בונים ערוגה מוגבהת

רוצה להיות הראשון?
גינון וחקלאות

איך מונעים מבעלי החיים שלכם מללכת בתוך הערוגה? זאת הייתה המטרה הראשונית שלנו בבניית הערוגה המוגבהת, אבל מסתבר שלערוגה המוגבהת יש גם עוד המון יתרונות אחרים. אודות ערוגה מוגבהת, יתרונות וחסרונות מפורטים ואיך לבנות אחת כזאת.

תמיד אומרים "עדיף מאוחר מאשר אף-פעם לא" כך שאם מישהו מכם מתחיל עכשיו את גינת הירק שלו, נספק כאן את כל ההסברים אודות ערוגה מוגבהת, היתרונות שלה ואיך לבנות אחת כזאת.

למה להגביה ערוגה?

כמה סיבות טובות להגביה את הערוגה:

  • יותר מהכל, ערוגה מוגבהת שמתוכננת כך שלא נצטרך לדרוך בתוכה. כך היא שומרת על דחיסות אדמה נמוכה (Soil Compaction), מה שמאפשר ניקוז טוב יותר של נוזלים עודפים, צימוח שורשים בריא יותר, ואם מנהלים את הערוגה כראוי, גם מבטל כמעט לגמרי את הצורך בקילטור.
  • הבנייה נעשית פעם אחת. לאורך עונת הגידול תוכן הערוגה מתכווץ, כך שלקראת העונה הבאה פשוט נוסיף עוד קומפוסט ישירות על שאריות הגידולים שנשארו מהעונה הקודמת ונשתול בשכבה החדשה.
  • בערוגה מוגבהת אפשרי לשתול באופן צפוף יותר כיוון שאין צורך במרווח דריכה בתוך הערוגה, ואווריריות האדמה מאפשרת לצמחים גישה קלה יותר לנוטריינטים ומים, והתחרות קטנה.
  • בערוגה מוגבהת קל להקטין את הצורך בעישוב לאורך הזמן, כיוון שהגובה והמחסום הפיזי מקטין את פיזור הזרעים של העשבים.
  • ערוגה מוגבהת מאפשרת נוחות גדולה יותר לטיפול בערוגה. אפשר למצוא שרפרף מתאים בגובה הנכון לישיבה תוך כדי העישוב, או אפילו להניח קרש ארוך על שפת הערוגה המוגבהת (בהנחה שהיא בנויה להחזיק אתכם) כדי לשבת או לשכב עליו בזמן השתילה.
  • קל יותר לשלוט בהרכב ואיכות האדמה. ערוגה מוגבהת היא הפתרון הטוב ביותר למקרה הקיצוני של שכבת אדמה דקה מדי – מעט Topsoil.
  • השליטה בהרכב האדמה מאפשרת לכם להתאים את האדמה לצרכים המיוחדים של צמחים מסויימים. נניח שסוג מסויים של צמח דורש Ph שונה, בערוגה מוגבהת אפשר לשנות באופן ממוקד את הרכב האדמה כדי להגיע לאיזון הדרוש לצמח.
  • מניעת בזבוז משאבים כמו קומפוסט, מים, חיפוי ועוד – השטח תחום ומצומצם, אנחנו לא משקים את השבילים לחינם, ולא מפזרים קומפוסט אלא מתחת ומסביב לשתילים עצמם.
  • מחקרים מראים שערוגות מוגבהות מניבות פי 1.5-2 יותר מערוגות רגילות על האדמה. (כמובן שאין זה התנאי היחיד לתנובה גבוהה).
  • ערוגות מוגבהות נוטות למתן את השפעות מזג האוויר על הצמחים. הצמחים מוגנים יותר מרוח וקור בחורף.
  • בקלות יחסית ניתן לשלב במבנה הערוגה המוגבהת תוספת שתאפשר להדלות עגבניות, או מבנה מתפרק שיאפשר להלביש ניילון בחורף וליצור חממה קטנה.
  • אם יש לכם בעיות חולדים או מכרסמים אחרים ש"מטפלים" לכם בירקות, פשוט פרסו רשת לולים או רשת Suspended ובנו את הערוגה המוגבהת עליה. בעוד שלערוגה רגילה לא ניתן לחסום את הגישה מלמטה, לערוגה מוגבהת אפשר.
  • ואם כבר מדברים על בעלי חיים – הסיבה הראשונית שבגללה פנינו לערוגה המגובהת במקום ערוגות רגילות על האדמה, היא הכלבות שמסתובבות בחצר, ולא כל-כך רואות בחסה הקטנה שבערוגה משהו שצריך לשמור עליו. הסיכוי שהכלבות ידרכו בערוגה המוגבהת הולך וקטן ככל ש… הערוגה גבוהה יותר, והרבה יותר קל ללמד אותן לא לדרוך בתוך משהו ברור כל-כך.

ויחד עם כל היתרונות הללו, יש גם (לפחות) שני מכשולים שכדאי לשים אליהם לב:

  • האדמה נוטה להתייבש יותר מהר (ניקוז יכול להיות גם ניקוז יתר). פתרונות אפשריים הם להשתמש בתערובת בעלת ספיחת נוזלים גבוהה (למשל, פחות קומפוסט לא מוכן, ויותר הומוס מוכן), ולחפות – חיפוי בשכבה עבה של רסק גזם או אפילו קרטונים יקטין את קצב ההתייבשות של הערוגה.
  • הפרדוקס של חומר הבנייה – מצד אחד אנחנו רוצים להשתמש במה שיש, וכמה שיותר לנצל זבל שאי אפשר לנצל לדברים אחרים, ומצד שני אנחנו הולכים לאכול את הירקות והפירות הללו כך שאנחנו מעוניינים להימנע כמה שיותר מחומרים שיזהמו את אדמת הערוגה. למשל, עדני רכבת וגם עצים קנויים בדרך כלל מטופלים בחומרים רעילים מונעי ריקבון. החומרים הללו אמנם מגנים על העץ, אך עשויים להרעיל גם את המזון שלנו. חשוב לא להקל בכך ראש. חשוב – חמורים, ערוגה מוגבהת לא עוצרת.

בניית מבנה הערוגה

החומרים מהם נבנה את מיכל הערוגה המוגבהת - משטחי סיבית ישנים ושני חצאי דלתמי שיחפש ברחבי הרשת ייראה שכמות הדרכים לבניית ערוגה מוגבהת היא גדולה מאוד. מה שאני אציג כאן התבסס על העקרון המחמיר של "כמה שיותר עם מה שיש לי, עם כמה שפחות עבודה".

נקיון החובזה והחרדל מהשטח, ומדידת גודל הערוגהבשלב הראשון ניקיתי את השטח מעשבים, תוך כדי שאני עושה ערימה של על החובזה והחרדלים שאני עוקר, כי הם יחזרו לערוגה חזרה באחת השכבות, עם כל החיידקים והמיקרופאונה שבשורשים שלהם. אז עושים ערימה של כל העקירות בצד. בשלב השני סימנתי עם מעדר את קו הערוגה המוגבהת, וחפרתי לעומק של 10 ס"מ. לכל זה נקרא לצורך העניין ה-Top Soil ואנחנו רוצים להמנע מלערבב אותה עם שאר האדמה, כיוון שבה נמצאים המון בעלי חיים שאנחנו רוצים להחזיר חזרה למיקום הטבעי שלהם, בקו הגבול בין החוץ לעומק האדמה. את ה-15 ס"מ הבאים מפרידים לערימה נפרדת.

הבור החפור, עם קיר אחד עומדאבנים גדולות שמצאתי בחפירה משמשות להחזיק את קירות הערוגה מבחוץהשלב הבא הוא לייצב את המסגרת. אני בחרתי להשתמש במשטחי סיבית ישנים מהזבל ובדלת שמצאתי שהייתה חתוכה לשלישים. אפשר לבחור כאן באלף חומרים, כמובן. לאחר שסידרתי אותם בסדר הנכון כך שיסגרו את הצורה של הערוגה באופן שלם, העמדתי אותם בתוך בור הערוגה, צמוד לדופן, עם תמיכה מבחוץ באמצעות אבנים (שיצאו מהאדמה בתהליך החפירה) ותמיכה מבפנים באמצעות מעט אדמה – לא יותר מדי כי גם ככה אחרי זה הערוגה תהיה מלאה מבפנים. התמיכה מבחוץ חשובה יותר.

מבפנים, מעט אדמה מחזיקה את המשטחים שלא יפלו פנימה, עד שנסיים למלא את הערוגהפינת הערוגה, אבנים מאחור ודופן הבור הם היחידים שמחזיקים כעת את המשטחיםהמבנה מוכן, הגיע הזמן להתחיל למלא

שכבה ראשונה

שכבה של ענפים גסים במצב רקבון מתקדםעכשיו הגיע השלב למלא את הערוגה. התחלתי בשכבה של 10-15 ס"מ של ענפים יחסית גסים, אך במצב רקבון מתקדם. חשוב לדאוג שכל השכבות יוצאות יחסית מפולסות ואחידות על פני שטח הערוגה.

שכבה שנייה

שכבה שנייה - ערימת האדמה שהוצאתי מהעומקשכבת אדמה מהערימה השנייה שהוצאתי (השכבה העמוקה יותר). דאגתי שאם אני כבר מחזיר אדמה לערוגה אז אנקה את האדמה מאבנים גדולות מחצי-אגרוף, על הדרך.

שכבה שלישית

שכבה שלישית, כל החובזה והחרדלים שהוצאנו, עכשיו זמנם לחזורכל החומר הצמחי שגדל על שטח הערוגה, שעקרתי ממש לפני שעה קלה, וחשוב מאוד שזה יהיה יחד עם השורשים (הם החלק הכי חשוב בעצם בשכבה הזאת). השורשרים והאדמה שהם מחזיקים רוויה בחיידקים ובעלי חיים מועילים ובעזרת החזרתם לערוגה אנו דואגים למקסימום קליטה שלהם מחדש.

 

שכבה רביעית

שכבה רביעית, שפע עלי אלונים, חלקם כבר במצב פירוק מתקדם
עוד חומר אורגני. במקרה של הערוגה שלי, יש בשפע עלי אלונים, אז בזה השתמשתי.

שכבה חמישית

זבל אתונות. שגם הן יתרמו משהו...זבל חמורים. זה המינימום שהאתונות יכולות לעשות למען הערוגה, בהיותן האיום הכי גדול על השתילים הקטנים חסרי הישע. שכבה אחידה יחסית של 5-10 ס"מ זבל אתונות.

 

 

שכבה שישית

שכבה שישית - שכבת האדמה הראשונית, הTop-Soil, חוזרת להיות השכבה העליונה גם כאן בערוגה

להחזיר את הTop Soil. אותה ערימה ראשונה שהוצאתי בה הבחנתי בריכוז הכי גבוה של יצורים חיים (בעין בלתי מזוינת) תחזור חזרה לאותו גובה פחות או יותר בעמודת הערוגה המוגבהת. גם מכאן, אם מצאתי אבנים גדולות דאגתי להשאיר אותם בצד, ולערום אותן מסביב לפלטות שאיתן השתמשתי לבנות את הערוגה, כתוספת תמיכה.

חיפוי

חיפוי, גם כן מעלי אלונים. שוב - כי זה מה יש...וכמו שאמרנו, בסוף בסוף, אחרי השתילה, לא לשכוח חיפוי. החיפוי יעזור להקטין את אבדן המים לאוויר.

בנתיים השתילים נראים שהם מסתדרים עם הערוגה, והכלבות לא נצפו דורכות בתוכה כך שלעת עתה השגנו את מטרתנו. לגבי כמויות עצומות של תנובה ומינימום עבודה על עישוב – את זה עוד נראה.

תוספת

החברים מ"יש מאין" עשו סרטון מצויין אודות ערוגות מוגבהות. מוזמנים להעזר גם בו.

 

לתוכן זה נכתבו 41 תגובות

  • האם אפשר לשים יריעת נילון בתחתית של ערוגה מוגבהת כדי למנוע צמיחת יבלית,או שזה יצור בעיית ניקוז? לחילופין האם ניתן לחורר את הנילון או שעדיף פלריג?

  • אהלן, אחרי כמה זמן ניתן לשתול בערוגת שכבות? נגיד אני רוצה לשתול תפוז סיני בערוגה כזאת וצריך ליצור גומה של כחצי מטר…

  • הי, אסף
    מאמר מאיר עיניים. תודה רבה
    וכמה שאלות, ברשותך:
    1. לגינה עם אדמת חמרה שלא גודל בה כלום במשך שנים אין חומר עקור טרי. על איזה תחליף היית ממליץ?
    2. באיזה חומר אפשר להשתמש במקום זבל חמורים?
    3. ככל הנראה לא יהיה מנוס מרכישת קומפוסט מוכן. איך היית ממליץ להשתמש בו?
    4. יש בגינה המון עלים יבשים. כדאי להכניס מהם יותר?
    תודה
    אינגה

  • תודה רבה על המאמר המלמד.
    האם אני יכול לשלב את שאריות המזון שנמצאות אצלי בקומפוסט?
    מדובר בקומפוסט לא מוכן אלא בשאריות מזון שבשלבי רקבון שונים.
    האם אני יכול להכניס אותם לערוגה? אם כן, אז באיזו שכבה? ובאיזו כמות?

    • אסף צ'רטקוף

      בעיקרון מדובר על שכבה פחמנית-שכבה חנקנית לסירוגין.
      אם שאריות המזון לא עורבבו עם פחמן (aka נסורת, עלים יבשים, וו') הקומפוסט הלא מוכן יכול למלא תפקיד כשכבה חנקנית.

  • שלום,

    כתבת בשכבה חמישית זבל חמורים.
    לרוב חמורים וסוסים מקבלים תילוע וחיסונים ולמיטב הבנתי זה משחרר רעלים ומזיק למיקרואורגניזמים ולתולעים בקרקע.
    האם אתם משתמשים בזבל חמורים כמו שהוא או שהוא עובר קומפוסטציה כלשהי לפני ההכנסה לערוגה?
    איך אתם מתגברים על התילוע וחיסונים או שהחמורים שלכם לא מקבלים את טיפול הנ"ל?

    • אסף צ'רטקוף

      א. זה לא חייב להיות זבל חמורים, חומר המקור לשכבות ניתן לשינוי (רק חשוב לשמור על שכבות חנקן-פחמן לסירוגין)
      ב. בהחלט כדאי להעביר לפחות את השלב התרמופילי של הקומפוסטציה לכל זבל בעלי חיים שבוחרים להשתמש בו.

  • שלום אני רוצה לעשות ערוגה מוגבהת ויש לי מספר שאלות

    1. איזה גובה מינימום (של הערוגה) מומלץ?
    2. באיזה עצים אסור לי להשתמש כדי לבנות ואיזה מותר?
    3. כמה שעות שמש מומלץ שיהיה בערוגה
    תודה עומר

    • אסף צ'רטקוף

      הי עומר,
      1. תלוי מה קורה מתחת לערוגה שלך – אדמה מנוקזת היטב, שאינה מנוקזת היטב, או אפילו משטח אטום – כל אחד מאלו דורש גובה מינימלי אחר. לפחות 40 ס"מ של מצע שניתן לשורשים לגדול בהם הכרחי. זכור שהערוגה צונחת לאורך העונות.

      2. עצים מטופלים בחומרים מסוכנים עדיף שלא. אבל איך אמרו גדולים ממני – "אתה יודע מה החומר הכי טוב להשתמש בו כדי לעשות x?" (כל פעם אני נופל בפח ושואל, "לא, מה?") – "מה שיש".
      נו.

      3. כמה שיותר כדי לא להגביל את גידולי החורף שלך. אבל שוב – תשובה מספר 2.
      אסף.

  • שלום,

    האם בשכבה הראשונה בבסיס הערוגה אפשר לשים ענפים עם קוצנים (בוגונוויליה, דקל)?

    הם יפרקו?

    תודה, יעל

  • שלום אסף,
    האם לדעתך שיטה זו של בניית ערוגות מוגבהות ישימה גם בתוך אדניות גדולות ועמוקות העשויות מעץ (כולל התחתית)?
    אני רוצה לגדל ירקות חורף אך הגינה מרוצפת כולה כך שאין אדמה כלל. ולקנות אדמת שתילה בכמות כה גדולה תהיה עסק די יקר.
    תודה רבה

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן