למי שמראה עיניים ומשמע אוזניים עדיפים עבורו על קריאה – סיור קצרצר מצולם בוידיאו שעובר על המערכת הסולארית המנותקת רשת שאיתה אני חי כבר שנה וחצי. לא שאפשר לבנות מערכת חשמל טובה על בסיס סרטון של חמש וחצי דקות, אבל זאת התחלה.
פורסם | 11 במאי 2011
מטבע לשון ישן אומר שתמונה טובה מאלף מילים, ואולי הגלגול החדש של אותו מטבע הוא – וידיאו טוב אלף תמונות (ומורכב מ-24 ומעלה תמונות בשנייה (; ). אז החלטתי לעשות סיור מצולם במערכת החשמל הסולארית מנותקת רשת.
כאן תוכלו לקרוא עוד, ויותר לעומק, על מערכת החשמל הזאת וכיצד להקים אותה.
הסיור צולם ביום חם.
שים לב ליחידות! ציטוט שלך: אחרי יום שלם המערכת תייצר בין קילו וואט לקילו וואט וחצי! לא היא תייצר הקילו וואט שעה! קוט”ש
kWh
תודה,
חוץ מזה אחלה מדריך
נהדר! טוב שפרסמת וידאו. מבלי להבין הרבה בחשמל, במיוחד בזכות התגובות, אני לומד ממך ומאחרים על הנושא. הניסוי שלך הוא פרוייקט לימוד בשביל רבים. ועל כל זה – תודה רבה :)
הי אסף, נראה מאוד מעניין, והיישום שלך נותן תחושה שזה אפשרי ונגיש.
אולי תרצה להעיף מבט על האפשרות להשתמש בהליוסטט (עוקב-שמש), שנראה לי שיכול לתת מענה לשני צרכים: חימום ותאורה ישירים בתוך הבית על ידי הפניית השמש דרך החלונות, או הפנייה של קולטים סולאריים אל השמש להגברת הניצולת שלהם. כמובן שזה מציב אתגר הנדסי נוסף, אבל משפר את היעילות ומעניין.
תסתכל פה:
http://makeinisrael.org.il/heliostat-arduino-solar-power/
על פרוייקט בנייה עצמית של הליוסטט. מעניין לנסות לחשב בכמה זה משפר את הניצולת.
אהלן ארנון,
אכן זה יכול להיות מעניין, רק חשוב לומר שהשיפור לנצולת של תאים פוטו-וולטאים מהפנייה לשמש הוא לא אדיר כמו שחושבים. הרבה יותר חשוב זה בקר MPPT – Maximum Power Point Tracker. ועדיין, אני יכול לחשוב על לא מעט שימושים טובים לכך, ואולי אף אגע בזה מתי שהוא (:
תודה.
נקודה מעניינת, הייתי מצפה שהשיפור יהיה משמעותי. בכל אופן, מה שנראה לי יותר אינטריגי הוא להפנות את האנרגיה לחימום מים או לחימום ישיר של המבנה – גם יותר פשוט וגם חוסך החלפת אנרגיה אחת, שמן הסתם כרוכה באובדן לא קטן.
שלום אסף
אינטרדן מציעים לי 12*2 =24V 625A זה אומר השקעה של 6000 שח האם אני צריך כ”כ הרבה ידוע לך כיצד החישוב בהנחה שמשתמש ב1KW בממוצע שעה ל10 שעות
בברכה
לא הבנתי את החישוב שלך בכלל. אם אני מבין נכון אתה מדבר על סוללות.
השאלה היא לא כמה אתה צריך אלא כמה זמן אתה רוצה שהסוללה שלך תחייה.
קרא את אמנות אחזקת המצבר חלק א’ וב’.
יישר כוח ותודה רבה אסף!
למיעוטי יכולת כלכלית – איך ניתן לצמצם את המערכת ולאיזה סכום תוכל להגיע על מנת לייצר חשמל מוגבל בתנאים שתיארת – נאמר שתוריד את החיישנים והמאבטחים וישארו רק החלקים המינימליים – מה נשאר ומה העלות
תודה רבה על הסבלנות!
אהלן,
יש לי שני דברים לומר בהקשר למה ששאלת:
1. החלקים המינימליים הם היקרים. כל המפסקים ולוח החשמל ואפילו הכבלים אלו החלקים הזולים במערכת.
2. השאלה היא תמיד – כמה חשמל אתה רוצה לייצר x כמה אתה מעוניין להתכלב (כשאין שמש יומיים פשוט לא להשתמש וכדומה) x כמה אתה מעוניין להסתכן עם רכיבים סיניים = משהו.
בטח יש עוד משתנים ששכחתי לציין, אבל מטרת התרגיל הלא מתמטי הזה הייתה להבהיר שזה הרבה יותר מורכב. השיקולים שגרמו לך לבנות את המערכת מלכתחילה משמעותיים הרבה יותר מהרצון שלך לצמצם בשומן של המערכת ולהשאיר רק את הרכיבים המינימליים.
שלום אסף… מרבית החשמל שמשתמשים בו כיום הוא לצרכי חימום ובישול וקירור…
בישול ניתן לעשות באמצעות ריכוז אור שמש ישיר (אם כי לא בכל ימות השנה)
וחימום וקירור הבית ניתן לעשות באמצעות טכנולוגיה גאוטרמית רדודה…
http://www.diy-hq.net/heat-pumps/geothermal-heat-pumps-pros-vs.-cons.html
המערכת עצמה אמנם קצת גדולה וקשה להטמעה, אבל היתרונות שלה בחוסר צריכת חשמל לצורך קירור וחימום הבית הם עצומים.
עם זאת אני לא חושב שהטעמת מערכת גאוטרמית היא קשה יותר מהטמעת מערכת סולארית..
שלום סטס.
אתה צודק לגמרי. חשמל הינו אנרגיה מאוד בזבזנית, בצורה שבה אנחנו מייצרים ומשתמשים בה בתרבות שלנו, ולרוב השימושים בהם התרבות המערבית משתמשת בחשמל (בישול, חימום, קירור) יש שיטות הרבה יותר יעילות, ואפילו כאלו שהשתמשו בהם בהיסטוריה, אך הנפט (והפחם) דחקו אותן הצידה. שים לב (כמו שכתבתי כאן) שאני משתמש באנרגיה החשמלית שמפיקים הפאנלים שלי אך ורק לצרכי תקשורת (מחשוב בעיקר) ותאורה, ואלו הם באמת שני שימושים שאין להם תחליף לא-חשמלי.
אסף.
נראה מפתה:) מה צריך בכדי שהמערכת כן תתמוך בכל צורכי הבית? כמה קילו וואט זה? כולל חימום, מטבח, כביסה… יש דרך לברר?
אם עושים מערכת כזו תוך כמה זמן בערך היא מחזירה את שוויה?
היי איטה,
השאלה הזו לא פשוטה. בגדול יש צורך במידע לגבי מה הם צרכי הבית החשמליים לפי: כמה מכשירים יעבדו, מה ההספק הממוצא ומה הספק השיא של כל מכשיר, כמה שעות יעבוד כל מכשיר, כמה מהמכשירים עשויים לעבוד ביחד במקסימום ובאלו שעות ביממה המכשירים יעבדו.
מבחינה כלכלית, ערכה של מערכת סולארית מנותקת רשת באזור שאין בו חשמל (כמו האזור בו אני גר) הוא לא יסולא בפז, ובאזור בו יש חשמל זול וזמין (ומזהם באופן אקטיבי) מחברת חשמל, זה כבר חישוב שאני לא יודע לעשות וכדאי לשאול ספק שמתעסק בזה. בכל מקרה, השאלה היא מה השווי של מערכת כזאת מעבר לבחינה הכלכלית. זה הדיון האמיתי לדעתי.
אהלן אסף!
מה העלות הכוללת של המערכת כולה (מהלוחות עד לכניסה לבית)
והאם היא מספקת את כל הצרכים במלואם (תאורה, חימום, מטבח, מחשב) לאורך כל העונות?
הי אלכס,
העלות הכוללת היא של המערכת הזאת (רק רכיבים) היא כ-25,000 ש”ח (כולל גנרטור ומטען לגיבוי).
היא אינה מספקת את כל צרכי הבית, כיוון שלא לזה היא תוכננה. היא מספקת תאורה ומחשב (הרבה מחשב). סביב הקילו-וואט ליום.
אסף.