כדומה לכבישים אחרים בארץ ובמיוחד אלו שבטבע, הישראלי המחונך דאג להנציח את שמו על ידי גרפיטי על צידי הכבי. במקרה זה הכביש היה מלא בגרפיטי על צלעות ההר. מעלה עקרבים “נכבש” וכבר לא ניתן להבחין בגרפיטי שהיה בו (בתקווה עצומה שהחולרות שעשו אותו לא יחזרו לשם עוד). בפעם הבאה שתיסעו בכביש זה ולא תשימו לב לגרפיטי, תחשבו עלי, או כמילותיו של מאיר אריאל- “… אייי איי, כל העניין הוא למחוק גרפיטי מֵהַר, בלב מדבר…”

כתושב נוכחי של העיר באר שבע אני זוכה להיחשף לא מעט לקקטוסים מדהימים ברחבי העיר. משאב נוסף שקיים בכמות בלתי מוגבלת בבאר שבע זהו שטח קרקע. מין הראוי היה לחבר בין שני האוצרות הללו של באר שבע. לכן לאחרונה התחלתי לאסוף ייחורים של קקטוסים ולשתול אותם בחורשה ליד ביתי.

מדריך זה סוקר טיוח בחומר שנקרא בטונייר (papercrete) על ספסל מפסולת שהוכן מבעוד מועד. בטונייר הוא חומר שעשוי ברובו מנייר ממוחזר, מעט חול ומעט מאוד מלט. את התערובת מטייחים על מבנה מצופה ברשת לולים מתוחה.