הפוסט הקודם עסק בהסרת חלודה ובניסור, הפוסט הנוכחי יעסוק בחיבורים בין פיסות המתכת השונות, באמצעים ביתיים ובלי ניצוצות וריתוכים

קידוח

קידוח במתכות עלול להיות מורכב יותר מאשר קידוח בחומר רך כמו עץ. זה גם לא קידוח בקיר עם מקדח וידיה טוב, בו היתקלות בבטון תיענה בעוד כוח – הפעלת מנגנון הרטיטה או הדפיקה של המקדחה.

קידוח לעומק רב במתכת קשה, מוטב לעשות עם ראש מקדח מתאים, במקדחת עמוד, במהירות המתאימה לפי טבלה לסוג המתכת, לסוג המקדח ולקוטר הקידוח, ועם שמן לקירור ולפינוי השבבים.

קידוח לעומק מ”מ-שניים-שלושה באלומיניום, פליז, ואפילו ברזל\פלדה (תלוי מאיזה סוג) – אפשר לנסות גם עם מקדחה ידנית.

בפוסט קודם קדחתי בפרופיל אלומיניום שיועד לשמש שידרה של כליבה, בעזרת מקדחת עמוד של חבר, במהלך אחד כדי לקבל חורים מקבילים בדופן האחורית. כאן בתמונה הראשונה פתרתי את הבעיה אחרת – סימון מדויק משני צידי הפרופיל, וקידוח ידני בכל צד בנפרד.

סימון מרכז הקידוח עם מדגש (כאן בורג מחודד) כדי ליצור גומה להנחיית המקדח, הגדלת קוטר הקידוח מ- 4 ל-10 מ”מ בשלבים, לפי המקדחים שיש לי.

לקידוח אחר החלטתי לנסות את סט המקדחים הסיניים שבתמונה האחרונה. לצורך זה הם תיפקדו לא פחות טוב מהמקדחים האדומים שעולים 20 ש”ח לאחד.

הטריק בקידוח ידני במתכות הוא להפעיל לחץ על המקדח, ולשמור על מהירות מתונה. לחיצה חזקה מדי על הדק המקדחה תביא לאובדן אחיזה, ולשחיקת המקדח מבלי שיחדור את המתכת. האידיאלי הוא שבב מתכת בצורת סליל, כמובן שזה לא תמיד יקרה.

אפשרות אחרת, מניח שרלוונטית לפרופילים דקים בלבד, היא להפעיל לחץ, ואז ללחוץ ולעזוב את הדק המקדחה לסירוגין.

את הקדח הראשוני, זה שנרחיב אותו בהמשך, אפשר לעשות עם בורג קודח, כמו זה הנראה משמאל למעלה בקופסת המקדחים. בגלל מבנה ראש הבורג, כאן דווקא נקדח במהירות גבוהה. אותו בורג בתמונה עשה עבורי יותר מ- 60 קידוחים באלומיניום, ואז המשיך וקדח באחת מידיות הכליבות ובמוט הברזל אליו קובעה.

לא טרחתי להשתמש בשמן קירור, פעם בכמה קידוחים טבלתי את קצה המקדח בכוס מים.

איך לא לקדוח

בשתי התמונות הראשונות תוצאת קידוחים בפרופיל אלומיניום דק דופן, תוך הפעלת לחץ על המקדח, ובלי מעבר מספיק דרך קטרי ביניים, בדרך מקידוח בקוטר 4 מ”מ לקוטר 10 מ”מ.

בתמונה השלישית סט המקדחים הסיניים בו חסרים רוב הקטרים הקטנים שנגרסו בעת קידוח לא זהיר, או נשברו בעת הטיה של המקדחה בזמן קידוח. מקדחים חלופיים הוזמנו באיביי, 40 ש”ח כולל משלוח לסט של 99 מקדחים, שמי שהרכיב אותו התנסה כנראה בבעיות דומות – הסט החלופי כולל 16 מקדחים מכל סוג בקטרים הקטנים, ורק 2 מכל סוג מהמקדחים בקטרים הגדולים. כמה שבועות אחרי שהסט החדש הגיע, זימן לי הגורל תיקון קטן בבית שהצריך קידוח קשה בפרופיל פלדה. המקדחים הסיניים נשברו בפיתול אחד אחרי השני, בהפעלת הלחץ הראשונה. מתברר שאלו ראשי מקדח זולים שאינם עמידים בפיתול, נשאיר אותם לקידוח בפרופילים דקים ובמתכות רכות יותר. להשלמת אותו תיקון קפצתי לחנות כלי עבודה מתמחה וקניתי ראש מקדח איכותי, עדיין יצא שבריר ממה שהיה עולה להזמין הביתה הנדימן מיומן.

ברגים עוברים

ולשם מה צריך סט מקדחים כמו בתמונה הקודמת, מדורג כל חצי מ”מ?

אם תרצו לחבר שני פיסות מתכת זו לזו עם בורג עובר, תוכלו להגדיל את קוטר הקידוח בחצי מ”מ בכל פעם עד שהבורג ייכנס בול.

בורג עובר – בורג, שייבה לפיזור הלחץ, שני החלקים שברצונכם לחבר, שייבה נוספת ואום. לא רוצים שהבורג יחליק? הדקו אום נוסף. רוצים להוסיף חגורה ושלייקעס? מעט דבק או צבע על האום, מתחתיו או בין שני האומים, או שייבה קפיצית. רוצים שאי אפשר יהיה לפתוח את הבורג? דבק אפוקסי.

אין לכם בורג אבל יש מוט הברגה בקוטר מתאים? נסרו את מוט ההברגה למידה והוסיפו אום גם בקצה השני. זה פיתרון זול לברגים גדולים וארוכים.

ניטים

ניט (מַסְמֶרֶת אלומיניום) הוא חיבור הנפוץ במסגרות תריסי אלומיניום. אקדח ניטים, הכלי עם הידיות הצהובות להלן, מושך את הגולה הכסופה שבקצה השמאלי של הניט, ומעביר אותה דרך חלק האלומיניום הלבן.

התוצאה היא מוט אלומיניום חלול הצמוד לדפנות החור שקוטרו המקובל הוא 4 מ”מ, החובק את שני צידי הפרופיל בדיסקות אלומיניום שטוחות.

זה חיבור שימושי לפרופילים דקי דופן, שימושי גם לקיבוע המנעול או הידית של דלת האינטרקום, אחרי שחורי הברגים התבלו מרוב החלפות.

פירוק ניט נעשה בקידוח בקוטר 4 מ”מ. אפשר לקדוח עד שהניט ייפול פנימה ואפשר להפסיק כאשר הדיסקה מתנתקת, ולדחוק את השארית פנימה עם מברג ופטיש.

מברזים

פעם אחת בחיי החלטתי לייצר כמה אומים. בתמונות סימון מרכז הניסור בעזרת מדגש, קידוח במקדחת עמוד, והברזה. בתחילת ההברזה צריך להקפיד על אנכיות, בהמשך על שימון קל, ועל חצי סיבוב-סיבוב קדימה, ורבע סיבוב אחורה, כדי שהשבבים לא ייתקעו וישברו את שיני המברז, אלא יתפנו דרך החריצים.

הברזה היא לא מה שאתם חושבים, זו הפעולה של הכנת תבריג פנימי. הכלי נקרא מברז, והתבריג מוגדר ע”י קוטר נומינלי, קוטר הקידוח, ופסיעת התבריג (המרחק בין סלילי הבורג). בורג 12/1.5 הוא בורג בקוטר 12 מ”מ שהמרחק בין מרכזי הסלילים שלו הוא 1.5 מ”מ. אם בחרתם באינצ’ים, זה יותר מסובך. עזבו, בואו נישאר במידות מילימטריות.

יש כמה וכמה סוגים של מברזים – לדוגמא למתכת רכה, לפלדה, לעץ. לחור עובר או לחור שאינו עובר. למקדחת עמוד חשמלית או לשימוש ידני. יש מקרים, לדוגמא כאשר אין הבדל גדול בין קשיות החומר הנקדח לקשיות המברזים, בהם משתמשים באופן הדרגתי ב- 3 מברזים שונים לכל קדח.

הדוגמא הפשוטה ביותר להברזה היא הכנת תבריג בעץ רך. קידוח בקוטר 3 מ”מ, והברגת בורג סיבית בקוטר 4 מ”מ. הבורג ייצור לעצמו את התבריג, ויישלף רק בסיבוב בעזרת מברג.

הסט בקופסה הכתומה נקנה באמזון בכ- 70 ש”ח כולל משלוח עם שליח עד הבית, זה בערך מה ששילמתי בארץ עבור מברז בודד וידית מתאימה. סט זה כולל גם מחרוקות מתאימות. הסט מתאים לחורים עוברים במתכות רכות, וסביר כנראה לשימוש חובבני מזדמן.

מחרוקות

מברז כאמור הוא כלי להכנת תבריג פנימי, כלומר אום. מחרוקת היא כלי להכנת תבריג חיצוני, כלומר בורג.

משום מה עד שהתקבעה בעברית מילה שנשמעת כמו משהו שהאקדמיה המציאה, מתברר שאתר האקדמיה ללשון העברית קורא למחרוקת תַּבְרוֹג ולפעולת חריצת הסלילים בבורג – תִּבְרוּג. נישאר עם מחרוקת, אבל לא נקרא לפעולה “לחרוק”, זה לא נשמע טוב.

גם כאן הקפדה על אנכיות, הפעלת כוח מטה לחריצת הסליל הראשון, אח”כ הפעלת כוח סיבובי, שימון, תנועה קדימה ואחורה לפינוי השבבים.

בתמונה השניה שימוש במחרוקת לניקוי חריצים של בורג ישן. בדרך כלל מספיק לנקות את התבריג ע”י הברגת אום בכוח. זה דומה למה שעושים אחרי ניסור בורג לשם קיצורו – מכינים אום מעבר לנקודת הניסור, ואחרי הניסור מבריגים את האום כך שבדרכו החוצה ינקה את התבריג. כאן זה לא הספיק והמחרוקת עשתה את העבודה. יש מחרוקות מיוחדות לניקוי תבריגים, עדינות יותר מאלה ואמורות לא לפגוע בתבריג. זו מחרוקת רגילה, אם כי לא מיועדת לפלדה, עדיין הרסה את תאומו של בורג זה.

לסיכום

אז מה יצא לנו מקצת ידע בעבודות מתכת?

הקלאפה של המיקרו במטבח התפרקה.

בפעמים קודמות החלפתי את הבוכנה, הפעם הגולה אליה מחוברת הבוכנה התנתקה. זו גולה שחוברה במקור בחיבור דומה לחיבור ניטים. בירור בשתי חנויות פירזול מאוד מקצועיות העלה שצריך להחליף את המנגנון כולו בעלות 380 ש”ח.

גולה חלופית ולה בסיס עם חורים לחיבור בברגים או ניטים, נקנתה ב- 15 ש”ח בעליאקספרס, ובינתיים פורקה הדלת ואוחסנה.

ניסור קל של בסיס הגולה כדי שתתאים, קידוח וחיבור ניטים מצידי החור של הגולה הישנה, והקלאפה שוב עובדת