מי מזהם את האוויר שלי?

חינוך, חברה וקהילה

”טוב, אני מקווה שלפחות אתה באזור שהאוויר בו לא מזוהם…”, אמר חבר שבא לבקר אותי בטבעון קצת אחרי שעברתי לבית החדש. החלטתי לחקור מעט ולבחון מה מסתתר מאחורי האמירה הזאת – האם באמת באותו מקום ישוב רמות הזיהום יכולות להיות כל-כך שונות משמעותית, או שמא זאת רק אגדה אורבנית?

אגדות אורבניות

“טוב, אני מקווה שלפחות אתה באזור שהאוויר בו לא מזוהם…”, אמר חבר שבא לבקר אותי בטבעון קצת אחרי שעברתי לבית החדש. החלטתי לחקור מעט ולבחון מה מסתתר מאחורי האמירה הזאת – האם באמת באותו מקום ישוב רמות הזיהום יכולות להיות כל-כך שונות משמעותית, או שמא זאת רק אגדה אורבנית?

שיטוטים באינטרנט הניבו רק ספקולציות. כל מיני הודעות בפורומים ותגובות באתרים אודות זיהום האוויר בטבעון, אבל שום דבר מבוסס, רק תחושות, שמועות ומחשבות. תחושת הבטן שלי אמרה לי שמגורים על הכביש הראשי “יקבלו” הרבה יותר זיהום מאשר בית צדדי הגובל בחורש, ואת זה ממש אפשר להריח ברחובות סואנים, כשמדברים על זיהום של ישיר של פליטות כלי רכב. עם זאת, היה לי ספק שזיהום בקנה מידה כל-כך גדול – כל התעשייה במפרץ חיפה – יכול להתפזר באוויר באופן לא שווה 10-12 ק”מ בקו אווירי מהמקור שלו. זה קצת נוגד את האינטואציה שלי לגבי פעפוע של גזים (דיפוזיה), אז החלטתי שכדאי שאמצע מקור אמין (והכוונה לאמין לדעתי, כמובן) שאוכל להפנות אליו את השאלות שלי אודות זיהום האוויר בטבעון, והפיזור שלו על פני הישוב.

למי מאמינים?

מפה לשם, הגעתי לאתר הקואליציה לבריאות הציבור. מהאתר של הקואליציה ניחן שהגעתי לגוף הנכון:

“מטרותיה המרכזיות הן: הפחתת זיהום האוויר הנובע מתעשיית המתכות, הכימיקלים, ייצור חשמל והתחבורה; קידום מחקר החושף את הקשר שבין זיהום סביבתי ובריאות; הנגשת מידע מקצועי ועיבודו לקהל ישראלי רחב.”

אחרי חיפוש באתר שלא הניב משהו משהו ספציפי שיענה על השאלה שלי, החלטתי פשוט לשלוח להם הודעה דרך טופס הצור קשר באתר, שעיקרה היה:

“… אנחנו מבקשים לדעת קצת נתונים עובדתיים על הזיהום באזור, וכן אם יש הבדלים בין השכונות השונות בטבעון. […] מסתובבות המון שמועות לכאן ולכאן, אבל היינו רוצים לקבל החלטות המבוססות על עובדות..”

לשמחתי, לאחר שלושה ימים חזרה אלי רכזת איכות האוויר בארגון, מהנדסת סביבתית במקצועה (M.Sc), להלן “המהנדסת” (כך נכנה אותה כדי להשאירה בעילום שם), ונתנה כמה פרטי מידע חשובים בתשובה. אני מצטט:

“ככלל, ריכוזיהם של רוב מזהמי האוויר לא משתנים באופן דרמטי בין רחובות, אך יש יוצאים מהכלל: למשל, מזהמי אוויר שמקורם מתחבורה יימצאו בריכוז גבוה יותר ליד כביש ראשי מאשר ברחוב שקט יותר במרחק 50 מטרים ממנו. כך גם אם גרים ליד מקור פליטה ספציפי שפולט בגובה נמוך (למשל, תחנת דלק)”.

אם כך, התחושה הראשונה שלי (לפי התשובה שקיבלתי מהמהנדסת) הייתה נכונה. עוד היא הוסיפה:

“כמו כן, יש לזכור שמדד איכות האוויר באתר איגוד ערים חיפה משקלל ארבעה מזהמי אוויר מרכזיים (אוזון, חומר חלקיקי PM 10, גפרית דו חמצנית ותחמוצות חנקן) בלבד, כאשר בשנים קודמות נמצאו חריגות מערכי היעד הבריאותיים באזור מפרץ חיפה למזהמי אוויר נוספים, אותם תוכל לראות באתר המשרד להגנת הסביבה. לצערנו הרב, עקב מחסור בתקציב המשרד להגנת הסביבה לא ביצע שום דיגום סביבתי בשנת 2011. הדיגום חשוב מאחר ונבדקים בו מזהמים שלא נבדקים בדרך כלל בתחנות הניטור, כולל מזהמים תעשייתיים. אנחנו כמובן מוחים על העניין בפני המשרד להגנת הסביבה.”

ובכן, אני די שמחתי שלפחות את ארבעת מזהמי האוויר המרכזיים אוכל למצוא באתר. לפני ההודעה של המהנדסת, בכלל לא חשבתי שתהיה לי גישה אליהם. ועוד –

“אם ברצונך להשוות בין ריכוזי מזהמי אוויר שונים בין תחנות ניטור (למשל בין תחנה בקריות לבין תחנה בקרית טבעון), תוכל לעשות זאת באתר מערך הניטור הארצי. לצורך חיפוש מידע באתר תוכל להשתמש במדריך שהכינה הקואליציה, […] ניתוח של נתוני איכות אוויר במפרץ חיפה, וכן נתוני תחלואה במפרץ חיפה, תוכל למצוא בפרקים 3-4 של הדו”ח שלנו “לראות את הנולד: מה ידוע על זיהום אוויר ותחלואת ילדים” […] על מנת להתעדכן בפעילותנו השוטפת פעם בחודש אתה מוזמן להרשם לניוזלטר שלנו.”

אז קודם כל, נרשמתי לרשימת התפוצה. החלטתי שאם זה מספיק מעניין אותי כדי לעשות מחקר שכזה וכדי להתחיל לנבור עכשיו באתר מערך הניטור הארצי, כנראה יעניין אותי גם מה שיהיה לקואליציה לספר לי בניוזלטר שלה.

עכשיו ניתנו לי הכלים להשוות בין ישובים שונים. לפחות יש את זה – אם אי אפשר להשוות בין רחובות בתוך ישוב, לפחות אוכל לדעת איך טבעון ביחס ליישובים שסביבה.

בנקודה הזו, עברתי על כל הקישורים שהמהנדסת הפנתה אותי אליהם. מה אני יכול לומר? צריך הרבה סבלנות כדי לצאת עם איזו שהיא תובנה רלוונטית מכמות נתונים כזו. לא אלאה אתכם בכל הפרטים, אלא רק בנקודות המעניינות ובמסקנות בסוף. אתם מוזמנים לעבור על הקישורים בעצכם, רק אזהיר אתכם לפני מהסיכון לזיהום פסיכולוגי מרוב נתונים. להרבה אנשים זה יכול להיות מפחיד, אחרים זה פשוט יכול להניע מבכלל להתחיל להבין מה קורה כאן.

באתר מערך הניטור הארצי קיים הרבה מאוד מידע בזמן אמת. אם נלחץ בתפריט בצד ימין על הכפתור “מפת תחנות ניטור אוויר” תפתח מפה של מדינת ישראל עם כל תחנות ניטור האוויר המוכרות על ידי מערך ניטור האוויר הארצי. בלחיצה על אחת התחנות (במקרה, זה בחרתי את התחנה של קרית טבעון), ייפתח חלון קטן שיציג נתוני זיהום בזמן אמת (במידה והתחנה מנטרת אותם), ומצד שמאל להם שלושה קישורים.

תמונת מסך של אתר מערך הניטור הארצי - נתוני זיהום אוויר

הקישור הראשון – “דו”ח חריגות” – מאפשר ליצור טבלה שמרכזת את כל הנתונים שנמדדו בתחנה לאורך זמן. חייב לומר שהגרף מאוד לא קריא ואני וויתרתי על האפשרות הזאת כמעט מיד. מה גם שדו”ח החריגות לא סיפק את הצורך שלי בהשוואה פשוטה של רמת זיהום האוויר בין יישובים שונים באזור.

לחיצה על הקישור השלישי – “נתוני זמן אמת” – תוביל אותנו אל דף שמרכז את כל הנתונים העכשווים שהתחנה מודדת, כולל טמפרטורה, כיוון רוח, גרף של רמות זיהום שונות לאורך היום, ועוד. הבעיה עם נתוני זמן האמת שצריך לדעת לקרוא אותם ולהצליח להוציא מהמידע המצטבר מהם ידע רלוונטי.

הקישור השני – “מידע על התחנה” יוביל אותנו לדף שמרכז קצת מידע כללי על תחנת הניטור כמו כתובת, קו רוחב/גובה, בעלות על התחנה ועוד, אבל הדבר המעניין יותר הוא המוניטור שמציג את תוצאות מדד זיהום האוויר בצד שמאל.

מדד זיהום האוויר

בדיוק לצורך ההתמודדות של האזרח ההדיוט (כמוני) עם ערימות של נתונים קיים “מדד זיהום האוויר” שאמור לפשט את העניינים. מתוך קובץ הPDF שמסביר את המדד:

“‫מדד זיהום אוויר מגדיר את איכות האוויר בשפה פשוטה וברורה לקהל הרחב, וזאת על ידי‬ ‫חישוב מתמטי המשקלל חמישה מזהמי אוויר לרמת זיהום אוויר (טוב, בינוני, גבוה, גבוה‬ ‫מאד). המדד הינו ערך מספרי יחיד ונקבע על פי המזהם אשר ריכוזו הנו הגבוה ביותר‬ (worse case‬‬). ‫המדד מחושב על פני פרק זמן של יממה (קלנדרית) – מדד יממתי או בכל מחצית השעה (עבור מדד עכשיו – בזמן אמת). ‫המדד מחושב עבור כל תחנה בנפרד. ניתן לחשב גם מדד איזורי.”‬

בקובץ מוסברת גם הנוסחה לחישוב, כך שאם ממש בא לכם, אתם מוזמנים גם לחשב את המדד בעצמכם. עוד בקובץ:

“‫לא בכל תחנה נמדדים כל חמשת המזהמים. במידה ובתחנה מסוימת לא קיים מכשיר‬ ‫למדידת מזהם מסוים, יש להשלים את הנתונים מתחנה אחרת המייצגת את המזהם הנ”ל‬‫ (במקרה של אוזון – פרישתו מרחבית בדרך כלל). אין לפרסם מדד במידה ולא ניתן להשלים‬ ‫מתחנה קרובה נתונים כך שיסופקו נתונים עבור המזהמים ‪.PM10 ,SO2, O3, NOx‬‬. […] מדד זיהום אוויר הינו נגזרת של מדד ‪ (Pollutant Standards Index) PSI‬ האמריקאי […]”

ובכן, המדד הזה בהחלט מעניק יכולת השוואה לרמת הזיהום בין יישובים שונים, ואפילו בין אזורים שונים, והוא אפילו מספק מוניטור וויזואלי. מדד הזיהום מחושב על פי המזהם בעל הריכוז הגבוה ביותר, והוא מתואר כמספר בין 100 ל400 – (בין מאה למינוס ארבע מאות). נכון לשעה 19:00 ביום שבת ה-17.3.12, בתחנה של קרית טבעון, המדד הראה כך:

מידע על התחנה לניטור אוויר בקריית טבעון, עם מדד זיהום האוויר מתאריך ה-17.3.12

בלחיצה על המדד עצמו, נוכל לראות פירוט של כל המזהמים הנמדדים בתחנה, כשכל אחד מהם מקבל מדד בפני עצמו, וכך להבין כיצד נגזר המדד הכללי. למשל, באותה שעה ויום באותה תחנת ניטור, נמדדו שלושה מזהמים, כאשר שניים מהם קיבלו ציון מאוד מעולה (100 ו-98, מה שאומר שאין כלל זיהום שלהם נכון לעכשיו) בעוד שהמזהם השלישי (בתמונה, O3 – אוזון), קיבל מדד של 55. מה שנתן לכל המדד של טבעון את הערך הנמוך מכל המזהמים = 55.

מדד זיהום האוויר על פי המרכיבים שלו בקריית טבעון בתאריך ה-17.3.12 לפי אתר המערך לניטור אוויריש הגיון בכך שהמדד נקבע על ידי המזהם העיקרי, כיוון שהוא מלמד אותנו שבזיהום אוויר אין חצי נחמה ותמיד צריך להסתכל על חצי הכוס הריקה. אין מה לשמוח שבטבעון אין כלל תחמוצות חנקן וגופרית דו-חמצנית, אם יש זיהום משמעותי של אוזון, או פחמן דו-חמצני, או כל דבר אחר. העניין הוא שלהפשטה הזו יש גם מחירים:

  • די ברור שלא כל המזהמים משפיעים אותו הדבר עלינו ועל סביבתינו
  • לא כל התחנות מודדות את כל חמשת המזהמים העיקריים, ממה שעולה מהגרפים והנתונים באתר. כמו שנאמר בקובץ אודות המדד – כאשר חסר מידע מקומי המדד הולך לתחנה הקרובה ביותר אליו ולוקח את הנתון ממנו, אך אם תסתכלו שוב על מפת תחנות הניטור, תראו שלעיתים התחנה הקרובה ביותר היא מאוד רחוקה, וכנראה המידע שלה לא רלוונטי, וכך אנו תלויים רק במידע המקומי.
  • חוץ מהחמישה הללו, יש בוודאות עוד מזהמים שאולי משפיעים הרבה יותר, אך ספציפיים יותר ומפאת חוסר תקציב (בדרך כלל זאת הסיבה) לא מודדים אותם.

כך שיש להשתמש במדד זיהום האוויר בזהירות יתרה.

ובכל זאת, עברתי על הנתונים מהתחנות באזור, ולא מצאתי (בעין בלתי מזויינת) הבדלים משמעותיים בכל התחנות ברדיוס של טבעון ממקור הזיהום (מפרץ חיפה). כל התחנות בנשר, יגור, קרית אתא, כפר חסידים – כולם הראו מדד זיהום אוויר דומה יחסית לזיהום האוויר בטבעון. אז נזכרתי שהחיפוש שלי התחיל מלחפש תשובה עקרונית לשאלת מדד זיהום האוויר, ולא לעבד את כל המידע לתשובה סטטיסטית. אז החלטתי להפנות שאלה שנייה לקואליציה.

תשובות סופיות(?)

כיוון שבסופו של דבר לא הצלחתי להכריע בשאלת הזיהום בטבעון על פני יישובים אחרים, שלחתי דוא”ל נוסף למהנדסת, בזו הלשון:

“שלום, ותודה על התשובה המפורטת. שחקתי קצת עם הטבלאות וקראתי את הדוח שהוצאתם. המידע כל-כך רב שקשה להבין בתוך ערימות הסטטיטקות משהו על מקום ספציפי, ורציתי לשאול, האם יהיה נכון לומר שטבעון סובלת מזיהום אוויר כמו כל יישוב אחר במרחק שלה מהתעשייה במפרץ – כמו כפר חסידים, קרית אתא, וקיבוץ יגור. ולא יותר מהם. אשמח לנסיון לענות על השאלה, בתודה, אסף.”

המהנדסת לא היססה וחזרה אלי עוד באותו יום, עם התשובה הבאה:

“שלום אסף, ככלל אצבע הייתי אומרת שאתה צודק. בדו”חות של איגוד ערים חיפה אני לא רואה הבדל מהותי בריכוז מזהמי האוויר שנמדד בטבעון ובמקומות אחרים. למשל, אם ניקח גפרית דו חמצנית – מזהם שהוא סמן של שריפת דלקים בתעשיה – ונסתכל על דו”ח איגוד ערים חיפה האחרון (2010), נראה שהריכוז השנתי בטבעון זהה לריכוז השנתי בקרית בנימין (שכונה של קרית אתא), והריכוז היממתי המירבי שנמדד בטבעון נמוך מהריכוז היממתי המירבי שנמדד בנווה שאנן.”

מסקנות עד כה

אם כך, מה אפשר להסיק עד כה, ואיך ממשיכים מכאן?

  • המהנדסת ביטלה את הטענה שבאזורים מסויימים בטבעון יש יותר זיהום אוויר מבאחרים. הביטול מבוסס על הידע האישי שלה, ולא על מדידה במציאות – כיוון שבטבעון יש רק תחנת מדידה אחת (זאת אומרת, אם היו שתיים היה אפשר להוכיח את זה באופן אמפירי. נכון לעכשיו הטענה הזאת היא תיאורטית. אמנם מבוססת בידע שהוכח אמפירית, אבל היא כשלעצמה, תיאורטית – ואם זאת, אני נוטה להסכים איתה).
  • מה שכן, הניתוח הקצר שעשיתי העלה שזיהום האוויר בכל ערי המפרץ פחות או יותר זהה. חיפה, יגור, כפר חסידים, קריית אתא, טבעון – בסטטיסטיקה לאורך זמן הרמה זהה. אני לא מתייחס לזה כאל צרת רבים, אלא דווקא כהוכחה לכך שאי אפשר לברוח מזיהום אוויר, וצריך להפסיק להתכחש לזה (מי שאכן מתכחש, כמוני).

אתנחתא מתודית

כשראינו את זה כילדים (לפחות אני ראיתי, לא זוכר באיזה גיל בדיוק), זה פשוט היה מערכון נחמד. בקונטקסט הזה, וממרום הגיל, המערכון הזה הופך להיות ביקורתי. רוצים לקנות אוויר?

 

העניין הוא שהאוויר שלנו הרבה יותר יקר משקל. ואנחנו רק עכשיו לומדים את זה. ועל בשרנו.

אז מה אפשר לעשות?

לי המחקרון הזה גרם לרצות לנסות להגן על האוויר שלי באיזה שהוא אופן, יותר כפעולה של הגנה עצמית מאפשר פעולה מוסרית.

בדרך כלל, הצורה בה אני פועל היא פרגמטית ומעשית ואני נוטה לסלוד ממחאות והפגנות. אז קודם כל, הצעד הראשון שלי הוא לתת לזה מקום כאן, על במת “בידיים”, גם לדיון על זיהום האוויר במפרץ (ובכלל) וגם לדיון על איזו פעולות חיוביות אפשר לקדם כדי להלחם בזיהום האוויר – חיוביות במובן של עשייה עצמית, בניגוד לשליליות במובן של למחות, למצוא אשמים ולדרוש מהם שיתקנו את העוול. אז מה אתם חושבים? מה ניתן לעשות? לי כרגע, התשובה לשאלה הזאת נותרה פתוחה. אשמח לעזרה בנושא.

לתוכן זה נכתבו 25 תגובות

  • שלום לכולם
    אני מחדש פעילות. לא יודע אם זה יעזור. זוגתי ואני בודקים אפשרות לעבור לטבעון – לקנות בית וכו’ והנתונים מאד מבאסים. תוהה אם היה שינוי מהותי מלפני שלוש שנים בהן השרשור הנל היה פעיל.
    אסף – המחשבה שלי לבדוק אפשרות לרכוש ערכה רצינית למדידת זיהום במימון ציבורי. אולי גם העירייה תסכים להשתתף במהלך כזה. לפני בחירות כמובן הסיכוי יותר גבוה.

    וזהו. מתלבטים אם לעבור…

    אילן

    • אסף צ'רטקוף

      הי אילן,
      לא היה שינוי משמעותי מן הסתם במדדים.
      לרכוש ערכה רצינית למדידת זיהום – אחלה. מה שכן, הרשות המקומית לא תסתכל עליך בכלל.
      מהלך קהילתי אזרחי בטבעון מאוד אפשרי, ואפשר לעשות באמצעות טרנזישן טבעון http://www.transitiontivon.org.il

  • שלום לכולם,

    מאוד שמח לקרוא את התגובות וההתעניינות ובטח את הכתבה!

    אסף, הסיפור שתיארת כאן הוא בדיוק הסיפור שהוביל אותי, ביחד עם קולגות בתחום הסביבה, להקים את חברת BreezoMeter. לפני כשנה השותף שלי חיפש לקנות דירה וכמהנדס סביבה היה לו חשוב לקנות בית במקום בו האוויר נקי (כי בתכלס אנו קונים את האוויר והסביבה כשאנו קונים בית!!). ידענו שהמידע קיים, אבל לא הצלחנו להבין אותו (כמוך), הוא היא מפוזר (כמו שאתה מראה) והכי חשוב – לא ברמת הרחוב (כן זיהום האוויר משתנה מרחוב לרחוב!) ולא ניתן לעשות כלום עם המידע!

    לכן, הקמנו את חברת BreezoMeter. פיתחנו אלגוריתמים מתקדמים ביותר שאוספים את המידע בזמן אמת מכל תחנות הניטור ומשקללים את המידע ביחד עם עשרות משתנים נוספים כמו רוח, טופוגרפיה וכו׳ וכך מחשבים את הפיזור של המזמהים במרחב. כך, אנו יכולים לרדת עד הרזולוציה של הרחוב במרבית הארץ (ובמעל 90 מדינות בעולם!).

    ב BreezoMeter, המדד הוא פשוט להבנה! אנו מסכמים הכל למדד אחד ויחיד ופשוט שעונה על השאלה – ״האם זיהום האוויר בחוץ פוגע לך בבריאות וכיצד״. לבסוף, בעזרת רופאים מומחים בתחום פיתחנו עשרות המלצות וטיפים לצמצום החשיפה בהתאם למשתמש (רגישים בריאותית, ספורטאים, נשים בהריון וכו׳).אנו גם מאפשרים לתכנן מסלולי ריצה נקיים יותר!! ועוד הרבה מעבר…

    האפליקציה מושקת בעוד פחות מחודש, ניתן להירשם כאן: http://www.breezometer.com.
    יש לנו קבוצת פייסבוק (BreezoMeter) שאנו כל יום מעדכנים! וכמובן עמוד יוטיוב עם הסברים מלאים!

    נשמח להשתמע!
    זיו

    • אסף צ'רטקוף

      הי זיו, שמח מאוד על האפליקציה. אעקוב אחריה.
      אבל אני חייב להעמיד אותך על נקודה מאוד מרכזית כאן בדיון.
      השאלה שעמדה במרכז היא: האם זיהום משמעותי (כמו זיהום ממפרץ חיפה) שמגיע למרחק רציני (כמו עד טבעון ויותר) יהיה משמעותי בין רחוב לרחוב. והתשובה על השאלה הזאת היא, לפי המחקר הנ”ל, שלא.
      מתי כן יש השפעה על בסיס הרחוב? כשמקור הזיהום הוא קטן יותר ומקומי יותר, כמו ההבדל בין רחוב מרכזי בתל-אביב (אבן גבירול) שבו עוברות עשרת אלפים מכוניות ביום, לבין רחוב מקביל קטן וחד סטרי במרחק מאה מטרים ממנו.
      אסף.

  • היי לכולם
    השמועות על רחובות “נגועים” בסרטן בק. טבעון הוזכרו אפילו בסרט שיטת השקשוקה, אסף- אולי יהיה לך מעניין ליצור קשר עם האדון מטבעון לשם בירורים. גם על האשמים לזיהום מדובר שם.
    לדעתי טיפול במזהמים תעשייתיים צריך להיות משולב גם בחקיקה ויותר חשוב אכיפה ממשלתית (והדבר מצריך לעיתים הפגנות והרמות קול) וחינוך והסברה תמיד…
    את הזיהום מכלי הרכב אפשר להפחית על ידי חינוך למודעות, תחבורה ציבורית ועוד מיזמים של השכרות רכב לפי שעה כפי שסיקרו פה בכמה הזדמנויות.

    בהצלחה לכולנו

  • לפני כמה זמן שמעתי על בריגדת הדליים
    הם מנתרים את האוויר באזור שלנו עבור 140 מזהמים שונים אם אני זוכר נכון.

    לפי מה שהבנתי הם בהחלט יכולים להוסיף מידע עבור כמה מזוהם האזור.

    http://israelbucket.blogspot.com/

    • אסף צ'רטקוף

      הי מור,
      בריגדת הדליים זה רעיון מדהים, וגם רציתי לכתוב עליו כאן ולקדם אותו, אבל יש סיטואציות בהן לא חסר מידע אלא חסרה פעולה בעקבות המידע, וזאת תמצית תשובתי להדר בתגובה הקודמת. האוויר בכל האזור מזוהם. זה ידוע. התשובה המדוייקת לעד כמה מזוההם בדיוק לא כל-כך משנה.

      סיקור של חברה פרטית או בריגדת הדליים, על אף ההבדל הגדול בין שתי האפוציות (כשאני מעדיף את האופציה השנייה) רק יוסיפו עוד מידע לידע שכבר קיים. השאלה היא מה לעשות עם המידע הקיים כדי להניב שינוי, וזה הדבר שבו אנחנו צריכים להשקיע את האנרגיה, לדעתי.

  • שלום לכולם,

    אנו תושבי קריית חרושת ואני מעוניינת לדעת את מצב הזיהום באופן יחסי לעפולה למשל וכן ביחס לאיזורים אחרים בארץ.
    כלומר,כיצד טבעון נחשבת מבחינת הזיהום ביחס לאיזורים אחרים.
    כמו כן, האם קריית חרושת היא חלק מטבעון לעניין זה….
    מה דעתכם על קבלת חווהד פרטית של חברה בודקת על מנת לקבל
    תשובה שאינה תלויה.
    אשמח לתשובה ותודה על האינפורמציה.
    הדר

    • אסף צ'רטקוף

      שלום הדר,
      אם קראת את המאמר, ואת התגובה של הקואליצה לבריאות הציבור, וזה עדיין לא מספק אותך, תוכלי לבחור לנתח את הנתונים של אתר המשרד לאיכות הסביבה שעוסק בניטור האוויר בישראל, שאת הקישור אליו נתתי במאמר.
      לצורך העניין הקואליציה לבריאות הציבור היא ארגון ללא מטרות רווח, ולכן התשובה שלו לא רק שאינו תלויה, אלא שהיא לגמרי משקפת את האינטרסים של הציבור.
      מהנתונים עולה שבאזור, כל נפת חיפה מזוהמת בצורה פחות או יותר שווה, ועפולה – כי ביקשת – בעלת אוויר מזוהם פחות.

      אני לא יודע אלו נתונים נוספים חברה פרטית תיתן לך כאן שבאמת יצדיקו את הבדיקה הבוודאי יקרה הזאת.
      אני יודע שמזוהם, מזוהם מדי, וצריך לעשות עם זה משהו. לי זה מספיק. עוד נתונים כדי לומר את מה שאנחנו כבר יודעים לדעתי יסיטו את האנרגיה מהכיוון הרצוי.
      עדיף להשקיע את הכסף הזה בלתמוך בקואליציה לבריאות הציבור, או לנסות לחשוב איך אפשר לעזור לה ממש להפחית את הזיהום בפועל, בטווח הקרוב.
      לו יהי.

  • הי אסף

    לפי התחושה שלי יש כאן טיטוא של נתונים מתחת לשטיח, אם מצב זיהום האוויר לפי תחנות הניטור כל כך טוב, איך זה שלפי מחקרים שונים המצב גרוע? למה בנפת חיפה ובנפת תל אביב ובאר שבע יש אחוזי תחלואה בסרטן גבוהים יותר מאשר המודל?

    למה יש אשפוז גבוה ב40% באיזור חיפה יחסית לשאר המדינה? יש גם שיעורי אשפוז שונים בין הישובים (אם כי זה ייתכן בגלל אי שוויון בריאותי)

    עוד נתונים על מזהמים במפרץ חיפה ועל השלכות של זה בערך באקו ויקי
    http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8_%D7%91%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94

    אי שוויון בריאותי
    http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%90%D7%99_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

    אגב לנושא זיהום מכלי רכב
    בשנת 2008 פורסם מחקר על ידי שלומית פז מהמחלקה לגיאוגרפיה וללימודי הסביבה באוניברסיטת חיפה ומיכה ברחנא, הממונה על רישום סרטן במשרד הבריאות. המחקר מצע כי מגורים ליד כביש ראשי מעלים פי 3 את הסיכון לחלות בסרטן לימפומה מסוג נון הודג’קינס

    עוד מידע דומה אפשר למצוא בערך על זיהום אוויר

    • הערך על זיהום אוויר באקו ויקי

      http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8

      אני לא חושב שצריך להחרים הפגנות או מחאה. זה כלי משלים לעשייה ובניה. לכל כלי יש את המקום שלו. ולקנוס מפעלים מזהמים זה גם כלי, בדיוק כמו לקנות או לגדל מזון דל אנרגיה. האחד מחזק ומשלים את השני.

    • אסף צ'רטקוף

      הי דרור,
      אין ספק, גם מהנתונים שבאתר, שזיהום האוויר באזור חיפה הוא גבוה למשל מעפולה או מגדל העמק, או עוד יותר ברור – מהגליל העליון. שני עניינים בהקשר זה:

      • יש הבדל משמעותי בין נפת חיפה לאזורים אחרים, אך גם מה עולה בבירור הוא שאין הבדל משמעותי בין כמעט כל הישובים שנמצאים בנפת חיפה. זה אומר שכל ישוב ברדיוס של 10-13 ק”מ מהמפרץ (לא נכון כלפי דרום בגלל בגובה של הכרמל, אבל גם לכיוון הזה יש השפעה כלשהיא, כנראה), סופג פחות או יותר את אותה רמת זיהום. הניסיון שלי כאן להבין הוא הדאגה שאני שומע היא דווקא ספציפית מטבעון, ולא גם מהישובים הבדואים מסביב, מהקריות, נשר וכפר חסידים (אם הזיהום דומה). ובכן, הסיבה לכך היא כפולה, וסיבה שלישית שנובעת מהשתיים הקודמות, לפי מיטב הבנתי את המצב היום:
        א. בטבעון יש ריכוז אוכלוסיה שהיא יחסית יותר עמידה וזה פוגע בסטטיסטיקות של היחס בין משאבים לתחלואה.
        ב. בטבעון יש אוכלוסיה יותר מודעת לנושאי סביבה ובריאות יחסית מאשר ביישובים מסביב
        ג. עקב א+ב, בטבעון עולות יותר שאלות, ויש יותר אמצעים להעלות אותם – לפנות לתקשורת, לעשות כתבות, לשאול “למה?!” תוך כדי דפיקה על שולחנות בממשל. לכפרים הבדואים, למשל, יש הרבה פחות כלים ומוטיבציה לעשות זאת. אז על טבעון שומעים יותר בתקשורת. אבל זה לא אומר, וזאת הטענה, שהאוויר בטבעון יותר מזוהם מאשר בחילף או איבטין, או משהו כזה.
      • יכול להיות שהסקלות של המדד הזה הן פשוט בעיתיות מבחינה קונספטואלית, (וכאן אנחנו עושים קצת פדגוגיה ביקורתית): מי קבע שהערך “טוב” במדד הוא בין 0-100. אם תחלואת הציבור עולה משמעותית, תוך כדי כשהממד יושב על ממוצע 55 (+/-10), אז אולי טוב הוא רק בין 75 ל-100.
        ואכן, מהבריף הקצר שערכתי, הממוצע ביישובים שיש עליהם שמועות או טענות של זיהום אוויר מוגבר, לא עולה על ערך של 70 באינדקס זיהום האוויר.

      כמו כן חשוב לשים לב שיש הרבה מזהמים שהמדד לא מודד, וזה לא אומר שהם לא קיימים.

  • יעל תלם |

    ברוך הבא למועדון הלבבות השבורים של טבעון.:(

    ובכן, לפני שנה וקצת ביליתי כמה לילות לבנים-חלקית בנסיון לקבל תשובה לשאלות דומות, ובעיקר כדי להחליט האם לארוז את המזוודות ולעזוב את העיירה החביבה עלי כלכך.

    גם אני הגעתי בערך לאותם נתונים ומקומות שאתה הגעת אליהם (רק שמזלי לא שפר לי וה”קואליציה” לא חזרו אלי, נו טוב), ובסופו של דבר כן מצאתי נחמה קצת עקומה בעובדה שזיהום האוויר בטבעון לא חריג ביחס לסביבה הקרובה, ושהדגש על הזיהום בטבעון דווקא קשור לעובדה שמהקריות ואפילו מחיפה אנחנו מצפים שיהיו מזוהמים, בעוד שטבעון נחשבת לעיירה ירוקה ופסטורלית, שפשוט בלתי נתפס שהאוויר שלה כלכך מזוהם.

    בסוף המחקר שלי בפברואר 2011 נתקלתי בידיעה באתר “הקואליציה לבריאות הציבור” שסיפרה שבעקבות התחלת השימוש בגז טבעי במפעלי מפרץ חיפה הצפויה בקרוב (כך נכתב אז) צפוי זיהום האוויר לרדת באופן משמעותי. הידיעה הזו והנתונים שהופיעו בה הם אלה שבסופו של דבר איפשרו לי ללכת לישון בלילה הבא ולהחזיר בינתיים את המזוודות לבוידעם.

    בחודשים שלאחר מכן נכנסתי מדי פעם לאינטרנט וניסיתי לחפש ידיעות נוספות בנושא – האם כבר התחיל השימוש בגז הטבעי? והאם כבר ניכרת ההשפעה שלו על זיהום האויר? היום, בזכות המאמר שלך, נתקלתי באתר של הקואליציה בידיעה הזו http://www.phc.org.il/3055 המבשרת על שיפור מסויים בעקבות השימוש בגז הטבעי, אך לא משמעותי במיוחד.

    בנוסף, רציתי לספר שעקבתי די הרבה במהלך השנה אחרי הנתונים באתר של “איגוד ערים” שעוקב אחרי תחנות הניטור השונות בסביבה. ההבדלים בין הערים השונות תמיד אינם משמעותיים במיוחד, ויותר מכך – כמעט בכל פעם שהסתכלתי (בשעות שונות ביום, בימים שונים בשבוע) היו הנתונים מעל 50 ובדרך כלל מעל 60 (כלומר, על פי המדד שלהם – אוויר “טוב”. ירוק).

    לגבי ההבדל בין שכונות שונות בטבעון, אינטואיטיבית אני דווקא כן נוטה להאמין ששכונות שמקבלות ישירות את משב הרוח מהמפרץ חשופות טיפ-טיפה יותר לזיהום אויר. אבל כמה זה משמעותי? אני לא באמת יודעת.

    ושאלה שאני שואלת את עצמי בזמן האחרון, היא האם העובדה שהעיר טובלת בירוק, נמצאת בתוך חורש טבעי ויש גם הרבה עצים בתוך השכונות, עוזרת לכך שלמרות ריכוז החומרים המזהמים הגבוה, חלק מהזיהום לפחות “מטופל” יותר טוב מבאיזורים של יותר כבישים ובניינים?

    • אסף צ'רטקוף

      לגבי מדד זיהום האוויר, הצבע הירוק וההגדרה “טוב” היא שרירותית. מישהו היה יכול להחליט שרק בין 75 ל-100 זה טוב, והשאר זה כבר לא, ואז התחושה הייתה אחרת.

      לצורך העניין, ברגע זה המדד בטבעון הוא 61, בעוד שבשדרות הוא 85, ובעפולה 75.
      בעוד ששדרות היא לא גדולה בהרבה מטבעון (21 אלף מול 16), עפולה היא גדולה בהרבה (41 אלף). אפילו בבאר שבע (העיר השביעית בגדולה) המדד הוא עכשיו 70, ובמרכז תל-אביב, ליד איכילוב – 83.
      מה שאני אומר הוא שאנחנו צריכים לזכור שאי אפשר להשוות ריכוזי אוכלוסייה עם אזורי תעשייה גדולים כמו שיש כאן במפרץ. וזה משמעותי.

      לגבי נושא זיהום משתנה לפי רחובות – אם מישהו יביא לי הוכחות, אני אשתכנע. כל מה שאני רוצה לראות הוא שזה לא רק אגדה אורבנית. אני לא מעדיף לכאן או לכאן, פשוט אני בספק שאכ אפשר יהיה למדוד שוני משמעותי ברמת הזיהום שמגיע מהמפרץ, בין הרחובות. אני מתייחס ספציפית למזהמים שמגיעים מהמפרץ, כי בנוגע לזיהום מכלי רכב, כבר אמרנו שיש הבדל בין הרחובות (אבל זה זיהום שונה, כי המקור שלו הוא ממש ברחוב עצמו). ההגיון שלי אומר שבגלל שמקור הזיהום כל-כך רחוק, ההתפזרות שלו היא די אחידה. בנתיים לא מצאתי הוכחות שיסתרו את ההיגיון שלי.

      ואחרון חביב – בנוגע ל”ירוק” של טבעון כמפחית זיהום – חשוב להבדיל בין מזהמים שונים בהקשר הזה. אין לי עובדות שיתמכו בזה, אבל ההגיון הכימי שלי אומר לי שאולי צמחייה יכולה לקלוט את כל מגוון המזהמים, אך היא תקלוט הרבה פחות (אם בכלל) מזהמים שלא נמצאים במעגל החומרים שלה, או שהיא צורכת מהחומרים הללו מעט. אשמח אם יתערב כאן בוטנאי.
      יש בוטנאי בקהל?

    • היי יעל, לאור העובדה ש”המהנדסת” בילתה איתך חלק לא מבוטל מנעוריה, היא תשמח לענות לך – ולכל מי שיש לו עוד שאלות בנושאי זיהום אוויר בארץ בכלל ובמפרץ חיפה בפרט :). מוזמנים לפנות לאימייל כמו שאסף עשה.

  • הי אסף ואחיקם,

    מה שאני כותב כאן אינו מבוסס על ידע ממקור מוסמך וניתן להתייחס אליו כ”לפי פרסומים זרים”.

    בטבעון יש רחוב עם מפנה מערבי שמשקיף על אזור המפעלים שלמטה (ניסיתי לצרף תצ”א אך ללא הצלחה). אם תפתחו גוגל ארת’, תראו שבין טבעון לבין אזור המפעלים \ בתי הזיקוק יש עמק \ וואדי שמהווה “מסדרון רוח” לרוחות מערביות.

    על פי שמועות, ברחובות שפונים לכיוון יש שיעור חולי סרטן גבוה – קשור או לא, איני יודע…

  • כל הכבוד על הנחישות בניסיון לקרוא נתונים די מסובכים שכאלה!
    שתי הערות
    1. בחרת להציג כאן נתונים מיום שבת, שהוא יום שבו נתוני הזיהום נמוכים במיוחד(תנועת מכוניות ופעילות תעשיה מופחתת) – יהיה מעניין להשוות נתונים של יום חול
    2. לפחות על פי מה שאני יודע כלל אצבע שמעולם לא טרחתי לבדוק, לכיווני ועוצמת הרוחות יש השפעה משמעותית על רמת הזיהום(למשל ירושלים מקבלת זיהום אוזון גבוהה יחסית בסיוע הרוחות מגוש דן
    שווה בדיקה

    • אסף צ'רטקוף

      הי אחיקם:

      1. אכן יהיה מעניין להשוות נתונים של יום חול, אך אז אפשר שהתנאים יורעו עבור האזורים היותר עירוניים במקרה הזה. ז”א, מדדים המושפעים לפחות מתנועת כלי רכב בטבעון יהיו נמוכים (לפי הגיון בריא) מאותם מדדים בחיפה, למשל, כיוון שבטבעון יש פחות כלי רכב.

      2.א. לכיווני ועוצמת הרוחות יכולה להיות השפעה משמעותית, אך הטענה הנטענת כאן היא שההשפעה הזו משפיעה באופן שווה על הרחובות בטבעון. ואני כן מדבר על יישובים יחסית קטנים, כי ברור שבעיר כמו ירושלים, יכול להיות הבדל משמעותי בין הפרבר מבשרת, לבין שכונות מזרח ירושלים.

      2.ב. בנוסף, אפשר לומר שאולי הרוחות, בגלל מיקום ספציפי, יגרמו לרמת זיהום שונה ביישובים שונים במפרץ. אולי זה נכון, אבל מה שמשנה בסופו של דבר היא הקריאה בתחנת הניטור, ובמקרה שלנו – הטענה של המהנדסת שעל פי קריאות סטטיסטיות של האזור, אין הבדל משמעותי בין היישובים ברדיוס המדובר.

      כמובן, שהקריאות הללו לוקחות בחשבון את הזיהום שמגיע עם הרוחות.

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן