שלום וברוכים השבים לבלוג החודשי שלנו.

הנושאים הבוערים בחודש שעבר היו שריפות הענק המתחוללות באוסטרליה, אסדת הגז לוויתן והנישוב, והועידה הבינלאומית לאקלים שהתרחשה במדריד. החודש, נעדכן אתכם בנוגע לשריפות ולאסדת הגז, אבל נגע גם בשיטפונות בישראל ומדוע הם קרו ונקנח בכמה חדשות טובות מהארץ ומהעולם. אז בואו נתחיל, בבקשה.

השריפות באוסטרליה

לשמחת תושבי אוסטרליה ובעלי החיים שם – נראה ששריפות הענק נמצאות סוף סוף תחת שליטה. לאחרונה ירד הרבה גשם בחלקי המדינה שנפגעו קשות מהשריפות, מה שתרם רבות לכיבוי השריפות. אך הסכנה לא חלפה. עדיין נרשמות טמפרטורות גבוהות מהרגיל במזרח האי, רוחות חמות וחזקות נושבות, מה שמשאיר את הסיכון ששריפות הענק יפרצו שוב. למרות שמרבית השריפות כבו והסכנה פחתה, מצב החירום נשאר וכוחות ההצלה ממשיכים במאמצי הכיבוי, השיקום והצלת בני האדם ובעלי החיים שנקלעו לאש או נפגעו מהעשן.

כדי להתעדכן בזמן אמת במצב השריפות באוסטרליה, היכנסו למפה המקוונת: http://google.org/crisismap/australia.

מעל למיליארד ו300 מיליון בעלי חיים נספו בשריפות הענק באוסטרליה, ברובם הם דובי קואלה וקנגרויים. עדיין יש עוד מיליוני בעלי חיים פגועים הזקוקים להצלה או שנמצאים בסכנה ממשית, וגם מיליונים רבים שנמצאים בשיקום ותלויים בנו כדי להמשיך לחיות. אסונות טבע רבים הפתיעו אותנו בשנים האחרונות בכל קצוות תבל וכל פעם ההתאוששות הייתה מהירה רק בזכות החוסן הגלובלי והעזרה שנותנים אזרחי העולם לאיזור הפגוע. גם פה אנחנו ניצבים בפני מצב דומה. אוסטרליה, כמו ברזיל לפני חצי שנה, קוראת לנו שנעזור לה ונציל אותה, גם אם אין ביכולתנו להגיע פיזית עד לשם ולחלץ קואלות מהאש, אנחנו עדיין יכולים לעזור. אתם יכולים לתרום ל- Human Society International שעושים עבודת קודש בהצלת בעלי חיים באיזורים הפגועים, כמו אי קנגרו. לצפייה בסרטונים שלהם: https://www.facebook.com/watch/hsiglobal/.

המאבק באסדות הגז

למען האמת, לא הרבה השתנה. נראה שהכל ממשיך עסקים כרגיל, חברת נובל אנרג’י ומשרד האנרגיה לא עוצרים למרות עתירות נגדם לבית המשפט. לאחרונה, אירגון שומרי הבית עתר לבית המשפט והפסיד, מה שעלה לאירגון ולתורמיו 60,000 שקלים. על גבי הרשת החברתית מתנהלות התנצחויות מקלדת כאלה ואחרות בין אלו המחשיבים את עצמם יודעי דבר. בעינינו זוהי התעסקות בתפל.לנו אין ספק שישראל צריכה לאמץ גישה דומה לזו הנוקטים באירופה: צמצום צריכה ומעבר לאנרגיה מתחדשת כמה שיותר מהר. מדינת ישראל לא מקדישה מספקים משאבים כדי לפתח את התחום של האנרגיות המתחדשות למרות הפוטנציאל האדיר הטמון בכך. עמותת צלול חברה לאירגון שומרי הבית במאבק נגד אסדות הגז.

צלול היא עמותה ללא מטרות רווח ששמה לה לדגש לשמור על מי ישראל נקיים: על הנחלים, האגמים, הים ואפילו מי התהום. זו עמותה שעובדת על תרומות ומתנדבים. את המאבקים שמנהלת העמותה היא מנהלת עבור כולנו ופעילותה לא מסתכמת רק במאבק נגד אסדות הגז אלא גם במאבקים נוספים: למען צמצום צריכת החשמל ומעבר לאנרגיה מתחדשת, מפעילה לחץ ציבורי על נבחרי הציבור ומקבלי ההחלטות בכל הנוגע להתנהלות ולסמכויות של המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה, מעודדת פיקוח נוסף והחמרת התקנים לקידוח נפט וגזי, ומאבקים נוספים שמתנהלים במפרץ עכו ובים סוף ובשאר איזורי הארץ.

ישנה סכנה רבה בהמשך ההקמה של אסדות גז נוספות. קידוחי גז ונפט נערכים בעומק הים. אסון קידוח או תקלה יגרמו לפריצת נפט וקונדנסט (מוצר לוואי של תעשיית הגז). משמעות הזיהום היא פגיעה קשה בסביבה הימית והרס החי והצומח. הגעת כתם הזיהום לחוף תפגע במתקני ההתפלה (כ-70% מהמים שאנו שותים מותפלים), לפגיעה בחופי הרחצה, בתיירות, בתחנות הכוח, בסחר הימי וביחסים עם מדינות שכנות, שגם הן יסבלו מהזיהום הימי האדיר. הממשלה לא חייבה את חברות הקידוח לרכוש ביטוח מקיף כנגד נזקים אפשריים. כתוצאה מכך, אם יקרה אסון מי שיישא בעלויות של מאות המיליארדים, הכוללים גם פיצוי מדינות שכנות, יהיו אזרחי ישראל. כל מאגר גז הוא פוטנציאל להפוך לבאר נפט. הקונדנסט שנוצר במסגרת הפקת הגז הוא נפט קל. במאגר לויתן כ-39.4 מיליון חביות  קונדנסט, כ-2,500 חביות ביום (כ-400 מ”ק), כ-1% מכמות הנפט הגולמי המגיעה לישראל. בשלב היצוא הכמות תוכפל ותגיע ל-800 מ”ק ליום. משרד האנרגיה אומר שאין בעיה לטפל בשפך קונדנסט. לדברי מומחה בעל שם עולמי לקידוחים, פרופסור ריצ’רד שטיינר, קונדנסט קשה יותר לטיפול מנפט. כמויות הקונדנסט העצומות שינועו בים באמצעות צינור או אוניות, הם סכנה מוחשית לים התיכון. לדברי פרופ’ שטיינר, במקרה של אסון באסדה קרובה לחוף, הקונדנסט יגיע במהירות לחופים ויחולל נזקים נוראיים לסביבה הימית ולכלכלה הישראלית הנשענת על הים.

המקובל בעולם הוא להקים אסדה צפה מעל המאגר עצמו. הטענה שמאגר לוויתן גדול מידי לאסדה צפה אינה נכונה. בעולם מקובל להקים אסדות צפות (FPSO) קרוב ככל האפשר לפי הבאר. כך נעשה באוסטרליה, באפריקה ובאיראן, בה נמצא המאגר הגדול בעולם. נובל אנרג’י בעצמה ביקשה בעבר להקים אסדה צפה מעל למאגר לוויתן, אך בהמשך הדרך שינתה את עמדתה וכיום היא דורשת אסדה קרובה לחוף.

טענה נוספת היא שלא ניתן להגן על אסדה הנמצאת מחוץ למים הכלכליים של ישראל. ולמרות זאת, שני מפקדי חיל הים ושר ביטחון ורטמכ”ל לשעבר, משה יעלון, הודיעו שבטוח יותר להגן על אסדה בלב ים, אסדה קרובה תהווה יעד לטרור ולטילים. ובכל זאת, ישראל אינה ערוכה למקרה של אסון, אין מספיק ציוד להתמודד עם זיהום ימי בהיקף מרבי וגם הרשויות המקומיות לחופן ינחת הזיהום, אינן ערוכות ומצוידות לניקוי הנפט מהזפת מחופיהן.

על פניו, כדי לעמוד מול טייקוני הגז ומשרד האנרגיה, עמותת צלול ואירגון שומרי הבית, המלאכים המגנים עלינו, לא יוכלו לעשות זאת לבד. כדי שנוכל להבטיח לילדינו עתיד, יש להתאחד ולפעול עכשיו, ביחד. כבר לא מדובר במשהו שיקרה בעתיד הרחוק בשלב לא ידוע, זה קורה כבר, זה קורה עכשיו. בזמן תכנון אסדת תמר, כ-25 ק”מ מחופי אשדוד ואשקלון, הבטיחה  נובל אנרג’י שהאסדה תפלוט 38 טון חומרים אורגניים נדיפים לשנה. בפועל הפליטה עומדת על 1,158 טון  (פי 30). המשרד להגנת הסביבה טוען שהזיהום לא הגיע לחוף. כיום ברור לנו שאין כך הדבר. ולנו יש את הכוח לדאוג שזה לא יקרה שוב!

הצטרפו למאבק! ישראל דורשת אנרגיה מתחדשת!

השיטפונות וההצפות בישראל

ינואר 2020 התחיל בסערה גדולה ובהצפות ושיטפונות ברחבי ישראל. זה עלה בהרס רב לרכוש, לתשתיות ולמבנים ציבוריים, אבל נורא מזה, זה עלה במחיר חיי אדם ונזק אקולוגי אדיר.

חדשות טובות

מהעולם:

מחקר חדש שהתפרסם במגזין “מדע” מראה בדיוק איפה יש לשתול עצים וכמה עצים יש לשתול על מנת שיוכלו לקלוט כשני שליש מגזי החממה! זאת כמות אדירה. המחקר נערך על ידי מדענים, על פיו יש לשתול עצים בשטח של כ-1.6מיליארד האקטרים, שמתוכם 0.9 מיליארד יהיו איזורים שלא יהיו לשימוש האדם ויישמרו כמות שהם. מדובר בשטח בגודל של כל ארצות הברית כולה שניתן לשתול בו עצים שברגע שיתבגרו יקלטו כ-200 טון מתוך ה-300 טון של גזי חממה שהשתחררו לאטמוספירה מאז המהפכה התעשייתית. מדובר בחדשות מעולות עבור האנושות כולה, נותן לנו סיכוי להציל את עצמינו. כדי לקרוא עוד לחצו כאן.

מהארץ:

פרויקט חדש החל בנתניה וזהו המקרר הקהילתי! יש לכם שאריות פירות וירקות שלא תספיקו לאכול? אתם רוצים לעזור לאנשים שידם אינה משגת לאכול? מצויין! הביאו את המצרכים שלכם- לחם, מאפים, מוצרים יבשים סגורים, שימורים, ירקות ופירות- למקרר הקהילתי, כך שכל מי שצריך יוכל לקחת. המקררים יוצבו בשוק בנתניה ובמרכז המסחרי בשכונת בן ציון. לפרטים נוספים לחצו כאן.

פרויקט שכבר רץ בארץ תקופה אבל אולי חלקכם לא ידעתם עליו הוא ספסלי הנתינה. מדובר באפשרות להשאיר חפצים שמישים שאינכם רוצים בהם יותר ברחוב באיזור המיועד לכך – בספסל, החל בבגדים וכלה בכולי סוגי החפצים: נעליים, ספרים, ריהוט ומכשירים אלקטרוניים. מקום להשאיר מחוץ לבניין או ליד הפח – הם מונחים בצורה מזמינה בארגז חמוד על ספסל ייעודי. לעמוד הפייסבוק של ספסל נתינה לחצו כאן. למפה המאגדת בתוכה את כל ספסלי הנתינה וגם כמה וכמה חנויות יד שניה, לחצו כאן.

זה היה הסיכום שלנו למה היה לנו החודש, ינואר 2020.

אנחנו צופים ששנת 2020 תהיה שנה מכוננת גדושה בשינויים. יהיה לנו הרבה מה לעדכן אתכם אז תישארו איתנו.

עד לפעם הבאה, שיהיה חודש טוב ופורה לכולם!