הדגם הזה של עציץ הפתיל עובד באופן דומה יותר לערוגת הפתיל שעליהן כתבתי לפני חודשיים. עקרון הפעולה של העציץ הזה הוא בדיוק כמתואר כערוגת פתיל סגורה.

לדעתי הוא קצת יותר מורכב ויותר אסתטי מעציץ הפתיל בדלי, עליו כתבתי בחודש שעבר.
היתרון של שני סוגי העציצים האלו, להבדיל מהערוגת הפתיל למרפסת, עליה אכתוב בפעם הבאה, הוא בניידות שלהם. הם בהחלט מתאימים גם למי שיודע שיעבור דירה בקרוב ובגלל זה מתלבט אם להתחיל להשקיע או לא. והם גם מתנה מצוינת.

עקרון הפעולה

הרעיון שמאחורי העציץ הוא ליצור מיכל סגור, בעומק של הפח (שזה עומק די מינימלי עבור ערוגת פתיל, אבל זה עובד, כפי שהתמונות מראות). הפח מהווה מסגרת/שלד לעציץ. המיכל נוצר ע“י הניילון שבפנים. לייסטים של עץ מקבעים את הניילון למקומו וגם נותנים קו גימור יפה יותר.

ההשקיה התת–קרקעית נעשית דרך צינור שיורד מפני הקרקע ומפזר את המים דרך קנקל מנוקב היושב בתחתית המיכל שיצרנו. יש גם כל מיני ניקוזים, אבל עליהם תקראו בהמשך.

להבדיל מעציץ הדלי, את עציץ הפח המצאתי, וזהו הפרסום הראשון שלו (העולמי?!?), אשמח לקבל תגובות ותמונות של הניסיונות שלכם.

לנוחיותכם, התהליך כולו מצולם בסרטון הבא. בהמשך הסבר מילולי עם קצת תמונות.

 

חומרים וכלי עבודה (מפורט)

• פח זיתים
• יריעת פלסטיק או שקית עבה וגדולה
• מקדחה
• מקדחים: אחד צר ואחד רחב (למשל 1 מ“מ – שיהיה פחות מקוטר הבורגים, 5 מ“מ)
• מברגה
• ג‘יגסו או מסור
• ברגים קצרים (כ 2.5 ס“מ)
• לייסט עץ, עדיף בעובי 2.5 ס“מ
• קנקל/בקבוק פלסטיק
• צינור פלסטיק גמיש
• תערובת שתילה
• עיתון
• סכין חיתוך
• פותחן שימורים

שלבי ההכנה כדלקמן.

הכנת הפח

פח זיתים ניתן למצוא או לבקש מהמוכרים בשווקים או במעדניות. לפעמים ניתן למצוא אותם מאחורי מסעדות או פיצריות. כמובן שזה לא חייב להיות פח של זיתים – גם פח שמן זית ואפילו זפת קרה יעשו את העבודה. זו בחירה של זמינות ואסטטיקה.

פותחים את הצד העליון של הפח בעזרת פותחן השימורים. אם החיתוך יצא גס, מומלץ לכופף את השיניים שנוצרו פנימה, כדי לא להיחתך מהן. אפשר לעשות זאת בעזרת חתיכת מתכת או עץ קשה. חשוב לוודא שפנים הפח ריק ויבש.

קודחים 4 חורי ניקוז, בעזרת המקדח הרחב בארבע הפינות התחתונות של הפח. תפקיד החורים הללו הוא כגיבוי, במידה ואיכשהו כן יגיעו מים לרווח בין הפח וניילון, שלא ישארו לעמוד שם.
מרפדים את התחתית בעיתון, כדי להגן על הניילון מחורי הקידוח.

לייסטים ופלסטיק

מסמנים את אורך וצורת החלק הפנימי של אחת מדפנות הפח על הלייסט וחותכים אותו בהתאם.
שימו לב שהקצוות של הלייסט לא ישרים, אלא מקבלים את הצורה המתעגלת של פינות הפח. מומלץ לשייף מעט את החיתוך.

מייצרים שתי חתיכות כאלו, עבור שני צדדים נגדיים/מקבילים.פורסים את יריעת הניילון או את השקית העבה. חשוב לוודא שאין חורים, במיוחד ב-30 הס“מ התחתונים.

תופסים את אחד הצדדים של הניילון ומצמידים אותו לפח בעזרת הלייסט בקצה העליון של הפח. הלייסט מקביל לשפת הפח. קודחים קדח מוביל דרך הפח אל העץ. תפקיד הקדח הוא ליצור חור בפח ובעץ, כדי שהבורג יכנס בקלות ויצליח להצמיד את הליסט לפח (ובינהם לתפוס את הניילון). יוצרים 3 קדחים מובילים בלייסט, בפיזור פחות או יותר שווה. מחברים את הלייסט בעזרת 3 ברגים בקדחים שיצרנו. חוזרים על הפעולה בדיוק בצד הנגדי של הפח.

עכשיו ניתן למדוד את האורך של שני הלייסטים הקצרים. לייסטים אלו הם בעלי קצוות ישרים, מפני שהם נושקים משני הצדדים לליסטים שכבר חיברנו. הם גם קצרים יותר. מודדים, מסמנים וחותכים. עכשיו מחברים את הלייסטים הישרים/קצרים, בדיוק באותו אופן כמו הקודמים: הידוק הניילון לשולי הפח בעזרת הלייסט, 3 קדחים מובילים, 3 ברגים. ושוב, את השני בצד הנגדי. הרכבנו את המסגרת שמחזיקה את הנייליון.

צינור ובקבוק – מערכת ההשקייה

חורצים חריצים בכל מיני זוויות ואורכים בקנקל פלסטיק.

מכניסים אל הפיה שלו את צינור הפלסטיק. אם זה קשה, ניתן לחתוך שסע קטן בקצה הצינור ואז לדחוף אותו בקצת כוח לתוך הבקבוק.
את הבקבוק מניחים בתחתית העציץ. אין בעיה אם הוא קצת מתכופף או מתעקם.
את הצינור מושכים כלפי מעלה, בקו ישר, צמוד לדופן.

 

 

 

ניקוז

כעת ניתן למלא את העציץ בתערובת שתילה. שימו לב שזו חייבת להיות תערובת שתילה ולא אדמה, מפני שאנחנו מחפשים את האווריריות והנקבוביות שיש בין חלקי תערובת השתילה (ותודה לקורא דן שביקש להדגיש את העניין).נמלא לפחות חצי בתחילה. חשוב להדק מסביב לקנקל, וגם קצת מעליו, אך לא למעוך אותו לגמרי, שלא יהיה שטוח. צריך להקפיד שהצינור נשאר ישר/אנכי.
עכשיו נחורר פתח ניקוז, שיאפשר לעודפי מים לצאת החוצה. פתח הניקוז נועד למקרים בהם השקינו יותר מידי או כשיורד גשם. את הפתח נקדח בעזרת המקדח העבה. גובה הניקוז הוא בערך באמצע הפח.
חשוב לוודא שקצת תערובת שתילה נתפסת על המקדח – זו אינדיקציה עבורנו שעשינו חור בניילון.
אם העציץ יהיה חשוף לגשם, עדיף אולי לעשות יותר מחור ניקוז אחד.

גימורים

עכשיו ניתן להמשיך למלא עוד תערובת שתילה וכן לשתול את הצמחים.
חותכים את כל שאריות הניילון עם סכין חיתוך, כנגד הפח, ממש בצמוד לשולים וללייסט.
חותכים את הצינור כ5 ס“מ מעל פני הפח. אם זה נראה לכם קצר – תחתכו יותר ארוך. תמיד ניתן לקצר, להאריך אי אפשר… אם עוד לא שתלתם– זה הזמן. חשוב לוודא בשתילה שמערכת השורשים של השתיל פתוחה ולא נשארת בצורה של כוסית השתילה – כדי שהשורשים יתפתחו ויעמיקו לאזור הלח.
רצוי לחפות את פני הקרקע בחיפוי כלשהו.

את קצה הצינור שבולט החוצה ניתן לסגור בין ההשקיות בפקק שעם. כך נמנע כניסת חרקים, יתושים ושאר חתיכות חיפוי או תערובת.

את העציצים הראשונים שעשיתי הכנתי עבור צמחי תבלין מקומיים (מרווה, רוזמרין, אזוב, לבנדר וכו‘). אלו צמחים שידעו להסתדר טוב גם עם מעט מים. זה מה שהיה חסר לי במרפסת וגם חששתי, מתוך חוסר ניסיון, מיובש. שתלתי שני שתילים בכל עציץ. מאז כבר הכנתי גם עציץ עם שני שתילי עגבניות. כולם משגשגים (מלבד שתיל אזוב אחד).

תחזוקה

בפעם הראשונה כדאי להשקות גם מלמעלה, או בכלל להשתמש בתערובת שתילה לחה.
אח“כ, בהתאם לצרכי הצמח, משקים ישירות דרך הצינור אל תחתית העציץ.

מכיוון שהקנקל שקברנו בפנים הוא של ליטר וחצי, אפילו אם הוא מעוך, אנחנו יכולים לדעת שכמות כזו של מים היא די סבירה לכל השקייה, בתנאי שיש מרווחים יחסית גדולים בין השקיות. חשוב להיות ערניים למצב הצמח – אם הוא מתחיל להיראות עייף – תשקו. לא הרבה קודם.

אתם תופתעו כמה מעט מים העציץ דורש. שוב, תלוי בתנאים בהם הוא נמצא. מי שלא סומך על עצמו לזהות את מצב הצמח יכול להשתמש במד לחות. בהזדמנות אראה איך לעבוד איתו. ניתן לקנות מדי לחות פשוטים במשתלות בעלות של כ 40 ש”ח. המכשירים הללו אינם דורשים בטרייה/חשמל.

לגבי הזנה, בעתיד יהיה צורך בחיזוק של הזנה נוזלית – תה קומפוסט או מיץ מקומפוסטר תולעים יהיו מצויינים.

הרחבה – עקרונות ליישום במיכלים אחרים

בחרתי לעבוד בפח זיתים, מכיוון שהוא יפה בעיני (בהשראה מבתי קפה ביוון). כל מיכל אחר יעבוד, רקחשוב להקפיד על העומק שלו. האופטימום הוא 50-60 ס“מ. פח הזיתים הוא קצת פחות, ומגרד את הגבול המינימלי לעומק עבור ערוגת פתיל. ניתן להשתמש גם בפחים של שמן, גם כאלו שהם צרים יותר (5 ל‘).

אני מניח שניתן אפילו לבנות עציץ כזה בעזרת דלי טחינה. אין צורך בניילון – הדלי עצמו אטום ואין סכנה שיחליד. במקרה כזה יספיק חור הניקוז בדופן (כמובן שלא לעשות פתחי ניקוז בתחתית – אם בשלב זה עדיין לא ברור לכם למה, חיזרו לקרוא את עקרונות ערוגת הפתיל).

אפשר גם לבנות מסגרת מעץ, בגודל הרצוי, שזה כבר דומה לערוגת הפתיל הגדולה שבניתי, ועליה אכתוב ב“מערכה השלישית בטרילוגיה“, בחודש הבא.

בהצלחה!

הזמנה לתגובות

אני מנסה לבנות את המדריכים באופן שיהיו כמה שיותר נגישים וברורים. אם בניתם משהו בעזרת המדריך, אשמח לקבל תגובות עליו, כדי שאוכל להשתפר בכתיבת המדריכים הבאים.

וכמו שכתבתי בסוף המדריך הקודם, זהו פיתוח בקוד פתוח – תשתפו את כולנו בהתנסות שלכם!