לכולנו חם, בא לנו לאכול משהו מזין קליל והכי חשוב קר… אז למרות המחאה נגד מוצרי החלב (חוץ מהמחירים, אני מתכוון לבריאות) למיטב הבנתי (תואר משולב בהנדסת מזון) יוגורט זה דווקא כן בריא.
למה לא בעצם?
לכולנו חם, בא לנו לאכול משהו מזין קליל והכי חשוב קר…
אז למרות המחאה נגד מוצרי החלב (חוץ מהמחירים, אני מתכוון לבריאות) למיטב הבנתי (תואר משולב בהנדסת מזון) יוגורט זה דווקא כן בריא.
בקטריות – זה שם המשחק.
מה בעצם קורה פה? הסבר קצר, בחלב יש סוכר בשם לקטוז (כן אותו לקטוז ארור שבסביבות 30% 
מהאוכלוסייה לא מצליחים לעכל וגורם להם לרעשים מצחיקים מהבטן). את אותו סוכר (לקטוז) החיידקים דווקא מאוד אוהבים, הם זוללים אותו ופולטים חומצה לקטית (חומצת חלב).
חומצה לקטית (חומצת חלב)? האם זוהי אותה חומצה מדוברת? אז 60 שניות על חומצה לקטית למי שלא מכיר.
החומצה מפורסמת בכמה אופניים
השלילי: רצתם והרמתם משקולות כמו פסיכים בלי לעצור לנשום? עכשיו אתם מתפתלים מכאבים כמו תולעת שמצאה ילד עם זכוכית מגדלת בקיץ חם? אז זוהי החומצה הלקטית. היא נוצרת מתהליך אנאירובי בשרירים (ללא חמצן), בפשטות זה אומר שהשריר התאמץ, אבל הלב שלכם לא חזק כמו שרציתם (למרות שאני בטוח שאתם מאוד רומנטיים).
הדם עם החמצן ה’טרי’ לא זרם מהר מספיק לשריר—> נוצרו תנאיים אנאיירובים —-> הגוף פלט את החומצה —–> לכם כואב.
מה הפתרון? להוריד את הקצב אך להמשיך את הפעולה ולנשום נשימות עמוקות (וגם לא לעשן – תמיד עוזר).
החיובי: הלכתם למכון כושר עם קופון או סתם במחיר טוב והמכון לא מפסיק לנסות לשכנע אותכם לקנות תוספי מזון של חלבונים שישרפו לכם שומן ותקבלו שישיית בירה מתנה (באנגלית זה יותר מצחיק), החלבונים האלו הם בין השאר… חומצה לקטית – אז הנה קבלו ממני חומצה לקטית מתנה! (שישיית בירה אני לא מבטיח).
החיידקים, מי הם ומה הם?
אז אני לא אפתח פה בקורס של מיקרוביולוגיה אני רק אזרוק פה כמה מונחים שחברות החלב מאוד אוהבות להשתמש בהם ולדחוף אותם בפרסומות:
חיידקים פרוביוטים: חיידק זה חיידק ומהו פרו-ביוטי? פרו= בעד (לטינית) ביוטי= חיים, אז איזה חיידק או אדם לא בעד לחיות… אולי רק חברות יצרני האנטיביוטיקה (תרגמו מלטינית בעצמכם…).
הקידומת ביו: ביו = בחייכם, דיי לדחוף מילה שנשמעת טוב לכל מקום ולהקפיץ את המחיר.
אורגני: אורגני זה לא רק מלפפון בנ*צת הדפדפן (השם המקורי שמור במערכת) ב-18 שקל לקילו. ההגדרה המדעית של אורגני היא רצף של פחמנים המחוברים בקשר קוולנטי (סוג של קשר כימי). אז חבר’ה, אתם יודעים מה ממש אורגני – שקיות שמחלקים בסופר אחרי הקופה, פלסטיק, צמיגים ישנים, נפט ועוד. אני לא בא להתרברב כאן על אף אחד, רק להפסיק להיות צרכנים ולהתחיל לפתוח את העיניים ולהיות יצרנים.
מי הם החיידקים שאנו כן אוהבים ורוצים
Lactobacillus casei ומשפחתם – אלו הם אחלה חיידקים שאנו כל כך אוהבים, כך שללא ידיעתנו כל אחד
מאיתנו שומר להם מקום חם בלב ובבטן – הם יושבים בקיבות של כולנו, עוזרים לפרק את המזון ולהזין אותנו.
למשל, לאחר מחלה שחייבה אותנו לצרוך אנטיביוטיקה, על הדרך הרגנו כל יצור חי אחר בתוכנו בנוסף לחיידקים הפתוגניים (מזיק לאדם) (מדובר על אנטיביוטיקות כלליות – לא ממוקדות). ולכן, איך לומר, הצואה יוצאת במצב צבירה הלא נכון. התרופה הטובה ביותר לכך היא (תופים בבקשה!) שתיית יוגורט! פשוט להחזיר פנימה לבטן מה שבטעות הרגנו.
קצת היסטוריה
אז איך הכל התחיל? (אגדת עם) לפני הרבה הרבה שנים יצא לו לשדה רועה צאן, הרועה שהלך ליום ארוך בשדה החם לקח לו בוקר אחד ליטר חלב (יש מצב שזה היה חלב עזים, אם זה מצטייר יותר יפה) בנאד המים, שהיה עשוי מקיבתו של עז (כנראה שכן יש יתרון לפלסטיק של היום), אותו נאד מים שלא נוקה בצורה יסודית, והכיל מושבת חיידקים שחגגה על החלב שהזדמן לדרכה. החום מהשמש בתוספת היום הארוך בשדה גרמו לחלב לתסוס ולהפוך ל… יוגורט!
אל חשש – במדריך זה להכנת יוגורט לא אשלח אותכם לשום שדה בליווי איבר פנימי של בעל חיים!
אז כיצד להכין יוגורט, בצורה בייתית ברת קיימה וזולה?
- ראשית ניקח חלב מפוסטר, מה שאומר שאם החלב הוא חלב בשקית מהסופר חסכתם עבודה, אך בבקשה
קחו שקית חדשה וסגורה (לא כזאת שפתחתם בשביל הקפה). אם החלב הוא מהחלבן או הרפתן השכונתי, בבקשה בדקו עימו שהחלב אכן מפוסטר (למרות שלא חוקי למכור חלב לא מפוסטר בארץ). אם החלב הוא מהעז/ פרה בחצר, אני מוריד את הכובע, אשמח לביקור ובבקשה פסטרו את החלב (לא אפרט איך, רק אומר סדרה של חימום החלב ל-67 מעלות ושמירה על טמפרטורה זאת למשך 5 דקות, ואז קירור וחימום חוזר).
קחו שקית חדשה וסגורה (לא כזאת שפתחתם בשביל הקפה). אם החלב הוא מהחלבן או הרפתן השכונתי, בבקשה בדקו עימו שהחלב אכן מפוסטר (למרות שלא חוקי למכור חלב לא מפוסטר בארץ). אם החלב הוא מהעז/ פרה בחצר, אני מוריד את הכובע, אשמח לביקור ובבקשה פסטרו את החלב (לא אפרט איך, רק אומר סדרה של חימום החלב ל-67 מעלות ושמירה על טמפרטורה זאת למשך 5 דקות, ואז קירור וחימום חוזר).- איזה חלב ניקח? פרה, עז, סויה, אם, אורז- מה שאתם רוצים, העיקר שיהיה אחוז חלבון ושומן גבוהים ולוקטוז כמובן…
אני נוהג להשתמש בחלב בשקית של *1טבתה- הסוג שכתוב עליו “מועשר” (בתקווה שיהפוך אותי למאושר) 3-4.5% שומן (יותר גבוה – יותר טוב), הוא עולה 5.20 שקלים, שזה אומנם חצי שקל יותר מחלב בשקית של החברות האחרות – תנ!בה וט7ה, אך מבדיקה, ידע מקצועי מהחברות ונסיון של שנים, ריכוז החלבון שם גבוה יותר!
(למי שמתעניין למה, אומנם הפרה הישראלית שיאנית בכמות החלב – אך ריכוז החלבון בו נמוך וחברות החלב מוציאות בנוסף חלק מהחלבון שבו למטרת יצור הגבינות).
- ניקח שני סירים נקיים(!) גדול וקטן, הקטן צריך להיות גדול מליטר (בהתאם לכמות החלב שנשתמש) והגדול צריך להיות גדול מספיק כדי שהקטן יוכל לשבת בתוכו (כמו כשמכינים ציפוי שוקולד לעוגה) – סיר כפול/סיר צף.
- נמלא את הסיר הקטן במים, נזרוק פנימה כפית, נסגור את המכסה, נמקם אותו ישירות על האש ונרתיח את המים, זהו בעצם תהליך העיקור לכלים. כאשר המים רתחו ואנו בטוחים כי שום חיידק זדוני (שרוצה להרוס לנו את היוגורט) שרד, נעביר את המים מהסיר הקטן לגדול (בזהירות לא לגעת בחלק בו יגע החלב ולזהם אותו).
- את הסיר הקטן נמקם בתוך הסיר הגדול (שבטח יצוף עכשיו אז תקמבנו משהו בהתאם למצבכם במטבח), ונמלא מים בסיר הגדול כך שיעטפו את דפנות הסיר הקטן מבחוץ. הסיר הגדול כמובן ממוקם על הכיריים (מבלי לחמם).
- נוסיף את החלב (המפוסטר) לסיר הקטן ונגרום לו להגיע לטמפרטורה של 40 מעלות. כאן מגיע החלק המעניין, מה אם אין לכם מד טמפרטורה?
את הסיר הקטן נמקם בתוך הסיר הגדול (שבטח יצוף עכשיו אז תקמבנו משהו בהתאם למצבכם במטבח), ונמלא מים בסיר הגדול כך שיעטפו את דפנות הסיר הקטן מבחוץ. הסיר הגדול כמובן ממוקם על הכיריים (מבלי לחמם).אני למדתי לייצר יוגורט ‘לאסי’ אצל באבא יוגי בהודו, השיטה אותה הציע לי היא להכניס את 
הזרת הנקייה (יד ימין כמובן) לחלב ולמדוד 10 שניות, אך מה אם גם שעון אין לכם? 10 שניות זהו הזמן שלוקח לומר “הרי קרישנא, הרי ראמה, קרישנה קרישה, הרי הרי” אם אתם רואים שהמשפט לקח פחות מ10 שניות תרגישו חופשי להוסיף “הארי פוטר”X כמות הפעמיים הדרושה.
אז אם הזרת לא שרדה את ה10 שניות – החלב חם מדי.
אם הזרת נשארה הרבה מעבר – זה לא ג’קוזי, תוציאו את האצבע, הדליקו את האש וחממו את המים בסיר הגדול. שימו לב כי זמן מעבר החום בין הסיר הגדול לקטן הוא לא מיידי, לכן אל תרתיחו את המים בסיר הגדול – אין צורך זה חם מדי.
הוספת החיידקים
איפה נמצא את החיידקים הנכונים ליוגורט שלנו? במקום לפתוח במעבדה מיקרובילית ולבודד חיידקים, נגיד
תודה לחברות הענק (בתחום החלב) שכבר בודדו לנו אחלה חיידקים שבעולם.
נלך לסופר, נקנה גביע בודד אחד של היוגורט האהוב עלינו (אם אתם לא יודעים איזה אתם הכי אוהבים אפילו יותר טוב, כל פעם נסו יוגורט אחר), כמובן שיוגורט טבעי בלי שום הפתעות בתוכו.
- בשעת הכנת היוגורט נשמור את הגביע הקנוי מחוץ למקרר כדי שיתחמם לטמפרטורת החדר.
- ברגע שהחלב הגיע ל-40 מעלות – קחו את הכפית שעיקרתם קודם, הוסיפו כפית מגביע היוגורט הסגור שקיבל את טמפרטורת החדר (גם אם עדיין קר זה לא חשוב) לחלב, ניתן להוסיף יותר מכפית כדי ללכת על בטוח.
- ברגע שפתחתם את גביע היוגורט הקנוי – זהו זוהם! ולכן הוא ישמש אותכם רק היום!
- זהו ברגע זה התנעתם את התהליך, בית הגידול שלכם לחיידקים יצא לדרך, הדיירים החדשים התחילו לשפץ את הבית (שיהיה במזל טוב)!
- מה לכם נותר לעשות? לשמור על היוגורט בטמפרטורה בין 35 ל-40 מעלות, לכן מבלי שהאש דולקת, עטפו את הסיר הגדול במגבות מעליו (החום בורח כלפי מעלה), או פשוט חיזרו כל 3 שעות וחממו מעט את הסיר הגדול עם המים, בקיצור ככל שהטמפרטורה תשאר בתחום זה, החיידקים יודו לכם ביוגורט משובח יותר.
בשעת הכנת היוגורט נשמור את הגביע הקנוי מחוץ למקרר כדי שיתחמם לטמפרטורת החדר.שימו לב! אם חיממתם מעבר ל40 מעלות – הרגתם את החיידקים שלכם! יכול להיות שחלק למרות זאת שרדו וימשיכו במלאכה, אך עדיף להמנע מהרג מיותר.
- לאחר 8 שעות, שזה בערך לילה (יותר גם סבבה) פתחו את הסיר שלכם, במרכזו אתם צפויים לראות גוש לבן מרכזי ומסביב את מי הגבינה השקופים.
כאן ניתן לבחור בשתי אפשרויות:
א. להכניס למקרר לערבב הכל ולאכול בסבבה.
ב. לקחת מסננת למקם אותה בתוך סיר, לשים עליה בד חיתול (או טי-שרט כותנה לבנה ונקייה) ולשפוך לשם
את היוגורט שהכנתם, ככל שתטיבו לחכות תקבלו יוגורט יותר סמיך.
את מי הגבינה שאספתם לתוך הסיר תוכלו לחמם לצורך הכנת ריקוטה, להכין גבינה אחרת, להוסיף לסלט או סתם לשתות ולעשות פרצוף חמוץ :)
היוגורט הנוכחי יוכל לשמש אותכם כמנת חיידקים ליוגורט הבא שתכינו, אך שימו לב שבכל פעם “זיהמתם” קצת בחיידקים אחרים, ולאחר כמה גלגולים הזיהום חזק מדי ויש להתחיל עם יוגורט קנוי חדש.
הכנת לבנה (חלק ארוך יותר, ומלכלך יותר)
אם אתם בשוונג ובא לכם להמשיך להתפרע ולהכין לבנה אסלי(!) אז… זרקו לתוך היוגורט המוכן כמה עלי בזיליקום- שום או כל תבלין הגיוני אחר, השאירו בחיתול כמה שעות וכשהתייבש במידה שאתם אוהבים גלגלו כדורי לבנה (מלאכה מלכלכת ידיים ביותר) וזירקו אותם לתוך צנצנת נקיה (!) עם שמן זית, שימו לב שהשמן יחצוץ בין כדור לכדור כדי למנוע הדבקות.
זהו יש לכם אחלה מתנה שבעולם לעצמכם או לאדם אהוב. בתאבון :)
טוב, הפוסט הזה אמנם נכתב ב-2012, אך אחותי ואני עכשיו קראנו אותו, כשחיפשנו מתכון ליוגורט.
1. אחותי מאוהבת בך לחלוטין ולא הפסיקה לצחוק…
2. אני, כתוצאה מהתאהבות של אחותי… נרשמתי לאתר ע״מ לכתוב לך תגובה זו.
אז תודה! היה חוויה לקרוא את המתכון
היי מיכל והאחות המסתורית,
אני שמח שהחוש ההומור הגרוע שלי הטיב את יומך. אשמח לדעת אם גם היגורט השאיר אותך עם טעם טוב בפה.
מאז 2012 אכן קרה הרבה, החוש הומור שלי הידרדר משמעותית. אני התחתנתי, ושכללתי את המתכון ליוגורט. אולי אפרסם כאן יום אחד.
תודה רבה על התגובה החמה, אך לא חמה מדי (הרי קרישנה הרי רמה, הרי פוטר) 😉
תודה! פוסט מעולה :))
יוריקה!!!
הצלחתי!!!
נתקלתי ממש ממש במקרה באתר תרופות סבתא בהתייחסות לכרשה (פרסה), שלא לערבב עם חומץ כי יש בה חיידקי ביו…
אחרי הדיונים כאם כבר הבנתי שאוכלוסייה אחת הורגת את השנייה.
מידע חשוב ביותר כמובן.
אממה – אם זהמקור לביו…יאללה ליוגורט.
ואכן הצליח. מודה חיכיתי שבוע שלם כי ממש חששתי לפתוח אבל הטעם סוף…ויוגורט סמיך סמיך. רק חלב וכרשה. בלבד. אני עוד בנסיונות כמה זמן זה יחזיק כי עושה שימוש לעוד ועוד, ועם אורז. מהבסיס הזה. בוויכוח אם כן או לא מוצרים מן החי, מעט חלב על הרוב אורז לא ]שרה רעה בכלל. רק התרבית הראשונית חלב.
לגבי העניין של המיים למטה, הרגע ששמים אורז הוא סופג הכל ומתקבל מרקם אחיד. האורז גם נותן מרקם של קוטג’ כשמוותרים על התעסקות יתר של לטחון ולא רק בגלל קיימות של חיסכון בבלנדר ושטיפות, אלה כי באמת זה התעסקות שבגללה לעתים מוותרים על “בידיים”.
עובדה שאיש לא עשה מחאת יוגורט ולא מחאת גבינה אלה דווקא מחאת קוטג’ אז מה רע במרקם כזה?? כל כך אהוב..
למה לסבך את העיניינים…?! לא ברור לי למה בישראל אנשים נוטים לסבך הכנת משהו כל כך פשוט כמו יוגורט. אני מכינה יוגורט בבית כבר ארבעים שנה ועושה זאת על פי מתכון בן מאות שנים שלמדתי מתזונאית אמריקאית. והנה המתכון הכל כך פשוט הזה!
1. חממו ליטר חלב משקית של תנובה – כן רק של תנובה. היות וחלב תנובה משקית בלבד הוא היחידי הנחשב חלב בטהרתו בישראל כל השאר מלאים תוספים. ודווקא את זה למדתי בקורc הכנת גבינות מקצועי.
2. חממו את החלב עד שיופיעו בועיות קטנטנות מסביב לכותלי הסיר. למעשה עד 70 מעלות. הניחו לו להתקרר עד שיגיע לחום פושר.
3. בינתיים עקרו צינצנת זכוכית של כליטר וחצי-על י’די שתשפכו בתוכה וסביבה מים רותחים.
4. כשהחלב פושר שפכו אותו אל הצינצנת שהתקררה בינתיים.
5. הוסיפו יוגורט דנונה ביו או יוגורט ביו של תנובה- מבלי לערבב!
יוגורט דנונה נותן טעם שמנת מעודן ליוגרט. יוגורט של תנובה נותן טעם חמוץ . על פי טעמכם.
6. כסו את מפתח הצינצנת בבד גזה או בנייר מגבת והדקו עם גומיה.
7. הכניסו אל ארון המטבח האפלולי למשך 12 עד 20 שעות.
ככל שעובר הזמן היוגורט הופך להיות סמיך עד סמיך מאוד. (אין שום נוזלים שקופים או מים מסוג כלשהו. מתקבל כליטר יוגורט לבן סמיך ונפלא!)
8. הבריגו במכסה והכניסו למקרר.
טעים להפליא ומאוד מאוד מאוד פשוט.
ליוגורט הבא- שמרו כמה כפות מזה שהכנתם.
להכנת לבנה: שימו מסננת על קערה. רפדו את המסננת בבד גזה ושפכו למסננת את היוגורט שהכנתם. תוך מפר שעות יש לכם גבינת לבנה נהדרת. הכניסו אותה לקערית סגורה במקרר. זה כל מה שצריך. את המים שנטפו מהמסננת- רצוי לשתות הם משופעים בחיידקים פרוביוטיים. בריא להפליא.
רוחלה בר אור – נטורופתית
תודה רוחלה. כבר שבוע נהנת מגבינות ויוגורט מעשה בית. כל מידע ייבדק וינוסה. מי הגבינה מככבים בלחמי המחמצת שלי. תורמים למרקם נהדר. (לא לטעם). :)
רוחלה תודה על ההסבר המפורט, אכן התהליך שכתבת דומה אך מעט פשוט יותר.
כאשר עבדתי במחנה פליטים בקניה, לא היתה לנו האפשרות לקנות יוגורט חדש בכל פעם, לכן הבאנו פעם אחת בטיסה מניירובי ואחר כך פיתחתי שיטה מאוד מהירה של להריץ את הכנת היוגורט במהירות באמינות (תמיד שמרתי במקפיא מעט מהיוגורט המקורי למתי שהזדהמה לנו התרבית). בעתיד אפרסם מדריך מפורט.
ליאת, בביקורי האחרון באסטוניה שמחתי לראות כי מוכרים בסופר את מי הגבינה, שם כבר הבינו את הערך הכלכלי בנוסף לתזונתי של המוצר. אגב חברה טובה שלי ממונגוליה סיפרה לי שבמי גבינה הם היו משתמשים כדי להשקות חזרה את גורי העזים (שלא זכו לשתות את כל חלב האם שלהם), כך שבכל העולם ישנה הבנה כי זהו תוצר יקר ערך ובריא.
ליאור תודה על התודה.
ועוד הערה קטנה אך חשובה:
מנסיוני – הסיבה שלא יוצא לך יוגורט שכולו יוגורט ללא מים – היא שאתה מכניס פנימה רק כפית אחת של יוגורט! יש להכניס מינימום של 4 כפות גדושות ומלאות ומקסימום של 1 כוס יוגורט מוכן. וכמובן שאפשר להוסיף את היוגורט ישירות מהמקרר אין סיבה להשאירו בחוץ-אלא אם אתה מעונין שהיוגרט הקנוי ימשיך ‘להמליט’ חיידקים :-)
שתי שאלות עולות משתי התגובות האחרונות, זו של רוחלה ותשובתו של ליאור, על עלות ועל התועלת. ולא במובן של עלות מול תועלת, כמפורט להלן:
1) רוחלה – עלות – כשאת משתמש בכמות כזו של יוגורט קנוי, וגם כשהשתמשתי (לשביעות רצוני מבחינת התוצאה, לזה כוונתי בתועלת) בהרבה פחות (כף שנגיד זה שתי כפיות מיוגורט קנוי לליטר חלב), מסתבר שהעלות היא כמו יוגורט קנוי. כי הרי היוגורט הקנוי יקר מאוד. ובחישוב של עלות ליטר חלב+עלות כף מגביע יוגורט, לעומת ליטר יוגורט מוכן, כבר אין חיסכון. מוכן כוונתי ליוגורט שמוכרים בשלושה=ארבעה ק”ג בג’ריקן. נכון שלא כתוב עליו “ביו”, אבל בהכרח יש בו חיידקים נכונים כי הוא יוגורט ואולי אפילו דווקא בו שלא זכה לקבל אישור לרשום “ביו, נניח כי מספר החיידקים נמוך מהנדרש, יש חיידקים לא מחלשים?? כידוע הוא גושי ולא הומוגני כמו אלו בגביע…דומה בהרבה ליוגורט שמכינים מתרבית… ויש לו יתרונות נוספים שאחוזי השומן בו גבוהים יותר, וכידוע השומן עוזר לספיגת הסידן…ולעיכול…
***גם מבלי להבין בזה, ראו הארותיה של כותבת המאמרים על “מזון חסר” מבחינת עיכול נכון וספיגה נכונה של מזונות בצורתם הטבעית ביותר (=אחוזי שומן לא מופחתים).
2)ליאור – מה שרשמת שהבאתם בטיסה מניירובי יש להניח שהתכוונת לא ליוגורט קנוי אלה לתרבית. או יוגורט חי אמיתי, שהרי פירטת במאמר על היתרונות לעומת היוגורט הקנוי עם חיידקים “מוחלשים” שאנו מכירים מהסופר.
כי בסופו של דבר שתי התגובות האחרונות מסכמות בקצרה את כל הנאמר במאמר ובתגובות. כששורה תחתונה להכין יוגורט נוסף מהיוגורט שהכנו אם השתמשנו בקנוי, לא יצלח לאורך זמן, לי הצליח אולי פעם אחת. כך שתמיד יש צורך לקנות שוב. משמע רק להשתמש בתרבית ולגדל אותה “בשוטף”. מה ששכן, הוספת את העניין של הקפאה, ושוב, אם הנחתי נכון שהתכוונת לתרבית או יוגורט חי אמיתי, אולי זה פתרון. כי הקנוי לא מצליח מהקפאה.
