ראונדאפ והשפעת חומרים מבוססי גליפוסט על רב גוניות החיים בקרקע

גינון וחקלאות

המאמר הזה הוא למעשה סקירה של מחקרים שבוצעו בשנים האחרונים בנושא רעילות קוטל העשבים ראונדאפ לבעלי חיים שונים וסכנות נוספות הטמונות בו. אני מאמין שהמידע הזה צריך להיות זמין יותר כדי שנוכל כולנו לפנות לגננים סביבנו (במקרה שלנו לצוות הנוי בקיבוץ) ולעזור להם להיגמל מטרפת הריסוסים של הגינון הקונבנציונאלי של ימינו.

המאמר הזה הוא למעשה סקירה של מחקרים שבוצעו בשנים האחרונים בנושא רעילות קוטל העשבים ראונדאפ לבעלי חיים שונים וסכנות נוספות הטמונות בו.

כיום ישנו גם מידע על רעילות של החומר לבני אדם אך הוא אינו מובא במאמר זה.

אני מאמין שהמידע הזה צריך להיות זמין יותר כדי שנוכל כולנו לפנות לגננים סביבנו (במקרה שלנו לצוות הנוי בקיבוץ) ולעזור להם להיגמל מטרפת הריסוסים של הגינון הקונבנציונאלי של ימינו.

במאמר אביא קטעים מתוך עבודה אקדמאית, שכתבתי ביחד עם ליבנת בן יוסף במסגרת לימודינו במכללת תל חי. מוזמנים להסתכל במצגת העבודה שעשינו בפרזי

מהו ראונדאפ ולמה משתמשים בו?

ראונדאפ"ראונדאפ" ((Roundup הוא שמו של קוטל עשבים רחב השפעה המיוצר על ידי החברה האמריקאית Monsanto"". הראונדאפ הוא חומר מבוסס מים והוא מכיל את החומר הפעיל גליפוסט  (Glyphosate, C3H8NO5P), Pelargonic acid, ועוד חומצות שומן. הראונדאפ פותח ונרשם כפטנט על ידי חברת מונסטו בשנות 70 של המאה העשרים. לפי נפח, זה הוא אחד מקוטלי עשבים בשימוש הנרחב ביותר. הוא משמש בדרך כלל לגננות, חקלאות, יערנות, ואף גם לשימוש ביתי. ה-Glyphosate יעיל בקטילת מגוון רחב של צמחים, כולל עשבים, וצמחי בר.

אופן פעולת הGlyphosate

הגליפוסט הורג צמחים ע"י הפרעה לסינתזה של חומצות האמינו פניל אלנין, טירוזין וטריפטופן. החומר נקשר לאתר פעיל של אנזים המשתתף בביוסינטזה של חומצות האמינו האלו, ומדמה קומפלקס של מצב ביניים בתהליך, כך שהתהליך לא ממשיך והאנזים אינו מתפנה לסינתזה של חומצה אמינית חדשה. מאחר ומדובר בחומצות אמינו חיוניות, שבע"ח אינם מייצרים אלא מפיקים מהמזון שלהם, אין החומר משפיע באותה צורה על בע"ח ועל האדם. אם כי נמצאה השפעה של גליפוסט כחומר מעכב על אנזימים אחרים, נוספים בצמחים ובע"ח.

סכנות השימוש בראונדאפ:

ליונקים: מחקר עדכני מצביע על גליפוסט כגורם למגוון של הפרעות תפקודיות של עוברים ושל חולדות הרות. גם במחקר יונקים לאחרונה, גליפוסט נמצא כמפריע לאנזים שמייצר טסטוסטרון בתרבית תאי עכבר וכן קשור גם להפרעה לאנזים שמסנתז אסטרוגן בתרבית תאים שליה האדם. (1)

למרות זאת הגליפוסט כשלעצמו דורג כחומר מסוכן פחות בהשוואה לקוטלי עשבים וחומרי הדברה אחרים על ידי הסוכנות להגנת הסביבה (EPA) בארה"ב. הוא דורג ברמת רעילות של III (בסולם בין I ל ,IV כאשר IV מסוכן פחות) עבור חשיפה אוראלית ועבור שאיפה כיוון שאינו מולקולה יציבה ונוטה להישבר מהר באוויר.

הסוכנות להגנת הסביבה מתייחסת לגליפוסט כבעל רעילות נמוכה יחסית, וחסר השפעה מסרטנת. ב-2007 נדרש המשרד לאיכות הסביבה האמריקאי לבדיקה מעמיקה של השפעות אנדוקריניות (על בלוטות ההורמונים) בשל התפוצה הרחבה של השימוש ראונדאפ והתוצאות שינו את התמונה.

יש לפחות 58 מחקרים על ההשפעות של Roundup עצמו על מגוון רחב של אורגניזמים.  מחקרי מעבדה מראים כי למרכיבים אחרים בשילוב עם גליפוסט יש רעילות יותר גבוהה גליפוסט לבדו. לדוגמה, מחקר שהשווה בין Glyphosate ו Roundup, מצא שלRoundup הייתה השפעה גדולה יותר על האנזים ארומטאז מ-Glyphosate בלבד .מחקר אחר הראה שריכוז לא גבוה של ראונדאפ יכול לגרום למותם של תאי עוברי אדם, שליה ותאי הטבור במבחנה. זאת במידה והתאים באים במגע ישיר עם ראונדאפ.

לדו חיים וחרקים: Ecotoxicological Risk Assessment for Roundup Herbicide הגיע למסקנה כי "בשימושים יבשתיים חזוי סיכון אקוטי וכרוני לאורגניזמים שייחשפו לחומר ללא הבדלה בין האורגניזמים השונים ". הוא גם הגיע למסקנה ש"יש כמה סיכונים לאורגניזמים ימיים שנחשפו לראונדאפ במים רדודים". (2)

מחקר שפורסם בשנת 2010 גורס כי גליפוסט יכול לגרום למומים עצביים ועיוותים של צפרדעי טפרים אפריקאיות (Xenopus laevis). הניסויים בשימוש עוברי צפרדעים שהיו מודגרים עם 1:5000 דילולים של גליפוסט מסחרי הראו כי עוברי צפרדעים סבלו מהפחתה של גודל הגוף, שינויים במורפולוגיה של המוח, הפחתת עיניים, שינויים בקשתות, שינויים בצלחת העצבית, ומומים אחרים של מערכת העצבים. החוקרים הציעו שגליפוסט עצמו היה אחראי על התוצאות שנצפו כיוון שהזרקת גליפוסט טהור לעופות הביאה לתוצאות דומות. בעיות נוספות שהוצעו ונבדקו הן כי גליפוסט יכול להיות בעל השפעות אקולוגיות שליליות בשל פגיעה בחיידקי הקרקע, פגיעה בתהליך קיבוע החנקן הנעשה על ידי חיידקים, וגרימת ליקויים במיקרואורגניזמים ובצמחים, המגבירים את הרגישות של הצמחים למחלות.  (3)

במחקרי במבחנה ציינו כי Glyphosate יכול לפגוע בחרקים מועילים, (4),(5),(6)מחקרים רבים עוסקים בהשפעות השליליות שיש לגליפוסט על מערכת הרבייה של תולעי האדמה (9), על תהליך הגדילה שלהם (10), ואף הוכח נזק גנטי שנגרם להם ע"י הראונדאפ (11). כשנבדקה ההשפעה של שימוש בגליפוסט בריכוזים שונים על תולעי אדמה בתנאי מעבדה:נראו שינויים בקצב הגדילה, ההישרדות והרבייה בהתאם לשינויים בריכוזים. ככל שריכוז הגליפוסט עלה, כך ירדה ההישרדות, המשקל, ולא נמצאו אף גלמים (המעידים על רבייה) באדמה בה הייתה נוכחות גליפוסט. (14) .בנוסף נמצא כי תולעי הקרקע יעדיפו לא להימצא בקרקעות מרוססות. (12)

שאריתיות בקרקע

כאשר ראונדאפ בא במגע עם הקרקע הוא יכול להיקשר במהירות אל חלקיקי אדמה ולהתפרק או להישאר בקרקע. זמן מחצית חיים בקרקעות, משתנה ונע בין 3 ימים באתר שנבדק בטקסס על 141 ימים באתר באיווה, כך שהדבר תלוי מאוד באופי ובסוג הקרקע, ובכמות המשקעים. גליפוסט והחומצה המטבולית הקשורה אליו – aminomethylphosphonic,  נמצאה בקרקעות יער שוודיות עד שנתיים לאחר השימוש בגליפוסט בריכוז המומלץ לצרכן.

