חינוך מקיים – חינוך פרמקלצ'ר

חינוך, חברה וקהילה

מהו "חינוך מקיים" במובן הרחב ביותר של המילה? איך אפשר ליצור מרכז חינוכי הוליסטי שמבוסס על כלכלה אלטרנטיבית, ושבו גדלים ילדים בצורה שאיננה נפרדת מחיי הבית והקהילה שלהם – תוך צמצום טביעת הרגל האקולוגית שלנו? במאמר זה אחקור יחד אתכם את התשובות…

מהו "חינוך מקיים" במובן הרחב ביותר של המילה? איך אפשר ליצור מרכז חינוכי הוליסטי שמבוסס על כלכלה אלטרנטיבית, ושבו גדלים ילדים בצורה שאיננה נפרדת מחיי הבית והקהילה שלהם – תוך צמצום טביעת הרגל האקולוגית שלנו? במאמר זה אחקור יחד אתכם את התשובות…

מבוא

בימים אלה אני שותפה להובלת יוזמה להקמת משק פרמקלצ'ר-קהילתי שבתוכו יפעל גם בית חינוך אלטרנטיבי לילדים. מקימה את היוזמה הזו קבוצה של משפחות מאיזור גדרה והסביבה. לשם כך התחלנו בשיפוץ של לול ישן והרמת קירות מאדמה ומחומרים רבים שהצלנו מהמזבלה.

בבואנו לבחור גישה חינוכית שתוביל את בית החינוך חקרנו זרמים שונים של החינוך האלטרנטיבי: אנתרופוסופי, מונטסורי, דמוקרטי, פתוח וכולי. אך למרות שעשינו סיורים ודיונים וקבוצת למידה שלמדה את כל אחד מהזרמים הללו – לא הצלחנו לבחור גישה אחת ולדבוק בה ולהחליט שהיא הגישה האידיאלית עבורנו. למה לא?

ובכן – כאשר 'מחנכים' ילדים על פי גישה חינוכית מוגדרת, עלול לקרות מצב לפיו מה שינחה אותנו זו 'השיטה' ולא הילד. יש ילדים שיפרחו במסגרת אנתרופוסופית ויש כאלה שהמסגרת הזו לא מתאימה להם – וכך לגבי כל 'שיטה'.

לפני שאמשיך חשוב לי להדגיש: אין בכוונתי להפחית ולו במעט מערכה של גישה חינוכית אלטרנטיבית זו או אחרת – אני רואה המון טוב בכל אחת מהגישות הללו ותומכת מאוד בקיום מגוון רחב של מסגרות חינוך אלטרנטיביות בכל הארץ כדי שכל ילדה וילד יוכלו למצוא את מקומם ולגדול בשמחה ובהקשבה לצרכיהם. החזון הספציפי שלנו הוא קצת שונה – ועל כך אפרט להלן.

הבנו שמה שאנחנו מחפשות זה איש או אשת חינוך בנשמה שמוכנים לבנות יחד איתנו את המקום הזה בלי גישה חינוכית ספציפית דוגמאטית. הדגש היה על יכולות גבוהות של דיאלוג, מנהיגות ושלווה פנימית עמוקה.

רצינו גם לשלב לתוך בית החינוך את תודעת התקשורת המקרבת (על כך ברשימה נפרדת בקרוב..) – מתוך הנחה שהבסיס להצלחה של מקום כזה הוא תקשורת טובה בין שלושת המרכיבים של המקום: ילדים – צוות – הורים (שחלקם גם יהיו חלק מהצוות).

אנחנו שואפות ליצור מקום הוליסטי; שעבור הילד/ה בית החינוך יהווה המשך טבעי ורציף של הבית; שהדמויות שגדלות יחד עם הילדים בבית החינוך יהיו דמויות שהן חלק מהקהילה של הילדים.

כמו כן, רצינו לייצר מודל כלכלי שיאפשר עלות נמוכה יחסית להורים. (המחיר למקומות מסוג זה בארץ עומד על בין 1300 ל2500 שח בחודש לילד בממוצע – חוץ מיוצאי דופן שהצליחו להשיג מימון מלא ממשרד החינוך).

הרבה דרישות – איך עושים את זה?

התשובה שמצאנו – 'חינוך פרמקלצ'ר' – כלומר חינוך אקולוגי-קהילתי. במאמר זה אסביר מהו 'חינוך פרמקלצ'ר' כפי שאנחנו רואות את זה..

המודל שאנחנו מנסות לבנות

המודל שאנחנו רוצות לבנות הוא קבוצה רב-גילאית של ילדים (גילאי 3-6 בתור התחלה) עם נוכחות בכל יום של איש או אשת צוות אחת או שתיים בשכר + הורה מתחלף. הורים שלא יכולים לתת יום בשבוע לבית החינוך יוכלו לתת מכישוריהם האחרים (הנהלת חשבונות, שיפוצים, להשיג חומרים בחינם או בזול, הסעות, בישול ארוחות וכולי). הקהילה תפעיל יחד גם את מרכז הפרמקלצ'ר שדרכו נוכל להציע סדנאות לבתי ספר, לצופים, לאנשים פרטיים, אירועים ירוקים, חוגים ועוד ועוד. כל ההכנסות של מרכז הפרמקלצ'ר יועברו לבית החינוך.

המרכז מוקם על משק פרטי (של ההורים שלי) ולכן אין צורך לשלם שכירות אלא רק חשמל ומים.
המשק יתופעל על ידי הקהילה ועל ידי מתנדבים ותהיה בו עשייה יומיומית שוקקת חיים שהילדים יוזמנו לקחת בה חלק. זאת מתוך התפיסה שילדים מתמגנטים למבוגרים שעסוקים בעשייה שהינה משמעותית עבורם (להבדיל מעשייה שמטרתה 'להפעיל' את הילד). הילדים אינם חייבים כמובן לקחת חלק בעשייה מסויימת – המקום יזמן מרחבי עבודה ועשייה רבים ומגוונים והילדים יוכלו לבחור בינהם על פי נטייתם הטבעית.

גישתנו היא אקלקטית ומושפעת ממשנתו של דני לסרי אודות חינוך דיאלוגי  ותקשורת משחררת, מגישת האנ-סקולינג Unschooling של ג'ון הולט וכן אנחנו שואבות השראה מהאנתרופוסופיה בתחומים מסויימים.

חיבור לפרמקלצ'ר

אז איך כל זה מתחבר לפרמקלצ'ר? להלן פירוט לפי 10 כללים בפרמקלצ'ר שליקטתי מאתר 'פרמה'  (כמובן שיש עוד כללים שלא מופיעים כאן אבל מצאתי את הרשימה הזו טובה לצורך העניין).

1. מינימום אחזקה – מקסימום תנובה

מינימום אחזקה: אין צורך להשקיע בעזרים מיוחדים שמיובאים מחו"ל (כמו בשיטת מונטסורי למשל) וגם אין צורך בערימות של ספרי לימוד (שנזרקים לרוב בסוף כל שנה), חוברות, דפי עבודה, מבחנים, ציונים, מבחני הערכה, שיעורי בית וכולי. כל אלה הם בזבוז של אנרגיה ומשאבים. ילדים ילמדו את הדברים החשובים הבסיסיים (קריאה, כתיבה, חשבון, אנגלית) בספונטניות ובהנאה מתוך פעילויות היומיום וללא צורך בהערכה חיצונית שלנו המבוגרים (וכמובן שהם גם ילמדו הרבה יותר מאת הדברים הבסיסיים אך זה מה שנוטה להטריד הורים רבים שמדברים איתי על הנושא).

למשל אפיה היא הזדמנות מעולה ללמידה של חשבון פשוט, שברים ועוד. ילדים יכולים ללמוד לקרוא פשוט על יד ישיבה על מבוגר אהוב שמקריא להם ספר והם עוקבים אחרי המילים, או על ידי עיון עצמאי בספרים. דוגמא נוספת: אם צריך להכין שלטים לשוק קח-תן הקרוב – נצייר לילדים שבלונות של אותיות שהם יצבעו אותן – והילדים הגדולים יותר יכולים כבר לכתוב בעצמם את השלטים. אם חסר לנו שולחן לבית החינוך – נכין יחד שולחן ונלמד על זויות, מידות, חיסור וחיבור.

הילדים לוקחים חלק בכל פעילות שמתרחשת במקום: הכנות לאירועים קהילתיים, בנייה, שיפוצים, נגרות, גינון. אם למשל אבא/אמא/סבתא/דוד של ילד כלשהו טס לחו"ל – זו הזדמנות מצוינת להוציא את הגלובוס ולבדוק איפה זה המקום הזה. אנגלית ניתן ללמוד באמצעות שירים, הצגות או כל פעילות אחרת שההנחיה שלה מבוצעת באנגלית. יש אינסוף דוגמאות…

אני ממליצה מאוד לקרוא את כתביו של ג'ון הולט שחקר בצורה מפורטת ומרתקת תהליכי למידה של ילדים. הספרים: "איך ילדים לומדים", "איך ילדים נכשלים" ו "בלמידה מתמדת" הם הכי מומלצים בעיני.

מקסימום תנובה: ילדים שלומדים בדרך כזו, ללא לחץ של מבחנים והערכות חיצוניות ותחרות – לרוב ההישגים שלהם גבוהים יותר. מחקרים מעידים כי פעמים רבות רמת ההישגים שלהם גבוהה משל ילדים שלמדו במערכת הרגילה. כמו כן, חינוך פרמקלצ'ר מזמן את השאלה: אילו 'הישגים' הם ההישגים החשובים באמת? הציון בביולוגיה או ההבנה העמוקה של מחזוריות החי והצומח מתוך התבוננות יומיומית בטבע? הציון באזרחות או היכולת באמת לראות את האחר – להיות קשוב/ה לרגשות ולצרכים של האחר?

2. להשתמש במשאב עד מיצויו המלא

בית החינוך מתוכנן בצורה מקיימת: שירותי קומפוסט, מים אפורים, הפרדת פסולת, תמיכה בעסקים מקומיים קטנים (ירקות מחקלאי מקומי, שמן זית מיצרנית מקומית, ביצים מתרנגולות שנגדל במשק וכדומה). בהמשך – אנרגיה סולארית. כמות הפסולת והצריכה מופחתות באופן משמעותי.

כמו כן, המקום יתופעל כמרכז פרמקלצ'ר פעיל ויתקיימו בו סדנאות, סיורים, הדרכות, חוגים, אירועים וכולי – כל אלה יוכלו להוות מקור הכנסה לבית החינוך.

3. הכול פועל בשלושה כיוונים לפחות

למשל: משק הפרמקלצ'ר מהווה: 1.מקור הכנסה לבית החינוך, 2. מקור להשראה וללמידה עבור הילדים, 3. מרכז חינוך לקיימות עבור כלל האוכלוסיה – הפצת המסרים והטכניקות הלאה.

4. לפעול במקומות שנחשבים
,הקמת בית החינוך במשק – שימוש במבנה נטוש ושיקומו באופן מקיים מחומרים ממוחזרים ומאדמה – על פני הקמת מבנה חדש. בתהליך איסוף החומרים לבנייה כבר הספקנו להציל כמה טונות של חומרים שהיו בדרכם למזבלה!

5. להחזיר לישובים את יצור המזון

נתכנן את המשק (20 דונם) בצורה כזו שנוכל לגדל כמה שיותר מהמזון שלנו בשטח. כמו כן בהמשך נרצה להקים קואופרטיב מזון למוצרים שאין ביכולתנו לגדל בעצמנו.

6. שיתוף פעולה במקום תחרות
כאמור אנו מגדלים ילדים בלי מבחנים וציונים, בסביבה רב-גילאית שמאפשרת לכל ילד התפתחות בקצב האישי שלו ולא משווה אותו לקבוצת הגיל שלו – כל אלה יוצרים אווירה של שיתוף פעולה, אחווה והדדיות במקום תחרות. לעולם לא נשווה בין 'הישגי' הילדים ונשכיל להעריך גם את ה'טעויות' שילדים עושים כמקור להשראה, למידה ויצירתיות.

7. לראות פתרונות ולא בעיות
זו הייתה גישתנו מהתחלה. למשל: אין לנו כסף להקים את המבנה – הזדמנות להפעיל רשת ענקית של שיתופי פעולה בקהילה כדי להשיג את כל החומרים בחינם. אנחנו לא 'מצליחים' לבחור שיטת חינוך מסוימת – הזדמנות לשאול את עצמנו האם שיטה כזו באמת נחוצה ולמצוא את התשובה בתוך הלב והאינטואיציה שלנו.

8. לעזור לאנשים להיות עצמאיים

מרכז הפרמקלצ'ר נועד להיות מקום שמעביר הלאה את הידע בנושאי בנייה באדמה, גינון אקולוגי, קומפוסט וכולי – כמובן שהילדים סופגים את כל זה באופן טבעי. דוגמאות: הבת שלי שפכה בקבוק שהשריתי בו מים וסבון לתוך קערה שהייתה בכיור, שטפה ידיים בקערה והכריזה: "אמא תראי – אני עושה שימוש חוזר במים!" (נשבעת שאני לא זוכרת שאי פעם "לימדתי" אותה את המונח הזה); דוגמא נוספת: כשהבן שלי היה בן שנתיים הוא לא הסכים לזרוק קליפות של מלון לפח 'רגיל' כשהיינו בבית של חברים נטולי קומפוסטר.

בנוסף לכך, לאור המשברים הכלכליים-סביבתיים-חברתיים הצפויים בעתיד הלא-כל-כך-רחוק – חינוך פרמקלצ'ר לוקח בחשבון הסתכלות לטווח הארוך ושם דגש על רכישת מיומנויות שסביר להניח שהילדים שלנו יצטרכו להשתמש בהן: איך לגדל לעצמנו את המזון? איך לבנות באדמה ולעשות שימוש בקיים? והכי חשוב: איך לחשוב בצורה יצירתית ולהיות מסוגלים להתמודד עם בעיות לא-צפויות (כי מי באמת יודע מה צופן העתיד)  – ממליצה מאוד על ההרצאה המעולה של קן רובינסון בנושא זה.

10. רב גוניות – יחסי גומלין

חינוך פרמקלצ'ר מזמן מגוון רחב של מרכיבים בסביבה: ילדים קטנים וגדולים, אנשי צוות, הורים, מתנדבים, תינוקות, בעלי חיים – כולם ישהו יחד באותו מתחם פעיל ושוקק עשייה. הגישה גם מאפשרת לשלב ילדים מה'חינוך המיוחד', ילדים בעלי צרכים מיוחדים, וילדים שבבית ספר רגיל היו מתוייגים כבעלי 'הפרעת קשב וריכוז' כביכול.

אתגרים שעומדים בפנינו

עד כאן העקרונות של חינוך פרמקלצ'ר באופן כללי. אך באופן ספציפי יותר – כמובן שישנם אתגרים רבים העומדים בפנינו ואשמח לעדכן בהמשך הדרך ולשתף כיצד התמודדנו איתם.

אתגר ראשון הוא המודל הכלכלי: איך מייצרים מעין מטבע מקומי שבעזרתו גם משפחות דלות אמצעים יוכלו לשלוח את ילדיהם לבית החינוך? ואיך אפשר להמנע מתופעת ה"התחשבנות" על זמן?
אתגר שני: בניית קהילה. זהו תהליך ארוך טווח שדורש הרבה רגישות, הקשבה, התמדה ודיאלוג.
אתגר שלישי: מציאת האיזון הנכון (כלומר שעובד עבורנו בצורה מיטבית) בין הצוות החינוכי (שמקבל שכר) לבין ההורים שגם הם חלק מהצוות, לבין ההורים שאינם חלק מהצוות. זוהי מערכת מורכבת מאוד ונצטרך ללמוד אותה תוך כדי עבודה.

יש כמובן עוד אתגרים אדמיניסטרטיביים בירוקרטיים וכלכליים למיניהם, אך לא ארחיב עליהם בשלב זה.

לסיכום

בתחילת המאמר כתבתי שיחד אתכן/ם אחקור את התשובות לשאלותיי על חינוך מקיים. אז.. התכוונתי לזה! אני מזמינה אתכן/ם להגיב, להאיר , לשתף מניסיונות אחרים, להעלות עוד שאלות… בקיצור לקחת חלק בתהליך המרתק הזה לגילוי המהות של חינוך פרמקלצ'ר. אנחנו רק בהתחלה…

לתוכן זה נכתבו 41 תגובות

  • היי! נשמע מדהים ונוגע לחלומות שלנו , מה קורה עם המרכז החינוכי , פעיל כבר?
    נשמח לבא לבקר

    • אפרת וולפסון

      היי גל,
      בית החינוך נמצא על "הולד" כי לא הצלחנו למצוא אנשי חינוך מחוייבים/ות שירימו אותו יחד איתנו, אבל המרכז החינוכי-אקולוגי עדיין קיים, חי בועט ושוקק חיים :) ואתם מוזמנים לבוא לבקר בשמחה. שלחו מייל ל shdema.ecocenter@gmail.com , נוסיף אתכם לרשימת התפוצה שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים על כל מה שקורה ולבוא לבקר.

  • יעל קצ'קה |

    היי אפרת, אנחנו משפחה קטנה מוסיקאי וסטודנטית נצחית פלוס שני ילדים עדן בת 4 וחצי וסאני בן חצי.חיים חיים בריאים טבעיים ואקולוגיים ומאוד לא משתלבים בסביבה העירונית אליה נקלענו .לאחרונה עברנו לראשון לציון לבית המשפחה מאזור מכמורת שם היינו שותפים לגן הורים שהתקיים לפי הרבה מהקרטריונים שציינת. בודד ומנוכר לנו בעיר הגדולה ואנו מאוד לא מרוצים מהחינוך שעדן נחשפת אליו. מחפשת לה לי ולכולנו קהילה חמה המתקיימת לפי העקרונות בהם אנו מאמינים אשמח להיות שותפה לעזור ולשתף מנסיוננו . בגן שלנו אני הייתי אחראית על הצהרון יעל 0526655979

  • המון תודה ובהצלחה!

    לגבי האתגר הראשון – כיצד מוזילים. אז בטח כבר חשבתם על זה, אבל בשביל להציף את העניין: לא כל ההורים הם שותפים פעילים במקום (גם אם אנרגטית הם כן), אולם להורים רבים כישורים רבים ומגוונים שיכולים לתרום ברמה הפרקטית לחלוטין: בניה, משרד, מדיה ועוד ועוד…
    כמובן, מנקודת מבט ריאלית – קשה מאוד לקיים את המקום רק על סמך בארטרים למיניהם, אולם גישה כזאת גם לוקחת את האתגר הנוסף של יצירת קהילה צעד אחד קדימה, בדיוק בגלל שזה דורש פתיחות, כנות ודיוק גדולים יותר מהנפשות המעורבות (למשל, בתמחור השירותים השונים שנותנים ההורים), לטוב ולרע.
    ולסיכום – את כל זה אי אפשר לסכם במתמטיקה, אם כי אני מאמין באמת שעבודה אופטימלית מייצרת גם מאזן בריא ברמה הכלכלית.

    http://makomlihyot.wordpress.com

    • אפרת וולפסון

      היי חן – תודה על התגובה וגם על הלינק לאתר "מקום להיות"

      בהחלט האתגר שלנו כרגע הוא איך מכניסים יותר הכנסה כלכלית למקום ולא רק בארטרים. חברי הקהילה משקיעים/ות המון המון שעות עבודה בבניית המקום ובתפעולו אך זה לא מספיק כדי לכסות על ההוצאות.
      יש לנו כמה כיוונים כרגע שאשמח לשתף בהמשך הדרך – איך התמודדנו עם הנושא הזה – וכמובן אשמח לשמוע מניסונם של אחרים

      שבוע מצויין!
      אפרת

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן