איך מגדלים תינוקות בלי חיתולים?

איך מגדלים תינוקות ללא חיתולים?
מידע כללי-
  • זמן השלמה: מתמשך (בין שנה לשנתיים)
  • רמת קושי: סביר
  • עלות: זניחה
  • ידע נדרש: אין
חומרים+
  • גרביים ישנות (ישמשו כחותלות לתינוק)
  • חיתולי טטרה
  • מגבות
  • מכנסי תינוקות עם חור במפשעה
  • סיר/קערה/גיגית
  • שעוונית
הדפסה

מבוא

כאשר ביתי הראשונה, לילה, הייתה בת חודש, שמעתי לראשונה שאפשר לגדל תינוקות בלי חיתולים מלידה. בשמיעה ראשונה, העניין נשמע לי הזוי למדי, אך בכל זאת משהו בי התחבר לרעיון וככל שחשבתי על כך יותר, כך התחברתי אל הרעיון יותר: הרי תינוקות מאותתים לנו על כל צרכיהם – עייפות, רעב, כאב, צורך בגירויים ובתנועה. אם כן, למה שיתעלמו מצורך בסיסי כל כך כגון היגיינה אישית ועשיית צרכים? קראתי והתעמקתי בנושא, וגיליתי להפתעתי שלמעשה רוב התינוקות בעולם גדלים ללא חיתול כלל.

החלטנו להוריד לה את החיתול ולנסות! בהתחלה רק הקשבנו לאיתותים וזיהינו את דפוסי היציאות שלה, ולאחר כמה ימים, התחלנו לקחת אותה לכיור או לגינה (ומאוחר יותר לסיר ולשירותים) כשחשבנו שהיא צריכה. ככל שהעמיק התהליך, נוצר בינינו קשר אינטימי ועמוק יותר: קשר של הקשבה, קרבה ותקשורת דו-כיוונית חזקה. במקביל, התחזק גם הקשר שלי עם עצמי ועם האינטואיציה ההורית שלי.

בגיל שנה וחודש, לילה כבר הייתה עצמאית לגמרי בעשיית צרכיה. לילדי השני, סהר, הורדתי את החיתול באופן חלקי מגיל שבוע ובאופן מלא מגיל חודש.

שימור המנגנון הטבעי של התינוקות

כאשר מגדלים ילדים ללא חיתול, אין הכוונה שאנחנו "גומלים" את הילדים מוקדם או "מלמדים" אותם משהו חדש. התינוקות שלנו נולדים עם יכולת שליטה בסיסית בסוגרים שלהם. כאשר אנחנו שמים להם חיתולים, אנחנו למעשה מנוונים את המנגנון הטבעי של שליטה בסוגרים, עד שבגיל שנתיים/שנתיים וחצי צריך לשוב וללמד אותם על עשיית צרכים ועל גופם; כלומר צריך "לתקן" את מה שאנחנו עצמנו "קלקלנו". כאשר מגדלים תינוקת ללא חיתול, למעשה אנחנו משמרים את המנגנון הטבעי של הגוף שלה. אין צורך "ללמד" אותה שום דבר – מאוחר יותר כאשר התינוקת תגדל, היא תעבור באופן טבעי ממצב שאנחנו לוקחים אותה להתפנות לכך שהיא תיקח את עצמה להתפנות. תהיה לה מודעות מלאה לצרכים שלה – מה זה פיפי, מה זה קקי, ולמעשה כמעט כל התופעות שמופיעות סביב גמילה "רגילה" (פחד מעשיית צרכים, בריחת שתן בלילה וכדומה), אינן קיימות כשמגדלים ללא חיתול.

יתרונות

  • שימור המנגנון הטבעי של התינוקות בשליטה על הסוגרים – חיזוק מודעות הגוף, דימוי גוף חיובי וקשר חזק לצרכים של התינוק/ת.
  • יצירת ערוץ תקשורת דו-כיווני ואינטימי בין התינוקות להורים מלידה
  • היגייני ונעים יותר לתינוק; הגברת חופש התנועה של התינוק.
  • תועלת סביבתית – הפחתת פסולת (חיתולים חד-פעמיים) או חסכון במים (חיתולים רב-פעמיים)

מתי אפשר להתחיל?

אפשר להתחיל ממש מלידהאפשר להתחיל ממש מלידה. רצוי שהאמא תהיה במצב פיזי נינוח כשמתחילים, ולכן בדרך כלל עדיף לחכות שבוע-שבועיים או יותר, אך לא חובה. מדובר על כך שקיים "חלון הזדמנויות" לשימור המנגנון הטבעי של התינוק, שהוא עד גיל 4-5 חודשים, אך ניתן להתחיל גם בגיל מאוחר יותר. יש לקחת בחשבון שתהליך בניית התקשורת עשוי לקחת זמן רב יותר כשמתחילים מאוחר.

אז איך עושים את זה?

שלב א'

מורידים חיתול! יש לבחור שעות נוחות של היום, כשנמצאים בבית בלי אורחים והפתעות. במשך שעות אלה, יש לנסות לזהות מהם דפוסי היציאות של התינוק/ת פחות או יותר.
במשך יומיים-שלושה, בשעות הנוחות שבחרת, יש להשאיר את התינוקת ללא חיתול (רצוי על מגבת/שעוונית/חיתול בד) ורק לערוך תצפיות: מתי היא עושה פיפי ומתי היא עושה קקי. בשלב זה, עדיין אל תיקחו אותה להתפנות, כדי לא להפריע לתצפית.

שלב ב'

אם התינוק עשה פיפי/קקי, יש לציין זאת בטון עניינינניח שזיהית שהתינוק עושה פיפי בזמן יקיצה משינה, לאחר הנקה ואחר כך כל 20 דקות (דפוס נפוץ לדוגמא). אם כן, בפעם הבאה שהתינוק מתעורר, יש לקחת אותו לכיור/סיר/שירותים/עץ הקרוב, להחזיק אותו בתנוחה נוחה (רצוי עם הגב צמוד אלינו וידיים מתחת לברכיים – ראו תמונות והסברים כאן) ולשאול אותו: "אתה צריך פיפי?" ואז לעשות סימן מסויים, נגיד "פששש…פששש…פששש", או לקקי – רעש של מאמץ "אאה…אאה" יש לחכות לא יותר מ-20-30 שניות! אם התינוק לא התחיל לעשות פיפי או קקי אם התינוק לא התחיל לעשות פיפי או קקי עד אז, אפשר לציין את זה בלי יותר מידי רגשעד אז, אפשר לציין את זה בלי יותר מידי רגש: "אוקיי, כנראה שאין לך, ננסה אחר כך" או משהו בסגנון הזה. חשוב מאוד לשמור כל הזמן על תקשורת עם התינוק. אם התינוק עשה פיפי/קקי, יש לציין זאת בטון ענייני (אפשר כמובן להתלהב אבל לא יותר מידי…), למשל: "יופי חמוד, עשית פיפי" או "אתה עושה קקי". אנחנו לא מתלהבות יותר מידי כדי לא לייצר לחץ על התינוק להמשיך "לעמוד בביצועים".
נמשיך לקחת את התינוק להתפנות בכל פעם שאנחנו חושבות שהוא צריך, דפוסים נוטים להשתנות ככל שהתינוק גדל – אל תתקבעו על דפוס מסוים, הקשיבו לתינוק!על פי הדפוס שזיהינו. מהר מאוד התינוק יתחיל לקשר בין התנוחה, המיקום, המילה "פיפי"/"קקי" והסימן "פשש פשש" /"אאה אאה" – ויבין שזה הזמן והמקום המתאים לשחרר את הסוגרים ולעשות פיפי/קקי.
שימו לב: דפוסים נוטים להשתנות ככל שהתינוק גדל – אל תתקבעו על דפוס מסוים, הקשיבו לתינוק!

שלב ג'

התינוק זוחל אל עבר הסירזיהוי האיתותים של התינוקת – כאמור, התינוקות שלנו מאותתים לנו מלידה מתי הם צריכים להתפנות, אך אנחנו איננו מודעות לכך. ככל שאנחנו קשובות לצרכים של התינוקות שלנו ולוקחות אותם להתפנות, כך יגבר האמון בינינו והתינוקות שלנו יאותתו לנו יותר ויותר. איתותים יכולים לכלול: התפתלות באי-נוחות, קיטורים, בכי, מבט מרוכז פנימית, התנתקות מהפטמה באמצע הנקה, ועוד. מאוחר יותר, איתותים יכולים לכלול: זחילה או הצבעה לכיוון הסיר/שירותים, זחילה לידי ההורה והכנסות ל"תנוחת פשפוש", אמירת המילה "פיפי" או הברה אחרת שמסמלת את המילה, ועוד.

שלב ד'

ככל שהתהליך בינך לבין התינוק יתפתח, תמצאי שאת יכולה להוריד את החיתול במצבים שונים ומגווניםככל שהתהליך בינך לבין התינוק יתפתח, תמצאי שאת יכולה להוריד את החיתול במצבים שונים ומגוונים: ביציאה מן הבית, באוטו, בלילה, אצל הסבתא, ברכבת, ואפילו בפגישה בבנק על משכנתא (בדוק!). אנחנו מוצאות לפתע שאין לנו בעיה לקטוע את הפגישה בבנק ולשאול איפה יש שירותים, בדיוק כפי שאם הילד הגדול שלנו בן השלוש היה מבקש לשירותים היינו קוטעים את השיחה ומוצאות לו שירותים. כלומר, מדובר בשינוי הפרדיגמה לפיה תינוקות = חיתולים. אם התינוקת שלי מאותתת לי באמצע סיטואציה לא נוחה, אעשה מאמץ ואמצא לה מקום ראוי להתפנות בו.

פספוסיםאם התינוקת שלי מאותתת לי באמצע סיטואציה לא נוחה, אעשה מאמץ ואמצא לה מקום ראוי להתפנות בו

לאורך התהליך, יש לצפות ל"פספוסים" רבים. חשוב להבין שה"פספוס" הוא שלנו ולא של התינוק! – אנחנו פספסנו את הסימנים שלו. יש להתייחס ל"פספוסים" אלה בחמלה ואהבה לעצמנו ולתינוקות שלנו. הרי אנחנו לא גדלנו בלי חיתולים, ואף פעם לא ראינו אנשים סבינו מגדלים ללא חיתול – לכן, אין לצפות שתוך שבועיים-שלושה כבר נתפקד כמו איזו אמא אפריקאית שהתינוק קשור לה על הגב והיא "פשוט יודעת" מתי הוא צריך להתפנות ונמצאת בתקשורת מושלמת עם התינוק. כאשר יש "פספוס", רצוי לציין זאת בפני התינוק בענייניות וללא האשמה, ולהתנצל שפספסנו אותו, לדוגמא ניתן להגיד: "אה, אני רואה שעשית פיפי, סליחה שלא שמתי לב שאתה צריך – פעם הבאה נלך לכיור". חשוב לא להגיד את זה בטון מאוד דרמטי ומלא פאתוס, אלא בטון ענייני ואוהב.

יישום חלקי

ישנם הורים שחוששים שגישת "בלי חיתולים" אינה מתאימה להם מכיוון ששניהם עובדים והתינוק נמצא חלק מהיום עם מטפלת או בגן. מניסיוני, ניתן ליישם את הגישה באופן חלקי – בבית בלי חיתול ובגן עם חיתול (וכמובן אם אתם מוצאים מטפלת שזורמת עם "בלי חיתולים" – מה טוב). לתפיסתי, עדיף ילד שאינו מחותל חלק מהזמן מאשר ילד שכל הזמן מחותל. זאת משום שגם ביישום חלקי, נשמר הקשר של התינוק לגופו והמודעות שלו לצרכיו ומתחזקת התקשורת בין ההורים לתינוק.

מוכנה לצאת למסע….

אז עכשיו את יודעת איך להתחיל מבחינה מעשית. לפני שתתחילי, חשוב שתדעי שמדובר בתהליך. יש בו עליות, יש בו ירידות, יש ימים מלאי "פספוסים" ויש ימים מלאי "הצלחות". לפעמים את הולכת צעד קדימה ושניים אחורה ואז שוב קדימה. נסי למצוא הורים נוספים סביבך שמגדלים כך את ילדיהם, התמיכה והעזרה ההדדית חשובות מאוד (אתר "באופן טבעי" הוא מקום טוב לחפש, ראי קישור למטה). הכי חשוב לעשות את זה באהבה, בהנאה ובשמחה! אז בהצלחה במסע…

למידע נוסף

אתר "באופן טבעי":
אתר מעולה באנגלית עם קישורים ותמונות
ספר מעולה באנגלית (ניתן להשיג באמזון) מאת אינגריד באואר: Diaper Free – The Gentle Wisdom of Natural Infant Hygiene

בחודש הבא: "חלק ב" למדריך, ובו טיפים והצעות מעשיות לסיטואציות ספציפיות בגידול תינוקות ללא חיתולים (באוטו, בחוץ, בלילה, בחורף וכולי)

המדריך נכתב בלשון נקבה אך מיועד לשני המינים ולכל הג'נדרים…

הדפסה

אודותי

פורסם ב מדריכים ומתוייג תחת , , , . שמור את הקישור הישיר.

33 תגובות לאיך מגדלים תינוקות בלי חיתולים?

  1. היי חברים, קודם כל מאמר ממש מעניין ואני אומרת את זה בתור אחת עם ניסיון…;)
    אני אמא לעומר מפושפש מגיל 3 חודשים (עם שביתות אחת לכמה ימים ובכל זאת…) כחלק מכל התהליך הזה תמיד הייתי משאירה אותו בלי חיתול, וכיליד חורף פשוט הייתי שמה מכנסיים ומכבסת המון!!! אז מהניסיון הזה (שהיה קצת קשה ולא נעים) החלטתי להתחיל להביא לארץ מכנסי חריץ ובכלל בגדים מכותנה אורגנית שהם הרבה יותר נעימים לתינוקות קטנטנים. מכנסי החריץ פתוחים איפה שצריך…גומי נוח, פתרון מעולה לתהליך המקסים הזה.

    אני אשמח אם תכנסו לאתר לראות מה יש ואם יש שאלות אני פה כדי לענות

    http://www.bibu-baby.com/

    אביגייל

    • אליה:

      לא ניתן להכנס לאתר עם הכתובת הזאת.. ואני רואה שההודעה ממזמן..
      את עדיין מוכרת מכנסי חריץ?
      אם כן אשמח לשמוע.
      תודה!

  2. אור:

    איך מפשפשים בן ולא משפרצים פיפי לכול עבר

    • הבן שלי לא נימול, אז זה יותר פשוט 🙂
      אבל מניסיון של משפחות אחרות – צריך לכוון בעדינות את הבולבול שלהם למטה עם האצבע תוך כדי הפשפוש 🙂
      אם מישהו/י מהקוראים/ות רוצה לשתף עוד מניסיון עם בנים נימולים – אשמח

  3. נופר:

    היי אפרת,
    קראתי את שכתבת ואני מאוד מתחברת לגישה ולרעיון.
    ביתי בת 10 חודשים עוד רגע, מה דעתך על תחילת התהליך בגיל הזה?
    האם מאוחר מדי לטעמך או שניתן להתחיל, אם כן באיזה אופן היית ניגשת לעניין? מורידה בבת אחת או לאט לאט.
    תודה מראש

    • היי נופר,
      בהחלט אפשר להתחיל "מאוחר", רק לקחת בחשבון שהתהליך יכול לקחת יותר זמן מאשר אם היית מתילה מוקדם יותר,
      כלומר לגייס לעניין הרבה סבלנות ובלי ציפיות מוגזמות 🙂
      הייתי מתחילה לאט לאט בדיוק כמו התהליך שמתואר במאמר,
      להתחיל משעות קבועות ורגועות יותר של היום שבהן אין לחצים אחרים ואת יכולה להיות יותר נוכחת איתה
      וככל שנבנת תקשורת ואמון סביב העניין, להוסיף יותר ויותר זמנים
      מוזמנת לשתף איך הולך ולשאול אם עולות עוד שאלות ספציפיות במהלך היישום
      שיהיה בכיף!!
      אפרת

  4. מירב:

    שלום אפרת,
    הבת שלי בת 7 חודשים, מפושפשת מזה כחודשיים. אבל עם טיטול בינתיים חד פעמי, אבל מתכוונת בקרוב מאוד לעבור לרב פעמי. אני כמובן לא מרוצה מזה, אבל קשה לי מאוד עם הפספוסים גם כי אני מסתובבת איתה הרבה במנשא או באוטו (יודעת שהיא לא אמורה לעשות פיפי במנשא, ובכל זאת, הפחד שהיא תעשה עלי ולא יהיו לי בגדים להחליף וכו'..)
    שאלתי היא – האם את מכירה חיתול רב פעמי שאפשר לדעת באופן מיידי (כמו עם בגדים רגילים) מתי היא עשתה פיפי? ולא לגלות בדיעבד שהחיתול רטוב?
    ובכלל, האם יש לך המלצה כלשהי על חיתול רב פעמי?
    תודה רבה מראש,

    מירב

    • היי מירב,
      אני ממליצה על חיתולים רב פעמיים עם תיקתקים, יש כל מיני סוגים שם בחוץ, אנחנו קנינו אותם ממישהי בניו-זילנד שתפרה אותם בבית שלה 🙂 (הגדולה שלי נולדה בניו-זילנד).
      נראה לי שהסוג הכי דומה להם הוא Happy Heinys
      את יכולה לשאול גם בדף הפייסבוק של "קהילת באופן טבעי" – אני בטוחה שאפשר להשיג חיתולים כאלה או דומיהם בישראל. https://www.facebook.com/groups/beofen.tv/?ref=br_tf

      לגבי "לדעת באופן מיידי" החיתול שרואים בו באופן מיידי הוא חיתול הבד של פעם – ריבוע בד גדול שמקפלים אותו וקושרים באופן מסויים – אבל זה יותר התעסקות מחיתולי הכיס שהמלצתי עליהם למעלה – לשיקולך. את יכולה פשוט לבדוק את החיתול בתדירות גבוהה מהרגיל.

      לגבי פספוסים באוטו או במנשא – את יכול להניח חיתול טטרה מקופל בין הרגליים שלה לתפוס פספוסים, זה נראה לי עדיף אם את רוצה לבנות אמון איתה לגבי הפשפושים

      אם יש לך עוד שאלות, אני כאן 🙂
      שיהיה בכיף!
      אפרת

  5. מרים:

    האם אפשר להתחיל קשב גם בגיל שישה וחצי חודשים??? אם אומנם התחלתי לעבוד משרה חלקית אבל חושבת לנסות אולי אם לא מאוחר מידי….
    מה מלבישים להם בעונה הקרה הזאת כשהם בלי טיטול???
    הבן שלי ילד שכל הזמן קפוא ויש לנו ריצפה רגילה ובלי חימומים מיוחדים בבית. בקיצור איך עושים את זה כשקר ויש מלא שכבות???

    • היי מרים,
      אפשר להתחיל בגיל שישה וחצי חודשים, פשוט קחי בחשבון שהתהליך יכול לקחת יותר זמן וידרוש יותר סבלנות עד שהתקשורת בינך לבין תינוקך על נושא הצרכים תתבסס.
      לגבי השאלות על החורף – תציצי בחלק ב' של המדריך, יש שם מידע על מה לעשות בחורף ואם יש לך עוד שאלות תכתבי לי בכיף 🙂
      הנה לינק לחלק ב: http://www.bayadaim.org.il/31Y
      בהצלחה!!

  6. אפרת:

    היי אפרת,
    אנחנו התחלנו עם "קשב" חלקי כשהתינוקת הייתה בת חודשיים, עכשיו היא בת חמישה חודשים
    היא מחותלת כל הזמן אבל אנחנו מחזיקים אותה על הסיר ומציעים לה לעשות פיפי כשהיא מתעוררת וכשמחליפים חיתול. בדר"כ כשהיא מתעוררת היא עושה, אבל אני לא יודעת מה דפוסי היציאות שלה בשאר הזמן. ועדיין לא הצלחתי למצוא סימנים ברורים שהיא צריכה פיפי/קקי…
    אני רוצה לנסות להוריד חיתול חלק מהזמן אבל קצת קשה לי
    לגבי הפספוסים אני לא כ"כ מפחדת מפספוסי פיפי אבל הקקי יותר מטריד אותי…
    זה לא המון התעסקות (לפחות בשלב שהתינוק יונק והקקי נוזלי)?

    לגבי הפשפוש עצמו, כתבת לא לחכות יותר מ- 20-30 שניות. למה בעצם?
    אם זה קקי זה יכול לקחת זמן לא?
    לאחרונה היו לי כמה מקרים שחיכיתי קצת והיא לא עשתה בסיר, כנראה כי היא מתעניינת יותר בדברים שיש מסביב ורוצה לשחק ואז כשהורדתי אותה ושמתי אותה על החיתול היא עשתה פיפי…
    מה היית עושה במקרה כזה?
    אשמח לעוד עצות אם יש לך לתינוקת בגיל הזה.

    תודה רבה על הפוסטים המעולים!

    • היי יפעת,
      בגדול יהיה לך יותר קשה לזהות סימנים ודפוסי יציאות כל עוד ביתך מחותלת כל היום. כרגע עדיין לא ביססתן תקשורת בינכן על נושא היציאות. לכן המלצתי במאמר להתחיל משלב של תצפית כדי לזהות מהם הדפוסים ורק אז להתחיל לקחת אותה להתפנות ולסמן לה, וכך לאט לאט תיבנה התקשורת הדו-כיוונית (כמובן שאם את כבר יודעת שכל פעם שהיא מתעוררת היא צריכה פיפי אז אפשר להמשיך לקחת אותה, גם אם תכנסי איתה ל"שלב התצפית")
      לגבי לחכות לא יותר מ20-30 שניות, זה כדי לא לייצר לחץ שמייצר התנגדות – אך הכוונה היא לחכות 20-30 שניות עש ש*מתחיל* לצאת משהו – כלומר אם תוך 20-30 שניות התחיל לצאת קקי (או סימן שהיא הולכת לעשות קקי) בוודאי שלחכות כמה זמן שנדרש עד שהיא תסיים.

      באופן כללי יש הרבה פחות פספוסי קקי מאשר פספוסי פיפי וזאת מכיוון שהסימנים לרוב הרבה יותר קלים לזיהוי וגם כי תינוקות נוטים לעשות קקי בשעה פחות או יותר קבועה של היום מה שמקל על העניין.
      אבל כאמור, את צריכה להקשיב לעצמך ולכבד את גבולות היכולת שלך. אם את מרגישה שזה מלחיץ אותך – הלחץ הזה יעבור אליה ולשבש את התהליך. עדיף חיתולים מאשר לחץ – בעיני לפחות.

      לגבי עניין הסיר – מה שהייתי עושה בגיל הזה שהם מתעניינים במשחקים, זה פשוט לקחת אותה לסיר יחד עם הצעצוע שהיא כרגע מתעסקת בו – וכמובן תוך כדי תקשורת. פשוט להגיד לה משהו כמו: "אני רואה שאת ממש נהנת לשחק עם המפתחות האלה – ונראה לי שאת צריכה פיפי אז אני לוקחת אותך עכשיו לסיר עם המפתחות ותמשיכי לשחק שם".
      אם יש לך עוד שאלות ספציפיות אשמח לעזור 🙂
      שיהיה בכיף!
      אפרת

  7. יפעת:

    שלום, כתוב נורא מעט על התחלה מאוחרת…
    החמוד שלי כבר בן שבעה חודשים והולך למעון שם אין מצב ליישם את השיטה כך שאני מעוניינת ליישם משהו חלקי. איך מתחילים? הוא כבר נייד – זוחל בכל הבית כך ששלב המעקב צפוי להיות – בלגן. נניח שהתגברתי על זה סה"כ הוא לא הילד היחיד שיפספס בבית, מה מלבישים – עוד לא כל כך חם וגם אני חסה על בירכיו של הזחלן החמוד ולכן מעדיפה לכסות אותן במשהו..
    יש עצות?

    • היי יפעת,
      את יכולה להלביש מכנסיים ובשלב התצפית פשוט להחליף כל פעם שהן נרטבות.
      כדאי להחליף את השטיחים במחצלות בשלב זה 🙂
      ברגע שיהיה חם אפשר כמובן בלי בגדים, אל תדאגי לברכיים שלו, הן יתחשלו מהר מאוד. יש מדינות בהן התינוקות זוחלים על אדמה, ענפים, קוצים..הכל עניין של הרגל.
      כעקרון בהתחלה מאוחרת התהליך הוא אותו תהליך רק שיש לצפות שזה ייקח יותר זמן יחסית לתינוק קטן, מכיוון שהתינוק כבר התרגל לחיתול ועכשיו הוא צריך להבין שקורה משהו חדש.
      אני מציעה לתקשר איתו לכל אורך הדרך,
      לאחר שלב התצפית, ביום שאת מחליטה לקחת אותו לסיר/כיור/שירותים – לדבר איתו קודם ולהגיד לו משהו כמו "מהיום ניקח אותך לעשות פיפי וקקי בכיור כדי שיהיה לך יותר נעים" או כל דבר אחר שעולה לך להגיד באופן טבעי.
      הרבה תקשורת, הרבה אורך-רוח…
      אם יש לך עוד שאלות- בכיף

  8. רא:

    שלום
    התחלתי לפני כפחות משבוע לנסות את שיטת הפשפושים בצורה חלקית עם בני בן ה-7 שבועות. אני שמה לו חיתול וכל כ-40 דקות לוקחת אותו לכיור. שמתי לב שכבר אחרי היום הראשון הוא מנסה לעשות קקי כל פעם ויש הרבה פעמים שהוא גם עושה פיפי. אני נמצאת איתן בבית יחד עם בני הגדול בן השנתיים ואולי הייתי יכולה לנסות לזהות מתי הוא צריך לעשות קקי אבל מתי הוא צריך להשתין נראה לי מסובך מדי ואני לא יכולה לתת את כל תשומת הלב ואז אני מפספסת את הרגעים הקודמים לפיפי. גם כשאנחנו יוצאים מהבית אנחנו לא מפשפשים כי חורף וקר וכן אני צריכה לשים לב למעלליו של בני הגדול. אני לא בטוחה אם לקחת אותו כל 40 דקות כשהוא ער נחשב יעיל בשיטה. וכן כשהוא ישן- עדיין מספר רב של שעות – אני נותנת לו לישון וכך גם בלילה עם חיתול.
    הייתי רוצה לדעת מה אני יכולה לשפר ואם השיטה יכולה לפעול במתכונת שאני עושה אותה. קשה לי להשאיר אותו לגמרי ללא חיתול כי אני הוא עדיין רוב הזמן עלי. איך אני יכולה לשפר את המצב?

    • שלום לך,
      בהחלט אפשר לקחת אותו רק לפי הדפוסים של היציאות ולא לפי הסימנים של התינוק. עם זאת, בגיל 7 שבועות 40 דקות זה באופן כללי הרבה זמן. בדרך כלל בגיל הזה המרווח בין פיפי לפיפי הוא משהו כמו 15-20 דקות (כמובן כל תינוק הוא שונה ולכן המלצתי להתחיל ביום-יומיים של תצפית – לזהות את הדפוס הספציפי שלך תינוקך).
      הכי טוב לזרום עם העניין לפי היכולת שלך. אם תראי שאפשר להוסיף עוד זמנים ביום שבהם מתאים שהוא יהיה בלי חיתול, מעולה. אם לא – גם בסדר. הכי חשוב שאת לא תהיי לחוצה מזה ואם זה מלחיץ אותך שהוא בלי חיתול כשאתם מחוץ לבית אז פשוט תשאירי אותו עם חיתול ומידי פעם (לפי הדפוס שזיהית) תציעי לו להתפנות.
      אני ממליצה לך לקרוא גם את חלק ב של המדריך לגבי מה לעשות בחורף וטיפים נוספים:
      http://www.bayadaim.org.il/31Y

      ואם יש לך עוד שאלות, בשמחה 🙂
      אגב, אני מנחה סדנה בירושלים בנושא ביום חמישי הבא, אם זה לא רחוק לך – מוזמנת.
      http://www.bayadaim.org.il/5fZ

      • רא:

        לצערי אני לא קרובה לירושלים לפחות לא עד אמצע מרץ… אני גרה בחול (הבן שלי הוציא את מקש הפסיק והמרכאות מהמקלדת…). בכל מקרה אתמול השארתי את הקטן ללא חיתול כל אחר הצהריים. פספסתי המון פיפי שנשלח לכל הספה על עלי. זה קצת קשה כשצריך לתת את מירב תשומת הלב לילדון בן שנתיים.
        רציתי לדעת מה העיקרון של השיטה- האם התינוק צריך לקשר את הרעש עם הפיפי או להיות רגיל לעשות כמה שיותר פיפי מחוץ לחיתול על מנת שלא יתרגל לחיתול? אני שואלת כדי להחליט איך לעשות את זה כי בדרך כלל הוא עם חיתול (לפעמים חיתול בד) ואני מורידה אותו לעשות פיפי. הוא באמת עושה פיפי לעיתים קרובות יותר מ-40 דקות אבל היה קשה לי לגלות כל כמה זמן (כי כמו שאמרתי לא יכולתי לתת את כל תשומת הלב).
        בקיצור אני שואלת את עצמי איך להתאים את השיטה בצורה הכי טובה לחיינו ואני מקווה שאוכל להגיע לסדנא כאשר אני אהיה בארץ (למרות שאז הקטן יהיה בן 3 חודשים כבר).

        • קודם כל גיל שלושה חודשים זה אחלה הבעיה היא שאני כמעט ולא מעבירה סדנאות כי אין לי זמן 🙂

          התשובה לשאלתך נורא ארוכה אז אנסה בתמצית –
          קודם כל חשוב להבין שלא מדובר ב"שיטה" – מדובר באורח חיים ושינוי פרדיגמה ביחס לתינוקות שלנו. מדובר ברצון להקשיב להם ולצרכיהם ולתמוך במנגנון הטבעי של הגוף שלהם במקום לנוון אותו. זה הכל.
          לכן אין כאן חוקים וכל משפחה יכולה להתאים את הגישה לחיים שלה בלי לחץ.
          העיקרון הוא שאת לוקחת אותו להתפנות כמה שיותר, בהתחלה לפי הדפוסים שזיהית ולאט לאט תתחילי לקלוט סימנים שהוא מסמן לך כשהוא צריך להתפנות. ככל שתקחי אותו יותר כך ייבנה האמון והוא ידע שהוא יכול לסמוך על זה שאם הוא יאותת לך את תקחי אותו. ואכן התינוק לומד לקשר בין הרעש פשש פשש, התנוחה המסויימת שאת מחזיקה אותו והאקט של שחרור הפיפי/קקי.

          מדובר בתהליך שלוקח זמן והוא לא ליניארי – יש בו הרבה עליות וירידות בהתאם לשינויי החיים.

          אם תרצי לדבר איתי כשאת בארץ את מוזמנת להתקשר – 0524345663

  9. נירי:

    זה לא שיש לי משהו נגד זה , א ב ל

    א. אחרי הלידה הייתי מפורקת בעיקר פרקי הידיים – כך שלא היה מצב להרים את התינוקת מעל כיור – רק עכשיו שנה אחרי אני מרגישה קצת יותר טוב. עדיין עם רצפת אגן בעייתית (ויש לי תינוקת שמנמונת)
    ב. זה נראה לי עלה תאנה – בתור מי שמטופלת באדם קשיש , שנפגע בתאונה וצורך המון חיתולים חד פעמיים.
    ג. לא כל מה שמתאים למדינות מסויימות מתאים לנו.

    ולמרות זאת הייתי שמחה לאמץ את השיטה אם היתה לי אפשרות לפחות באופן חלקי – כי זה יותר נחמד לתינוק ולאמא ולא משום סיבה אחרת.

    • אלעד ציפיס מאיר אלעד ציפיס מאיר:

      שלום נירי!
      אני לא מתכוון לדבר בשם אחרים, מדובר בדעתי האישית או פרשנות אישית שלי לדברים שנכתבו כאן:

      אני לא חושב שעלה תאנה הוא מושג נכון (אם כי במקרה הזה הוא מקבל משמעות תרתי משמע)- כל שינוי גדול מתחיל באנשים הקטנים. אם כל אחד יצרוך פחות מים נרוויח הרבה מים, אם כל אחד יפריד זבל אורגני/פלסטיק/זכוכית תהיה לנו סביבה נקיה יותר. אני לא זוכר את המספר, אבל תינוק אחד צורך מספר עצום של חיתולים חד פעמיים. אם כל אחד יוכל לצמצם את הכמות הזו, אפילו במעט- ירווח לכולנו.
      וכמובן שאף אחד לא טוען שזה מתאים לכולם. זה תלוי תרבות ודברים רבים אחרים. מי שיכול ורוצה- שינסה, ומי שלא- גם בסדר. חשוב שכל אחד יבין את המשמעויות של כל אפשרות (לטוב ולרע) ויבחר מתוך ידע ולא מתוך בורות. אגב, זה נכון לגבי כל החלטה בחיים- תמיד עדיף לבחור מתוך ידע ולא מבורות.

      אנחנו עדיין לא הורים, ואני לא יודע אם נוכל ליישם את השיטה הזו. מה שבטוח- כשיבוא היום אנחנו מאוד רוצים לנסות את זה. זה פשוט מרגיש לנו הרבה יותר נכון, מכל היתרונות שמנתה אפרת בתחילת המאמר.

      תודה,
      אלעד.

  10. דותן ברמן:

    מעולה מעולה,
    רציתי לקבל טיפים כיצד גבר, שלא נמצא עם הילד בקשר צמוד בחודשיו הראשונים (עבודה וכו') יכול לזהות בצורה טובה יותר את הבימנים המקדימים של הילד?

    • הי דותן
      בהחלט יש מקום לאבות עובדים לקחת חלק בתהליך.
      פשוט היה בתקשורת עם בת זוגתך והיא תספר לך מהם הסימנים והדפוסים שהיא מזהה עד כה ותוכל בסופי שבוע ובזמן שאתה כן נמצא עם התינוק/ת לשים לב לסימנים ולדפוסים.
      הכי חשוב לא להלחץ מזה ופשוט להיות שם בנוחות ועם הרבה תקשורת אוהבת. זה הרבה יותר חשוב מ'לזהות את הסימנים'. ככל שהתקשורת שלך עם התינוק טובה יותר כך התינוק יסמן יותר כי הוא ידע שהוא יכול לסמוך עליך שתיקח אותו להתפנות.

      ונא לא לשכוח שמדובר בתהליך לא-ליניארי, הנתון לשינויים בהתאם לנסיבות החיים שלכם ושל ילדכם (מחלות, קפיצות התפתחות, מעבר דירה וכולי) – אז להתאזר בהרבה סבלנות ואהבה…

      בהצלחה ותרגיש חופשי לשאול שאלות!
      אפרת

  11. אביגייל:

    הי אפרת תודה רבה על הכתיבה וההשראה.
    את יכולה לפרט על איך עושים את זה בחורף???
    אנחנו מנסים כבר זמן עם קטני בן חודשיים שעכשיו מצונן ובנתיים הפסקנו מהחשש ליותר מדי מעברים מקור לחום בהלבשה והפשטה לפשפוש

    • היי אביגיל
      מבטיחה פירוט בנושא בחלק ב של המדריך שיתפרסם בתחילת אפריל.
      אבל בגדול – הכי חשוב לשמור על החלק העליון של הגוף חם מאוד כולל כובע ואז נדיר שהם מצטננים.

  12. Lu:

    הרעיון מרתק!
    איך לדעתכם יכול להתיישב עם אוכלוסייה עירונית, גדולה? שהרי לא כל הורה יתחיל ל"פשפש" את תינוקו באמצע הרחוב… לא מאד תברואתי. איך בכל זאת ניתן לעשות זאת?

    • כעקרון פיפי של תינוק יונק הוא חסר ריח וסטרילי – הוא נספג באדמה תוך דקות אחדות.
      לגבי קקי – אם זה תינוק יונק הקקי נוזלי מאוד ונספג אף הוא באדמה. אפשר לחפור בור קטן ולכסות. ואם זה תינוק לא יונק או תינוק שכבר אוכל – אפשר לאסוף את זה עם טישו ולזרוק. מדובר כאן בכמויות מאוד קטנות של קקי בסופו של דבר (וגם רוב היום אנשים נמצאים עם התינוקות בבית).

  13. היי אפרת,
    לומר את האמת – מדי פעם מגיע חבר כזה או אחר שמגדל ככה את הילד שלו, אבל זו הפעם הראשונה שבאמת נהיה לי חשק לנסות.
    עם הגדולה כבר פספסנו, היא בת שנה וחצי, ולצערי רגילה לטיטולים (ולמשחות של תפרחת, בהתאם), אבל עם הבאה בתור שמתבשלת כרגע, בהחלט אנסה.
    זה נשמע מדהים במיוחד מבחינת התקשורת שיש עם תינוק כל כך קטן, בחודשים הראשונים לחייו.
    תוכלי קצת לספר איך זה עבד בלילה? קמת כל 20 דקות לכיור? זה למשל משהו שקשה לי להאמין שאעמוד בו.
    אני כבר מחכה לפוסט הבא.
    המון אושר,
    ענבל

    • היי ענבל,
      איזה כיף שהפוסט עשה לך חשק! כבר היה שווה 🙂

      בהחלט אכנס יותר לעומק לנושא של הלילה במדריך חלק ב, אך בקצרה – תינוקות שלא התרגלו לחיתולים לא עושים פיפי מתוך שינה – הם מתעוררים לפיפי. בלילה ממש לא מתעוררים כל 20 דקות, זאת הייתה דוגמא לדפוס פיפי במשך היום. באופן כללי בכל פעם שהם התעוררו להנקה (נגיד פעם בשעתיים-שלוש) גם "פשפשנו" אותם. מבטיחה לפרט בהמשך.

      שיהיה הריון מבורך ומעצים
      אפרת

  14. תודה רבה ניבה ויותם על המצגת המעולה!
    בהחלט, הנקה, נשיאה במנשא ולינה משפחתית כולן תומכות גם בגידול ילדים בלי חיתולים ומקלות על העניין (למשל, נדיר שיש "פספוסים" כשהתינוק במנשא). בכוונה לא כללתי את הנושא הזה במדריך כי רציתי להדגיש שכל אחת יכולה לעשות את זה – גם הורים שמגדלים את ילדיהם בצורה "מיינסטרימית".

  15. Allison Shiozaki:

    Being able to raise a baby to be more in touch with her or his body, I found this very cool article. I am not a parent, though I just began working at pre-school last week, but I will have to learn more. Thank you

  16. מדריך נהדר!

    גם לילי (שנה וחודשיים) שלנו בלי חיתולים ממש מהשבוע הראשון 🙂

    רציתי לשתף מצגת פרזי שאנחנו מעבירים בקורסים שלנו, בסדנאות, והעברנו גם בכנס הפרמקלצ'ר הבינלאומי שהתקיים בירדן, בקשר לגידול תינוקות באופן טבעי לפי עקרונות הפרמקלצ'ר.
    התמקדנו בהנקה, נשיאה, לינה משפחתית וכמובן, בלי חיתולים.

    הקישור למצגת
    http://prezi.com/wp2omjrravy1/permaculture-baby/

    תהנו,
    ניבה ויותם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

להעלות תמונה (למעלה)