אסטרטגיה לתכנון פרמקלצ’ר – חג מה תית”ן – חלק ב’

כדי לארגן את שיטות התכנון השונות אנו משתמשים באסטרטגית תכנון, שמאגדת את שלבי העבודה השונים על פי הסדר. אסטרטגיית התכנון האהובה עלינו היא חג מה תית"ן (מאנגלית DBREDIMM) והיא עמוד השדרה של התכנונים שלנו – ממשיכים אל חלק ב'.

כדי לארגן את שיטות התכנון השונות אנו משתמשים באסטרטגית תכנון, שמאגדת את שלבי העבודה השונים על פי הסדר. אסטרטגיית התכנון האהובה עלינו היא חג מה תית”ן (מאנגלית DBREDIMM) והיא עמוד השדרה של התכנונים שלנו.

אז אנחנו ממשיכים היכן שהפסקנו: בחלק א' הסברנו את החלומות, הגבולות והמשאבים.

מה נשאר לנו?

  • ה – הערכה E- evaluation
  • ת – תכנון D – design
  • י – יישום I – implementation
  • ת – תחזוקה M – maintenance
  • נ – ניטור M – monitoring

הערכה

עוזרת לנו להגדיר ולהבין את המערכת שאנו עובדים בתוכה ואת האלמנטים שנעבוד אתם – הקיימים ואלו שאנו מתכוונים להוסיף לה.

הגדרת רכיבים במערכת (בטבלה)

השאיפה שלנו בתכנון היא ליצור אוסף פורה של רכיבים ביחסים נכונים בניהם.

השאיפה שלנו בתכנון היא ליצור אוסף פורה של רכיבים ביחסים נכונים בניהם.

זרימת אנרגיה – איתור של מחזורים ובולענים במערכת

ניתן לצייר על מפת הבסיס בצבעים שונים את כל האנרגיות הזורמות באתר – נוטריינטים, מים, אנשים, כביש ובו תנועת מכוניות וכו'. אם איתרנו בולען – כלומר, מקום שאנרגיה מגיעה אליו ולא ממשיכה הלאה בתוך המערכת או יוצאת ממנה לגמרי, צריך לחשוב איך להזרים את אנרגיה המבוזבזת חזרה למערכת בעזרת התכנון שלנו.

יש עוד סוג של מיפוי כזה – שבודק את יעילות התנועה בזמן-מרחב: נמפה את כל התנועות הנדרשות בתהליך עבודה במטרה ליצור מקום עבודה. אפשר לעקוב ולראות כמה פעמים הלכנו למקרר כדי להביא מצרכים ומשם חזרה לאזור החיתוך ומשם חזרה רגע לכיור ושוב למקרר ו….

בשני סוגי המיפויים נשתמש אחר כך בתכנון, כדי לחבר כמה שיותר אלמנטים לקוי הזרימה שכבר קיימים (שנוכל לעשות המון דברים "על הדרך").

ניתוח צרכים ותוצרים של האלמנטים השונים

בשלב ההערכה גם נתחיל בניתוח צרכים ותוצרים של האלמנטים השונים (הציור המפורסם של למטה יסביר את עצמו). זה יעזור לנו גם לסנן אלמנטים לא כדאיים, וגם להתכונן לשלב הבא שלנו – התכנון ומיוחד ישמש אותנו במיקום היחסי.

תרגיל התשומות ותנובות - התרנגולת המפורסמת של הפרמקלצ'ר

בעצם עד סוף השלב הזה כבר יהיה לנו מושג די טוב מהם האלמנטים שאנו מתכוונים להכניס לתכנון.

תכנון

ישנן שיטות תכנון רבות ועל המתכננת לבחור בשלב זה את שיטות התכנון המתאימות. יש לזכור שתכנון הוא תמיד דבר משתנה, שהוא צריך להיות גמיש ולתת מקום ביטוי למי שמיישם אותו.

אנחנו מאוד אוהבים להתחיל בשיטה רעיונות פרועים – הזדמנות לפרוק את כל הרעיונות המוזרים, המצחיקים והפרועים. למה זה טוב?

קודם כל כי זה כיף וגם מגבש. נחמד לקחת לרגע את כל השטויות שלנו ברצינות. שנית, כי אנחנו מתעדים תוך כדי, ואחר מעשה עוברים על מה שכתבנו כי לפעמים יכול להיות שם משהו באמת טוב.

ושלישית – כדי לפרוק, להוציא את זה ולהמשיך אחר כך עם רגליים על הקרקע. ולמנוע מצב שבשלב מתקדם של העבודה על התכנון פתאום צצים רעיונות שמנסים להפוך הכול על הראש.

רוב שיטות התכנון מתייחסות למיקום הנכון של האלמנטים במערכת שאותה אנו יוצרות, כדי ליצור מערכות יחסים טובות, בריאות ויעילות בניהם. דוגמאות מרכזיות מובאות כאן, אך מקוצר היריעה לא נכנסתי לפירוט השיטות השונות.

  • אזורים וסקטורים מחלקת את אתר התכנון ל6 אזורים כשאזור אפס הוא הבית ואיזור 5 הוא שטח בר, לא נגוע. מיקום האלמנטים באזורים השונים נעשית לפי אינטנסיביות הטיפול / שימוש באלמנט (אזורים), וביחס לאנרגיות שבאות מבחוץ אל תוך המערכת כמו שמש, רוח, מים ואש(סקטורים) שאותן ניתן לחסום או לקצור.
  • שיטת קו היפוך המדרון (Keyline) שיטה שמתייחסת למיקום של אלמנטים שונים ביחס לצורת המדרון לאורך התוואי שלו – מהפסגה לאורך החלק התלול, נקודת ההיפוך ולחלק המתון שיורד אל הוואדי.
  • מיקום יחסי היא שיטה שמתאמת בין הצרכים של אלמנט אחד לתוצרים של אלמנט אחר וכך כמו בין פאזל ממקמת אלמנטים אחד ליד השני בצורה יעילה שגם מונעת היווצרות של פסולת.
  • מיקום על ידי שלילה על ידי סימון המקומות שבהם לא כדי למקם אלמנט על מפה נוכל לזהות איפה כן כדי למקם אותו בלי יפרע או יופרע לאלמנטים אחרים בתכנון.
  • זיווג אקראי עוזר לנו "לצאת מהקופסה" ,לגלות שילובים חדשים ומניבים על ידי חיבור אקראי של אלמנטים ומציאת התועלת האפשרית מהצירופים שנוצרו.

יישום

הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל ללכלך את הידיים. אפשר לעבוד לבד בשלווה, אפשר לרתום את הקהילה המקומית, אפשר לגייס מתנדבים לפרקי זמן קצרים או ארוכים, ואפילו לעשות סדנאות (ולקבל קצת כסף על הדרך).

בשלב היישום יש לנו כמה עקרונות מנחים:

  1. לעבוד מול לוח זמנים ולעקוב אחרי ההתקדמות שלנו. אפשר ליצור טבלה כזו ולמלא אותה כל כמה זמן כדי לראות איפה אנחנו עומדים ומה חוסם אותנו מלהתקדם.
    לעבוד מול לוח זמנים ולעקוב אחרי ההתקדמות שלנו
  2. להתחיל בקטן ולאט לאט לגדול – לתת לעצמו את ההזדמנות להצלחות רבות וקטנות.
  3. להתחיל בהקמתם של אלמנטים שמייצרים אנרגיה ומים.
  4. להמשיך באלמנטים שחוסכים באנרגיה.
  5. רק אחרי כל אלא נקים אלמנטים שמשתמשים באנרגיה.
  6. לשים לב לתכנון לאורך זמן – לא לשתול עץ במקום שמיועד בעתיד לקום עליו בית.

במידה ואנחנו מתכננים על מקום שכבר קיים וחיים בו אנשים אחרים – נעשה שינויים קטנים בתוך המערכת הקיימת במטרה ליצור שינוי הדרגתי של הנוף ושל הנכונות של האנשים.

תחזוקה

משפט המפתח כאן הוא – אל תתקנו, תחזקו! כל מה שנשקיע היום בתחזוק – שימון לקראת כל עבודה, טיפול בצמחיה, כיסוי הקומפוסט כראוי וכו' – יחסוך לנו תיקונים רבים ובזבוז בעתיד. על זה נאמר "תפר אחד היום חוסך תשעה מחר".

עיקר התחזוקה מצדנו נעשית בשנים הראשונות, כשהמערכת עוד לא יציבה, העצים עוד צעירים, האנשים עוד לא מיומנים, ובזמנים של חילופי עונות. רצוי מאוד לצרף לתכנון מסמך של "הוראות הפעלה" שכולל גם את פעולות התחזוק השונות הדרושות בניהול האתר.

ניטור

כדי שנשיג את הגביע הקדוש של הפרמקלצ'ר – "מינימום השקעה ומקסימום תנובה" – אנחנו שואפות לבנות מערכות שיש בהן לולאות משוב שליליות – כלומר שהמערכת מטבעה שואפת כל הזמן ליציבות ומסוגלת לאזן את עצמה. אפשר לקרוא עוד על איך עובדות לולאות משוב באקו ויקי.

כך מאוד מצטמצמת עבודת התחזוק, אך עדיין חשוב להיות עם היד על הדופק, ולנטר את מצב המערכת. תדירות הניטור תלויה בסוג הבדיקות וגם בתוצאות הקודמות שקיבלנו.

דוגמאות לניטור:

  • לשלוח דגימה של קומפוסט מוכן למעבדה
  • לבדוק חנקות במים
  • לבדוק את מצב הנוטריונים באדמה ואת דחיסותם בירקות.
  • לשמוע מה שלום האנשים (את זה דווקא כדאי לעשות לעיתים קרובות).
  • וכמובן להשתמש בכל החושים שלנו – כדי לדעת מה קורה סביבנו.

הניטור הוא בעצם הדרך שלנו לקבל משוב לגבי איך הדברים עובדים בשטח וממנו אנו לומדים גם מה השינויים וההתאמות שעלינו לעשות.

וכך חזרנו להתחלה שהיא המקור לכול – התבוננות.

לתוכן זה נכתבו 0 תגובות

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות