מסיבות שאי אפשר ממש להסביר, קנינו מגרש במצפה רמון ובכוונתנו לבנות עליו בית קטן וירוק. התכנון והיתר הבניה מתקדמים להם בקצב המקובל במדבר, וכיוון שאנו אנשים פרקטיים ומסודרים, לא נותר לנו אלא לערוך רשימות ריהוט. בסעיף ”כסאות” לדוגמא, דרושות 10 יחידות. הרעיון היה לקבץ כסאות שונים, לצבוע ולרפד אותם בריפוד תואם, מין ”מצפה שיק”. מפה לשם נערמו במרפסת כמה כסאות שניצלו מכרטיס בכיוון אחד, והוחלט להתחיל בתיקוני נגרות.

כבר אמרתי שאני לא אוהב ללכת לאיקאה? הפרויקט הבא אחרי הוילונות הוא מתלה מעילים. בחדרון הכניסה שלנו יש פניה ימינה לחדר של נועם, שמאלה לשירותים ולמטבח, קדימה לסלון, ואחורה לצאת החוצה, כמובן. אז אין קיר נוח לתלות עליו ווים, אבל יש פינה בין משקופי דלתות, ושם חלמתי לתלות את המעילים שלנו, דבר הכרחי בגרמניה המושלגת.

לפני כמה שנים נתקלתי בתמונה מגינת גג ובה כמה עצים שגודלו בשולי הגינה. הם נגזמו באופן שטוח, ”דו-ממדי”. הם כמעט ולא תפסו מקום במרפסת, אבל נתנו פרי והוסיפו למגוון. הרעיון הזה ליווה אותי מאז ושימש לי השראה לגידול האבוקדו במרפסת שלי, כחלק מפרויקט ערוגות בעיר.
במדריכים קודמים כתבתי על שתי ערוגות הפתיל שבניתי במרפסת. בסרטונים אפשר היה לראות שיש גם חלק שלישי לערוגה. זה אזור השתילה לעץ.

בפרמקלצ’ר כל בעיה היא בעצם פתרון, נכון? שייפתי את המקל במשייפת המשולשת שלי, שהיא כלי חובה לכל נגר חובב וגיליתי את הדוגמאות היפיפיות שנראות כמו אותיות של חייזרים, חרוטים חינם אין כסף על מקל הוילון שלי. גם ככה היה כדאי לשייף כדי ליישר את המקל, בליטות קטנות יפריעו לתזוזת הוילון על המוט.

אחת הסוגיות שהעסיקה אותי לקראת המעבר לגינון במרפסת בבניין גבוה היא סוגיית ההאבקה. האם חרקים מאביקים עפים כ”כ גבוה ומסוגלים להגיע לקומות גבוהות בבניין מגורים? ומה יעזור למשוך אותם? השאיפה היא שיהיו אצלי במרפסת מאביקות דיירות קבע. סוג של דיור בר השגה.
מכיוון שתיבות קינון, לדבורים כמו לציפורים, הן השקעות ארוכות טווח, חשוב היה לי שתיבת הקינון תראה טוב ותשמש בפני עצמה איזשהו אלמנט עיצובי. כך גם אם לא יתמקמו בה דבורים, היא תראה טוב במרפסת. וחוצמזה, לכל אחד מגיע בית נעים שנראה טוב. גם לדבורי בר.

לפני שבוע פרסמתי את מדריך שבו הסברתי איך אני מכין כוס מבקבוק בירה. בהקדמה למדריך הסברתי שיש שלושה שלבים לתהליך – חריצה, שוק טרמי וליטוש. לשם כך, השתמשתי בשלב החריצה במדריך במכשיר שבניתי, שדואג לחריץ אחיד וישר. אתחיל בשלבי התכנון, ולאחר מכן אציג כיצד בניתי את המכשיר. מה הוא יודע לעשות כבר ראיתם.

הרעיון של החלפת ספרים בפורמט קטן, אישי, ועצמאי, מסתובב לי בראש כבר הרבה זמן. אנחנו (שני הורים וצאצא אחד, בן עשרה מתקדם) מכורים. אם אין מה לקרוא אנחנו בקריז. וספריה קטנה שפתוחה כל הזמן יכולה להיות אוצר.

כשהייתי בריטריט בעין דור לפני שנתיים, ראיתי שניים מה”וותיקים” שהביאו איתם שרפרף קטן מהבית. בהתחלה לא הבנתי מה הקטע, אבל אז אחרי שהסתבכתי עם הכרית בכל פעם שחזרתי לשבת, הבנתי שיש בזה משהו. אז החלטתי לבנות לעצמי שרפרף, וכך אולי אוכל לדעת שזה לא הבמה שעקומה.