טל-עקרונית את יכולה להשתמש בגביע יוגורט על 2 ליטר חלב – במידה ואת מכינה את כל הכמות בתוך כלי אחד, קנקן או צנצנת גדולה. מנסיוני שימוש של כמות זעירה של יוגורט על ליטר חלב מניב יוגורט דליל או כזה המתחלק ליוגורט ומים. לחילופין על מנת לחסוך את יכולה להשתמש במקום ביוגורט קנוי – ב- 2 עד 3 כמוסות אצידופולוס או עדיף ג’ארודיפולוס. מה שיניב יוגורט עתיר ועשיר בחיידקים פרוביוטיים.
בקשר לסידן. 1. בליטר חלב יש 30 גרם שומן, במילים אחרות יש לך קנקן של 30% שומן… עתיר שומן לכל הדעות.
2. והכי חשוב! סידן מהחי הוא סידן המזיק לגוף! הוא אינו נספג כראוי ומה שנספג או נשאר בגוף מזיק ביותר. הסידן שבריא מזין את הגוף ומוסיף לבריאות העצמות הוא רק סידן מהצומח. טחינה, שקדים וכדומה.
הסיבות –
1. סידן מהחי תורם לדלדול הסידן בגוף היות והוא גורם לחומציות הגוף – חומציות גורמת לשפע של מחלות ומדלדלת את מאגרי הסידן בעצמות. מי שסובל מציפורניים רכות ונשברות בקלות – יודע כשהוא מפסיק לצרוך מוצרי חלב מהחי – ציפורניו גדלות לתפארת ומפסיקות להישבר.
2. והכי חשוב! סידן מהחי גורם לכולסטרול שלילי גבוה. L.D.L. התורם לבעיות כלי דם ובעיות לב מכל הסוגים. כיצד נוצר כולסטרול שלילי – כולסטרול שלילי נוצר על ידי התחברות של שומנים + סידן המתחמצנים יחד. הכולסטרול השלילי ממלא את צינורות כלי הדם ויוצרים חסימות. (נטורופתית)
תודה רוחלה, על תשובתך המושקעת והמפורטת. חידשת לי המון. ובדיוק על מה ששאלתי, ליתר דיוק, על מה שהעליתי בשאלתי כנתון שאותו תיקנת.
אך זה מעלה בי את השאלה, הכיצד רשמת בתחילה שיוגורט כל כך בריא, ואז בתשובתך לי כל כך לא בריא, גם אם יותר בהקשר של השומן, ששוב, חידשת לי שלא הכוונה לשומן מן החי כשמדברים על חשיבות לספיגה של אלמנטים אחרים.
זה פשוט כל כך סותר, שמשאיר בי את השאלה אם יש משהו שפיספסתי. התוכלי בבקשה להבהיר את הנקודה?
*אגב, שלושים גרם שומן בליטר חלב, התכוונת לרשום שהם שלושה % ולא שלושים….הלא כן?
הי טל, תכופות יוגורט שעושים לבד בבית, בריא יותר מזה הקנוי. ככלל, מוצרי חלב אינם בריאים לגוף האדם. המוצרים היחידים שגוף האדם יכול לעשות בהם שימוש הם מוצרי חלב מחלב עיזים אוכבשים, לא חלב בקר. אך ככלל גם הם טובים לגורים כולל גורי-אדם :-) ולא לאנשים בוגרים. ממליצה לך מאוד לקרוא את הספר: שוטי החלב. הספר הטוב ביותר בתחום זה. באשר לאחוזי החלב- במאה מיליליטר חלב יש 3% ולכן בליטר חלב (קרטון או שקית אחת) יש 30% שומן.
ועוד הערה- את תמיד יכולה להשתמש ביוגורטים שהכנת לבד בבית – לשם הכנת הסבב הבא. רק שמנסיוני אם השתמשת ליוגורט הראשון בדנונה- והיוגורט יוצא בעל טעם קרמי שמנתי נפלא, הרי שאם תשתמשי ביוגורט שהכנת לסבב הבא טעמו יהיה חמוץ בדומה ליוגורט תנובה רגיל. שזה גם נפלא. את יכולה להשתמש בספל יוגורט גם על 2 ליטר חלב ולאחרונה ניסיתי על 3 ליטר ויצא נפלא. כך שהעלות עדיין זולה מאוד. וכמובן שאת יכולה גם להכין מהכמות הזו לבנה. ככלל, כ-13-15 ש”ח על 3 ליטר יוגורט טרי או ליטר לבנה. אני מכינה מזה גם ‘גלידות’. טעים מאוד.
רוחלה את ממש אבל ממש לא מקצועית . החישוב שלך לא נכון! בושה בכלל שאת מפרסמת את זה, קצת ידע מתמטי לא הזיק לאיש. אם במאה מיליליטר חלב יש 3 אחוזי שומן אז גם בליטר חלב יש 3 אחוזי שומן. אחוזים זה יחסי!! ולכן אם תחברי 10 פעמיים מאה מיליליטר חלב לקבלת 1 ליטר חלב עדין תקבלי שהוא מכיל 3 אחוזי שומן. תתקני את עצמך ומהר! כל אחד קורא לעצמו נטורופת אלק. ובכלל ההערה שלך על חלב תמונה כל כך לא נכונה וזה מדהים איך קונים אותך בזול. אני סטודנטית שמתעסקת בזה אז לפני שאת עונה תעשי שיעורי בית
גברת לילי הנכבדה- רצוי שתלמדי ותשכילי לערוך את החישוב הנכון, כפי שראוי לך לעשותו. התחילי בכך שתקחי ליד קופסת חלב של ליטר ותקראי את המרכיבים הכתובים מאחור כפי שצריך. כשתחליטי לעשות כך, תמצאי שבמאה מיליגרם חלב יש 3 מיליגרם שומן. לאחר שתפנימי זאת- הכפילי 3 מיליגרם חלב פי עשר ויתברר לך שבליטר חלב יש 30 גרם שומן.
כל מזון-המצוין עליו אחוז שומן-מתייחס בדרך כלל לכמות השומן באחוזים מתוך 100 גרם או מיליגרם. רק כשגובה הקלוריות או השומן גבוהים מאוד-נוטים לפעמים היצרנים להתיחס למונח – מנה. מנה פרושה לרוב 28 גרם.
לכן לדוגמה: בגבינה שרשום עליה 5% – קופסת גבינה של חצי קילו מכילה 25 גרם שומן- כלומר 25% שומן בקופסה שכזו.
ואם עדיין לא הפנמת:
5% שומן – זה משקל של 5 גרם או מיליגרם – מתוך 100 גרם או 100 מיליגרם. עלייך להכפיל מיליגרמים אלה בכמה מאות גרם או מיליגרם אותם בחרת לאכול.
וצר לי עלייך, על שטירוף הדיאטות מעביר שכמותך על דעתה- עד גסות רוח שכזו.
בהצלחה.
תעשי את שיעורי ביית ובכמה נושאים:
1) רוח האתר לא תואמת את רוח תגובתך. ולא מעט סיירתי באתר. לא נתקלתי בגישה כזו ולו פעם אחת!! באתרים אחרים כן. אל תקלקלי! בלי קשר להתנגדותי לתוכן, את הכל כולל הכל יכלת לכתוב אחרת! זכותך לחשוב אחרת. לא זכותך לקלקל אווירה שאתר היחיד ששומר עליה!
2) מידענות או איך שזה לא נקרא – מפורט בתגובתי לרוחלה. לא אתיימר לדעת במדוייק אבל מבחינת הגישה ככל הידוע לי, רכישת תואר נתפשה לפחות על ידי מעסיקים כאמצעי סינון מבחינת זה שהעיד על יכולת התמדה, “תחת” לשבת וכילות לשנן חומר. ואולם….לא רק ריטלין שנעשה בו שימוש מופרז ואף מועבר בסחר בין אלה שזקוקים לו לאלה שרק מחפשים להקל, ולא רק העובדה שתואר אכן “נרכש” בכסף ולא תמיד בעבודה, שלא לדבר על תואר שנרכש בעורמה, מה שמפריך את כל אלה, אלה באופן כללי וכאמור פירטתי בתגובתי לרוחלה, מידענות, או היכולת למשוך סימוכין ולעבד מידע – חשובים כיום מכל תואר. וזאת בשל קצב וכמויות המידע. זו המציאות אז תעשי את שיעורי ביית… יש עובדות ויש את מה שאת מציירת.
3) שאר המידע שרוחלה הביאה מלבד העובדה שסך הכל חלקה מתכון והאתר הזה הוא קוד פתוח לכל אחד להציע מה שנראה לו וכל אחד מנסה על אחריותו, מעבר לעובדה שעמדה מול שאלה מאוד בסיסית ועקרונית שלי, לא מצדיקים על אחת כמה וכמה את גישתך כלפיה בכלל וכלפי מה שכתבה בפרט.
טל
אם החלב מכיל 3% שומן – אז גם ב-100 גרם חלב, גם במיליגרם חלב וגם ב-10 טונות חלב יש 3% שומן. לא 30%. מתמטיקה בסיסית. (לפי החישוב שלך, ב-10 ליטר חלב אמורים להיות 300% שומן – חשבת על זה?)
שגיב, עובדה שהבנת:)
משמע אתה יכול לעשות שימוש בשאר הידע וליהנות ממנו. זה מה שחשוב כאן, חשבת על זה?
:)
אני עם רשיון חשמלאי ונסיון בעבודה באתרי תעשייה כולל בחשמל חי, מעייפות וחוסר שימת לב, חתכתי עם מספרי ברזל (כי כל חשמלאי מחזיק אותם מאחר ומתעסקים גם בגבס בהכרח, בלי קשר יש לי הכל בביית כי מי שעוסק בתחום אחד עוסק כבר בהכל בביתו) חוט חשמל. כי זה בביית, כי זה כאילו סתם משהו קטן. כולה קבל…
מזל שיש פחת…
זה לא מפחית מהידע המקצועי שלי. זה טעויות שטות שעושים מלחץ ועייפות כתוצאה מאורח החיים שנכפה עלינו.
עובדה ששאר הידע שרוחלה חולקת הוא נכון ומדוייק ואף היא עומדת מול שאלות לא פשוטות של סתירה שאולי עלתה מדבריה. וברוח טובה כל כך ואכפתיות שהם נדירים כשלעצמם.
טל
רוחלה החביבה (וזה שם תואר שמזמן לא קישרתי לאף אדם!):
– ראשית, תודה כל ההבהרה. בדיוק על מה ששאלתי. רק שלא היה ממש צורך בכל ההסבר כי הוא הסיבה לשאלתי:)
ושנית, אל תתייחסי לתגובה בלתי הולמת של סטודנטית סנובית. יש דרך להאיר/להעיר/לתת היזון חוזר.
– בכל אופן – כל המידע שלך מדוייק לחלוטין כולל סימוכין מקצועיים והפנייה לספרות הנכונה. גם נדיר שביקשתי מידע בשאלה ונעניתי בדיוק על מה ששאלתי. אז לא מעניין אותי אם יש לך תואר – גישתך נכונה מבחינת “מידענות” והסטודנטית הנכבדת לא מודעת לעובדה שכיום הידע איך לעבד מידע הוא הרבה יותר מידע שנרכש בכל תואר. זה גם הכיוון בבתי הספר חד וחלק! אפילו במחבחנים זה מה שנבדק ולא זיכרון או הסתמכות על הישגים קודמים (שקול מול תואר לצורך העניין)
– אז ברוח טובה, את אכן טועה. הארתי/הערתי בתחילה, ממחשבה שעשית טעות הקלדה. הסתבר מתשותבך בעניין של אחוזי השומן, כי הטעות היא שאת רושמת אחוז ולא גרם. עוד סיבה שאותה סטודנטית כתבה כל כך לא לעניין, כי מגישתך האכפתית ניתן להסיק שזו טעות תמה, כי את רוצה שנשים יבינו כמה גרם זומן הם מכניסים לגוף. כך שהכיוון נכון אך ההמשגה שגוייה.
אנא תקני.
ושוב, אין קשר ביןחישובי מתימטיקה לבריאות. המושגים הם החשובים בעצם. עובדה שלאיש היום אין כוח וזמן לחשב כלום.
בברכת יישר כוח – וגם ברכות איני נוטה לשלוח כהרגל – תוכלי לראות בתגובותיי באתר…
טל
רוחלה
אפשר לשאול אותך על חיטה? ותירס?
האם אחרי השרייה אפשר לאכול או חובה לבשל.
האםזה בתחום התמחותך או שיש לך דעה בעניין?
כי סובין ממה שהבנתי, מוסיפים כמות שהוא למזון. זה אומר שהוא נמכר קלוי? או שהרעילות שבגינה מבשלים, נמצאת בחיטה עצמה ולא בקליפה ממנה עשוי הסובין?
גם לגבי תירס שהבנתי שגורם לריקון מאגרי החלבון (פלגרה במקרי קיצון)…ברצוני לשאול…
אבל קצת לא נעים כאן לסטות מדיי מהנושא שהוא יוגורט…
את החיטה נהגתי להכניס לבירה ול”יוגורט” שאצלי הוא בעצם ממחמצת חיטה/אורז. וגם תירס שמאחר וזה לשם הכנת פיצות גם, נהגתי להוסיף. גם הוא ידוע כמתסיס הרי ועושים ממנו בירות.
אז אם תראי לנכון רשמי את האימייל שלך
למה זה נראה לכולם סביר שהעזים לא זכו לחלב אם? זה לא סביר ולא בסדר ולא נושא ש כדרך אגב בסגוריים.
לא הבנתי את השאלה.
אם השאלה עוסקת בהזדהות מוסרית מתפיסת עולם של להמנע מסבל בעלי חיים, אז אם כל הכבוד – ויש כבוד – באתר בידיים מלמדים אחד את השני. דיונים בנושא השאלה המוסרית אפשר למצוא בכל רחבי הרשת. ואם כבר מישהו הולך לאכול יוגורט אז עדיף שידע ויוכל להכין זאת בעצמו. דעתי הצנועה.
Mawe צר לי לומר לך, אך אף אחד לא גוזל את החלב מהילוד של העזה. נלקחת כמות בערך 40 אחוז משל חלב האם, והוכח כי הדבר מוביל להגברה של יצור החלב אצל האם. כך שפשוט מגדילים את העוגה.
מקווה שתשובתי מספקת, את מוזמנת לשאול בעלי דיר עזים ולשמוע תשובה דומה.
ליאור זינגר
עד לפני מספר שנים – היה קשה עד בלתי אפשרי להשיג בחנויות הטבע חלב עיזים במשך חודשיים שלושה בשנה ממרץ או אפריל נדמה לי – והסיבה היתה שבמשך החודשים הללו נולדים הטלאים ולכן לא חולבים את העיזים – הן מניקות את הגורים שלהן. אך מאז נכנסו המחלבות הגדולות למשחק הן שוברות את הכללים ועושות כטוב בעיניהן.
צודקת 100%
כמה בירבורים על עניין כל כך פשוט וקל
בהקשר של הכנת יוגורט ביתי
האם שימוש במשקה קפיר נותן תוצאה טובה יותר או בריאה יותר
או בעצם לא שונה בהרבה מיוגורט טבעי רגיל?