איך לגדל תינוקות בלי חיתולים? (חלק ב')

איך לגדל תינוקות בלי חיתולים?
מידע כללי-
  • זמן השלמה: מתמשך...בין שנה לשנתיים
  • רמת קושי: סביר
  • עלות: זניחה
  • ידע נדרש: אין
חומרים+
  • גרביים ישנות (ישמשו כחותלות לתינוק)
  • חיתולי טטרה
  • מגבות
  • מכנסי תינוקות עם חריץ במפשעה
  • סיר/קערה/גיגית
  • שעווניות
הדפסה

בחלק א' של המדריך למדנו איך להתחיל במסע המרגש ליצירת תקשורת דו-כיוונית עם התינוקות שלנו לגבי היציאות שלהם. בחלק ב' של המדריך להלן, נעסוק בסיטואציות מיוחדות ובפתרונות וטיפים מעשיים לחיים ללא חיתולים.

בלי חיתולים בלילה

בהחלט ניתן לישון עם תינוק לא מחותל ולא להתעורר בתוך שלולית! תינוקות בריאים שעדיין לא התרגלו לחיתולים מתעוררים כדי לעשות את צרכיהם ולא עושים פיפי/קקי מתוך שינה. פעמים רבות, כאשר התינוק מתעורר קלות, מתפתל, מסובב את הראש מצד לצד ו/או מתחיל לרטון, זה פשוט סימן שהוא צריך פיפי. כהכנה, כדאי לכסות את המזרן בשעוונית להגנה במקרה של פספוס. כמו כן, הכינו גיגית, קערה גדולה או סיר ליד המיטה כדי שלא תצטרכו לקום מהמיטה לפשפש את התינוק (אנחנו מספיק עייפות גם ככה, לא צריך להוסיף עוד סיבה להתעורר). אפשר גם לבחור קערה עם מכסה צמוד, ואז לא צריך לקום לרוקן אותה באמצע הלילה. כמובן שהרבה יותר קל לבצע את העניין אם ישנים יחד עם התינוק באותה מיטה או במיטה צמודה למיטת ההורים.

כאשר התינוק מתעורר ליניקה, נסו קודם כל לפשפש אותו, או תוך כדי יניקה לפשפש אותו מעל הסיר/קערה/גיגית שהכנתם (מחזיקים את הקערה בין הרגליים ואת התינוק מעל הקערה).
אם התינוק ממש מסרב להתפשפש, ניתן פשוט להחזיק חיתול בד בין הרגליים של התינוק וללחוש לו "פשש פשש" בשקט וכך לעזור לו לשחרר את צרכיו.
בהדרגה, התינוק עושה פחות ופחות פיפי במהלך הלילה ובגיל 5-6 חודשים ומעלה התינוק כבר יכול להתעורר יבש ולהתרוקן בבוקר (כמובן שזה משתנה מילד לילד – הבת הגדולה שלי הייתה יבשה בלילה בגיל חצי שנה והבן הקטן רק בגיל שנה וחצי).
יש משפחות המדווחות שבלילה זה הכי קל! נסו ותראו מה מתאים לכן/ם.

מהר למעלה

בלי חיתולים בחורף

אין זה אומר שבחודשי החורף צריך לחזור ולחתלאין ספק שיותר קל להתנהל עם תינוקת לא מחותלת בחודשי הקיץ – היא יכולה פשוט להיות ללא חלק תחתון כל היום בלי בעיה. אך אין זה אומר שבחודשי החורף צריך לחזור ולחתל. יש כמה נקודות שיכולות לעזור:

  • שימרו על חלק הגוף העליון של התינוקת חם מאוד – הראש הוא האיבר שמאבד הכי הרבה חום. כובע חם, חולצה ארוכה ועליה סוודר חם וארוך במידה אחת או שתיים מעל המידה של התינוקת יעשו את העבודה. התינוק שבתמונה עטוף בצעיף מחמם סביב איזור החזה.שימרו על חלק הגוף העליון של התינוקת חם מאוד
  • לחלק התחתון ניתן להכין מכנסי חריץ – פשוט לחתוך חריץ במכנסים רגילים ולתפור לאורך החתך. ניתן לקנות מכנסיים כאלה כאן.
  • סוף סוף נמצא שימוש לגרביים בודדות – ניתן לגזור את החלק התחתון ולהפוך אותן לחותלות לתינוקות! אפשר גם להשאיר את החלק התחתון, ולהלביש מעליהן גרבי תינוק שיחזיקו את הגרב הגדולה במקום.
  • נעלי בית מחממות ונעימות יכולות לתרום לתחושת החמימות של התינוקת.
  • כמות הפספוסים יורדת באופן משמעותי כאשר התינוקת במנשאנשיאה במנשא – הדרך הטובה ביותר לשמור על חום גוף התינוקת הוא נשיאה במנשא על גוף ההורים. התינוקת מתחממת בעזרת חום הגוף של האמא או האבא. ניתן להשאיר את התינוקת ללא חלק גוף תחתון ופשוט לשלוף אותה מהמנשא לפשפוש כאשר היא מתחילה לזוז באי נוחות (באופן כללי בלי קשר לחורף: נשיאה במנשא עוזרת מאוד כאשר מגדלים תינוקות בלי חיתולים – כמות הפספוסים יורדת באופן משמעותי כאשר התינוקת במנשא).
מהר למעלה

בלי חיתולים מחוץ לבית

לאחר שאת מרגישה נוח עם תינוק לא מחותל בבית, הגיע הזמן לצאת החוצה!לאחר שאת מרגישה נוח עם תינוק לא מחותל בבית, הגיע הזמן לצאת החוצה! ניתן לשמור על הקשב לצרכים של התינוקות שלנו גם מחוץ לבית: בגינה הציבורית, באוטו, בבנק, אצל הסבתא, ברכבת ואפילו במטוס (אנחנו טסנו עד אוסטרליה וחזרה עם תינוקות לא מחותלים…). אז איך עושים את זה?

ראשית, מניסיוני לעיתים כאשר אנחנו בחוץ יש פחות פספוסים מאשר בבית. זאת מכיוון שכשאנחנו בחוץ, התינוקות נוטים להיות בקשר פיזי קרוב אלינו יותר מאשר בבית, כלומר רוב הזמן הם יהיו עלינו. ובכל זאת, כמה טיפים שיכולים לעזור:

  •  כאשר יוצאים מהבית, ניתן להציע פיפי/קקי בכל "תחנה" שהגענו אליה. למשל: לפני שיוצאים מהבית ("פיפי של לפני טיול"), כשמגיעים לגינה הציבורית, לפני שנכנסים לחנות וכולי.
  •  כדאי להצטייד תמיד בנייר טואלט, בקבוק מים ושקיות ניילון (למקרה שתמצאו במקום ללא פח אשפה).
  •  קקי של תינוק יונק נספג באדמה מהר מאוד – שיפכו על הקקי קצת מים ו/או כסו בחול. קקי של תינוק לא יונק או שאוכל מוצקים, ניתן לאסוף עם טישו או שקית ניילון ולזרוק לפח.
  • פתרון יצירתי לחלופין, ניתן לצאת מהבית עם סיר קטן – ראו פתרון מקורי בתמונה…
  •  אם מגיעים לבית של מישהו שלא זורם אתכם ונלחץ מהרעיון שיש לו תינוק לא מחותל בבית, יש שתי אפשרויות: לקבוע עם חברים כאלה מפגש מחוץ לבית או לחתל תוך שמירה על הקשב (כלומר עדיין להציע פשפושים ולהקשיב לאיתותים כאילו היו בלי חיתול). אפשרות אחרת היא לספר להם עוד ועוד על הנושא ועל מה שאת עושה, עד שזה יהיה ממשי עבורם והם כבר לא יילחצו כל כך.
  • באוטו ניתן לקפל חיתול בד ל-4 או להשתמש במגבת קטנה ולהניח מתחת לתינוק כך שהחגורה תתפוס את זה. אם יברח פיפי, זה יספוג את הכל. כמו כן, כאשר התינוק מתחיל להתפתל ולקטר, כדאי לעצור בצד הדרך ולבדוק אם הוא צריך להתפנות. לחלופין ניתן לעצור כל 20-30 דקות בהתאם לדפוס של התינוק שלך, כפי שאת כבר מכירה אותו.
  •  הכי חשוב –אם את נמצאת במקום כגון בנק או סופרמרקט והתינוק מאותת לך שהוא צריך להתפנות, את פשוט עוצרת רגע ושואלת איפה השירותים והולכת לעזור לו להתפנות – בדיוק כפי שהיית עושה אילו ביתך בת ה-3 הייתה מבקשת שירותים. מדובר כאן בשינוי הפרדיגמה לפיה תינוק = חיתול. זהו דפוס מחשבה שצריך להתרגל אליו, וזה קורה באופן טבעי ככל שמבלים יותר ויותר זמן בלי חיתולים.
מהר למעלה

"שביתות פשפושים"

תופעה נפוצה מאוד כאשר מגדלים תינוקות ללא חיתול היא תופעת ה"שביתה", כלומר סירוב של התינוק להתפנות כאשר מציעים לו (בדרך כלל מלווה על ידי פיפי מיד או קצת אחרי שהצענו).

ישנן סיבות והסברים שונים לתופעה, ונדרשת לעיתים סבלנות ויצירתיות מצד ההורים על מנת לצאת מהשביתה בשלום 🙂

נעבור להלן על כמה סיבות ופתרונות אפשריים:

  • הסיבה הנפוצה ביותר לשביתה היא לחץ סמוי או גלוי של ההורים סביב הנושא. השביתה בדרך כלל מתרחשת אחרי תקופה מסויימת שהתינוקת גדלה בלי חיתול וכבר התבססה תקשורת טובה בין ההורים לתינוקת, ופתאום משהו קורה: שיניים, מחלה, דודה שבאה לביקור מאמריקה, מוות במשפחה, מעבר דירה וכולי. בעקבות השינוי הזה, התינוקת פחות פנויה לאותת להורים ופתאום יש הרבה יותר פספוסים או אפילו רק פספוסים. ואז ההורים נלחצים! "רגע…מה קורה כאן? אולי איבדנו את זה? אולי כבר אין תקשורת? אולי זה לא 'עובד' כל העניין הזה??". מחשבות מאין אילו מכניסות לחץ; התינוקת מרגישה את הלחץ ומגיבה בהתאם – שביתה.

פתרונות אפשריים: להרפות, לשחרר ציפיות, לזכור שהתהליך הוא לא ליניארי ושיש כל מיני שינויים בדרך, לזכור להרפות את הגוף, לנשום נשימה עמוקה כשמציעים לתינוקת פשפוש וכולי. עוד משהו שיכול לעזור – לגלגל שטיחים, להגן עם שעווניות על רהיטים שלא רוצים שיתלכלכו וכולי. זה יכול לעזור לשחרר לחץ על רהיטים שנהרסים.

  • צורך בשינוי:  יכול להיות שהתינוקת פשוט מואסת במיקום או בתנוחת הפשפוש הרגילה שלה. פתרונות אפשריים: יצירתיות! להציע מיקומים חדשים ו/או תנוחות חדשות, להציע להם "להשקות את העץ/עציץ", להמציא סיפור או שיר חדש שילווה את הפשפוש וכולי.
  • צורך בעצמאות: לפעמים התינוקת "תשתמש" בנושא הפשפושים כדי להודיע לנו שהיא זקוקה לחופש בחירה גדול יותר בחייה. בעצם כך היא מכריזה עצמאות על גופה.  פתרונות אפשריים: להמנע ממאבקי כוח וכעסים סביב הנושא; לאפשר יותר בחירה בתחומים אחרים;  לאפשר בחירה בתחום הפשפושים: למשל להציע שני מקומות אפשריים לבחירתה של התינוקת ("את רוצה לעשות פיפי בסיר או בכיור?").

למידע מועיל והרבה רעיונות להתמודדות עם שביתות, יש דף מעולה בנושא באתר "באופן טבעי". 

מהר למעלה

התחלה מאוחרת

רצוי להתחיל להוריד חיתול כבר בשבועות הראשונים אחרי הלידה. עד גיל 4-5 חודשים בדרך כלל אין בעיה להתחיל, והתינוקות מתרגלים יחסית מהר לכך שלוקחים אותם להתפנות. מעל גיל חצי שנה, ניתן להוריד חיתול, אך יש לקחת בחשבון שתהליך בניית התקשורת בין ההורים לתינוק צפוי שייקח זמן רב יותר, מכיוון שהתינוק כבר התרגל לחיתולים. זה פשוט אומר שכל המידע שחל גידול תינוקות קטנים בלי חיתול חל גם על גידול תינוקות גדולים בלי חיתול, רק שההורים מתבקשים להתאזר בכמות נכבדת יותר של סבלנות, רוגע והבנה כלפי פספוסים. יש לזכור שהמטרה בגידול הילד ללא חיתול היא שהוא יהיה ללא חיתול! המטרה אינה "גמילה מוקדמת". הכרתי תינוקות שהורידו להם את החיתול בגיל 9-10 חודשים והם היו עצמאיים בעשיית צרכים כבר בגיל שנה וחודשיים בערך, ולעומת זאת תינוקות שגדלו בלי חיתול מלידה והגיעו לעצמאות רק בגיל שנתיים. כך שמה שמנחה אותנו אינו הגיל שבו הילד יגיע לעצמאות בעשיית הצרכים, אלא עצם העובדה שהוא גדל בתקשורת איתנו על הצרכים שלו, ובלי חיתול שמגביל את חופש התנועה שלו ואת יכולת ההתבטאות שלו בנוגע לצרכים.

מהר למעלה

לסיכום…

אין ספק שגידול תינוקות בלי חיתולים הינה חוויה המספקת לנו אתגרים רבים. על כל משפחה לראות מה הכי מתאים לה – האם להיות בלי חיתול כל הזמן? או אולי לפעמים עם חיתול ולפעמים בלי? חשוב מאוד לשמור על השפיות שלנו בתוך כל התהליך הזה, לשמור על רוגע, אהבה והקשבה לעצמנו ולתינוקות שלנו. כפי שציינתי במדריך הקודם, כדאי לחפש משפחות נוספות באזורכם שמגדלות את ילדיהן ללא חיתול – זה תמיד עוזר שיש את מי לשאול שאלות. וכמובן שתמיד אפשר לשאול גם אותי דרך האתר הנפלא הזה…

אז שיהיה בהצלחה ובהנאה!

המדריך כתוב בלשון נקבה אך מיועד לשני המינים ולכל הג'נדרים….

מהר למעלה הדפסה

אודותי

פורסם ב מדריכים ומתוייג תחת , , , . שמור את הקישור הישיר.

22 תגובות לאיך לגדל תינוקות בלי חיתולים? (חלק ב')

  1. תהילה:

    איך אפשר לגמול ילדה בת ארבע מחיתול בלילה?
    אני לא מצליחה לגמול אותו כי היא ישנה כ"כ עמוק ולא מתעוררת גם היא בתוך שלולית גדולה של פיפי

  2. גלי:

    שאלה מעשית, אם אפשר שהתינוק יהיה עם חיתול בד ולקחת כשיתעורר, איך אני יכולה להספיק להוריד את החיתול ולמקם אותו לפני שעושה פיפי בימים הראשונים, שהוא עוד לא רגיל ומחכה לתנוחה? (בן 3 חודשים, מתחילה בשלב התצפית)

  3. לודה:

    תודה על הכתבה המעולה. אפשר בבקשה פירוט על הציוד וביגוד שבו משפחה מפושפשת צריכה להצטייד? התינוק אמור להיוולד עוד חודש

    • היי לודה, הייתי ממליצה על:
      – הרבה (לפחות 10) חיתולי טטרה ומגבות קטנות (אפשר להשיג יד שנייה)
      – מגני מזרון (אם התינוק ישן אתכם, מגן למזרון שלכם גם).
      – חיתולי בד רב-פעמיים, לפעמים שבהן כן תצטרכו חיתול.
      – הרבה חולצות ומכנסיים נפרדות – כלומר לוותר על החליפות האלה עם תיקתקים מתחת לחיתול…
      – לחורף – כובע חם ושוב, הרבה מכנסים וחולצות שהן נפרדות.
      וכמובן…
      -סבלנות, אהבה, הנאה מהתהליך וחוסר הצמדות ל״תוצאה״ מסויימת.
      שיהיה בכיף!
      אפרת

      • לודה:

        היי אפרת,
        תודה על התשובה המהירה. את יכולה בבקשה להסביר לי איך משתמשים בחיתולי טטרה? ושאלה לגבי החולצות והמכנסיים הנפרדים- החולצות לא יעלו לו מעל הפופיק כל הזמן ויקררו אותו?
        לודה

  4. חגית:

    שלום
    בהמשך ובתיקון לשאלותיי הקודמות,
    התכוונתי ללא חיתולים בשאלתי:
    האם בגידול תאומים זה אפשרי? אם יש למישהו ניסיון עם תאומים?
    תודה
    חגית

    • היי חגית
      לי באופן אישי אין ניסיון עם תאומים,
      אני מניחה שכמו עם הנקת תאומים – זה אפשרי רק יותר קשה וכמה שיותר תמיכה מבחוץ (סבתות, חברים, שכנות וכולי) – יותר טוב ותומך בתהליך
      בהצלחה!!

  5. חגית:

    שלום
    אני בהריון ראשון, מצפה לתאומים,
    וקוראת את כל הנושא של חיתולים רב פעמיים, ויש לי מספר שאלות:
    האם בגידול תאומים זה אפשרי? אם יש למישהו ניסיון עם תאומים?
    איפה ניתן להתנסות בחיתולים כאלה?
    תודה
    חגית

  6. ירדן:

    ועוד שאלה קטנה- מה זאת אומרת להכין מכנסי חריץ לגזור ולתפור? לא כל כך הבנתי אבל מאוד יעזרו לי מכנסיים כאלה…. תודה

  7. ירדן:

    אחלה של מאמר! גם אני מפשפשת את בני בן החמישה חודשים לקקי מאז שנולד ולפי פי התחלתי לאחרונה. הוא בלי חיתול כבר כמה ימים, אני שמה רק בלילה אך מתחילה לחשוב שזה לא ביג דיל לפשפש גם בלילה…
    מאז שהורדתי לו חיתול במהלך היום הוא התחיל לקום בסביבות שלוש בלילה ולהעיף רגליים למעלה כל חצי שעה לערך. זה מעיר אותו ומבאס אותי. פתאום היום חשבתי שזה אולי קשור לזה שהתרגל להיות בלי חיתול ספוג וזה מציק לו באמצע הלילה כשמתמלא… מה אומרת?
    חשבתי אולי שבערך בשעה הזאת אוריד לגמרי את החיתול ואמשיך את הלילה בלי…?
    בכל מקרה תודה על המאמרים נהניתי לקרוא
    יום נעים

    • היי ירדן,
      אני ממליצה לנסות להוריד חיתול בלילה ולראות מה קורה.
      יכול להיות שתמצאי תוך זמן לא ארוך הוא יתעורר יבש בבוקר.
      יכול להיות שהלילות יהפכו לקלים יותר.
      נסי את מגוון הטיפים והאפשרויות שכתובות במאמר לגבי פשפושי לילה ותראי מה עובד הכי טוב עבורכם.
      לגבי מכנסי חריץ, הכוונה היא לגזור חריץ באיזור המפשעה ולתפור וולקרו velcro או בשמו העממי קריק-קראק 🙂 ואז את יכולה לפתוח את החריץ ולסגור לפי הצורך

      שיהיה בהצלחה ובכיף!!
      אפרת

  8. סבינה:

    שלום אפרת, שלום בנות,אני עומדת להיות אימא כמעט כל יום 🙂 וזהו הילד הראשון שלי. מהרגע שנודע לי,החלטתי לגדל בלי חיתולים. מאחר וזה בן ואנחנו רוצים ברית מילה,אשמח להצעתך בעיניין,האם לחכות עד שיחלים החתך? האם התנסית בזה? האם יש מישהי מהקוראות שהתנסתה/התחילה את הפשפושים ישר אחרי הברית,או לפי מה שנראה לי,אני צריכה לתת לחתך להחליםואז להתחיל? אני מתייעצת ושואלת..קצת חוששת להציק לצוציק שלי,כאמור זה ילד ראשון והוא כל רגע צריך לצאת לאויר העולם..מהולה ברגשות…
    תודה
    סבינה

    • היי סבינה,
      האמת היא שאנחנו לא מלנו את הבן שלנו, אז אין לי תשובה מניסיון לגבי זה
      אבל אני מניחה שאת יכולה פשוט לנסות ולראות – אם את מרגישה שהתינוק שלך עצבני ומגיב לא טוב לזה אחרי ברית המילה, חכי עוד כמה ימים.
      יכול להיות שתמצאי שזה אפילו הפוך – שהתינוק שלך יהיה מבסוט לאוורר את האיזור הרגיש הזה כמה שיותר ושלא יהיה חנוק בתוך חיתול.
      וכמובן אפשר לשקול מחדש האם לעשות ברית מילה 🙂
      אבל לא אכנס לזה כרגע, אולי במאמר נפרד…

      בהצלחה ואם יש לך שאלות לאורך הדרך – בשמחה אני כאן
      אפרת

      • סבינה:

        היי אפרת,

        תודה רבה…

        מבחינת הברית מילה, בן זוגי לא מוכן לוותר.

        שוב תודה ואשמח לעוד עצות.

        סבינה

        • היי סבינה,
          בשמחה, את מוזמנת לשאול שאלות ספציפיות כשיעלו לאורך הדרך.
          לגבי ברית המילה, לא הייתי מודאגת במקומך, פשוט – כמו רוב הדברים בהורות – הרעיון הוא להקשיב מה מתאים לתינוק הספציפי שלך ולא בהכרח לחפש מהו 'הדבר הנכון' לעשות.
          חפשי גם את חלק א' של המדריך אם עוד לא קראת אותו – יש בו המון טיפים מועילים.
          גם אתר "באופן טבעי" הוא מקור להמון מידע.
          ושוב, אם מתעוררות שאלות ספציפיות, מוזמנת לשתף כאן
          שבוע מעולה!
          אפרת

  9. אורלי:

    שלום אפרת,
    הבן שלי בן 3.5 חודשים. קראתי המון על שיטת הקשב עוד לפני שהוא נולד ותכננתי ליישם אותה איתו. בגלל שהוא נולד בשיא החורף (בירושלים) התחלתי בערך בגיל חודש אבל אנחנו לא ממש מצליחים. אולי תוכלי לעזור.
    בגדול אני בדרך כלל יודעת מתי הוא צריך להתרוקן, לפחות בפיפי אבל אני לא מצליחה לגרום לו לעשות את זה כשאני מחזיקה אותו בתנוחה. ניסיתי במגוון מקומות ותנוחות. אני מנסה לעשות את זה כמה שיותר רגוע. בהתחלה הוא היה בוכה כשהייתי שמה אותו עם הגב עלי אבל עכשיו הוא רגוע אבל לא משתין. הוא יכול ממש לחכות עד שהניח אותו שוב על הגב ואז לעשות. גם שאני מנסה לגרום לו להתפנות כשהוא על הגב זה בדרך כלל לא קורה (אני טיפה מרימה לו את הרגליים לעבר הבטן). זה לא מרגיש לי שהוא מתאפק בגלל לחץ אלא שהוא פשוט לא מבין שהתנוחות האלו הן בשביל לעשות צרכים. כשהוא כבר עושה פיפי כשהוא בלי חיתול אני עושה "פשפשפש" ואני גם עושה את הקול הזה כשאני מרימה אותו לפישפוש. (מה שכן, הוא מאוד אוהב להשתין על החולצה שלי כשאני מחזיקה אותו עם הפנים אלי אבל זה לא ממש פיתרון (: )
    זה מאוד מוזר לי כי בכל מה שאני קוראת נשמע שהתינוקות רק חיכו שירימו אותה לתנוחות האלו.
    אשמח לכל עצה,
    תודה

    • היי אורלי,
      קודם כל, אני ממליצה לא להחזיק אותם בתנוחת הפשפוש יותר מכמה שניות – 20 שניות מקסימום. אם תוך 20 שניות בערך הוא לא מתחיל לעשות משהו, פשוט להניח אותו ולנסות קצת מאוחר יותר.
      שנית, נסי לשנות תנוחה, מיקום, משהו יצירתי יכול לעזור, למשל – "בוא נשקה את העציץ הזה!" 🙂
      האם ניסית את התנוחה שאתם יושבים יחד על מושב האסלה? כלומר את יושבת "רגיל" והוא יושב על הקצה של מושב האסלה ונשען עלייך. זו תנוחה שיותר נוחה להרבה תינוקות, והם אוהבים את המגע איתנו.
      ואחרון חביב, נסי לבדוק האם בכל זאת יש לחץ מכיוונך – אני שומעת בין השורות שאת רוצה "להצליח" ב"שיטה". נסי לשחרר את השאיפה הזו ופשוט לשמוח שהבן שלך גדל בלי חיתול! אם המטרה שלך היא לגדל אותו בלי חיתולים, אז כל יום הוא הצלחה – לא משנה אם היו מלא "פספוסים" או לא היו "פספוסים" כלל. אם המטרה שלך היא לגדל אותו בלי פספוסים, אז באמת יש מקום לאכזבות או תחושת "כשלון". ברגע שאת מצליחה לשחרר את השאיפות, את מתפנה פשוט להיות בשמחה איתו ולא להתאכזב אם יש פספוס.
      נסי את כל הנ"ל ומוזמנת להמשיך לשאול אם יש צורך.
      שיהיה בהנאה!
      אפרת

  10. ליאת שמאי:

    היי אפרת
    קראתי את המדריך שכתבת וברצוני להתייעץ איתך. יש לי תינוקת בדיוק בת ארבעה חודשים. לפני שלושה ימים נחשפתי לעניין וממש התלהבתי וכמו כן נלחצתי וחשתי אשמה שקלקלתי את הילדה ועכשיו היא בת 4 חודשים ודפקתי לה את המנגנון, היא כל הזמן היתה חורקת בהתחלה ומצפצפת ולא התייחסנו, יותר נכון לא הבנו מה לא נוח. יותר חשבנו בכיוון חיתול רטוב אבל לא שהיא צריכה עזרה בפעולה עצמה. ביום שבת קמתי, הודעתי לבן זוגי ופשוט נכנסנו למשימה פול טיים והילדה זרמה איתנו תרתי משמע. אחרי ההצלחה של שבת, אתמול כבר הרגשתי שאני עם רף צפיות אך גרוע מכך, שאני פתאום מייחסת כל רשרוש לפיפי. כך יצא שלא עזבנו אותה, מהרגע שחלפו 20 דקות התחיל הלחץ החברתי. כל שניה לקחנו אותה לכיור. כבר צחקנו שהיא בטוח חושבת שמשהו השתבש אצלנו. איך לא הופכים אובססיביים בנושא? וגם אני חוששת מעודף אמביציה ושלא אתחיל לתת לעצמי ציונים והערכות. אם לתמצת את המגילה שרשמתי אני חוששת מכל ההתעסקות וכל הזמן לשבת לה ולעצמי על הראש הרי אם כך כבר עדיף חיתול נראה לי.אני משערת שתייעצי להתחיל בהדרגה אבל עקב גילה אני פוחדת שהיא "תאבד את זה"…

    מה דעתך/ עצתך בנושא?

    תודה

    ליאת

    • היי ליאת!
      קודם כל – לשבת, לנשום, להרגע… 🙂
      את ממש לא "קלקלת" את הילדה – הכל בסדר וגיל 4 חודשים זה זמן סבבה להתחיל.
      וגם אם היא הייתה גדולה יותר והמנגנון כבר היהי "מקולקל" כביכול – גם אז הכל בסדר 🙂
      כמו שכתבתי במאמר – יש לנו מספיק סיבות לרגשות אשם הוריים אז בואי לא נתחיל כבר מעכשיו!!
      אין שום חשש שהיא "תאבד את זה" – גם אם תעשו זאת חלקית או בהדרגה יישמר הקשר שלה עם גופה.
      עם זאת, הפתרון כאן בעיני הוא לאו דווקא לעשות את זה בהדרגה אלא בעיקר להרגע!
      עברו 20 דקות (בהנחה שזה הדפוס שזיהיתם) – תקחו אותה להתפנות. אם לא יוצא אפשר לנסות שוב כעבור 5-10 דקות. מקסימום יהיה פספוס. עדיף שיהיה פספוס מאשר לנג'ס להם כל דקה כי סביר שזה יוביל מהר מאוד ל"שביתת פשפושים"

      זיכרו שהדפוסים משתנים עם הזמן. אולי זו הזדמנות להתבונן שוב ולזהות מה הדפוס החדש שלה? אולי היא פתחה פער גדול יותר בין פיפי לפיפי.
      מקווה שעזרתי ואת מוזמנת להמשיך לעדכן ולהתייעץ!
      אפרת

  11. בפורום הורות טבעית עוסקים בנושא הזה . ומתבר שמשפחות רבות מצליחות לגדל תינוק ללא חיתול.

  12. ממש מעודד ונותן תקווה לעתיד…. 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

להעלות תמונה (למעלה)