במחקר שנעשה ע"י Dep. of Soil and Environment, Swedish Univ. of Agricultural Sciences באמצעות ליסמטר (שיטת מדידה שבודקת את ריכוז החומר הנבדק ע"י נידופו מהקרקע הנבדקת) נמצא כי 59% מהכמות הראשונית שהוספה לאדמת חמר נמצאה בקרקע 748 ימים לאחר מכן למרות כמות משקעים רבה בעונות הסתיו והחורף שלאחר הריסוס.  שאריות אלו היו ממוקמות בעיקר בשכבת הקרקע העליונה. (7)

במחקר אחר בצרפת על ידי Al-Rajab AJSchiavon M.  בו נבדקה רמת ההפחתה של Glyphosate בשלוש סוגי קרקעות שונים: קרקעת חמר טיט סחופת, קרקעת טיט חמר וקרקעת טיט חולית נמצא עם הזמן, נמצא כי קצב היעלמות ה-Glyphosate הייתה מהירה באדמה עם יכולת ספיחה נמוכה (אדמת חרסית טיט), עם זמן מחצית החיים הקצר של 4 ימים. עם זאת, ישנה היקשרות של Glyphosate בקרקעות בעלות יכולת ספיחה גבוהה רבה יותר. נקבע זמן מחצית חיים של 19 יום על אדמת חמר טין ו 14.5 ימים עבור אדמת חמרה חולית. בדיקת  HPLCהראתה כי המטבוליט העיקרי של Glyphosate, aminomethylphosphonic (AMPA) התגלה במי תהום שתחת קרקעות אלה. (8)

חומרים פעילים נוספים ב Roundup, וחומרים הנלווים לשימוש:

עוד מרכיב חשוב של Roundup הוא החומר הפעיל שטח POEA, amid polyethoxylated)), אשר רעילותו לחיות בר ולצמחים ידועה. תפקידו להגביר את חדירת ה Glyphosate- לתאים אנימליים וצמחיים.

עמידות לראונדאפ

מיני עשבים שונים, הידועים בשם super weeds, פיתחו עמידות לראונדאפ בעיקר בשל חשיפה חוזרת ונשנית. כדי להתמודד עם בעיה זו משתמשים החקלאים והגננים בחומרי קטילת עשבים רעילים נוספים כדוגמת  -D2,4  שנקרא גם  Agent orange וידוע כחומר מסרטן מאוד. בזמן מלחמת וויאטנם רוסס החומר על ידי ארה"ב לשימוש צבאי מעל יערות ממטוסים ועד היום ישנן תביעות כנגד חברת מונסנטו בשל גרימת מומים מולדים לילידי האוכלוסייה הויאטנמית באזור הריסוס.

זרעים מהונדסים לעמידות לראונאפ:

מונסנטו היא גם המובילה באספקת זרעים מהונדסים גנטית לעמידות ל Glyphosate, אשר ידועים כ"גידולי ראונדאפ" ומחזיקה ב-70%-100% מנתח השוק לגידולים מסוימים. הגנים המוחדרים לזרעים אלה רשומים כפטנט. גידולים אלה מאפשרים לחקלאים להשתמש ב Glyphosate בשטחי גידול צמחי מאכל. סכנות עקיפות של שימוש בראונדאפ והסכנה בהחדרת גנים עמידי ראונדאפ לגידולים חקלאיים, מוצגת במחקר זה הראו שהגנים שהושתלו בתירס עברו ליצורים אחרים במערכת האקולוגית, ביניהם תולעי אדמה. 13.

 

שיטות ניהול חלופיות לגינון הנוי

מתוך המחקרים שהבאנו, הגענו למסקנה כי השימוש בראונדאפ פוגע בבעלי החיים הנמצאים בתוך האדמה, כמו גם באלה שנמצאים מעליה. אם כן, על מנת להפסיק את השימוש בו, אנו צריכים למצוא אלטרנטיבות לשימוש בראונדאפ. להלן מספר אפשרויות:

  • חיפוי קרקע, אורגאני או אנ-אורגאני, מדמים את המצב הקיים בטבע, בו אדמה לא נשארת חשופה אלא מוגנת על ידי שכבות של חומרים אורגנים בשלבי פירוק שונים. בתהליך הנחת חומרים אורגנים על הקרקע, נוצרת שכבת ההומוס, העשירה בבעלי חיים וחומרי הזנה לצמחים. בעזרת חיפוי הקרקע, נוכל למנוע צמיחה של עשבייה, כיוון שהחיפוי מונע מזרעי הבר הטמונים בקרקע את החשיפה של קרני השמש החיוניים לנביטה, כמו גם מחסום פיזי לגדילת הצמחים. חיפוי הקרקע גם מועיל להפחת הצורך בהשקיה, כיוון קרינת השמש לא מגיעה אל האדמה ומייבשת אותה.
  • שתילה של צמחיה רב שנתית, אשר ממלאת את בית הגידול, מונעת באופן פיזי מצמחי הבר מקום לגדול בו. ישנם מספר רב של צמחים שיכולים להתאים לצורך כך, עצים, שיחים, צמחי תבלין, צמחים משתרעים ואף פרחים רב שנתיים. עד שיגיע פרק הזמן בו יגדלו הצמחים לפוטנציאל המלא שלהם, ניתן לגדל צמחים חד שנתיים או להניח חיפוי.
  • גידול אחו במקום דשא, מספק את הצורך במרחבים פתוחים, מפחית את הצורך בהשקיה ובדישון, ומגדיל את מגוון המינים באופן משמעותי ביחס למונו קולטורה של הדשא.
  • ניתן לשמור על השטחים הפתוחים גם בתוך הישוב, על ידי תיחום ושילוט. כאשר הטבע "ממוסגר ומסומן" קל יותר לתושבים לקרב אותו לביתם, זאת בניגוד לתפיסת הטבע כשטח מוזנח וללא ניהול. בעזרת שימוש בחרמש מוטורי או ידני, ניתן לעשות זאת בקלות יחסית.

לסיכום

על מנת שהחלופות שצוינו יוכלו להוות אלטרנטיבה אמיתית, ישנו צורך בשינוי תפיסה. מבחינה היסטורית, כאשר הראונדאפ נכנס לשוק, לא היו יודעות סכנות לשימוש בו, ולכן נחשב כתכשיר פלא אשר מפחית את הצורך בעבודה, מבלי ליצור נזקים. כפי שהראנו במאמר זה, בשנים האחרונות הצטבר גוף ידע משמעותי בקשר לסכנות ולנזקים שבשימוש בראונדאפ, אשר לא היה ידוע קודם לכן. עם התפשטות המידע בנוגע לסכנות השימוש בראונדאפ, הצורך בחלופות מקיימות עולה.אנחנו מקוים שהמידע המובא לעיל, יעלה את המודעות לנושא וישפיע על המדיניות באופן שיגרום להפסקת השימוש בראונדאפ וחומרים מבוססי גליפוסט אחרים.

נכון שהחלופות מצריכות השקעה ראשונית של אנרגיה, ואף למידה מחודשת בנוגע לתפקוד ולניהול של מערכות טבעיות. השקעת אנרגיה ראשונית זאת, מצדיקה את עצמה במשך השנים, כאשר הצורך בעבודה הולך וקטן, כמו גם מהבחינה שאנחנו ושאר היצורים שסביבנו נהנים מהזכות הבסיסית של חיים בסביבה ללא רעלים.

מקורות וקישורים למחקרים מדעיים

  1. ^ Benachour, Nora; Gilles-Eric Séralini (December 23, 2008). "Glyphosate Formulations Induce Apoptosis and Necrosis in Human Umbilical, Embryonic, and Placental Cells". Chemical Research in Toxicology 22 (1): 97–105. DOI:10.1021/tx800218n. PMID 19105591
  2. JP Giesy, KR Solomon, S Dobson (2000). "Ecotoxicological Risk Assessment for Roundup Herbicide". Reviews of Environmental Contamination and Toxicology 167: 35-120
  3. Even Small Doses of Popular Weed Killer Fatal to Frogs, Scientist Finds
  4. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15106754
  5. Detection of transgenic cp4 epsps genes in the soil food web. Hart, M.M.a, Powell, J.R.a, Gulden, R.H.b, Levy-Booth, D.J.c, Dunfield, K.E.d, Peter Pauls, K.b, Swanton, C.J.b, Klironomos, J.N.a, Trevors, J.T.Department of Integrative Biology, University of Guelph, Guelph, ON N1G 2W1, Canada.
  6. Effects of glyphosate and 2,4-D on earthworms (Eisenia foetida) in laboratory tests. Correia, F.V., Moreira, J.C. , Bulletin of Environmental Contamination and Toxicology, Volume 85, Issue 3, September 2010, Pages 264-268.
  7. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21539255
  8. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20018344
  9. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19577273
  10. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21488498
  11. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21174968
  12. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17891325
  13. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20658223
  14. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22644885
  15. The Earth Moved On the Remarkable Achievements of Earthworms, Amy Stewart, Algonquin Books 2004.
  16. X-ray tomographic and hydraulic characterization of burrowing by three earthworm species in repacked soil cores. F Bastardie, Y Capowiez, J.-R de Dreuzy, D Cluzeau. Applied Soil Ecology, Volume 24, Issue 1, September 2003, Pages 3-16.
  17. Roundup and birth defects: Is the public being kept in the dark? Earth Open Source. Antoniou et. al., Michael (2011). http://www.scribd.com/fullscreen/57277946?access_key=key-2e3aijw4gtltp4q6fz9h.
  18. The use of earthworms in ecological soil classification and
  19. assessment concepts by: J. Ro¨ mbkea, S. Ja¨ nscha, W. Diddenb,
  20. Nearctic earthworm's fauna in the southern U.S.A bidiversity and effects on ecosystem processes by: PAUL .F. HENDRIX university of Georgia.
  21. Agricultural intensification, soil biodiversity and agroecosystem function in the tropics: the role of earthworms. C.fragoso, G.G Brown, J.C Patron.
  22. Antoniou et. al., Michael (2011). Roundup and birth defects: Is the public being kept in the dark?.. http://www.scribd.com/fullscreen/57277946?access_key=key-2e3aijw4gtltp4q6fz9h.
  23. הספר "הגן הפורה – גישה אקולוגית לגן ולנוף" מאת שלמה אילן 199122

לתוכן זה נכתבו 8 תגובות

  • תודה רבה על הכתבה המעולה יותם יקר. אני בהחלט הולך להשתמש בה! אני מלמד כעת בקורס גינון מזון קהילתי במכללת תל-חי (להכשרת מדריכי גינון קהילתי) והכתבה הזו רלוונטית מאוד ל 31 המשתתפים שלנו. ישר כוח!
    ד"ש לכבשים,
    אלכס

  • השבוע פורסם ב"מוסף הארץ" מאמר על השפעות חומר הריסוס אטרזין:
    http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1780170

    הסיבה שבשלה פותח הראונאפ הוא המלחמה בויאטנם: האמריקאים נזקקו לחומר שיחשוף את היערות, ויאפשר הפצצות מהאויר.

    צריך לשים לב, וזה לא מצדיק שימוש בראונד אפ, שיש חומרים קוטלי עשבים הרבה יותר מזיקים, שעדיין נמצאים בשימוש בחקלאות וגם בגינון, כלומר, אם בכלל אז עדיף ראונאפ שהוא חומר בררני.
    צריך גם להבדיל גינון מול חקלאות. גלעד נתקל בגנן שעשה חישוב של עלות תועלת. קצת ראונד אפ מול עישוב ידני. וגלעד אין בעיה עם הירקות שתשתול. ראונאפ קוטל רק כשהו בא במגע עם העלים ודרכם, כפי שהוסבר יפה במאמר, פוגע בצמח.
    אנחנו החזקנו במשך כמה שנים את הנוי הציבורי בקיבוץ בלי שימוש בראונאפ או בקוטלי עשבים אחרים, אבל ככל שהתקציב לגינון ירד זה איפשר פחות ופחות גינון אקולוגי. עלות תועלת.
    בחקלאות מסורתית נעשים נסיונות להפחת שימוש בקוטלי עשבים. שיטה אחת, שניתן לנסות לאמץ גם בגינון, היא שתילת שעורה באזורים חשופים: כשהשעורה מגיעה לגובה של כארבעים ס"מ, מחרמשים אותה לגובה של עשרים ס"מ. בשעורה עצמה יש חומרים מעכבי גידול (כמו מחטי האורן, הגפת של הזיתים ועוד), כך שמקבלים שטח עם חיפוי החומר המחורמש ומעכבי נביטה בעת ובעונה אחת. השעורה תמשיך ותגדל ותתן זרעים שיופצו וינבטו בעונה הבאה.

  • ולמנהל האתר
    ניסיתי לשתף בכתבה בפורום כאן נעים, אבל אי אפשר להעתיק את הלינק… הוא יוצא ארוך מידי ולא מביא ישר לאתר הזה…
    או שעשיתי משהו לא נכון

  • הי,
    גם בקיבוצי שבעמק יזרעאל אנו מנסים לגמול את הנוי משימוש בחומרים כימיים.
    ורק בשבוע שעבר רוססו המדשאות בדורסבאן שהוא זרחן אורגני שאסור לשימוש בגינון פרטי וציבורי.
    זהו אבסורד שסביבת הבית שלנו שאמורה הכי לעטוף ולשמור עלינו תהיה המקור למחלותינו.
    לעומת זאת אני שמח לבשר שהגיעה לקיבוץ משאית של 80 קוב רסק גזם לחיפוי.

  • הי
    אחלה כתבה
    תודה
    בדיוק היום הלכתי לעשות גינת ירק קטנה אצל דודים שלי ברמת אביב.
    הגנן שלהם היה שם ואמר לי ש 15 דק' לפני, הוא ריסס בראונדאפ את האיזור המיועד לירקות.

    תחילה חשבתי לבטל את השתילה, אבל אז חשבתי שעדיף בכל זאת לקמפסט ולשתול, ככה זה יאיץ את הפירוק של החומר.

    השאלה, אם הירקות יהיו טובים למאכל??

    תודה

    גלעד

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן