לרוחלה, מידענות, או היכולת למשוך סימוכין ולעבד מידע – חשובים כיום מכל תואר. וזאת בשל קצב וכמויות המידע. זו המציאות אז תעשי את שיעורי ביית… יש עובדות ויש את מה שאת מציירת.

                  3) שאר המידע שרוחלה הביאה מלבד העובדה שסך הכל חלקה מתכון והאתר הזה הוא קוד פתוח לכל אחד להציע מה שנראה לו וכל אחד מנסה על אחריותו, מעבר לעובדה שעמדה מול שאלה מאוד בסיסית ועקרונית שלי, לא מצדיקים על אחת כמה וכמה את גישתך כלפיה בכלל וכלפי מה שכתבה בפרט.

                  טל

              • שגיב:

                אם החלב מכיל 3% שומן – אז גם ב-100 גרם חלב, גם במיליגרם חלב וגם ב-10 טונות חלב יש 3% שומן. לא 30%. מתמטיקה בסיסית. (לפי החישוב שלך, ב-10 ליטר חלב אמורים להיות 300% שומן – חשבת על זה?)

                • טל:

                  שגיב, עובדה שהבנת:)
                  משמע אתה יכול לעשות שימוש בשאר הידע וליהנות ממנו. זה מה שחשוב כאן, חשבת על זה?
                  🙂
                  אני עם רשיון חשמלאי ונסיון בעבודה באתרי תעשייה כולל בחשמל חי, מעייפות וחוסר שימת לב, חתכתי עם מספרי ברזל (כי כל חשמלאי מחזיק אותם מאחר ומתעסקים גם בגבס בהכרח, בלי קשר יש לי הכל בביית כי מי שעוסק בתחום אחד עוסק כבר בהכל בביתו) חוט חשמל. כי זה בביית, כי זה כאילו סתם משהו קטן. כולה קבל…
                  מזל שיש פחת…

                  זה לא מפחית מהידע המקצועי שלי. זה טעויות שטות שעושים מלחץ ועייפות כתוצאה מאורח החיים שנכפה עלינו.

                  עובדה ששאר הידע שרוחלה חולקת הוא נכון ומדוייק ואף היא עומדת מול שאלות לא פשוטות של סתירה שאולי עלתה מדבריה. וברוח טובה כל כך ואכפתיות שהם נדירים כשלעצמם.

                  טל

              • טל:

                רוחלה החביבה (וזה שם תואר שמזמן לא קישרתי לאף אדם!):

                – ראשית, תודה כל ההבהרה. בדיוק על מה ששאלתי. רק שלא היה ממש צורך בכל ההסבר כי הוא הסיבה לשאלתי:)
                ושנית, אל תתייחסי לתגובה בלתי הולמת של סטודנטית סנובית. יש דרך להאיר/להעיר/לתת היזון חוזר.

                – בכל אופן – כל המידע שלך מדוייק לחלוטין כולל סימוכין מקצועיים והפנייה לספרות הנכונה. גם נדיר שביקשתי מידע בשאלה ונעניתי בדיוק על מה ששאלתי. אז לא מעניין אותי אם יש לך תואר – גישתך נכונה מבחינת "מידענות" והסטודנטית הנכבדת לא מודעת לעובדה שכיום הידע איך לעבד מידע הוא הרבה יותר מידע שנרכש בכל תואר. זה גם הכיוון בבתי הספר חד וחלק! אפילו במחבחנים זה מה שנבדק ולא זיכרון או הסתמכות על הישגים קודמים (שקול מול תואר לצורך העניין)

                – אז ברוח טובה, את אכן טועה. הארתי/הערתי בתחילה, ממחשבה שעשית טעות הקלדה. הסתבר מתשותבך בעניין של אחוזי השומן, כי הטעות היא שאת רושמת אחוז ולא גרם. עוד סיבה שאותה סטודנטית כתבה כל כך לא לעניין, כי מגישתך האכפתית ניתן להסיק שזו טעות תמה, כי את רוצה שנשים יבינו כמה גרם זומן הם מכניסים לגוף. כך שהכיוון נכון אך ההמשגה שגוייה.
                אנא תקני.

                ושוב, אין קשר ביןחישובי מתימטיקה לבריאות. המושגים הם החשובים בעצם. עובדה שלאיש היום אין כוח וזמן לחשב כלום.

                בברכת יישר כוח – וגם ברכות איני נוטה לשלוח כהרגל – תוכלי לראות בתגובותיי באתר…
                טל

          • טל:

            רוחלה
            אפשר לשאול אותך על חיטה? ותירס?
            האם אחרי השרייה אפשר לאכול או חובה לבשל.
            האםזה בתחום התמחותך או שיש לך דעה בעניין?
            כי סובין ממה שהבנתי, מוסיפים כמות שהוא למזון. זה אומר שהוא נמכר קלוי? או שהרעילות שבגינה מבשלים, נמצאת בחיטה עצמה ולא בקליפה ממנה עשוי הסובין?
            גם לגבי תירס שהבנתי שגורם לריקון מאגרי החלבון (פלגרה במקרי קיצון)…ברצוני לשאול…
            אבל קצת לא נעים כאן לסטות מדיי מהנושא שהוא יוגורט…
            את החיטה נהגתי להכניס לבירה ול"יוגורט" שאצלי הוא בעצם ממחמצת חיטה/אורז. וגם תירס שמאחר וזה לשם הכנת פיצות גם, נהגתי להוסיף. גם הוא ידוע כמתסיס הרי ועושים ממנו בירות.
            אז אם תראי לנכון רשמי את האימייל שלך

      • mawe:

        למה זה נראה לכולם סביר שהעזים לא זכו לחלב אם? זה לא סביר ולא בסדר ולא נושא ש כדרך אגב בסגוריים.

        • לא הבנתי את השאלה.
          אם השאלה עוסקת בהזדהות מוסרית מתפיסת עולם של להמנע מסבל בעלי חיים, אז אם כל הכבוד – ויש כבוד – באתר בידיים מלמדים אחד את השני. דיונים בנושא השאלה המוסרית אפשר למצוא בכל רחבי הרשת. ואם כבר מישהו הולך לאכול יוגורט אז עדיף שידע ויוכל להכין זאת בעצמו. דעתי הצנועה.

        • ליאור זינגר ליאור זינגר:

          Mawe צר לי לומר לך, אך אף אחד לא גוזל את החלב מהילוד של העזה. נלקחת כמות בערך 40 אחוז משל חלב האם, והוכח כי הדבר מוביל להגברה של יצור החלב אצל האם. כך שפשוט מגדילים את העוגה.
          מקווה שתשובתי מספקת, את מוזמנת לשאול בעלי דיר עזים ולשמוע תשובה דומה.
          ליאור זינגר

        • רוחלה בר אור-נטורופתית:

          עד לפני מספר שנים – היה קשה עד בלתי אפשרי להשיג בחנויות הטבע חלב עיזים במשך חודשיים שלושה בשנה ממרץ או אפריל נדמה לי – והסיבה היתה שבמשך החודשים הללו נולדים הטלאים ולכן לא חולבים את העיזים – הן מניקות את הגורים שלהן. אך מאז נכנסו המחלבות הגדולות למשחק הן שוברות את הכללים ועושות כטוב בעיניהן.

    • אורי:

      צודקת 100%
      כמה בירבורים על עניין כל כך פשוט וקל

  3. ליאת:

    בהקשר של הכנת יוגורט ביתי
    האם שימוש במשקה קפיר נותן תוצאה טובה יותר או בריאה יותר
    או בעצם לא שונה בהרבה מיוגורט טבעי רגיל?

  4. תומה:

    קשור אבל לא קשור… אם אני קונה יוגורט רגיל בסופר, עזים, כבשים, חלב בקר ולוקחת קפסולה של חיידקים פרוביוטיים ושמה בתוך היוגורט, האם החיידקים הפרוביוטיים ישגשגו ויתרבו בפנים ויהפכו את היוגורט לפרוביוטי או שזה לא עובד ככה? (ממש מקווה שכן)

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      תמי לצערי זה לא עובד ככה, ביוגורט כבר יש תרבית חיידקים משגשגת ובריאה, לכן יהיה קשה לגרום לזן אחר של חיידקים לגדול שם.
      צר לי

    • רוחלה בר אור:

      אם את שמה קפסולה של חיידקים פרוביוטיים – אין צורך להוסיף יוגורט. הקפסולה תעשה את העבודה. היא תהפוך את החלב ליוגורט. ועדיף מנסיוני להוסיף 2 עד 4 קפסולות לליטר חלב.

  5. תהילה:

    שלום,
    רציתי לשאול מה לגבי מחמצות תעשייתיות שקונים במיוחד לצורך הכנת יוגורט. האם יש בהן משהו לא בריא? מצד אחד אני אומרת לעצמי זה רק חיידקים, יש דבר כזה חיידקים אורגנים?!?! מצד שני הורגלנו כבר שאם זה מיוצר במעבדה ולא באופן טבעי זה לא טוב.

    לנו יש עז חולבת אחת ונמאס לי שלפעמים היוגורט מצליח ולפעמים נזרק. (נכון שלא בוכים על חלב שנשפך, אבל שאני חולבת ועמלה זה מאוד מצער שבסוף לא מצליח) בקיצור אני מנסה לחשוב איך ליצור תנאים כמה שיותר זהים כל פעם וחשבתי שמחמצת קנויה תעזור-

    מה אתם אומרים?

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      הבעיה העיקרית היא זיהום של מיקרו אורגניזם אחרים או חיידקים לא מתאימים. מכיוון שאמרת שבחלק מהפעמים זה כן עובד לך, אני הייתי אומר שהחיידקים שאת משתמשת טובים אך לא הכי חזקים וזיהום מחיידקים אחרים הוא אשר מביא לקלקול היוגורט.
      שתי אפשרויות לפניך:
      א. לעבוד בסביבה סטרילית יותר, עם רמת עיקור הרבה יותר גבוהה.
      ב. להשתמש בחיידקים קנוים אשר עברו השבחה במעבדה. בהצלחה

  6. דלק:

    שלום חברים , המדריך כתוב בצורה נהדרת.
    אז תודה רבה לכותב .

    בעייתי היא כזו .
    יש לי עיזים ובפעמיים האחרונות שניסיתי להכין יוגורט יצא לי גם נורא חמוץ וגם נוזלי . מה יכול להיות שאני עושה לא נכון ?
    את היוגורט אני שם מכתחילה בתוך בקבוקים סגורים , יכול להיות שזו הבעיה ? מבחינת הפסטור , אותו הדבר כמו שהוצג פה . ומבחינת הטמפרטורת אינקובציה השתדלתי לשמור על 42 מעלות , שזה יותר גבוהה ממה שרשום כאן אבל עד כמה שידוע לי גם אמור להיות טוב . כל הכלים מעוקרים ברמה טובה מאוד .

    יש רעיונות ? אשמח לשמוע !

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      לגבי הנוזליות, האם ידוע לך אחוז השומן וחלבון?
      לגבי החומציות, הכי מומלץ שתנסה חיידק אחר שמפיק פחות חומצות, אפילו ע"י הוספת מלח ושימוש ביורן היורוט התורכי.
      תגיד לי איך הלך ואשמח לראות תמונות של העיזים.

    • דלק:

      העניין הוא שבהתחלה היה יוצא לי נהדר . בהתחלה – כשהייתי עושה את היוגורט במיכל גדול יותר (אולי עם יותר חמצן ) ולא בבקבוק סגור , ושנית כשלא הייתי שומר על הטמפרטורה באינקובטור מסודר , אלא סתם שם את היוגורט בצידנית עם בקבוק מים חמים למשך הלילה .
      האם העובדה שאני שומר על החום גבוהה יותר לאורך זמן יכולה להיות קשורה ? , או שמה חוסר החמצן בתוך הבקבוק הסגור ?

      • ליאור זינגר ליאור זינגר:

        אם כך הייתי ממליץ לך לנסות להקטין את כמות התכולה בבקבוק כך שיהיה יותר חמצן. חברות החלב הגדולות מבקבקות את היוגורט המוכן.
        כשעבדתי במחנה פליטים באפריקה הכנתי את היוגורט בצנצנת של ליטר וחצי עם ליטר אחד של חלב, ותמיד יצא מצוין…

    • מיכל:

      אולי תכין יוגורט סויה. הרבה יותר טעים טבעי ובריא.הכנתי יוגורט סויה מדהים בלי לחמם רק עם יוגורט סויה של תנובה מעורבב בחצי ליטר חלב סויה בלי סוכר בתוך צנצנת מעוקרת. ואחרי 12 שעות יוצא יוגורט סויה מדהים!!

      *תגובה זאת נערכה על ידי הנהלת האתר

      • רוחלה בר אור-נטורופתית:

        מיכל- האם ניתן להכין יוגורט מחלב שקדים או חלב אגוזי לוז?

  7. תמר:

    שלום עליכם,
    רציתי לדעת עם משהו ניסה להכין יוגורט/לבנה עם מחמצת בצק,
    וגם קראתי גם שכל חלקי התאנה מכילים את החיידק המחמיץ,

    משהו ניסה?

    תודה מראש.

    • טל:

      בירה ניסו עם מחמצת בצק ויצא נפלא, אנשי "עליית הגג". לא ידוע לי על תאנה, אלה על ג'ינג'ר וקליפת לימון שמהם ניתן ליצור מחמצת ובירה.
      אם טוב לבירה, בה מקובל לעשות שימוש בשמרים אחרים מתעשיית היין, יש להניח שטוב גם לגבינה ויוגורט ביתיים, גם אם זה לא אותם חיידקים, מדובר במוצר ביתי לצריכה מיידית אז הטעם זה מה שמשחק תפקיד מרכזי. גם בריאות, חיידקי הבירה ידועים שבריאים, ככה שלא נראה לי שיש סיבה לא לנסות.
      אמלי זה ההיפך – במקום לחפש לעשות גבינה ממחמצת, המחמצת היא הנותנצ לי טעמי גבינה על פיצה או במרק. הכנסתי את המחמצת כשהיא ממש ממש מקבלת ריח של גבינה ישנה, למרק. אם סמיכה מתקבלים חוטים וגושים כמו כשמכניסים ביצה בסוף בישול. ואם דלילה זה מרקם של מרק מוקרם. אותו הדבר על פיצה. סמיך ובגושים או דליל לפי מה שבא לי.
      אם מחיטה, אם מקמח, ואם מאורז. לאורז הוספתי חומוס שידוע כתחליף "חביתה", לטבעונים. קצת פשע אבל כשמתחשק פעם ב….מטוגן בשמן. זה ממש כמו גבחנה צהובה יוצא. תלוי כמה זמן ישב האורז ב"מחמצת".
      סך הכל לשים אורז עם סוכר ומעט מלח במיים ולחכות בתלות במזג האוויר כמה זמן שלוקח ולאיזה טעם רוצים להגיע. הבישול שלו לאחר מכן קצרצר אז ביחד עם חומוס מושרה זה מתאים ולא צריך ללכלך כדי לטחון, מועכים וזהו. ממש מרקם של גבינ'צ מבושלת. וגם טעם כל כך דומה.
      יש סלטי חציל וקישוא בטעם כבד…שתמיד היו בלי קשר לחיפוש אחר תחליפים. אין כל סיבה לא להמציא כל מני תחליפים לכל דבר.
      הרבה נכתב על הרצון להגיע לטעם ה"גופריתי" של ביצה שמתאווין אליו כל כך אלה שנמנעים שלא מרצון אלה מכורח. וישר שולחים אותם לקנות מלחשחור או וורד. אבל הטעם הזה מתקבל גם מכרוב, מבצל שהנו הרכיב העיקרי באותם סלטים בטעם כבד…
      לפעמים צריך רק לתת לדמיון ליצור.
      לצאת מההרגל לרכוש ולרכוש כפתרון.

      • ליאור זינגר ליאור זינגר:

        טל תודה רבה על כל התגובות שלך,
        רק הערה כללית, שמריים (שמשמשים להכנת לחם או בירה, ובכלל שמרים) הם פטרייה לא חיידק, ואילו ביוגורט אנו משתמשים בחיידקים פרוביוטים.

        תודה,
        ליאור

        • טל:

          אויש נכון. טעיתי. אבל כן התייחסתי לכך שזה שונה בהערתי שהעיקר הטעם בהכנה הביתית. כבר דובר על "אוכלוסיות" אחרות, בהקשר של מה יכול להתרבות והיכן, כאן בין התגובות. רק טעיתי שזה לא חיידקים אלה פטריות.
          גם עמך הסליחה שטעיתי מהתעמקות במידע של רוחלה, התייחסתי למאמר שלך כמקום אחר כשזה כאן בעצם. בגלל שבכניסה מהאימייל לא עוברים דרך הכותרת עם שם הכותב…

          חזרה לענייננו – חיידקים,פטריות, יותר פשוט שנקרא לזה יצורים, לא?

          זה גם מעלה שאלה מעבר לכך שכמו שציינתי שמרי (ולא חיידקי) בירה הם בריאים, האם הם בריאים ויכולים להוות תחליף בשר כמו פטריות? אנא דעת המומחה…

          ועוד "הכה את המומחה" ארים לך להנחתה הפעם, כי יצרת לי בעייה:
          כשרוצים להנגיש לילדים בצק וגזוז טבעיים, תמיד כיניתי את הגזים כ"פוקים" (פלוצים) של החיידקים. קצת הומור (שעובד יופי ומפוצץ אותם מצחוק) אבל דיי מדוייק כהסבר ביולוגי, ביחד עם ההסבר המצ'עמם שזה בריא יותר מגז שמחדירים לגזוז מסחרי.
          מה עכשיו נגיד שיבינו?
          שוב חוזרים לשאלה אם פטריות זה יצורים בכלל…
          הומור כזה הוא הדבר היחיד שיכול להלחם, אולי, במכבשי הלחץ שמופעלים עליהם מכל עבר לצרכנות ולמזון לא בריא. אני לא אכין הרי מצגת עם צבעים כמו פרסומת כי זה חלק מאותה מערכת התמכרותית שאזין, של עודף גירוי חזותי על חשבון גירוי אינטלקטואלי אמיתי…
          וגן חשוב שיכירו לפחות קצת את סביבתם ולא יישאבו לעולם הוירטואלי לחלוטין. שיבינו שוירוס זה לא רק במחשב. ושיש עוד כמה יצורים בלתי נראים אך מאוד קיימים ומוחשיים.
          מה יצא מעטו של המומחה בעניין? יש רעיון?

          * הביאו לנו ביובית באמצע הלילה…הלכה השינה…לכן השעה…זה לא שהיוגורט מצב חירום פתולוגי חחח:)

          • טל:

            עוד מה שבילבל אותי הוא, שכשסוגרים צנצנת מתקבלת בירה, וכשמשאירים פתוח או נושם עם בד יוצא חומץ. שכחתי לרגע, שבעצם שינוי התנאים מביאים להתפתחות חיידקים או פטריות בהתאמה.
            אמתין להתייחסותך לתגובתי הקודמת, שם שאלתי בעיקר על הערך התזונתי של הפטריות בבירה, ובינתיים נזכרתי ששמרי בירה אכן ידועים כמקור לויטמינים מקבוצת B, שגם אם זה עדיין לא B12, זה לפחות חלק, לא שידוע לי אם בפטריות יש B12, אבל כן הבנתי שזהו הבעייתי ביותר לצמחונים. מאידך, שבהודו אינו חסר – אולי זה מה שקראו פעם ,החיידק השמח" מאחר וחסרונו גורם לחולשה ודכאון, חוסר ריכוז שמגביר בתורו את שני אלה, ואינו חסר היכן שלא מחטאים כל דבר ואף "אוכלים מהרצפה", משמע תינוקות, שכבר ידוע שאי חשיפתם והגבלתפ רק מביאים צרות צרורות – וגם אנחנו, פירות שנפלו מעצים ופשוט אוכלים בלי בוג'רס. בידיים.
            לכן התקשר לי להודו שידועה בכך שלא מחטאים כל דבר.
            האם ידוע לך על כך? האם זה בתחומך?

        • תמר:

          שלום ליאור
          בשאור יש שמרי פרא וגם חיידקי לקטובצילוס ולכן חשבתי שאפשר להכין יוגורט משאור/מחמצת .
          בברכה,
          תמר

  8. שאול פורת:

    למדתי את הבישול ההודי עמוק. כולל מוצרי חלב וממתקים על בסיס חלב. הייתי עשר שנים הבשלן של קומונה צימחונית שזה כלל עשיית 40 ליטר יוגורט מדי ערב עבור הבוקר. ארוחת בוקר התחילה עם גרגרי חומוס מושרים כל הלילה ולא מבושלים עם יוגורט וג'ינג'ר…

    עכשיו לעניין: אני ממליץ על טרמוס באיכות הטובה ביותר (300 שקל בריקושט לכל החיים -בערך שקל ליום. )
    טמפרטורה נכונה ויציבה לאורך שמונה שעות זה שם המשחק. בשביל לחטא את הטרמוס אפשר לעשות בו תה שיהיה חם כל היום. ומוכן לעשיית היוגורט.

  9. נעמה:

    אליס מילר הגדולה! כיף לשמוע ממך. את קידמת שינוי אדיר בחברה הישראלית, שזו מתנה גדולה, ציונות של ממש, עם זאת שיש עדיין דרך ארוכה… שאפו!

    מקווה לנסות את המתכונים שלך בקרוב, בינתיים אני מסתפקת בפטריה היוגית שהופכת לי חלב ליוגורט עם יכולות ריפוי מופלאות. (מסננים, מוסיפים חלב, מכסים ומחכים…) (ומותר רק לתת אותה במתנה ובשום אופן לא למכור).

  10. כמה זמן נשמר היוגורט אורך חיים??

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      אסי שלום,
      הכל תלוי בשאלה כמה זמן לוקח לו להזדהם מחיידקים אחרים (שאיננו רוצים).
      באופן עקרוני מניסיון אישי, שבוע במקרר בתוך הסיר בו בישלת אותו, תוך כדי שכל יום אתה צורך כמות, ומבלי להוסיף שום חומר משמר (חס ושלום).

      אך קיימת שיטה של לשים אותו בשקית (חד פעמית), לקשור את הקצה ואז לגזור את אחת הפינות התחתונות ולשחרר את היוגורט רק משם (בזהירות של יישפך), כך היוגורט לא מגיע למגע עם כלים "מזוהמים מבחוץ" והיוגורט נשמר אפילו עד 3 שבועות במקרר (אולי ניתן להגזים ולומר חודש). שיטה זאת קצת דומה לשקיות לבנה שניתן לקנות למשל אצל הבדואים.

      בבקשה עדכן אותי איך עבד לך (בתוספת תמונות)

  11. אסי:

    שאלה : אחרי שהיגורט מוכן כמה זמן אפשר לשמור אותו {אורך חיים}?

  12. בועז:

    קודם כל, מדריך מעולה, תודה
    ועכשיו לבעיה:
    כבר יצא לי חמש פעמים בערך לנסות להכין יוגורט ורק פעם אחת יצא מוצלח. בכל יתר הפעמים היוגורט יצא מקולקל ומבחיל ואינני מבין מדוע.
    אני מקפיד מאוד על התהליך על כל שלביו, כל הכלים (סיר, כף, בקובוק וכו') כולם מעוקרים וסטרילים. המצרכים טריים ביותר. הטמפרוטורה מדודה עם מד חום (80-90 לרתיחה ו- 40 לאינקובציה למשך 9-12 שעות), למרות כל זאת היוגורט יוצא מקולקל !!!
    אשמח לשמוע דעות בנושא.

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      היי בועז,

      אני מנסה לחשוב מהו מקור הזיהום האפשרי.
      אז ככה, אולי החלב או היוגורט שאיתו אתה מתחיל?

      הייתי ממליץ לך גם לעבור לעשות הכל בסיר אחר ועם כלים אחרים שלא נגעו עד כה בחלב (בלי קשר לכשרות), ככה נפסול את האפשרות שהזיהום כבר בסיר ובכלים.

      רק אתמול הכנתי 2 ליטר יוגורט ויצא מעולה…

      ליאור

  13. שרון:

    מדריך מעולה להכנת יוגורט מחלב סויה (ומתחליפי חלב אחרים)-
    http://www.plantfoods.org/demos/soya_yoghurt/index.html

    אני אישית ניסיתי (לפני שמצאתי את המדריך הזה) עם מדריך אחר. שמתי את הצנצנת בתנור עם חום נמוך, ואחרי שעה-שעתיים ראיתי שהתחילה פרמנטציה, אבל כנראה שחיממתי את התנור לחום גבוה מידי, כי אחרי כמה זמן חלב הסויה נפרד והפרמנטציה הפסיקה. אבל הכנתי מהחצי-יוגורט הזה לבנה מעולה עם מלח ופפריקה שאני זוללת ברגעים אלו.
    לסיכום- אין סיבה שזה לא יצליח, אם לא עושים טעויות טיפשיות כמוני.

    אחרי שאתאושש מהאבל על החיידקים הרכים שנקטפו באיבם בעודם כה צעירים, מבטיחה לנסות שוב עם המדריך החדש ולדווח.

  14. יואל כהנקא יואל:

    עוד משהו מעניין שבמקרה קראתי השבוע על חיידקים וגבינה.
    חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה הכינו לאחרונה גבינות מתרביות חיידקים מבית שחי, מכפות רגליים, מכפות ידיים ומחלל האף:
    http://www.haaretz.co.il/gallery/recipes/acquired-taste/1.1878471
    מכל התרביות יצאו גבינות, וטעמם היה אפילו טוב (לפחות לדעת החוקרים), למרות שאנשים נטו לטעום בעיקר מהגבינות שהוכנו מהחיידקים של עצמם ולא של אחרים 🙂

    מסתבר שפרופיל החיידקים על פני הגוף לא לגמרי שונה מאלו שביוגורט, אך אלו שביוגורט (הנקראים לקטו-בצילוס) נבררו להיות אלו המסוגלים לפרק את סוכר החלב לקטוז באופן מיטבי. מעניין לדעת שהם כל כך ממוקדים שהם יכולים לחיות רק בחלב, כי הגנום שלהם הפך להיות כה קטן שהם איבדו את היכולת לסנתז חומצות אמינו מסוימות אז הם תלויים בחלבון מהחלב. אכן חיידקים נכים.

    על פני הגוף, יש גם קהילת פרמקלצ'ר של חיידקים שיכולים לפרק לקטוז אבל יכולים לעשות גם הרבה דברים אחרים חוץ מזה, והגנום שלהם משמעותית יותר רחב.
    למיטב הבנתי, תהליך ההקשיה של הגבינה ליוגורט ולאחר מכן לגבינה הוא פועל יוצא של דנטורציה של חלבונים אשר בתורם יוצרים את הגושים המוכרים.
    * למי שלא למד מספיק ביולוגיה, חלבונים הם שרשראות ארוכות המורכבות מחוליות (חומצות אמינו). כל שרשרת כזו מסודרת ע"י האנזימים בגוף (שגם הם חלבונים בעצמם) לצורה תלת מימדית ונשארים ככה נפרדים אחד מהשני כמו כדורים. אם מפרקים את הסידור הזה ע"י חימום או החמצה, כמו שקורה בהתאמה כשמכינים ביצת עין או מכינים יוגורט, השרשראות כבר לא חוזרות להסתדר בסידור המקורי ומתבלגנות אחת עם השניה, ליצירת גושים גדולים וקשים.
    במקרה של הביצה אנו מקבלים גוש לבן גדול המורכב מחלבוני הביצה ובמקרה של חלב אנחנו מקבלים גושים של חלבוני החלב (בעיקר חלבון בשם קזאין).

    אז בעצם כל נוזל עם תכולת חלבון מספקת יתן לאחר החמצה גושים דמויי גבינה, לכן אין בעיה להשתמש בקשיו וכו…

    אני לעצמי חידשתי, אני מקווה שגם לאחרים 🙂

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      יואל תודה רבה על התרומה המעניינת הזאת! למרות כל הקורסים בביוטכנולוגיה, תמיד כיף לשמוע עוד.

      אז מאיפה בגוף אתה מייעץ לי להתחיל עם הגבינה? 🙂

      • טל:

        אם איני טועה, ליאור, מוזכר משהו במאמר שלך על יוגורט, בין התגובות, על חיידקי גוף…

        גם אצלי האינטרנט לא רחב פס, על כן לא מעצלנות לא אוכל לבדוק טרם כל תגובה אם זכור לי נכונה.

    • טל:

      שגיב, עובדה שהבנת:)
      משמע אתה יכול לעשות שימוש בשאר הידע וליהנות ממנו. זה מה שחשוב כאן, חשבת על זה?
      🙂
      אני עם רשיון חשמלאי ונסיון בעבודה באתרי תעשייה כולל בחשמל חי, מעייפות וחוסר שימת לב, חתכתי עם מספרי ברזל (כי כל חשמלאי מחזיק אותם מאחר ומתעסקים גם בגבס בהכרח, בלי קשר יש לי הכל בביית כי מי שעוסק בתחום אחד עוסק כבר בהכל בביתו) חוט חשמל. כי זה בביית, כי זה כאילו סתם משהו קטן. כולה קבל…
      מזל שיש פחת…

      זה לא מפחית מהידע המקצועי שלי. זה טעויות שטות שעושים מלחץ ועייפות כתוצאה מאורח החיים שנכפה עלינו.

      עובדה ששאר הידע שרוחלה חולקת הוא נכון ומדוייק ואף היא עומדת מול שאלות לא פשוטות של סתירה שאולי עלתה מדבריה. וברוח טובה כל כך ואכפתיות שהם נדירים כשלעצמם.

      טל

    • טל:

      חחח זה כמו שעושים צ'יצ'ה, אם זכרוני אונו מטעני כך נקרא המשקה, מלעיסה ויריקה של דגנים ואז התססתם:)
      במקסיקו? לא זכור לי ממש. נשאר לי בזכרון הרעיון עצמו…
      טל

  15. אני גרה מזה כשלוש שנים בכפר בהימלאיה בהודו. בארץ ביתי בחוקוק שבגליל. שורשי הם אנגלו סקסיים ובן זוגי ואב בנותי הוא הודי. כאן בהודו הקמנו גסט האוס על גדת נהר ענק. כל התערובות הללו הולידו את המטבח הכפרי שלנו. אנחנו מכינים יוגורט, חמאה, גבינת קש (פאניר בהינדית) ובנוסף גם גבינות קשות. מלבד זאת, כיוון שאני נמצאת במקום רחוק מאוד מערים ואין פה כמעט כלום מלבד דברים בסיסיים וירקות מהגינה והיער למדתי המון. הנה כמה טיפים ותוספות לעניין היוגורט והלבנה שבכתבה.

    1. חיידקים. אנחנו הרבה הרבה יותר חסינים ממה שמלמדים אותנו. כן, צריך לשמור על הגיינה של הידים והכלים אבל באמת לא צריך להגזים. בכל בית הודי מכינים יוגורט כזה כל יום. קוראים לזה דאהי. ידים נקיות (שטיפה עם סבון), יכולים לגעת בחלב ובכלי שבו מחממים את החלב וכלום לא יקרה. יתרה מזאת. חיידקים, בעיקר החיידקים הנמצאים בחלב וגורמים לו להפוך ליוגורט הם חיידקים אופורטוניסטים. בהנתן הטמפרטורה הנכונה הם פורחים ומתרבים ובעצם "תופשים" את המקום של שאר החיידקים שעלולים להגיע. לפעמים באמת מגיעים חיידקים נוספים שהופכים את היוגורט לקצת מריר ואז גם אפשר לאכול, למרות שפחות טעים. ביוגורט המר ניתן להשתמש גם לפעם הבאה והיוגורט הבא לא יהיה מר.
    אנקדוקטה מעניינת בעניין חיידקים. כשלושים אחוז מהסוכרים בחלב אם לא מתעכלים על ידי התינוק שלה. חוקרים רק לאחרונה פתרו את התעלומה. קיימים חיידקים בגוף התינוק שהם היחידים היודעים לפרק סוכרים אלה. סוכרים אלה תפקידם בעצם להאכיל את אוכלוסיית החיידקים הזו על מנת שהם יתרבו ויתפשו את המקום לחיידקים לא רצויים כמו חיידקים פתוגניים (חיידקים גורמי מחלה).

    2. טמפרטורה. ארבעים מעלות היא הטמפרטורה המדויקת. בדיוק כמו שכתבתי בעניין לחם השאור. גם אם הטמפרטורה תהיה נמוכה יותר מארבעים מעלות, החלב יהפוך ליוגורט, רק יקח הרבה יותר זמן. חם מדי באמת חיידקי היוגורט לא אוהבים. בהודו נהוג להכין את היוגורט בערב כדי שיהיה מוכן לבוקר. לא מתעסקים איתו. נותנים לו 12 שעות בדרך כלל בהן הטמפרטורה לאט לאט יורדת מארבעים מעלות ובבוקר הוא קשה וטעים. כאן בהימלאיה מתחת לאפס בלילה ויש הישנים עם בקבוק היוגורט במיטה. אנחנו פשוט עוטפים אותו בשמיכות כמו תינוק. בדרך כלל לוקח לו כחמש עשרה שעות להיות מוכן.

    3. חימום. לדעתי מיותר לעשות זאת בסיר כפול. אני תמיד הסתבכתי עם הוצאה של הסיר הפנימי. אנחנו מחממים בסיר רגיל. ארבעים מעלות היא טמפרטורה בה החלב אפילו לא מתחיל להשרף ועל מנת לגרום לטמפרטורה להיות אחידה אפשר לערבב פעם אחת אבל גם זה מיותר.

    4. לא הצליח, היגורט, לא נורא. אפשר לקחת את מה שיצא, לחמם עוד קצת על הגז, להוסיף כף או שניים של לימון עד שהחלב מתכרדל (הופך לגושים). לשים בחיתול ויש לכם גבינת בסיס מגניבה. אם אתם רוצים אותה יותר קשה אפשר לשים את החיתול תחת משקולת בלילה ולקבל גבינה קשה יותר. את הגבינה הקשה אפשר לטגן או לשים בתוך תבשיל, היא לא מתפרקת בחום – תענוג!

    5. ללבנה שלנו אני מוסיפה כף אחת של שמנת שאני מורידה מהחלב אותו אנו מפסטרים אחרי שהוא מגיע חם מהפרה ומהבופלו. אבל גם שמנת רגילה בארץ תרכך את הלבנה ותוסיף לה טיפטיפה מתקתקות. גם אם מוסיפים שום לתוך החיתול יוצא טעם מדליק.

    רציתי להוסיף שהאתר מדהים! מתה עליו ומסתכלת כל יום. לא הרבה אתרים מצליחים לעלות בקילובייטס בהם אנו חיים כאן בהימלאיה, אבל האתר קליל ומלא מידע מעניין שיושב לנו כמו כפפה על היד… מנסים כמעט כל דבר באתר, מלבד מה שכבר עושים במילא…
    הערה קטנה אחת. אני מאוד הייתי שמחה אם היית משנה את המילים רצח בעניין החיידקים. אפשר לומר שהחיידקים מתים. רצח היא אמנם מילה שגורה ביומיום הישראלי שלנו, אבל קשה לי לקשור בין יוגורט לבין רצח. מעדיפה מילים יותר רכות.

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      אליס תודה רבה 🙂
      רעיונות מקסימים ביותר! בבקשה שלחי תמונות של התוצר שלך (עם הנוף המדהים שלכם).

      ותודה על המחמאות על האתר והמדריך 🙂
      ליאור

    • אילן בר:

      הי אליס
      משתמשת בפטריה הטיבטית (יוגית)?
      אילן

    • ליאת:

      אליס נעים להכיר
      מסוקרנת לגבי הבנתך בנושא שאור
      אני אופה כמעט שנה עם מחמצת
      האם יש לך בלוג או מקום בו את כותבת וניתן ללמוד ממך
      פייסבוק אישי….משהו…:)

  16. אלישבע:

    שלום רב

    נהנית מאד מהאתר.

    לשמחתי יש לי מה להוסיף.
    התנסיתי בהכנת יוגורט ולאחר מכן לבנה מחלב קשיו שהכנתי בבלנדר. מתכון והוראות מהאתר באופן טבעי.
    שמים בבלנדר קשיו ומוסיפים מים לקבלת סמיכות בין שמנת לחלב. לשים בצנצנת נקיה עד חצי הצנצנת.
    להניח לכמה שעות. כשהחלב מבעבע ונפרד לשתי שכבות זהו היוגורט. ניתן לחכות יותר או פחות לפי מידת החמיצות הרצויה.
    וכעת כבכל יוגורט ניתן לסנן דרך בד חיתול לקבלת גבינה.
    אעלה תמונה ברגע שאבין איך.

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      אלישבע שלום,
      הרבה מאוד אנשים התעניינו ושאלו על תחום זה של 'חלב טבעוני', אז תודה רבה רבה לך על חלוקת המידע הנ"ל איתנו,
      לגבי תמונות, באמת לא מסובך לעלות ואשמח מאוד אם תעלי, אני בטוח שזה יעזור רבות לכל מי שרוצה לנסות בעצמו.

      אז תודה רבה מראש,
      ליאור

  17. נמרוד איילי נמרוד:

    טוב ויפה, אולם:

    "היוגורט הנוכחי יוכל לשמש אותכם כמנת חיידקים ליוגורט הבא שתכינו, אך שימו לב שבכל פעם “זיהמתם” קצת בחיידקים אחרים, ולאחר כמה גלגולים הזיהום חזק מדי ויש להתחיל עם יוגורט קנוי חדש"

    כאן אני חולק עליך. הסכת ושמע: לא זיהום ולא בטיח' אצפר. אלא שהחיידקים התעשייתיים שאתה מפיק מיוגורט תעשייתי, או ישירות מיצרני החידקים אשר מוכרים לחברות אלה, הם חידקים מוחלשים שפוריותם פגועה ואינם מסוגלים לייצר מעבר לדורות המשך ספורים. טוב היית עושה אם היית מביא מהבאבא ההודי המדובר מעט מחמצת בצנצנת נקיה, שכן הוא כנראה לא קונה יוגורט תנובה בסופר, אלא מחזיק במחמצת חיה ובועטת שעברה אליו מהוריו וכן הלאה.
    מדוע מוכרים לנו חידקים מוחלשים? הלויאליים למערכת שבנו יטענו שזה מאריך את חיי המדף, ואילו חובבי הקונספירציות יכוונו לשמירת השליטה בידי בעלי הכח. כך או כך, מחמצת אמיתית ופוטנטית, וגם טעימה, יכולה לייצר דורות אין-ספור של יוגורט כל עוד מתייחסים אליה יפה (כלים נקיים, קרירות סבירה, הכנת יוגורט חדש מדי שבועיים לכל היותר). חובבי הבריאות ישמחו ודאי להסיק גם שהחידקים מיוגורט לא מתועש ממשיכים להתרבות אצלם בקיבה ולא מתים תוך יום בקול ענות חלושה.
    והחדשות הטובות: המחמצת המדוברת בידי, מכינה יוגורט מחלבן של עיזיי כבר כמה שנים טובות, ודגימה ממנה תנתן חינם לכל דכפין אם רק יתנהג בנימוס, ויקפוץ לביקור חטוף בביתי (בגליל התחתון המזרחי) עם צנצנת זכוכית קטנה ונקיה, עם מכסה אטום.
    לבריאות ובתאבון!

    • ARIE:

      …I do not live currently in Israel and although I am fluent in Hebrew do not have the means to type here in Hebrew. Now to the matter, I have been turning into natural food in the last years and have been planning to visit my son who lives in Israel. In the country in S. America where I live there are a few businesses that sell milk processing supplies and I am able to buy there Yogurt cultures, these are dried yogurt microbes.
      Anybody here knows where to get those in retail packages in Israel? I would bring them from here but I am guessing that no custom official will be thrilled to find I am carrying frozen microbes in my baggage.
      I would also be interested in buying pure Sucralose (the stuff Splenda is made from) in small packages – let say 10 gram per pack.

    • shani:

      אפשר לקבל פרטים?
      אנחנו מהגליל המערבי..
      smn1177@gmail.com

    • טל:

      לא השערות ולא טענות אלה שריר וקיים. גם מבלי שמץ מושג בתחום, דיי להסתמך על שיטות מעולם החקלאות של צמחים כדי להביןש מה שתבת אמת שריר וקיים. כי, כידוע לכל, יצרני הזרעים מייצרים במכוון לפיתוח תלות של החקלאים לטווח אינסופי, בהם היצרנים. בדיוק כפי שתיארת את ייצור החיידיקים המוחלשים.

      ותודה רבה מאוד לך – הן על המידע עצמו, הן על היכולת לנסח בצורה מכובדת. לא קל לנסחיפה, דברים מאוד לא יפים שאחרים עושים…

      עכשיו לשאלה – גם לליאור – שהעלה ייצור במחנות פליטים – האם גם שם נעשה שימוש ביוגורט מהסופר? או בתרביות אחרותשמקורן היכן?

      כי כשביצעתי בפועל הגעתי למסקנה שאין שום חיסכון. מחשבים את מחיר החלב (שאגב – אולי לא כדאי מועשר כי ויטמין D דומני שלא שורד חום) ומחיר היוגורט הקטן, לעומת יוגורט גדול של 3 או 4 ליטר, ומגיעים למסקנה שאין שום חיסכון. בתחילה התלהבתיכי חשבתי שניתן יהיה לעשות שימוש לרבה ליטרים של חלב מיוגורט אחד קטן כי צריך רק מעט בשביל כל ליטר – אבלכמוש צויין כאן זה לא נשמר. ואז ניסיתי לשמר כמו מחמצת שיאור, מט ליוגורט הבא, וגם לא הלך. אז תדה על ההדברים כאן מדוע זה לא הלך. בנוסף, היוגורטים הגדולים של 3 או 4 ק"ג, לא נושאים תווית "ביו" אבל כמו שליאור ענה כאן לשאלה על שימוש בטבליית תרבית – יש שם כבר חיידקים כי ם דרושים לייצור היוגורט בכל מקרה. ככה שאולי "ביו" רושמים רק על כמות מסויימת. לא כל כך נהיר העניין..

      בינתיים, בכמה מקומות כאן שהוזכר יוגורט קשיו ודומיו ממקורות צמחיים, לא תמיד הוזכרו חיידקים או תרביות. רק לשים לטחו ולחכות. משמע אין צורך בחיידקים? כמו גם, קראתי בכל מני מקומות על שימוש בשמרי בירה ליוגורט קשיו. או שמרים "תזונתיים", שאולי זה שם אחר לאותו דבר.

      אנא דעתכם המומחים המנוסים על כך…כמו דם תשובה לשאלה על ייצורהיוגורט במחנות הפליטים.

      בתודה מראש

  18. ליאור זינגר ליאור זינגר:

    yes it is, I got your Email, but I colud not answer you also on face book,

    please send me a mail from other address

  19. This post on yogurt is great, I was also reading your Komboucha post
    I was wondering if you know of somewhere in Tel Aviv where I could obtain a Komboucha culture?
    Thank you kindly for your help!

    Katherine

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      אהלן קטרינה,
      את מוזמנת ליצור עימי קשר (המייל שלי מטה) ואני אביא לך 🙂
      חוץ מזה תודה על התגובה החמה, שימי לב למדריך האחרון על הסברסים 🙂

      ליאור

      Hi Katrina,
      You are welcome to contact me (my email is below) and I'll give you some 🙂
      Also thanks for the warm response 🙂

      Lior

  20. אמרת שאפשר לעשות את היוגורט גם מחלב סויה או אורז, אבל גם רשמת שדרוש שיהיה בחלב לקטוז, שזהו סוכר הנמצא במוצרי חלב בלבד.

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      כתבתי על הפרדוקס הזה, מכיוון שמעולם לא ניסית עם מוצרי תחליף לחלב (כגון חלב סויה או אורז) אני לא רוצה לכתוב טעויות, אני רק אחזור ואומר כי אני מכיר אנשים שעושים זאת וזה עובד להם.

      בכל מקרה אתה תמיד מוזמן לנסות ולשלוח תמונות!

      • אז הפעם (בניגוד לפעם הקודמת) קראתי את כל הוראות הכנת היוגורט, שמין הסתם לא היו שונות מאלו שהכרתי לפני כן. לא שאני מתלונן, אלא פשוט הבנתי שגם אם אני רוצה לעשות יוגורט טבעוני מחלב אורז, סויה או אגוזים, לפי המתכון הנ"ל זה לא אפשרי, שכן אצטרך לקנות יוגורט חלבי מלפני כן ולחלב את חלב האגוזים שלי.
        אז תודה בכל אופן. אני אבדוק אם ישנה דרך לעשות משהו דמוי יוגורט ללא חלב (אני בספק) ואעלה אותו פה. מצאתי כבר המון דברים טבעוניים שלא האמנתי שאפשריים.

        תודה ושתהיה אחלה שנה

        • ליאור זינגר ליאור זינגר:

          אולי כדאי במקום לשים כפית של יוגורט חלבי לשים כפית של יוגורט אורז/אגוזים/סוויה…

          בכל מקרה עוד חודש אני מקבל תרבית של פטריית היוגורט, אחרי משחקים איתה אפרסם מדריך. אך אפשר לנסות איתה את העניין הטבעוני.

          אז מחכה לניסוי ולמסקנות שלך

        • ירון נאורי NA0RIUS:

          מיקי שלום,
          יואל כתב על האפרות להשתמש בחיידקים מהגוף שלנו:
          "חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה הכינו לאחרונה גבינות מתרביות חיידקים מבית שחי, מכפות רגליים, מכפות ידיים ומחלל האף:
          http://www.haaretz.co.il/gallery/recipes/acquired-taste/1.1878471
          מכל התרביות יצאו גבינות, וטעמם היה אפילו טוב (לפחות לדעת החוקרים), למרות שאנשים נטו לטעום בעיקר מהגבינות שהוכנו מהחיידקים של עצמם ולא של אחרים ".
          אולי אפשר לנסות (-:
          ואלישבע הפנתה לאתר באופן טיבעי:
          "התנסיתי בהכנת יוגורט ולאחר מכן לבנה מחלב קשיו שהכנתי בבלנדר. מתכון והוראות מהאתר באופן טבעי.
          שמים בבלנדר קשיו ומוסיפים מים לקבלת סמיכות בין שמנת לחלב. לשים בצנצנת נקיה עד חצי הצנצנת.
          להניח לכמה שעות. כשהחלב מבעבע ונפרד לשתי שכבות זהו היוגורט. ניתן לחכות יותר או פחות לפי מידת החמיצות הרצויה.
          וכעת כבכל יוגורט ניתן לסנן דרך בד חיתול לקבלת גבינה."
          בהצלחה,
          נשמח לשמוע איך ייצא.

          • ליאור זינגר ליאור זינגר:

            מיקי תודה על התגובה,
            אני מודה שלעת עתה אני מעדיף חיידקים מיוגורט אחר (ולא מגופי שלי), בכל אופן אם אצא לי לפגוש בגבנן שעובד בשיטה זאת אנסה ללמוד ממנו דבר או שנים.

            ליאור

  21. עוד הילה:

    שלום! כמה דברים:
    א. יש לכם אתר שהוא תענוג רצוף!
    ב. כשמגלגלים כדורי לבנה, כדי שזאת תהיה חוויה קצת פחות מלכלכת כדאי לשמן גם את הידיים בשמן זית- זה הופך את הכל להרבה יותר קל.

    ג. אם אוהבים יוגורט מתקתק, אפשר להוסיף לפני ההכנסה לחיתול, על כל ליטר יוגורט 3 כפות דבש , לערבב ולתלות לשעה שעתיים- יוצא ממש טעים וסמיך! מומלץ!

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      הילה שבת שלום,
      תודה רבה על המילה הטובה, את מוזמנת להפוך להיות חברה באתר.

      הטיפים שלך מעולים, בדיוק בשביל טיפים כאלו בנוי האתר, לכן בחרתי להדגיש אותם.

      תודה בה,
      ליאור

  22. עיזה:

    חקלאות של בעלי חיים זה בפירוש לא קיימות.
    אין לנו שום זכות לאנוס בעלי חיים בשביל שיתנו חלב שאמור ללכת לתינוקות שלהם.
    אנחנו כבר לא תינוקות ועדיין מתעקשים לאכול חלב, ועוד של יצורים חיים.
    די, לעזאזל השנה היא 2012 – כל כך הרבה אנשים חיים נפלא בלי להתעלל ביצורים אחרים… אז תחת הכותרת של קיימות לבוא ולהראות איך לעשות את זה במעטה ירוק.. חרטא!

    • מה האלטרנטיבה לחקלאות בעלי חיים? חקלאות עתירת אנרגיה. האם היא מוסרית יותר? רק אם מתעלמים מההשלכות הרחבות.

      קיימות לא קשורה בטבור לטבעונאות, למרות שהמטיפים מנסים לעשות זאת בכוח.
      תגיד לרובינזון קרוזו שלובש עור נמר ואוכל בשר ציד שחקלאות בעלי חיים היא לא מקיימת.
      המשותף לטבאונאות המוסרית ולקיימות כמו שהיא מתבטאת בפרמקלצ'ר היא ההתנגדות הגורפת לשיטה הקונבנציונאלית המנוכרת והדורסנית לכל הכיוונים.

      • עיזה:

        אתה סותר את עצמך – הוא אוכל בשר ציד לא? אז מה זה קשור לחקלאות בעלי חיים? שוב, אין לנו שום צורך השרדותי במוצרי חלב ומוצרים מן החי בכלל. החקלאות הכי עתירת אנרגיה ומשאבים היא חלקאות של בעלי חיים. אנחנו לא מדברים כאן על טרקטורים מול סוסים, מדברים כאן על לגנוב את החלב של חיות אחרות כשאין לנו שום צורך תזונתי בזה, זה לא מזון שמתאים לנו כלל. אנשים שמורידים דברי חלב מרגישים שיפור בריאותי מיידי!

        • ליאור זינגר ליאור זינגר:

          עיזה (בלי התמונה),
          אני לא מעוניין להיכנס לויכוח האידיאולוגי הזה (עם כל הצמחונות ואהבת חיות שבי),
          אני רק אומר כי אני מכיר אנשים שמכינים את היוגורט באותו אופן אך עם חלב אורז או חלב סויה (ציינתי גם במהלך המדריך).

          את מוזמנת לבחור את הדרך שלך,
          בהצלחה
          ליאור

        • עיזה, בשר ציד כן היית אוכלת?
          אני לא אוכל מוצרי חלב כלל.

      • טל מזרחי:

        רובינזון קרוזו יסכים איתי כי אפילו שהוא אכל בשר , הוא לא עשה לחיות את מה שעושים להן בתעשיה היום. אתה בחור טוב, אתה בקטע של לעשות את העולם טוב יותר , אז הנה הרצאה שאני מבטיחה לך שגם אם לא תסכים איתה, היא תהיה מרתקת בעיניך. קוראים לבחור הזה גארי יורופסקי, והוא אחד האנשים הכי כריזמטיים ואדירים על היבשה. אני מבטיחה לך שגם אם לא תשנה את דעתך ולו בקצת, אתה תצא עם המון השראה מאיך שהבחור הזה מדבר על מושא התשוקה שלו. :

        http://gary-tv.com/index.htm

        • טל, שלוש תגובות עם אותו קישור להרצאה "הכי טובה ששמעתי בחיים שלי" תוך פחות מעשר דקות נחשב אצלי לטרולינג.
          אם את רוצה לומר משהו חשוב. אז תגידי. מלחמות התשה זה לא כאן.
          ואשמח לדיון פורה ולא מתנשא.

          לענייננו:
          גארי הוא דמגוג. ראיתי את ההרצאה. ראיתי אלף כמוה. דמגוגיה סטייל אנונימוס מעולם לא עשתה לי את זה. גארי יעשה כל מה שצריך כדי לשכנע אותי, כי המטרה שלו היא להפסיק סבל של בעלי חיים, ולא משנה מה צריך לעשות בשביל זה. בתור "בחור טוב" שהיה טבעוני כמעט עשור, המוטו בשר = רצח מעולם לא נגע בי בשום צורה, אולי אפילו דחה אותי מלהכלל באותה הסירה עם הדמגוגיה הזו.
          העניין האמיתי שנלחמתי בו (ועדיין) הוא הפיכת כל דבר (כולל בעלי חיים) לאובייקטים (כמוצר צריכה של תעשייה עצומה בגודלה ודי פסיכית בשיטות שלה) במקום לסובייקטים. רובינזון קרוזו ראה בחיות שצד סובייקטים. מבחינתי אכילת בשר לכשעצמה היא לא הנושא, אלא איך היא נעשית.

          קיימות היא מושג מאוד מורכב. ההשטחה שהmob הטבעוני עושה היום למושג הזה, והניכוס שהוא עושה לו היא גסה, מעוותת וילדותית.
          ואם בהחלפות רפרנס עסקינן, אני מציע לך לחפש את הפילוסוף בין זממנו קן וילבר, ובמיוחד את הספר שמשמש שער לגישה שלו, "קיצור תולדות הכל".
          בגישה האינטגרלית של וילבר יש מקום ליותר מתפיסת עולם אחת בצורה מכובדת. מה שאי אפשר לומר על הדמגוגיה הגאריאנית.

          יוגורט מחלב תנובה הוא אכן פחות "מקיים", אך תהליך ההכנה הוא אותו תהליך. האם מדריך לבניית ארון שאת כל העץ שלו קניתי אצל ספק עצים ולא הצלתי מהזבל ראוי להתפרסם באתר "ביידים"? לדעתי לעיתים כן, כי בעוד שלרוב אני מנסה להמנע מלקנות ומעדיף לעשות שימושחוזר, בסופו של דבר בניית ארון היא בניית ארון, ואפשר ללמוד הרבה גם מארון שבניתי לבד מעץ קנוי.

          ואם ההתקפה שלך היא על נושא הכנת היוגורט באופן כללי, ולא ספציפית על מקור החלב אז אנחנו לא מסכימים.
          אני לא אוכל מוצרי חלב משתי סיבות – אחת, אין לי רצון לתמוך בתעשייה הזאת; ושתיים, אין לי הוכחות שחלב הוא אכן הכרחי לתזונה שלי, ולכן אני פשוט מוותר עליו, כי אני יכול להשיג חלבון ממקור אחר. וזאת בחירה אישית שלי.

          אבל להתיימר ולפסול את כל מה שאנחנו עושים כאן רק בגלל שחלב לא מתחבר לך לקיימות… תסלחי לי, אבל זה ילדותי.

      • אורן:

        נהניתי לקרוא את התגובה שלך. הרבה פעמים אנחנו זורקים את המציאות לתוך קופסאות. בכל קופסא אנו שמים מלא מלא הגדרות שממש לא חייבות להיות קשורות אם לא היינו אונסים אותם יחד. אכן אין שום קשר הכרחי בין קיימות לטבעונות

    • יפעת:

      עיזה יקרה, ואני פונה גם לאחיותייך ואחייך שבדיר,
      המסיונריות, הקיצוניות והצדקנות של הדת החילונית החדשה הקרויה טבעונות מזיקה לא פחות ואולי בסעיפים מסויימים אף יותר מדתות אחרות. יטב לו לאדם שעשה בחירה שיחיה איתה בשלום, בלי דרמה, בלי צדקנות, בלי מסיונריות. זה מרחיק, זה מפלג, זה מעצבן ולדעתי האישית זה גם מאוד מאוד שטחי ( במעטפת ירוקה ומוסרית). קיימות ואקולוגיה יכולים לחיות בכפיפה אחת עם צריכת מוצרים מן החי. חרטא אינו ביטוי מתאים. ואולי המחלה הקשה ביותר של אנשי המוסר הנעלים המוצאים את ביטוי מוסריותם בטבעונות היא התחושה הצדקנית שבהמנעות מוחלטת הם מצילים את עצמם את החברה ואת העולם, רעיונות ששווה לבחון היטב שוב ולעומק. העובדה שקיימת קבוצת תמיכה גדלה ( כמו בכל כת שהופכת לדת) ומקומות כינוס ורעיונות משותפים לא צריכה למנוע את המחשבה ובטח לא לקרוא לכיבוי מחשבה והתקדמות כאלו המוצעים באתר זה.

  23. hila:

    כמה יוגורט יוצא מליטר חלב?

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      שלום הילה,
      הכל תלוי בכמה גורמים,
      אם לאחר שהיוגורט מוכן, את לא מסננת ובוחרת לאכול כך עם המי גבינה (כך לרוב אני עושה), אז על ליטר חלב 1 קיבלת ליטר יוגורט,

      אך אם את כן בוחרת לסנן, אז תלוי כמה סמיך את אוהבת את היוגורט שלך, וכמה עשיר בחלבון ובשומן החלב שלך.

      עם החלב בארץ ככל הנראה תקבלי בערך 70% עד 80%

      בהצלחה ושלחי תמונות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

להעלות תמונה (למעלה)