היתרון של שני סוגי העציצים האלו, להבדיל מהערוגת הפתיל למרפסת, עליה אכתוב בפעם הבאה, הוא בניידות שלהם. הם בהחלט מתאימים גם למי שיודע שיעבור דירה בקרוב ובגלל זה מתלבט אם להתחיל להשקיע או לא. והם גם מתנה מצוינת.
הדגם הזה של עציץ הפתיל עובד באופן דומה יותר לערוגת הפתיל שעליהן כתבתי לפני חודשיים. עקרון הפעולה של העציץ הזה הוא בדיוק כמתואר כערוגת פתיל סגורה.
לדעתי הוא קצת יותר מורכב ויותר אסתטי מעציץ הפתיל בדלי, עליו כתבתי בחודש שעבר.
היתרון של שני סוגי העציצים האלו, להבדיל מהערוגת הפתיל למרפסת, עליה אכתוב בפעם הבאה, הוא בניידות שלהם. הם בהחלט מתאימים גם למי שיודע שיעבור דירה בקרוב ובגלל זה מתלבט אם להתחיל להשקיע או לא. והם גם מתנה מצוינת.
עקרון הפעולה
הרעיון שמאחורי העציץ הוא ליצור מיכל סגור, בעומק של הפח (שזה עומק די מינימלי עבור ערוגת פתיל, אבל זה עובד, כפי שהתמונות מראות). הפח מהווה מסגרת/שלד לעציץ. המיכל נוצר ע“י הניילון שבפנים. לייסטים של עץ מקבעים את הניילון למקומו וגם נותנים קו גימור יפה יותר.
ההשקיה התת–קרקעית נעשית דרך צינור שיורד מפני הקרקע ומפזר את המים דרך קנקל מנוקב היושב בתחתית המיכל שיצרנו. יש גם כל מיני ניקוזים, אבל עליהם תקראו בהמשך.
להבדיל מעציץ הדלי, את עציץ הפח המצאתי, וזהו הפרסום הראשון שלו (העולמי?!?), אשמח לקבל תגובות ותמונות של הניסיונות שלכם.
לנוחיותכם, התהליך כולו מצולם בסרטון הבא. בהמשך הסבר מילולי עם קצת תמונות.
חומרים וכלי עבודה (מפורט)
- פח זיתים
- יריעת פלסטיק או שקית עבה וגדולה
- מקדחה
- מקדחים: אחד צר ואחד רחב (למשל 1 מ“מ – שיהיה פחות מקוטר הבורגים, 5 מ“מ)
- מברגה
- ג‘יגסו או מסור
- ברגים קצרים (כ 2.5 ס“מ)
- לייסט עץ, עדיף בעובי 2.5 ס“מ
- קנקל/בקבוק פלסטיק
- צינור פלסטיק גמיש
- תערובת שתילה
- עיתון
- סכין חיתוך
- פותחן שימורים
שלבי ההכנה כדלקמן.
הכנת הפח
פח זיתים ניתן למצוא או לבקש מהמוכרים בשווקים או במעדניות. לפעמים ניתן למצוא אותם מאחורי מסעדות או פיצריות. כמובן שזה לא חייב להיות פח של זיתים – גם פח שמן זית ואפילו זפת קרה יעשו את העבודה. זו בחירה של זמינות ואסטטיקה.
פותחים את הצד העליון של הפח בעזרת פותחן השימורים. אם החיתוך יצא גס, מומלץ לכופף את השיניים שנוצרו פנימה, כדי לא להיחתך מהן. אפשר לעשות זאת בעזרת חתיכת מתכת או עץ קשה. חשוב לוודא שפנים הפח ריק ויבש.
קודחים 4 חורי ניקוז, בעזרת המקדח הרחב בארבע הפינות התחתונות של הפח. תפקיד החורים הללו הוא כגיבוי, במידה ואיכשהו כן יגיעו מים לרווח בין הפח וניילון, שלא ישארו לעמוד שם.
מרפדים את התחתית בעיתון, כדי להגן על הניילון מחורי הקידוח.
לייסטים ופלסטיק
מסמנים את אורך וצורת החלק הפנימי של אחת מדפנות הפח על הלייסט וחותכים אותו בהתאם.
שימו לב שהקצוות של הלייסט לא ישרים, אלא מקבלים את הצורה המתעגלת של פינות הפח. מומלץ לשייף מעט את החיתוך.
מייצרים שתי חתיכות כאלו, עבור שני צדדים נגדיים/מקבילים.פורסים את יריעת הניילון או את השקית העבה. חשוב לוודא שאין חורים, במיוחד ב-30 הס“מ התחתונים.
תופסים את אחד הצדדים של הניילון ומצמידים אותו לפח בעזרת הלייסט בקצה העליון של הפח. הלייסט מקביל לשפת הפח. קודחים קדח מוביל דרך הפח אל העץ. תפקיד הקדח הוא ליצור חור בפח ובעץ, כדי שהבורג יכנס בקלות ויצליח להצמיד את הליסט לפח (ובינהם לתפוס את הניילון). יוצרים 3 קדחים מובילים בלייסט, בפיזור פחות או יותר שווה. מחברים את הלייסט בעזרת 3 ברגים בקדחים שיצרנו. חוזרים על הפעולה בדיוק בצד הנגדי של הפח.
עכשיו ניתן למדוד את האורך של שני הלייסטים הקצרים. לייסטים אלו הם בעלי קצוות ישרים, מפני שהם נושקים משני הצדדים לליסטים שכבר חיברנו. הם גם קצרים יותר. מודדים, מסמנים וחותכים. עכשיו מחברים את הלייסטים הישרים/קצרים, בדיוק באותו אופן כמו הקודמים: הידוק הניילון לשולי הפח בעזרת הלייסט, 3 קדחים מובילים, 3 ברגים. ושוב, את השני בצד הנגדי. הרכבנו את המסגרת שמחזיקה את הנייליון.
צינור ובקבוק – מערכת ההשקייה
חורצים חריצים בכל מיני זוויות ואורכים בקנקל פלסטיק.
מכניסים אל הפיה שלו את צינור הפלסטיק. אם זה קשה, ניתן לחתוך שסע קטן בקצה הצינור ואז לדחוף אותו בקצת כוח לתוך הבקבוק.
את הבקבוק מניחים בתחתית העציץ. אין בעיה אם הוא קצת מתכופף או מתעקם.
את הצינור מושכים כלפי מעלה, בקו ישר, צמוד לדופן.
ניקוז
כעת ניתן למלא את העציץ בתערובת שתילה. שימו לב שזו חייבת להיות תערובת שתילה ולא אדמה, מפני שאנחנו מחפשים את האווריריות והנקבוביות שיש בין חלקי תערובת השתילה (ותודה לקורא דן שביקש להדגיש את העניין).נמלא לפחות חצי בתחילה. חשוב להדק מסביב לקנקל, וגם קצת מעליו, אך לא למעוך אותו לגמרי, שלא יהיה שטוח. צריך להקפיד שהצינור נשאר ישר/אנכי.
עכשיו נחורר פתח ניקוז, שיאפשר לעודפי מים לצאת החוצה. פתח הניקוז נועד למקרים בהם השקינו יותר מידי או כשיורד גשם. את הפתח נקדח בעזרת המקדח העבה. גובה הניקוז הוא בערך באמצע הפח.
חשוב לוודא שקצת תערובת שתילה נתפסת על המקדח – זו אינדיקציה עבורנו שעשינו חור בניילון.
אם העציץ יהיה חשוף לגשם, עדיף אולי לעשות יותר מחור ניקוז אחד.
גימורים
עכשיו ניתן להמשיך למלא עוד תערובת שתילה וכן לשתול את הצמחים.
חותכים את כל שאריות הניילון עם סכין חיתוך, כנגד הפח, ממש בצמוד לשולים וללייסט.
חותכים את הצינור כ5 ס“מ מעל פני הפח. אם זה נראה לכם קצר – תחתכו יותר ארוך. תמיד ניתן לקצר, להאריך אי אפשר… אם עוד לא שתלתם– זה הזמן. חשוב לוודא בשתילה שמערכת השורשים של השתיל פתוחה ולא נשארת בצורה של כוסית השתילה – כדי שהשורשים יתפתחו ויעמיקו לאזור הלח.
רצוי לחפות את פני הקרקע בחיפוי כלשהו.
את קצה הצינור שבולט החוצה ניתן לסגור בין ההשקיות בפקק שעם. כך נמנע כניסת חרקים, יתושים ושאר חתיכות חיפוי או תערובת.
את העציצים הראשונים שעשיתי הכנתי עבור צמחי תבלין מקומיים (מרווה, רוזמרין, אזוב, לבנדר וכו‘). אלו צמחים שידעו להסתדר טוב גם עם מעט מים. זה מה שהיה חסר לי במרפסת וגם חששתי, מתוך חוסר ניסיון, מיובש. שתלתי שני שתילים בכל עציץ. מאז כבר הכנתי גם עציץ עם שני שתילי עגבניות. כולם משגשגים (מלבד שתיל אזוב אחד).
תחזוקה
בפעם הראשונה כדאי להשקות גם מלמעלה, או בכלל להשתמש בתערובת שתילה לחה.
אח“כ, בהתאם לצרכי הצמח, משקים ישירות דרך הצינור אל תחתית העציץ.
מכיוון שהקנקל שקברנו בפנים הוא של ליטר וחצי, אפילו אם הוא מעוך, אנחנו יכולים לדעת שכמות כזו של מים היא די סבירה לכל השקייה, בתנאי שיש מרווחים יחסית גדולים בין השקיות. חשוב להיות ערניים למצב הצמח – אם הוא מתחיל להיראות עייף – תשקו. לא הרבה קודם.
אתם תופתעו כמה מעט מים העציץ דורש. שוב, תלוי בתנאים בהם הוא נמצא. מי שלא סומך על עצמו לזהות את מצב הצמח יכול להשתמש במד לחות. בהזדמנות אראה איך לעבוד איתו. ניתן לקנות מדי לחות פשוטים במשתלות בעלות של כ 40 ש”ח. המכשירים הללו אינם דורשים בטרייה/חשמל.
לגבי הזנה, בעתיד יהיה צורך בחיזוק של הזנה נוזלית – תה קומפוסט או מיץ מקומפוסטר תולעים יהיו מצויינים.
הרחבה – עקרונות ליישום במיכלים אחרים
בחרתי לעבוד בפח זיתים, מכיוון שהוא יפה בעיני (בהשראה מבתי קפה ביוון). כל מיכל אחר יעבוד, רקחשוב להקפיד על העומק שלו. האופטימום הוא 50-60 ס“מ. פח הזיתים הוא קצת פחות, ומגרד את הגבול המינימלי לעומק עבור ערוגת פתיל. ניתן להשתמש גם בפחים של שמן, גם כאלו שהם צרים יותר (5 ל‘).
אני מניח שניתן אפילו לבנות עציץ כזה בעזרת דלי טחינה. אין צורך בניילון – הדלי עצמו אטום ואין סכנה שיחליד. במקרה כזה יספיק חור הניקוז בדופן (כמובן שלא לעשות פתחי ניקוז בתחתית – אם בשלב זה עדיין לא ברור לכם למה, חיזרו לקרוא את עקרונות ערוגת הפתיל).
אפשר גם לבנות מסגרת מעץ, בגודל הרצוי, שזה כבר דומה לערוגת הפתיל הגדולה שבניתי, ועליה אכתוב ב“מערכה השלישית בטרילוגיה“, בחודש הבא.
בהצלחה!
הזמנה לתגובות
אני מנסה לבנות את המדריכים באופן שיהיו כמה שיותר נגישים וברורים. אם בניתם משהו בעזרת המדריך, אשמח לקבל תגובות עליו, כדי שאוכל להשתפר בכתיבת המדריכים הבאים.
וכמו שכתבתי בסוף המדריך הקודם, זהו פיתוח בקוד פתוח – תשתפו את כולנו בהתנסות שלכם!
מדריך מעולה, תודה על הסרטון!
האם תוכל להשוות בין עציץ הדלי לעציץ הזה? לא מבחינת הבנייה, אחרי ששתלנו יהיה שוני בינהם?
וגם רציתי לדעת אם יש צמחים שיתאימו יותר לעציץ פתיל מאחרים? או לפחות אם יש כאלה שממש לא יתאימו?
תודה!
הכנתי את העציץ המדובר:
תמונות:
http://forum.kan-naim.co.il/download/file.php?id=9708&t=1
http://forum.kan-naim.co.il/download/file.php?id=9709&t=1
http://forum.kan-naim.co.il/download/file.php?id=9710
http://forum.kan-naim.co.il/download/file.php?id=9711
לא היה לי משהו זמין להרכיב משפך אז שמתי איזה בקבוק… אני בפעם הבאה ישים משהו יותר אסתטי….
בעקבות זה שסתמתי עם הבקבוק הייתי חייב משהו לניקוז. (כיון שיש את הבקבוק המים יכולים לעלות עוד. כלים שלובים.) אז קדחתי חור קטן בצד החור הזה.
מחכה לחוות דעתך.
ד.א. במדריך לעציץ פתיל בדלי מישהו שלח לאיזה אתר אנגלי (http://www.globalbuckets.org/) והוא ציין שם שהטכניקה מונעת 100% עשבים שוטים, לא כ”כ הבנתי איך, התוכל להאיר את עיני? תודה רבה!
דן
מעולה! זה היופי של עבודה בקוד פתוח – כל אחד יכול להתנסות ולהרחיב את הידע.
לגבי התגובה שלך למטה (מה26/7 בשעה 17:51, שעליה עוד עניתי):
את כל עניין אחיזת הניילון אני רואה שפתרת כמו שכתבת, וניתן לראות זאת טוב בתמונות.
לגבי הצינור האנכי, אני מצאתי את הצינור שהשתמשתי בו וניתן להשתמש בצינורות אחרים, גם גמישים, ואפילו להכין צינור ע”י הכנסת קנקל לתוך קנקל כפי שלמדתי מהקישורים שamyou צירף לפוסט על עציץ פתיל בדלי.
לגבי סעיף 6, היו לך שאלות על הדלי הכפול של עציץ פתיל בדלי והניקוז שלו.
אני לא בטוח שאני רואה הבדל בין השיטה שם לבין הדלי עם הניילון שלך. למעשה הניילון יוצר סוג של “דלי פנימי” כמו בדלי הכפול. בשתי השיטות נשארים מים בחלק התחתון, במאגר. בשתי השיטות יש פתיל שמושך את המים האלו למעלה. אצלך הדלי עשוי בד ואצלי הוא עשוי מתערובת שתילה שנמצאת בתוך הסלסלה/מיכל שיורדים מהדלי הפנימי/עליון לתוך המיכל בדלי התחתון. זה אותו דבר, להבנתי.
פתח הניקוז בדלי הכפול, ולמיטב הבנתי גם אצלך, נמצא בערך בגובה שבו מתחיל גוף העציץ. אצלך זה בגובה הניילון, בדלי הכפול זה בגובה הדלי הפנימי. שוב, אותו דבר.
לגבי התוספת של צמחים למי ההשקייה, אני לא הייתי מכניס לשם חומר אורגני כי הוא יירקב, כמו שכתבת. אם רוצים להיעזר בדישון על בסיס צמחים (סרפד נחשב מצויין לשם כך) מכינים תה/מיצוי של הצמח במים ומשתמשים רק בנוזל, ללא שאריות הצמח עצמו.
לסיכום משחק מצא ההבדלים – אני חושב שהדגמים מאוד דומים. ההבדלים המרכזיים הם בחומרים והמיומנויות הנדרשות להכנה. וקצת בתפעול השוטף.
הבדל נוסף הוא בעומק העציץ – בדלי הכפול נפח ועומק העציץ הוא כנפח הדלי. בעציץ ניילון בדלי הנפח והעומק תלויים בפריסת הניילון.
וזה מוביל לנקודה שהיא חשובה ואולי לא היתה מספיק ברורה לגבי עציצי פתיל בכלל:
מערכת ההשקייה התת קרקעית עוזרת לא רק לצורך השקייה. היא גם מאפשרת הגעת אוויר לחלק התחתון של האדמה. זה מאפשר איוורור ועוזר במניעת רקבונות אנ-אירוביים. לכן התחתית של הדלי הפנימי מחוררת. לכן משאירים את הקנקל ריק בעציץ בפח זיתים.
ובנוסף לעומק, להבנתי, יש חשיבות במניעת עודף לחות באזור העליון של העציץ -אזור השורשים וכן ביצירת מרחב לשורשים להתפתח. יש קשר בין התפתחות השורשים והתפתחות הנוף.
ולסיום, לגבי שאלתך על מניעת עשבים לפי השיטה של http://www.globalbuckets.org
בחלק מהתמונות שלהם רואים שהם מותחים ניילון שחור מעל העציצים. כך הם מונעים את העשבים. אני חושב שזה לא מתאים למזג האוויר בארץ. זה יכול ליצור התחממות מיותרת של אדמת העציץ. וחוצמזה, אני מעדיף לחפות בחומר אורגני שיאפשר לכל מיני ייצורים חיים לגור בעציץ ולמי גשם להשקות אותו.
ושוב אני רוצה להגיד לך תודה רבה על כל התמונות והשיתוף בידע!
1.) אכן כן, כמעט ואין הבדל, אלא שבמה שאני הבאתי אין חשש כלל להירקבות שורשים, בשונה ממה שאתה תכננת, לדוגמא בשני דלאים, השורשים בסוף יגיעו לעציץ שבתחתית הדלי, טפה – תתחיל הבעיה, הירקבות השורשים.
2.) מצד שני בתוכנית שלך יש יתרון בזה שיש נפח יותר גדול למיכל.
3.) כיון שלך יש מעמד של “חוקר” ולי לא, ז”א שאתה יותר מבין ממני, ם תוכל בבקשה לאלתר לי איזה משהו במקום הבקבוק, אשמח מאוד. תודה רבה!
4.) אכן אם נשים יריעת ניילון על הצמח, בחום הזה הצמח “יתבשל”.
5.) אמנם, אני בספק אם חיפוי יעזור בכך, שהרי גם דרך החיפוי יכולים לצמוח עשבים שוטים, מה שכן, ודאי שהחיפוי מרבה מיקרואורגניזמים וגורם למיקוריזה.
6.) עכשיו בניתי עוד אחד, ובחיפוש אחר “אילתור” במקום הבקבוק, גיליתי שיותר פשוט להסיט את הניילון קצת ולשפוך מים… ואח”כ הניילון נסגר אוטומטית מהלחץ של האדמה. וככה חוסכים עוד שלב.
7.) רציתי שתדגיש במדריך שחייב להשתמש באדמת שתילה אורירית, שאם ישתמשו באדמה רגילה, לא יהיה את האפקט של ה”פתיל”.
תודה רבה על כל העזרה, אכן, בהחלט מעניין לפרסם בקוד פתוח, זה כיף מחכים ומוסיף, תודה רבה!
אם יש לך עוד איזה רעיונות בראש, אשמח אם תגיד לי ואנסה לבצע….
דן
תודה על הדיוק בעניין תערובת השתילה. הכנסתי להמדריך.
חשוב לי להדגיש, אנחנו לא מכירים ואני בטוח לא יכול להצהיר שאני “מבין יותר ממך”. כולנו חוקרים את הדברים הנפלאים האלו.
לגבי ההשקייה – נשמע שמצאת פתרון יותר טוב ממה שהיינו יכולים לחשוב עליו מראש.
בכל מקרה, תסתכל בתמונה בלינק, אולי זה יתן לך השראה:
לגבי חיפוי. הוא עוזר נגד עשבים. לפעמים לא באופן מוחלט, אך עוזר. אפשר גם לפרוס עיתון תחתיו, וזה עוד יותר עוזר. ואולי עשבים הם גם לא כ”כ בעיה (כל עוד הם לא בכמויות שחונקות את הצמח או גומרות לא את המים). יש שיגידו שלפעמים הם עוזרים לקרקע ולצמח. פוקאוקה, החקלאי האורגני מיפן, אמר למיטב זכרוני שהבעיה שלנו היא בתפיסת היופי. אנחנו מתייחסים לעשבים כ”שוטים” והופכים אותם לבעיה, אפילו אם הם אינם. אבל זה סיפור לפעם אחרת…
ולגבי מיקוריזה, היא לא “נגרמת” היא פטרייה. או שהיא נמצאת בקרקע או שלא. או שיש לה תנאי התפתחות מתאימים או שלא. בטוח שחיפוי אורגני יותר יעודד את קיומה מאשר חיפוי ניילון שחור. בתמונות שבמדריך רואים שאני משתמש בחיפוי קרקע מרסק עץ. אם אוספים מעט רסק כזה בערימות הגדולות שקק”ל משאירים ביער, יש סיכוי להביא ביחד איתם גם כל מיני פטריות ומיקרואורגניזמים מהקרקע של היער. ולרוב זה טוב.
לגבי האפשרות של השורשים, בדלי הכפול, לרדת למטה בחורים, ואז להרקב. אני לא בטוח שזה יקרה. אבל אני לא יודע. מכיוון שבד”כ יש בחלל הזה אוויר (ובמידה והדלי לבן אז יש גם קצת אור), למיטב ידיעתי השורשים יעדיפו לא ללכת לשם, אלא להישאר במצע השתילה, קרוב לפתיל שבו יש לחות גבוה. אבל אולי אני טועה. נוכל לבדוק לאורך זמן.
שוב תודה על התגובות (-:
1.) הזמן יוכיח… [מקוה שתקוותי יתבדו] אני משער שכן יתרחש ריקבון, אם אתה רוצה להיווכח, קח עציץ שיש לו מערכת שורשים די עניפה שקרובה לתחתית, תן לו שבועיים עם צלחת מלאה מים מתחתיו, תוכל לראות את השורשים למטה רקובים.
2.) לגבי המיקוריזה, כוונתי היתה כך: חיפוי מעודד התרבות מיקרואורגניזמים, ובעצם המיק’ הם סביבה נעולה ל”סימביוזה” של הפטרייה עם השורשים שזה נקרא “מיקוריזה”.
יעויין כאן: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%95%D7%96%D7%94
וכאן: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%94
3.) ואכן כן, העשבים ה”שוטים” הם לא באמת שוטים, אלא כך, כשחסר לאדמה מינרלים העשבים “השוטים” צומחים, שואבים את המינרלים מעומק האדמה ומעבירים לעלים, בסוף העונה הצמח נובל והאדמה מקבלת את כל המינרלים מלמעלה. בקיצור:
עשבים שוטים = אדמה שאינה עשירה במינרלים. לכן דוקא הסרפד ועשבי הבר תובים להכנת “תה צמחים” כמו שהזכרנו לעיל.
אינני חושב שאני מבין יותר ממך, ולא, זה לא מחמת ענוה.
אם תשים לב, עליך יש תוית של “חוקר” עלי לא, חח
מעניין באמת איפה קק”ל מניחים את ה”רסק עצים”… (???)
(אני יעבור השבוע ביער יקנעם, אממור להיות שמה משהו?)
4.) איזו תמונה התכוונת שכתבת “התמונה בלינק”?
5.) הערה: ראיתי ששתלת מרוה (רפואית?)עם עוד איזה צמח (אני לא רואה טוב, לפי העלים אולי קורנית?), אם אני לא טועה זה מאוד יפריע לצמח השני לגדול כיון שהמרוה הוא צמח שתלטני, מומלץ לשים אותו לבד….
תודה רבה על התגובות, מאוד נהנה!!!
הלינק ששכחתי
http://www.flickr.com/photos/greenscaper/4712954023/in/set-72157624321548672/
תודה, מממתין לעוד מדריכים יפים ממך. תודה רבה!
עוד משהו לגבי הכתבה: אני הייתי ממלא את הבקבוק באדמה, ככה יש פחות חשש לריקבון שורשים, ויותר יישום של רעיון הפתיל…
יש חשיבות לכך שישאר חלל ריק בפנים. הוא מאפשר כניסה של אוויר לעומק העציץ ועוזר באויירור ומניעת ריקבון אנ-אירובי. וזה גם מאפשר פיזור יותר אחיד של המים.
אתה צודק, אבל תעיין בתגובה האחרונה שלי למטה.
אחלה מדריך ואחלה יופי…
אבל לניות דעתי בגלל כל העניין הזה אנשים נמנעים מלהכין.
לי נראה תוכנית פשוטה הבנויה על דלי צבע רגיל ושקית ניילן קשיחה שמבוסס על זה: http://www.bayadaim.org.il/2012/05/%D7%A2%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%A9%D7%9C%D7%98-%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%A2%D7%A6%D7%99%D7%A5-%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%92/
1.) לוקחים דלי רגיל, קודחים חור בגובה כמה (7.) ס”מ מתחתיתו, מרפדים בניילון קשיח עד כמעט לחור.
2.) בתחתית הניילון עושים מספר חורים קטנים דוחסים פתילי מגבת (יעויין בקישור הנ”ל.) בתוך החורים, חציים בחלק מתחת וחציים ממעלה.
3.) את הניילון חותכים על השפה [או שמקפלים אותו קצת מהצד החיצוני ועליו תוקעים בורג..] וקודחים מבחוץ (דוקא! למניעת השרטות.) וככה הנילון נתפס. (אפשר לסגור מהצד השני.)
4. ממלאים ושותלים.
5. ממלאים את תחתית הדלי דרך החור, ויש מים לזמן רב.
6. לנוחות מררבית אפשר להתקען “איזה משהו” על החור כדי שיוכלו להשקות בקלות.
ע”פ ה”אקולוגיה” ניתן לחתוך חציו העליון של בקבוק קולה ונוצר כעין משפך, להתקין אותו שמה, אחלה קלות של השקיה.
7. מי שלא עשה מתקן על החור, מומלץ לכות בבד לניעת דגירת יתושים..
זה הבסיס, נראה לי אחלה רעיון, פשוט וקל ולא דורש הרבה משאבים… יש השקיה לאורך זמן, את השקיה מיותרת כיאם יש מים עודפים הם יתנקזו דרך החור וכו’.
אשמח לחוות דעת מצועית שלך…
דן, זה נשמע בהחלט מעניין. ניסית את זה? יש לך תמונות להעלות?
אני הייתי ממליץ להשתמש בדלי של צבע/טחינה ולא דלי רגיל – שוב בגלל העומק/נפח. עומק נותן יותר מקום לשורשים להתפתח ויותר מקום להחזיק את הלחות.
לגבי פתח ההשקייה נראה לי שהצינור מלמעלה יותר נגיש מפתח השקייה מהצד, אלא אם לא הבנתי נכון את ההסבר שלך.
לגבי אחיזת הניילון, צריך לקחת בחשבון שניילון נתמח ונקרע עם הזמן מלחץ המשקל של מצע הגידול והמים והצמח שיהיו בו. זו הסיבה שבעציץ בפח זיתים היריעה לא תלוייה באוויר וגם מחוזרת בפס ולא בנקודה. חיבור הניילון ע”י ברגיםיכול ליצור קרע בנקודה הזו. הייתי מחפש פתרון שנותן פס חיבור ולא נקודת חיבור. יכול להיות שאיזושהי רצועה/קשירה של כל היקף הדלי, על גבי הניילון ש”נשפך” החוצה תעזור. יש בכך חיסרון בטווח ארוך מכיוון שניילון בד”כ לא עמיד בקרינת השמש ואזור החשוף שלו יתפורר לאורך הזמן.
ראית את המדריך לעציץ פתיל בדלי שהעלתי לפני כחודש?
http://www.bayadaim.org.il/2012/06/%D7%A2%D7%A6%D7%99%D7%A5-%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%9C-%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99/
בהצלחה!
תשתף איך יצא
הבנתי, וכבר ידעתי את כל הבעיות לפני שהגבתי;
1.) באמת התכוונתי לדלי צבע, הענין הוא שרציתי להדגיש שזה מתאים לדלי עגול.
2.) אמת שהצינור מלמעלה יותר נגיש, אבל מבחינה, אקולוגית, וחסכונית עדיף לעשות שימוש בבקובוק קולה מאשר בצינור, שזה דורש ללכת לחנות ולקנות, וחוץ מזה, הסיבה בין העיקריות היא העדיפות היא שהמים ישארו למטה מסיבה שאפרט בהמשך.
3.) לגבי אחיזת הניילון, מלמטה לא נראה שיהיה בעיה אם זה ניילון קשיח כמו שאתה השתמשת. מלמעלה זה הבעיה, יש לה כמה פתרונות שחשבתי, אחד מהם היא להשתמש בדבק כריכה חזק (עבה, שיחזיק משקל כזה, ומניסיוני הוא יחזיק די בקלות. [רציתי בעיקרון לכתוב אותו, אבל זה לא חומר הכי “נגיש”, הוא גם עדיף כי בבורג רגיל נוצר חלודה, וזה לא “מיטיב” לצמח.]
עוד פתרון הוא לקחת קוביות עץ קטנות שיתאימו גם לדלי העגול. יש לי עוד כמה פתרונות לזה.
4.) לגבי הבלאי של הניילון, ניילון הוא לא “אקולוגי”, לדוגמא אם יהיה מגל של דבק כריכה, אין שום סיבה שהוא יתכלה.
5.) יש לי עוד כמה “שיפצורים” להוסיף, אבל אין כאן המקום להאריך, אלא לאחר שאני יצלם…
6.)קראתי את המאמר על עציץ בדלי, מה שהפריע לי בו, הוא העניין של ה”שני דלאים” ובמאמר הזה הפריע לי הענין של ה”ניקוז”, הכמות של מים בתחתית הצמח יכולה לגרום להירקבות השורשים, החור של הניקוז, לא מספיק משני סיבות, 1. כי א”א לעשות מספיק חורים כי אז האדמה תברח דרך החורים. 2. החורים מהצד לא יספיקו לנקז את המים שבתחתית, אבל לפי מה שאני כתבתי אין שום בעית עודף מים והשורשי ישאבו בדיוק לצרכם.
עוד שיפצור שיש בענין עם החור, ניתן להזין את החור בעלים של צמחי בר, ובכך לגרום למי ההשקיה להיות עם יותר מינרלים וזאת בקלות רבה. [החיסרון הוא, שאם יהיה שם יותר מידי, יווצר “ריח” לן הייתי מוותר על זה, מי שנוסע למשך זמן, אז זה באמת שיפצור הגון גם להשקיה לטווח ארוך וגם לדישון לטווח ארוך]
7.) בשבוע הבא אני מקוה להכין את זה, נראה איך יצא.
שוב, אשמח לחוות דעתך.
קוראת של האתר כתבה לי שאלה – האם פח של אגוזים בעומק 35 ס”מ יכול להתאים.
להלן תשובתי:
לשאלתך תשובה מספרית ותשובה עקרונית/ערכית.
גם הפחים שאני משתמש בהם הם בעומק של 35 ס”מ (גודל הפתח הוא בערך 24*24 ס”מ). כמו שכתבתי, זה לא האופטימום עבור ערוגות פתיל. אם יהיה עודף השקייה ממושך, יכול להיווצר מצב בו תהיה חפיפה ארוכה מידי (בזמן ובמרחב) בין איזור השורשים לאזור הלח שתוביל לרקבון שורשים.
מצד שני, עציצי הפתיל בפח עובדים אצלי כבר כמה חודשים.
וכאן נכנס עניין הפיתוח המשותף, בקוד פתוח. אני העלתי את כל הידע שצברתי לרשת, עכשיו כל מי שימשיך להתנסות יוכל לשתף בניסיון ובמסקנות שלו.
יכול להיות שזה דגם מוצלח, ומאוד יכול להיות שכשיצטבר יותר ניסיון נוכל לייצר אחד מוצלח ממנו.
אז נראה שיש לך פח דומה לאלו שאני השתמשתי בהם. ולכן בהחלט שווה לנסות. אם יהיו לך תובנות חדשות – תשתפי אותנו.
תודה רבה ובהצלחה
יואב
לא הבנתי דבר אחד.
אם אין את הפתיל הישן מבד, מה מחבר את אגן המים, לאדמה עצמה?
אני הולך לבנות עם תלמידים שלי דגמים לפי ההסברים שלך, אז אשמח אפילו לתשובה למייל הזה בבקשה :
תודה :)
yiftachgilboa@gmail.com
תערובת השתילה משמשת כפתיל.
הקנקל מפזר את המים, הם נספגים לתערובת ועולים בעלייה נימית כלפי מעלה.
השורשים שמגיעים מלמעלה, פוגשים את האדמה הלחה ונהנים מהמים.
כל ההסבר המפורט נמצא כאן באתר, בפוסט “ערוגות בעיר – חלק שני – השיטה”.
אשמח מאוד אם תכתוב מתוך ההתנסות שלך, ואפילו תוסיף תמונה של העציצים המוכנים.
בהצלחה!