לשאלה ”מה הדרך הכי פשוטה לטהר מים?” יש המון תשובות, אך אחת טובה מכולן לאין שיעור – לא לזהם אותם מלכתחילה. שירותים יבשים, או בשמם המקובל ”שירותי קומפוסט” חוסכים כ-9 ליטרים להדחה. במשפחה של ארבע נפשות במשך שנה מודחים כ-52,000 ליטרים של מים שפירים ישירות לביוב.
אה, כן… ושירותי קומפוסט יכולים להיות נעימים לשימוש.
לשאלה ”מה הדרך הכי פשוטה לטהר מים?” יש המון תשובות, אך אחת טובה מכולן לאין שיעור – לא לזהם אותם מלכתחילה. שירותים יבשים, או בשמם המקובל ”שירותי קומפוסט” חוסכים כ-9 ליטרים להדחה. במשפחה של ארבע נפשות במשך שנה מודחים כ-52,000 ליטרים של מים שפירים ישירות לביוב.
אה, כן… ושירותי קומפוסט יכולים להיות נעימים לשימוש.
הערות:
- המדריך לא יתאר את כל שלבי העבודה המדוקדקים של בניית הקירות. לצורך כך חפשו באתר “בידיים”, מדריכים על בנייה באדמה תחת “בנייה באדמה”
- ספרות רלוונטית: המדריך לזבל אנושי, מאת ג’וזף ג’נקינס
תכנון
החלטנו להחליף מבנה קיים של שירותי בור. במודל הישן לאחר שהתמלא בור השירותים, היה צריך לגייס ארבעה גברים חסונים ולדחוף בקושי את כל תא השירותים מעל לבור המלא. אז היה על הגברים לרוקן את הבור ב… את חפירה ולהעביר למקום המתאים. פשוט לרוקן בור של קקי. אי לכך בשירותי הקומפוסט החדשים החלטנו שנבנה:
- שירותים נייחים שלא צריך להזיז מפה לשם.
- שירותים שיכילו הרבה זבל אנושי.
- שירותים בהם הוצאת הזבל האנושי מהמיכל בו הוא נאגר תהיה פשוטה.
כך יצא שתכננו שירותים שהם תא אחד בו יהיה זבל אנושי. התא מחולק בעצם לשני תאים ומעליהם שתי אסלות, כך שבכל פעם אסלה אחת פעילה (כלומר צד אחד של התא מתמלא. כאשר הצד השני מתקמפסט לו לאטו, ולסירוגין). כל חצי תא (מתחת לכל אסלה) מכיל כ-1.2 קוב (1200 ליטר) פחות או יותר. דלת הגישה לתא תוכננה להיות מפח בצידו הדרומי של המבנה (כדי לעזור לקומפוסט לשמור על חום לצורך פירוק).
חפירות
כדי שכל חצי תא באמת יכיל 1200 ליטר, וכדי שלא נצטרך לטפס מאוד גבוה לאסלת השירותים, החלטנו למתן את גובה הרצפה על ידי כך שנחפור באדמה ונעמיק את קרקעית התא מתחת לפני הקרקע.
לצורך בניית קירות התא פשפשנו לא מעט במזבלה, ובחרנו בקפידה את הבלוקים השלמים ביותר. אם כן, גם חפרנו וגם הרמנו קירות מבלוקים וכך יצרנו את חלל התא, עד לגובה הרצפה של השירותים.
והופה…
טוב, אמנם חסרות כאן כמה תמונות, אבל אפשר לראות כי את ערימת העצים שמצאנו הפכנו לדק עץ שמכסה על כל התא. בנוסף, בנינו את שלד העץ (ללא גג עדיין) של מבנה שירותים.
הכיור יושב במקום יחד עם ברז שכבר מחובר למים.
בקיר האדמה המערבי יוטמע צינור המים אל הכיור. כרגע הצינור נראה חופשי כי עוד אין שם קיר.
בצד הצפוני תוכלו לראות חלון הזזה של רכב מסחרי, אשר הוטמע במסגרת עץ על שלד המבנה.
צינור פלסטיק ממוקם בצד הפנימי של הקיר המזרחי, כצינור מוביל כבל חשמל מבית הנורה ועד למתג ההדלקה של האור. כך אפשר להוביל חשמל בתוך קיר אדמה.
אל דאגה, כל העץ הזה יוסתר תחת מעטה של אדמה נעימה לעין.
אפשר לראות בתחתית התאים משטח פח , שמטרתו הייתה לצמצם (עד לאפס) חלחול נוזלים למי התהום. בגדול, הסתבר תוך כדי שימוש שזאת טעות. האדמה גם ככה יחסית חרסיתית באדמאמא (ניר משה), ומניעת החלחול הפכה להיות מטרד ריח מעודף נוזלים. בקיצור עדיף בלי.
הכנה לאסלות
צורת מושב האסלה סומנה ונחתכה , ישירות מעל הדליים הפתוחים משני צידיהם.
בין משטח העץ שהאסלות יושבות עליו לבין הרצפה מתחנו רשת לולים לצורך הטיוח שלהם בהמשך.
קירות זבל!
את שני הקירות הקצרים (הקיר המזרחי שרובו הוא דלת, והקיר המערבי) בנינו בשיטת הקוב. יש להשקיע מחשבה בנקודות החיבור בין האדמה לחומרים שונים אחרים (במבנה שלנו בעיקר עץ, רשת הלולים והזבל שכלוא בין הרשתות).
בקיר המערבי הטמענו חתיכות פרספקס כחלונות לאור. שימו לב לחיבור של הכיור בצינור ביוב אל הרצפה, ואיך הוא עומד בחלל של השירותים.
צינור המים שיוביל מים לכיור הוטמע בקיר הקוב המערבי. בקיר המזרחי, לצד הדלת, הטמענו בקבוקים וכלי זכוכית בצבעים לאסטתיקה ואור. שימו לב לשלד של הגג שכבר קיים וחצי מכוסה.
גימורים
עדכון: הערות שקיבלתי אחרי השימוש מהמשתמשים, שרציתי לשתף את הציבור המקמפסט – דלתות מופנות לדרום זה תכנון אירופאי, בחום והיובש בארץ זה לא הכרחי, וברוב המצבים אף לא רצוי. שנית, כדאי שארובה תהיה לפחות 6 צול. אחרת היא לא יונקת מספיק חזק.
אלו שירותים, או מה?
לסיכום, שירותים יבשים אכן יכולים להיות נעימים לשימוש ולתחזוקה, כך אנחנו גם חוסכים כמויות אדירות של מים, וגם מייצרים דשן לשימוש בגינה. לגבי דשן מזבל אנושי, ידובר כבר במדריך אחר.
מציע למי שמתעניין לצפות בתחרות שירותי הקומפוסט 2011, שהתקיימה בהפנינג הפרמקלצ’ר הישראלי, בחוות “יש מאין” בנהלל. אפשר ללמוד הרבה מהתחרות, וגור רותם, האבא של אדמאמא, מדבר שם גם על השירותים האלו. לא באהדה יתרה או הכרת תודה, אך לעניין.
תודה על המדריך !
כמה שאלות:
-האם אפשרי לשים תולעים אדומות שיעזרו בתהליך ה”קימפוסט”?
-וגם, מה הבעיה עם חילחול לקרקע? הרי כל החיות עושות את צרכיהן על האדמה..אומנם לא בצורה מרוכזת כזו אבל בכל זאת..
– בסיום השימוש, מפזרים עלים/נסורת בנוסף לנייר טואלט?
תודה מראש..
שמחה לבשר שיצאה לאור ממש בימים אלה מהדורה חדשה של הספר ‘המדריך לזבלאנושי’, המהדורה החדשה מעודכנת לתנאי הארץ, והיא פרסום מעולה לחשיבות שירותי הקומפוסט, מלא הומור וחן. הספר בגודל כיס.
בברכה
הוצאת יער
מישהו יודע מה הן הסיבות שמונה משרד הבריאות נגד התאים האקולוגיים ? זאת כדי שאוכל להתמודד אתם.
וכן – אם אני רוצה תאים כאלה לקיטנה, שיש בה כ-120 ילדים, נראה לי שאצטרך ל6-8 תאים כאלה. באיזו תדירות יהיה עלי לפנות את ה”תוצרת” ולאן יש לפנות אותה ? אל בור באדמה ? את זאת לא הבנתי.
אתר נפלא, תודה !
הי טלי,
לפי מה שידוע לי, משרד הבריאות לא ממש מונה סיבות נגד, כיוון שהתופעה עדיין קטנה ולא מוכרת.
לגבי שירותי קומפוסט זמניים לאירוע, הכי מומלץ להתייעץ עם מי שנותנים שירותים כאלו (תרתי משמע) לאירועים ופעילות כבר זמן מה, ועושים זאת ביעילות ואחריות, עד כמה שאני מכיר – “כדרך הטבע”.
http://www.wayofnature.co.il/
דברי איתם.
אלא אם כן יש לך רצון חזק לעשות זאת בעצמך לגמרי לבד. במקרה כזה, שימי לב שזה לא פשוט להתחיל פעם ראשונה בניהול כזה אתגר עם כל-כך הרבה ילדים במסגרת חינוכית.
שלום.
האם התאים נפרדים?
באיזה שלב יש להעביר את החומר האורגני למקום אחר?.
הי נמרוד,
התאים של שתי האסלות נפרדים, אך שתי האסלות נמצאות באותו התא. ההפרדה בין התאים לכל אסלה מאפשרת לאסלה אחת לעבוד, תוך כדי שהשנייה מתבשלת.
זמן ההבשלה של הקומופסוט משתנה. בגדול, אנחנו מדברים על הבשלה מלאה בטווח של שנה (לזבל אנושי), אך מכיוון שהתא מתוכנן להתמלא תוך 3-6 חודשים, לאחר שהתא הנגדי מתמלא, יהיה עליך לרוקן את התא הישן לנקודה אחרת, כדי שהקומפוסט יסיים את התהליך מחוץ לתא, ותוכל כך להשתמש בשירותים.
למידע נוסף, אני ממליץ על ספר של ג’וזף גנקינס בשם “המדריך השלם לזבל אנושי” בהוצאת יער.
שלום קרן ואסף
לי קוראים עדו אני משכיר שרתי קומפוסט לארועים
שרותי קומפוסט הם בלי אישור של משרד בריאות אך כמו שאסף אמר אם מתפעלים אותם נכון הם מעולים
עם ילדים שעדיין אין להם חסמים קל מאד מאד ללמד אותם
זהו פתרון מופלא ונהדר ממליץ בחום יש לי נסיון רב עם שרותים כאלה בפעילות של גני ילדים פרטיים
עדו
שלום! ותודה רבה על התכנון המפורט והמקסים!
חסר לי קצת מידע בנוגע למיכלים של הקומפוסט
מאיזה חומר הם עשויים?
סגורים או מאווררים?
מה קורה לכל הנוזלים שמגיעים אל המיכל?
תוך כמה זמן תהליך הקומפוסט מושלם ואפשר להשתמש בחומר?
שוב תודה,
קרן.
הי קרן,
המיכלים בתכנון הזה עשויים פח, כיוון שאין סכנה אמיתית לחלחול למים תהום באזור בו השירותים נבנו.
המיכלים הם סגורים מכל הכיוונים, אך מאווררים בעזרת ארובת היניקה (שרצוי לעשות אותה רחבה יותר מביישום הספציפי הזה).
הנוזלים שמגיעים אל המיכל משמשים בתהליך הפירוק, ומכיוון שהאקלים הכללי באזור הוא יבש, אין נוזלים עודפים.
פירוט נרחב על תהליך הקימפוסט של זבל אנושי, ניתן למצוא בספר, (איך לא…) זבל אנושי, של ג’וזף גנקינס (התרגום בעברית בהוצאת יער), אך בגדול אנחנו מדברים על תקופה של לפחות שנה, מהרגע שהפסקנו להוסיף חומר לערימה.
בגדול מחצית מהקימפוסט ייעשה מחוץ למיכל, אחרי חצי שנה שבו הערמה שכבה לפירוק בתוך המיכל. אפשר גם לתכנן מיכלים גדולים יותר, או כמות מיכלים גדולה יותר, כדי שנוכל לתת לקומפוסט להשאר במיכל לתקופה ארוכה יותר.
אסף.
עדכון: כדאי לראות את תחרות שירותי הקומפוסט 2011. איפה שהוא בחצי הראשון של התחרות גור רותם מציג את כל השירותים באדמאמא, כולל את הדגם הזה, ומציין יתרונות וחסרונות של התכנון. שווה לצפות.
יש שיטות דומות אבל בעלות ניקוז חיצוני חצי סגורות, לא כמו של אסף
בארה”ב שנקראת SEPTIC TANK עם פיזור הנוזלים לשטח, מיושם בארה”ב למקומות בהם אין מערכת ביוב שניתן להתחבר אליה בגלל המרחקים
http://tanksimages.com/septic-tank-system
אבל הדבר לא חוקי בארץ כבר מחשש לזיהום מי שתיה
אבל לא עדיף בעקרון שבניית מכלי האגירה עדיפה במכלי פלסטיק ולא פח, פח ומים+קרקע הם מתכון לקורוזיה
אני יודע שבמדינות כמו ארה”ב שגם היו משתמשי בפח, עברו לשימוש במיכלי פלסטיק?
מיכלים ספטיים עושים משהו אחר. מיכלים ספטיים מאפשרים פירוק ראשוני של ביוב.
בשירותי קומפוסט אין מים (הם שירותים יבשים), ולכן אין במה להשקות (שים לב לתמונה שצרפת, שבה רואים את השימוש של המיכל הספטי). כל הפעולה של שירותי הקומפוסט היא בריכוז של הפסולת האנושית על מנת לאפשר לה להבשיל לקומפוסט,
בקיצור, שימוש שונה, ותוצאה שונה.
שלום אסף
שאלתי היא האם שרותי קומפוסט בטוחים לשימוש מבחינה תברואתית בגן ילדים?
תודה
שלום נעמה,
אפרק את התשובה לשתיים:
1. חוקית – אין לי מידע על חוק מדינה או חוק עזר שאוסר זאת, אבל הגיוני שיש. אם זה שיקול אז כדאי לדעת זאת.
2. תברואתית – גם שירותים רגילים אינם בטוחים לשימוש אם לא מלמדים את הילדים להוריד את המים. גם לשירותי קומפוסט יש הנחיות שימוש. אם השירותים בנויים נכון וכולם עוקבים אחרי ההוראות, אין שום סכנה.
האם עניתי על שאלתך?
אסף.
לגבי עניין החוקיות, נראה לי אסור בהחלט, צריך לזכור כי גן ילדים הינו עסק אשר מחוייב ברשיון עסק לכל דבר
ולכן אחת כמה וכמה בגני ילדים בה לפעמים עיריות ומועצות דורשות שירותים מיוחדים לתקן לילדים ולא בטוח
שהם יקבלו זאת בהבנה , ולכן לא יאשרו רישון עסק והצרות הנלוות לאחר מכן.