תנור אדמה סולרי לייבוש מזון

מוכן לייבש את הזרעים
מידע כללי-
  • זמן השלמה: שבועיים
  • רמת קושי: סביר
  • עלות: זניחה
  • ידע נדרש: בנייה באדמה (מתחיל)
חומרים+
  • אבנים ליסודות
  • דלת של מקרר
  • זכוכית גדולה
  • חול
  • חרסית
  • מים
  • מסמרים וברגים ישנים
  • נייר דבק
  • עץ מהזבל
  • צינור ביוב
  • קש
  • רשת לולים
כלי עבודה+
  • את חפירה
  • דליים
  • מברגה
  • מברשת צביעה
  • מסור עץ
  • מקדחה / מקדחה ידנית
  • מקדחים
  • מקוש
  • פטיש
הדפסה

רקע

הרעיון הוא להשתמש באוויר חם יותר מהסביבה אשר נמצא בתנועה לצורך ייבוש מזון (הרעיון לא שלנו – גגלו את המילה fooddryer באינטרנט ותגיעו לשלל עיצובים לאותו רעיון). הייבוש לא נעשה בחום השמש הישיר, שכן חום ישיר יגרום בסופו של דבר לריקבון. ריקבון יתרחש, כמובן, גם במיכל סגור המכיל מזון, כיוון שהלחות תישאר במיכל ותגרום לריקבון. לעומת זאת, אוויר זורם ייקח את הלחות מהמזון הלאה וייבש אותו. אם כן, הרעיון הוא לחמם אוויר באמצעות חום השמש, להזרים אותו דרך המזון שאנחנו מעוניינים לייבש, ובכך להגביר את תהליך הייבוש הטבעי על ידי אוויר חם.
טוב, לא נמתח אתכם. כאן מצורף (מקורי) בקובץ pdf, ואתם יכולים לראות ישר בשלב האחרון לאן התכנון הולך. בכל מקרה, התכנון כלל פנל שקרני השמש פוגעות בו, אוויר חם זורם דרכו ונכנס לתחתיתו של ארון בו נמצא המזון לייבוש, האוויר החם עולה מעלה ומייבש את המזון. נשמע מסובך? לא כל כך…
כמה דברים שפעלו לטובתנו:

  • הייתה לנו דלת של מקרר שאפשר היה לעשות ממנה פנל (בשלב הבא נסביר למה בחרנו בה).
  • הייתה לנו חתיכת זכוכית מלבנית (ואפילו שתיים כאלו, למזלנו, כפי שתיווכחו מיד) בדיוק בגודל של דלת המקרר.
  • היה לנו ארון שחור עם תחתית פתוחה שהתאים בדיוק למקום שמעל הפנל.
  • הייתה לנו תכנית שכללה חיבור של כל אלו למבנה אחד, כשבין כל האובייקטים מחבר טיח אדמה עבה על שלד מעץ. כלומר, חגיגה של אדמה וזבל.

את הכל תבינו תכף. מבטיחים.

מהר למעלה

צביעה וחיתוך של דלת המקרר

החלטנו שעבור החלק האחורי של הפנל שלנו (זה שאמור להיות שחור ולקלוט את אור השמש), הכי מתאימה היא דלת ישנה של מקרר, וזאת מכמה סיבות.

  • יש לנו כזו.
  • הצד החיצוני של הדלת הוא ממתכת (זוכרים – מגנטים על המקרר), כך שהוא מתאים כחומר מתחמם.
  • בצד הפנימי של המקרר יש בידוד מעולה שמטרתו במקור הייתה למנוע מחום להיכנס לתוך המקרר. אצלנו הבידוד ימנע מחום לצאת מהפנל. כמה נפלא.
  • הדלת התאימה בגודלה בדיוק לחתיכת הזכוכית שהייתה לנו.

צבענו את הדלת בשחור כדי לקלוט יותר חום שמש, וחתכנו עם מסור ידני את התבליטים הפנימיים שלה כדי שלא יפריעו בעודם מונחים על השלד. במילים אחרות, דאגנו שהמישור הפנימי (זה שלא צבוע בשחור) יהיה ישר כמו אחיו השחור.

חתכנו עם מסור יד את התבליטים הפנימיים של דלת המקררצבענו את הדלת בשחור

 

 

 

 

מהר למעלה

פילוס האדמה והנחת יסודות

את האדמה פילסנו באופן גס יחסית. על האדמה המפולסת הנחנו יסודות שבעצם משרטטים על האדמה את המיקום של קירות התנור. את היסודות מצאנו בזבלאת היסודות מצאנו בזבל – קוביות בטון בעלות פאות של 10 ס"מ.
התאוריה מאחורי החשיבות של יסודות במבנים מאדמה רבה ומורכבת ועל כן לא נשלימה כאן. נאמר רק כי תפקיד היסודות העיקרי הוא להרחיק את מבנה האדמה מהקרקע, ובכך למנוע התפוררות של מבנה האדמה עקב עליה נימית של מים מפני הקרקע אל המבנה.

מהר למעלה

יצירת עוגן ביסודות לשלד העץ העתידי

על מנת שיהיה חיבור בין השלד של התנור העשוי עץ ליסודות, חיברנו קרשים (שאחר כך ייעלמו מתחת לטיח האדמה) אל היסודות עצמם.
כדי לחבר עץ לבטון היינו צריכים לקדוח בבטון ובעץ, ולחבר את העץ לבטון עם דיבלים וברגים מתאימים.

חיברנו קרשים אל היסודות עצמםלקדוח בבטון

 

 

 

 

מהר למעלה

בניית השלד

השלד צריך להחזיק את דלת המקרר (שאינה כבדה כלל), ואת רשת הלולים שאותה נטייח בטיח אדמה. את השלד בנינו מעץ זבל שאפשר למצוא בכל מקום ומסמרים. אפשר ואף רצוי שהמסמרים יהיו עקומים, ובלבד שיצליחו לחבר את חתיכות העץ אחת לשנייה. כשמטייחים בטיח אדמה בשיטה שתפורט בהמשך קצה של מסמר עקום הוא יתרון, כיוון שהחומר מתייבש עליו ו"ננעל" עליו. המסמר משמש כמעין זיז.
השלד נבנה כך שדלת המקרר תוכל לנוח עליו בזווית של 45 מעלות, ומעל הקצה העליון שלה לכיון המנוגד לכיוון פרישת הפנל (כלומר לא מעל הפנל עצמו אלא מעל הקצה העליון שלו ואילך) יהיה מספיק מקום להניח את ארון המתכת השחור שכבר יש לנו. מה שיחזיק את כל הארון זה לא רק השלד אלא מבנה האדמה כולו שהשלד קבור בו.

השלד נבנה כך שיחזיק את דלת המקרר בזוית של 45 מעלותהשלד נבנה כך שיחזיק את דלת המקרר בזוית של 45 מעלות

 

 

 

 

מהר למעלה

מתיחת רשת לולים

השיטה בה בנינו מאדמה נקראת "טיח על סבכה" או באנגלית wattle & daub. עקב קוצר היריעה לא נוכל להרחיב על שיטה זו כאן, רק נאמר שתפקיד רשת הלולים הוא להיות סיב משמעותי בתוך טיח האדמה שיטויח על הרשת (כמו ברזל בבטון מזוין). מתחנו את הרשת במקום בו אמורים להיות קירות האדמה, וזאת בעזרת מסמרים המחזיקים את הרשת. כדאי לדאוג שהרשת תהיה מתוחה ככל האפשר בלי להזיק לשלד. כשיש לרשת יכולת להתנגד לטיח בזמן הטיוח הדבר עוזר עד מאוד. כך המבנה נראה עד עתה, כולל דלת המקרר, עם תמונות גם מלפנים וגם מאחור.

רשתות היכן שאמורים להיות קירות האדמההמבנה מלפניםהמבנה מאחור ומלמעלה

 

 

 

מהר למעלה

הכנה לטיח – מריחת משחת חימר

שלד המבנה אחרי שמרחנו אותו במשחת החימרעל משחת החימר כותבים כמה דפים לפחות בספרי הבנייה באדמה. לענייננו כאן, משחת החימר עוזרת לאדמה להיתפס על חומרים שאינם אדמה, כמו עץ ורשת לולים. יעזרו לכך גם מסמרים וברגים ישנים ועקומים, שבכוונה יתקעו בעץ רק למחצה כדי שאת החצי השני תכסה אדמה ותיתפס עליהם.
משחת החימר היא בעצם תמיסה דלילה של החרסית הטהורה ביותר שידכם משגת. ניתן להכין את המשחה על ידי השריה של קצת אדמה חרסיתית עם הרבה מים, כעבור זמן מה תשקע שכבת החרסית ומגעה יהיה כבוץ דביק במיוחד. אפשר לראות איך השלד נראה אחרי שמרחנו אותו במשחה.

מהר למעלה

טיוח השלד

טיוח המבנההחומר אתו עבדנו הוא תערובת של אדמה חרסיתית, חול, קש ומים. תערובת זו מכונה "קוב" בעגה המקצועית ולהכנתה מוקדש מדריך אחר באתר זה. לתערובת מגע פיסולי ומטרתה כאן היא להיכנס לחורים הקטנים של הרשת עד שתתפוס את הרשת משני צידיה, כך שבסיכומו של דבר הרשת תוחזק על ידי 2.5 ס”מ של אדמה לפחות מכל צד. בעבודה זו בעצם מטייחים בטיח יחסית עבה את הרשת, וזאת בניגוד לטיח אדמה קלסי שהמבנה מטויח גם מהצדהוא דק מאוד. כדאי שהתערובת תהיה רטובה יותר מתערובת קוב רגילה, וכך תיכנס בקלות רבה יותר לחורים של הרשת.
טיפים לעבודת טיוח טיח אדמה בשיטת "טיח על רשת":

  • נסו לדאוג שהאדמה ממש תיתפס על הרשת ולא רק תישען עליה, אחרת לא עשינו בזה כלום.
  • התחילו לטייח מלמטה ולא מאמצע הרשת. לתערובת יש משקל, ולכן כדאי שהטיח ייבנה לאט לאט מלמטה. כשתגיעו למעלה הטיח למטה כבר יאבד משהו מהנוזלים שלו, טיוח המבנהויחזיק את עצמו יותר.
  • שיטה זו לא מתאימה לקירות עבים, הווה אומר – יותר מ5-8 ס"מ. אם אתם מתכננים קיר בין 10-20 ס"מ, שקלו להשתמש בלבני אדמה. אם אתם מתכננים קיר עבה יותר מ-20 ס"מ שיקלו לעבוד בקוב. השיטה הזו טובה באנלוגיה לקירות גבס בבנייה קונבנציונלית – לא בונים עם זה בית אלא מחיצות וקירות פנימיים. במקרה שלנו, השלד מחזיק את עצמו, והאדמה רק יוצרת איטום טוב, חיזוק לשלד והרבה אסתטיקה.
  • למרות הסעיף האחרון, אם כבר יצא שאתם עושים קיר יחסית עבה, עבדו בשתי שכבות טיח. בין השכבה הראשונה לשנייה תנו לראשונה קצת זמן להתייבש ולהמבנה מטויח מלמעלההתחזק, אבל לא יותר מדי כדי שתצליחו לחבר את השכבה השנייה. צריך ממש ללוש אותן יחד כמו פלסטלינה. אם לא עושים כך, אחרי הייבוש הן ייפרדו כי כל שכבת אדמה תתכווץ קצת בנפרד וייווצר חלל אויר ביניהן. במצב כזה, השכבה החיצונית תיפול או תיסדק מאוד. דוגמא למבנה שנבנה בשיטה זו – שירותי קומפוסט תהליך.
מהר למעלה

הנחת דלת המקרר

עכשיו הנחנו את הדלת והתחלנו מחברים את קצות הדלת אל המבנה בעזרת אותה תערובת אדמה,
חשוב – לפנל צריך להיכנס אוויר מאיפה שהוא, אם אנחנו מצפים שאוויר חם ייצא ממנו. על כן השארנו בצד ימין של הפנל פתח כניסה, העשוי מחתיכת צינור פלסטיק של 2 צול. הצינור קבור בתוך ההיקף שמחבר את דלת המקרר לשלד באדמה.

חיבור הדלת למבנהתמונת תקריב של הצינורהצינור לכניסת האוויר מוטבע בפינה הימנית למטה

 

 

 

 

מהר למעלה

חיבור הזכוכית

הזכוכית מונחת על המבנהתפקיד הזכוכית בכל פנל שעובד על חום הוא לאפשר כניסה של קרינת שמש, אך למנוע ככל האפשר יציאה של חום שנוצר בתוך הפנל, כי בו בדיוק אנחנו רוצים להשתמש.
במקרה שלנו, השתמשנו בשכבה אחת של חלון כפול. הפרדת חלון שכזה ידועה כפשע באור יום כיוון שאלו הם החלונות הכי טובים למניעת איבוד חום במבני מגורים. אולם כיוון שגודל החלון התאים לנו בדיוק, ולא הייתה לנו שום אופציה אחרת, זה מה שעשינו. עוד מעט תראו, שהתברכנו בהיותו של החלון כפול מלכתחילה.
הזכוכית ממבט מהצד - עם דבק הנייר להגברת החיכוךהדבקנו נייר דבק מחוספס על קצות החלון שצריכים להיטמע בתוך האדמה, וזאת במטרה להגדיל את האחיזה של האדמה בחלון. לא בטוח שזה היה הכרחי, אבל זאת לא טרחה גדולה אז לא חסכנו.
המטרה היא להשאיר רווח לזרימת אוויר בין דלת המקרר לזכוכית. אנחנו החלטנו על רווח שרירותי של 6-8 ס"מ. הדבר המורכב היה לעבוד עם תערובת קוב רטובה יחסית, בלי שהיא תיפול לרווח שבין הזכוכית לדלת המקרר. אולי היה עדיף לעשות את זה בשני שלבים – קודם ליצור את ההרחקה של הזכוכית מדלת המקרר (כלומר הוספת 6-8 ס"מ על גבי מסגרת דלת המקרר, עליה תונח הזכוכית), לחכות שהאדמה תתייבש, ורק אז להניח את הזכוכית ולחבר עם עוד מעט קוב.
אבל מה? בסוף סיימנו.

מילוי הרווח בין הזכוכית לשלד שיחזיק אותוחיבור החלון למבנה בנקודה הגבוהה ביותרבסוף סיימנו

 

מהר למעלה

הכנה לחיבור בין הארון לבין מבנה האדמה

לצורך החיבור בין מבנה האדמה לארון שהיה לנו, הכנסנו למבנה האדמה קרשים שטוחים ומפולסים עם האדמה שסביבםהכנסנו למבנה האדמה קרשים שטוחים ומפולסים עם האדמה שסביבם. כך זה נראה ממבט על. קרשים כאלה יהיו מתחת לכל ארבע הצלעות של הארון, ושפת הארון העשויה מתכת תוברג אליהם.
לצורך הכנסת הקרשים למבנה חיברנו ברזלי בניין ארוכים ומסמרים, ונעצנו אותם בקיר בעודו רטוב. ככל שברזלי הבניין ארוכים יותר, כך החיבור (של הקרש למבנה ובעצם של הארון למבנה כי הארון מחובר לקרש) יהיה חזק יותר. על כן חשוב לקיים חיבור זה כשהקיר עדיין רטוב, פשוט כי כך יש הרבה פחות עבודה מאשר ליצור את אותו קרש מוטבע באדמה אחרי שהקיר יבש.

חיברנו ברזלי בניין ארוכים ומסמריםנעצנו אותם בקיר בעודו רטוב

 

 

 

 

מהר למעלה

אבוי! הזכוכית!…

אבוי, הזכוכית נשברה!מקץ יומיים תמימים, כשחזרנו לעבוד על התנור, גילינו למרבה ההפתעה שהזכוכית… שבורה.
העלנו הרבה השערות לפענוח המצב. ההשערה המעניינת ביותר שגם זכתה בתחרות ההשערות – הזכוכית נשברה כיוון שמעט האדמה שתפסה אותה מסביב התכווצה (זה קורה בעיקר כשיש יותר חרסית ממה שצריך), ושברה את הזכוכית כמו קרקר! כלומר, ניתן לחץ מהקצוות כלפי מעלה.
מה נעשה? או אז נזכרנו שלזכוכית זו הייתה אחות. בנוסף, על אחותה נשארה מסגרת ברזל דקיקה שהייתה בין שתיהן לפני שהפרדנו ביניהן.
אז הבאתי אותה, וחיברנו אותה מחדש. הפעם הקפדנו שתהיה כמה שפחות אדמה מסביב לזכוכית כדי שלא תעמוד בלחצי ההתכווצות שוב, והשארנו את מסגרת הברזל.
זה עבד. האדמה התייבשה והזכוכית נשארה איתנה. יופי לנו.

הזכוכית החדשהחיבור של הזכוכית החדשה עם מסגרת הברזל

 

 

 

מהר למעלה

חיבור הארון המוכן למבנה

הארון מחובר למבנה האדמהחשוב לומר שהארון ישב טוב על המבנה עצמו. חיברנו אותו עם ברגים (הייתה לו מן שפה שעזרה לעשות זאת ביתר קלות) לקרשים האופקיים שחיברנו בשלב 11 למבנה לפני שהתייבש.
כך הארון נראה כשהוא יושב במקום.
בסוף בסוף, מה שנשאר הוא רק למלא באדמה את כל נקודות החיבור בין הארון למבנה, כדי שאוויר לא יברח משם, ולהתחיל לייבש.
זהו.

חיבור הארון עצמו למבנה האדמה מוכן לייבש את הזרעיםמילוי החורים כדי שאויר לא יברח משםיאללה - להתחיל לייבש!

 

מהר למעלה הדפסה

אודותי

פורסם ב מדריכים ומתוייג תחת , , , , , , , , . שמור את הקישור הישיר.

8 תגובות לתנור אדמה סולרי לייבוש מזון

  1. ארז א:

    אהלן אסף איזה רעיון מגניב וביצוע אדיר! כמה שאלות ברשותך- למה אתם משתמשים במייבש? האם הוא החזיק מעמד ביינתיים? בנוסף, למה משמש המדף שנמצא בתא האחורי למטה? (לא מתכוון בארון אלא במייבש עצמו).

    תודה רבה.

    • הי ארז,
      האמת היא, שהשתמשתי במייבש מעט מאוד, כי כמה חודשים מאוחר יותר עברתי מהמקום בו הוא נבנה. אבל בחווה האקולוגית בעין השופט קבוצה של ילדים בכיתה ז' בונה את המייבש אחד לאחד כך שאולי הם יצברו קצת נתונים בנושא הייבוש (:

      לגבי המדף, לא הבנתי לאיזה מדף אתה מתכוון. במייבש עצמו כל המדפים הם מדפי ייבוש.

  2. גלי:

    שאלת תם- למה צריך לייבש אוכל?

    • אסף צ'רטקוף אסף צ'רטקוף:

      הי גלי,
      הסיבה העיקרית לייבוש מזון היא לשמר מזון לימים של מחסור. למשל, תאנה יכולה להניב כמות גדולה של תאנים, גדולה מכפי שנוכל לאכול במשק הביתי באותה תקופה של הבשלה. כדי לא לבזבז את התוצרת, נוהגים לשמר את התאנים בשיטות שונות, כמו ריבות, והשיטה המוכרת ביותר היא הדבלה, התאנה המיובשת שכולנו מכירים מט"ו בשבט. כמובן שהתאנה היא רק דוגמא, ואפשר לייבש פירות וגידולים רבים.
      לדעתי, התקופה שבה אוכלים באופן מסורתי פירות יבשים (סביב ט"ו בשבט), היא בדיוק התקופה בה חסרו פירות טריים. אותם פירות ייובשו סביב עונת הקיץ, ונשתמרו לאורך כל החורף.

  3. אמיר:

    האם אפשר להתשמש גם בקולט שמש ישן גם שטח פנים יותר גדול וגם מוכן עם זכוכית כבר , האם זה גם פראקטי לשימוש ?

    • אסף צ'רטקוף אסף צ'רטקוף:

      הי אמיר.
      בוודאי שאפשר להשתמש בקולט שמש ישן.
      אני מצאתי שבדרך כלל את הקולטים מחליפים רק שהם במצב הרבה יותר גרוע מזה שמאפשר להשתמש בהם כך. אבל זה עושה את אותה הפעולה, כך שלא צפויה בעיה, ואף קולט השמש צפוי להיות יעיל בהרבה.
      אבל אז – מה תעשה עם דלת ישנה של מקרר? (:

  4. יאיר הכהן יאיר:

    יפה מאוד, נראה ממש נחמד. שאלה : למה אתה משאיר חלל מאחורי דלת המקרר? האם החלל הזה (אם הוא מחובר לחלל הארון) לא מזרים אוויר קריר לארון?
    שאלה שניה : האם הצינור הגדול שיוצא מהארון הוא ארובה שמזרימה אוויר החוצה בשביל סירקולציה?
    אבל נראה מרשים ביותר! כל הכבוד!

    • אסף צ'רטקוף אסף צ'רטקוף:

      אהלן יאיר,
      החלל מאחורי המקרר אינו מחובר לחלל הארון. אין תמונה שממחישה זאת יפה, אבל קיר אדמה מפריד בין החלל לכניסת האויר לארון. אולי התמונה הזו: תמונהתוכל להמחיש זאת.
      אפשר לראות את הקיר שחוסם את החלל מאחורי הדלת בתחתית התמונה (התמונה היא ממבט ציפור).

      שנית: הצינור הוא אכן ארובה. במאמר לא שמתי דגש עליו כיוון שאפשר לתפקד גם רק אם יציאות אוויר קטנות בתקרת הארון, וגם משום שהארובה באה יחד עם הארון, והשמשנו בה כמו שהיא. לכן לא התייחסתי. אולי הייתי צריך. תודה על ההערה!
      אסף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

להעלות תמונה (למעלה)