אקו-ויקי ובידיים בשיתוף פעולה

לאחרונה התבהר לי שיחד עם המחקר והתיעוד ב"בידיים" שהולכים וצוברים תאוצה, גובר גם צורך במנגנון שיוכל לעשות סדר. בעוד ש"בידיים" משמש כמערכת התיעוד הכרונולוגית, ה"מלוכלכת" בשאלות, תהיות ודיונים, הבנתי שיש לנו צורך בהשמשת כלי שיציג את המחקר בצורה נקייה, עדכנית וא-כרונולוגית. אקו-ויקי מתאימה לזה בול.

בחודש האחרון התבהר לי שיחד עם המחקר והתיעוד ב"בידיים" שהולכים וצוברים תאוצה, גובר גם הצורך במנגנון שיוכל לעשות סדר במחקר. בעוד ש"בידיים" משמש כמערכת התיעוד הכרונולוגית, ה"מלוכלכת" בשאלות, תהיות ודיונים, הבנתי שיש לנו צורך בהשמשת כלי שיציג את המחקר בצורה נקייה, עדכנית וא-כרונולוגית. אקו-ויקי מתאימה לזה בול.

אז מה אני מקשקש בכלל?

ובכן, אתן דוגמא ממשית: בחודשיים האחרונים הצטרפו אלינו שלושה חוקרים, שלכל הפחות עוסקים באיזה שהיא מידה בגידול מזון בצורה ורטיקאלית, דהיינו – על הקירות, בערוגות, עציצים וכו'. אייל ברקן הציג בפניכם את פרמידת הוכברג, יואב אגוזי התחיל מסע מרתק של גידול מזון אי שם בשמיים, וליאור זינגר הציג עציצים לעצלנים (או לאנשים שנוסעים לסיני). זה גם לא יהיה הזוי לומר שיצטרפו אלינו בקרוב עוד מגדלי מזון הרפתקנים עם הגירסאות, הניסיונות, הטעויות וההצלחות שלהם.

חלק חשוב מהיופי של "בידיים" אנו חבים למגוון ולתיעוד הכרונולוגי. חוקר מפרסם ניסיון ראשון, ואז לאחר כמה חודשים, עם תוספת הערות והארות מגולשים באתר, הוא מפרסם ניסיון שני, מוצלח יותר, ומשווה ביניהם. זה מרתק לראות את ההתפתחות ואת ציר הזמן המתהווה לאט לאט מתוך התוכן.

הבעיה תתחיל בפעם הראשונה שיצור קשר מבקר באתר וישאל אותי משהו בסגנון הזה: “אוקי, אני רואה שיש כאן המון מידע, אבל אני רוצה לדעת מאיפה להתחיל אם אני מעוניין לגדל מזון בדירה שלי… מה הכי חדש? מה הכי עובד? מה הכי חסכוני במים?…”.

זאת לא שאלה לגמרי היפותטית, לפני כמה שבועות שאל אותי מבקר באתר שאלה דומה. מה יכולתי לענות לו? – “טוב, אם תלחץ על התגית גידול מזון בעיר תוכל לראות את כל התכנים הקשורים לנושא זה". זה מה שאמרתי, אבל ידעתי שזה לא מספק.

אקו-ויקי לעזרה

את אקו-ויקי יזם, הקים ומתחזק דרור רשף (יחד עם עוזרים נאמנים, שאם ירצו יזדהו), כמרחב תיעוד ומחקר, ממש כמו "בידיים". ההבדל העיקרי הוא שבעוד ש"בידיים" מתמקד בעניינים שעושים בידיים (מן הסתם) אקו-ויקי שם לעצמו מטרות רחבות יותר. במקור הוא התחיל כשיתוף פעולה בין כמה אנשים לבנייה ולתיעוד של קורס בכלכלה אקולוגית, אך עם הזמן התפתח בתהליך טבעי לצורתו הנוכחית. מטרות אקו-ויקי הן כדלקמן:

  • להיות מקום מפגש לכל אלו שהבינו שדרכי המחשבה והפעולה הנוכחיות לא מסייעות, ואפילו מזיקות בהתמודדות עם חוליים שונים של החברה – כמו בעיות זיהום, איום קיומי סביבתי, דכאון מתפשט, אלימות, אי שיווין, עוני וכו'.
  • לתת במה לדיון ביקורתי בכלכלה, בתאוריה כלכליות בהקשר הרחב של המונח – היינו גם לגעת בתחומים כמו סביבה, תרבות, פוליטיקה, חברה וכו'.
  • לתת כלים לבניה של מושגים ותובנות שיהוו "נרטיבים נגדיים" לנרטיב הנאו- קלאסי. הן בתחום התאורטי, והן בתחום חיי היומיום, התרבות, והפעילות הכלל חברתית.

אמנם המילה קיימות לא מופיעה במטרות באופן ישיר, אך אין זה בגלל שהיא לא קשורה, אלא דווקא בגלל שהיא מובנת מאליו ומוטמעת כרעיון בתוך כלכלה אקולוגית ובביקורת הכלכלית-חברתית-סביבתית.

כדי להמחיש עד כמה שיתוף הפעולה בין בידיים לאקו-ויקי הוא מתאים, אני מצטט מתוך העמוד "אודות אקו-ויקי":

"אחת התוכניות השאפתניות ביותר שניתן להפיל על הויקי הקטן והמסכן שלנו, היא להפוך אותו למשהו דומה לתחליף של האקדמיה. האקדמיה היא מוסד פוליטי הנתון ללחצים. חוקרים באקדמיה נמצאים תחת לחץ לפרסם, למצוא חן בעיני עמיתים, תורמים, עורכי ירחונים. יש צורך להתאים את עצמך לזרמי המחשבה הנפוצים ו\ או לעסוק במה שאחרים כבר עוסקים כי על זה יש דיון , ועל נושאים אחרים אין. באקדמיה יש "אופנות". חמור מזה "מדע הכלכלה" באקדמיה נמצא כמעט כולו בזרם הנאו קלאסי. מדעי חברה אחרים סובלים מתופעת הפיצול האקדמי (אם זה כלכלה, אז לנו אסור לדבר על זה), מהשעבוד לתקציבים, הצורך לשאת חן וכו'.

הויקי, לעומת זאת, מאפשר לכל אחד, ולכל קבוצה לפרסם, להעלות שאלות, לשתף בתשובות, לבנות מאגר של מחקרים מהעבר, בלי תקציבי ענק ובלי משרדים יוקרתיים.”

אז איפה שיתוף הפעולה בעצם?

או, אז טוב ששאלתם.

אם לחזור לדוגמא של שלושת החוקרים שחוקרים אודות גידול מזון בצורה ורטיקאלית – בעוד שב"בידיים" יתפרסם המחקר התהליכי של כל אחד משלושת החוקרים, באקו-ויקי תת-הסעיף "פרמקלצ'ר בעיר" (הריק!) צריך לקבל ערך משל עצמו, ועם לינק אליו ובתוכו נמצא את גידול מזון בעיר, שם יפרסמו כל החוקרים (הנ"ל) יחד (כיוון שוויקי זה תמיד ביחד) את הערך המלא ביותר שקיים אודות גידול מזון בעיר.

אם חוקר מסויים עשה עשרה נסיונות שונים ותיעד אותם ב"ביידים" במשך שנה בעשרים וחמישה פוסטים, כל אלו יתצמצמו לערך מקביל באקו-ויקי שמציג בתמצית איך ומה אפשר לעשות הכי טוב. או במילים אחרות:

אם ב"בידיים" החוקרים מציגים למורה את הדפים הכי יפים במחברת שלהם, הערכים באקו-ויקי משולים לעבודה שאמא כל-כך התלהבה ממנה שתלתה אותה על המקרר.

הערכים באקו-ויקי הם א-זמניים (ללא זמן), וזקוקים כמובן להתחדשות כל הזמן, ככל שהמחקר מתקדם. וכאן גם אתם (כן, כן, גם אתה…) נכנסים לתמונה. אנחנו קוראים לכל חברי "בידיים" ולכל המבקרים (וממש לכל מי שמעוניין לתת יד), לעזור לנו להפוך את אקו-ויקי לאנציקלופדיה לקיימות מעשית. לפחות בכל הקשור לתת-תחומים השונים בהם אנחנו עוסקים ב"בידיים".

איך תוכלו לעזור לנו?

גם החוקרים יתבקשו (לפי מידת רצונם ויכולתם, כמובן) להתחיל ולהשתמש באקו-ויקי כפלטפורמה לתיעוד של "התוצאות הטובות ביותר עד עתה" או the best result yet.

אשמח לענות על שאלות להבהרה או בקשות שעולות כאן בהקשר לשיתוף הפעולה הזה. עוד אוסיף שבעתיד הקרוב נתחיל לראות יותר ויותר אקו-ויקי בתוך "בידיים", ואני מקווה שגם הפוך.

שיתוף הפעולה הזה תלוי גם בכם, הקוראים, אנו מזמינים אתכם לעזור לנו לעלות שלב.

תוכלו לראות את דף המשתמש שלי (תראו לי את שלכם גם!), ושני דפים חדשים שהוספתי היום אודות המעבדה הוירטואלית לקיימות ואודות "בידיים".

לסיכום משפט של דרור, פשוט כי הוא מדליק (גם דרור, אבל התכוונתי למשפט):

"את הביוספרה לא מעניינים יחסי כוחות בין בני האדם, או תאוריות ביקורתיות: בדיוק כפי שאת הים לא מעניינים תהליכי קבלת החלטות על ספינה טובעת.“

* לגיקים שבינינו: בשפת הקוד הפתוח, ב"בידיים" נציג את ה-neutral build, ואקו-ויקי יהיה הStable release או ה-RTM – release to manufacturing

לתוכן זה נכתבו 12 תגובות

  • יפה מאוד,

    רק צריך להיזהר מדבר אחד חשוב – וזה תימצות יתר.

    אחד הדברים שאני אוהב ב"בידיים" זה שההסברים פה הם מרחיבים (ולפעמים סוטים מהנושא העיקרי).

    אני מקווה (ומאמין) שעוד כשנה-שנה וחצי אתחיל גם אני לכתוב פה ו\או בוויקי… יש לא מעט דברים שלמדתי פה והצלחתי ליישם בדירת מטר ורבע שבה אני גר.

    פשוט כיף של אתר.

    • אני לא יודע ממה אתה מפחד, ש.
      הויקי מסכם מידע מתומצת, לא סיפורים ונובלות.
      אני לא חושב שאתר ויקי אמור להיות "כיף", אלא אמור להיות שימושי, רלוונטי, ענייני.

      אם המידע הנקי יהיה "מזוהם" במידע לא רלוונטי, הוא יהיה פחות שמיש, פחות נגיש, צרכנים יצטרכו להשקיע יותר זמן בלקרוא אותו, והם ילכו למקום אחר.

      ובעוד שאני אוהב לראות מדריכים שימושיים גם באקוויקי (כמו למשל מדריך ללימוד רכיבה באופניים), אני גם לא חושב שהאקוויקי צריך להיות מדריך מפורט עד כדי – "תתקע את הבורג ההוא 10 ס"מ מעל הרצועה הכחולה".
      שוב, כי זה מנפח את הערך והופך אותו לפחות שימושי ופחות נגיש, והפירוט הזה לאו דווקא רלוונטי לצרכני המאמר (אולי הם ישתמשו בדבק או בעבד כושי כדי להחזיק את העץ במקום)

      (סתם לידיעה: ערכתי והוספתי בעצמי כמה ערכים באקוויקי)

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות