על הברזלים – חלק א

בבית המלאכה

מדריך קצר לעבודות קטנות במתכת, לחובב הביתי והלא מצויד

אחינו המסגרים, המכונאים, הנפחים והמפסלים במתכת, אשפי השימוש במסורי דיסק ורתכות – הפוסט הזה אולי יצחיק אתכם.

הפוסט מיועד לחובב בעל סדנא ביתית קטנה, שפעם בכמה זמן צריך להתאים שתי פיסות מתכת, לא עבות מדי, שלא היתה ביניהן היכרות מוקדמת – לחתוך, לקדוח, לקבע עם ניט, או להתעסק עם איזה תבריג.

כל הכלים בפוסט הם כלים בסיסיים מאיכות סבירה לכל היותר. עבודה במתכת היא לא ממש תחביב שלי, הכלים לוקטו מפה ומשם לפי הצורך.

 

הסרת חלודה מברזלים קטנים

“ברזל חלוד” הוא בדרך כלל לא סוף פסוק.

מי שמשפץ להנאתו כלי עבודה ישנים, משאיר כלים תלויים על הקיר בסדנא בתל אביב, או עוסק באמנות “Ready made”, ייתקל בהרבה ברזל חלוד.

הסרת חלודה מחלקים פשוטים יכולה להיעשות די בקלות על ידי טבילה ליממה בחומץ ביתי. חומץ סינתטי 5% למאכל עולה בסופרמרקט 5 ש”ח לליטר – ומספיק בהחלט. אחרי הטבילה בחומץ – שטיפה במים תוך שפשוף במברשת עד להסרת הלכלוך והחלודה, טבילה ממושכת במים עם או בלי סודה לשתיה לסתירת החומצה, שטיפה וייבוש. שימון קל לשימור.

חלקים כמו סוליה של מקצועה, החייבים להיות ישרים ואין בהם פרטים דקורטיביים או פונקציונליים העלולים להיפגע, אפשר פשוט לשייף. יש אבירי יוטיוב המשייפים הכל עם משחזת זווית, אני לא אוהב כלים מסוכנים כאלה, לא את הגימור הסינתטי של מתכת מבריקה לגמרי, ולא את כמויות המתכת היורדות. שיוף ידני עושה לאט לאט על נייר זכוכית המונח על משטח שטוח. טיפול שוטף להסרת חלודה קלה מהנקודות בהם היד מזיעה על כלי העבודה, אפשר לעשות עם “מחק” מתאים.

פיינשמקרים ומקצוענים יכולים לקנות חומרי פלא ב- 100 ש”ח לליטר (50 במבצעים באמזון), אלה פועלים מהר יותר, אמורים לא לפגוע במתכת, אמורים להיות ניתנים לשימוש חוזר, ובסוף חייהם לאחר שספחו והתרכבו עם חלודה רבה, אמורים להיות לא מזהמים וניתנים לשפיכה לכיור ביתי. אמה-מה – כדי שאפשר יהיה להחזיר חומרים אלה לבקבוק, היצרנים ממליצים לנקות את החלק החלוד בחומרים חריפים להסרת שומנים (כידוע כלי עבודה אמורים להיות משומנים), ואלו כבר לא חומרים ברי מיחזור.

בכל מקרה – ברגים, חלקי מתכת עדינים עם פיתוחים, כיתובים ודוגמאות – מנקים לאט ובסבלנות. חומץ או אחד מהנוזלים שהוזכרו לעיל, מים זורמים, מברשת שיניים ישנה, מברשת ניילון ולפעמים אפילו מברשת פליז, מברשת ידנית כמובן, נייר לטש.

בתמונות טבילה באמבט ובבקבוק חומץ, שידרה של כליבה ובה פס המראה להיכן הגיעה בטבילה בחומץ ואיך נראה היתר שנוקה באופן פחות יסודי, וסטנלי מס’ 4 לפני ואחרי ניקוי, וכמובן לפני שהשמן המינרלי קיבל את הפטינה שלו, הברק אבד אבל בסיוע שימון תקופתי קל, החלודה לא חזרה.

 

 

 

הסרת חלודה ממעקות וסורגים

פה כבר אפשר להיות יותר אגרסיביים – שיוף עם מברשת ברזל ידנית, נייר לטש גס מאוד. הברשת האבק בעזרת מברשת ישנה, ניגוב במטלית טבולה במים (יש שיאמרו ניגוב במטלית טבולה בטינר להסרת שרידי שומן, אני לא אוהב טינר, זה חומר מסוכן, דליק, ובקטנה גם מייבש את העור ומגרה את דרכי הנשימה). מריחת ממיר חלודה אם רוצים, וצביעה בצבע מתאים למתכת. יש שיעדיפו צבע על בסיס ממס, אני מעדיף המרייט \המרטון \DTM על בסיס מים למרות שנטען כלפיהם שהם פחות עמידים. קל ומהר לצבוע איתם, בעזרת רולר ספוג קטן ומברשת צרה לפינות. ניסיוני האישי מ- 20 שנה באותה דירה – צבע בגוון כהה ידהה בשמש הישראלית, לא משנה על איזה בסיס הוכן. הגורם העיקרי לחלודה חוזרת הוא טיפטוף מים קבוע מהמזגן של השכנים, ולא סוג הצבע.

אזהרה – את המעקה הזה ניקיתי פעם מחלודה בעזרת מברשת סיבי פלדה שהוצמדה למקדחה. תנועה לא זהירה והמברשת תפסה לי את החולצה, כמו שביריון תופס מישהו ומצמיד אותו לקיר. חולצה דקה יותר או קצת פחות מזל, והייתי עלול לצאת מהסיפור עם שריטות עמוקות. לשיפוץ הנראה פה של אותו מעקה, גויסו סטודנט חסון בחופשה מהלימודים, והרבה נייר לטש אחוז ביד.

ניסור מתכות

הכלי איתו אני מנסר מתכות הוא מסור למתכת Hacksaw, המונח על השולחן בתמונה הבאה.

המסור הזה לא מיועד לניסור מדויק, וצריך להקפיד שיסטה כמה שפחות מהקו הישר. דרך אחת לעשות זאת היא להבין לאן המסור מושך ולהטות אותו בהתאם, דרך אחרת היא לסמן את קו הניסור סביב האלמנט המנוסר, ולהפוך כמה פעמים בעת הניסור.

משחזת זווית (מסור דיסק) היא כלי מסוכן ומקומה רק אצל אנשים מיומנים שקיבלו הדרכה מסודרת ומצוידים במיגון מתאים, לא אצלי. מסור עגול שולחני (“מסור שורף”) אולי מסוכן קצת פחות אך עדיין מחייב זהירות ומיומנות, ובכל מקרה חובב שמנסר משהו מתכתי פעם בכמה חודשים, לא צריך כזה כלי בבית.

הגוף המנוסר אחוז במלחציים בעלי לחיי מתכת. בתמונה “מלחצי צורפים” קטנים שקיבלתי פעם, ומספיק טובים לעבודות קטנות. להבהרה כמה המלחציים האלה עדינים, הידית איתה מסובבים את בורג המלחציים – זו כבר השלישית, אחרי ששברתי את שתי קודמותיה. למי שמשקיע מומלץ לקנות מלחציים גדולים ויציבים יותר, המתברגים לשולחן.

קו הניסור יהיה משונן, ומומלץ בדרך כלל לשייף אותו. כל שופין פשוט למתכת יצלח לעבודה זו.

 

 

על ברזלים וגנבים

מי שרוכב על אופניים בתל אביב מכיר את המראה בתמונה הראשונה.

אפשר לנסר מתקן אופניים כזה עם חותך צינורות שנכנס לכל כיס. הכלי האדום בתמונה מיועד לצינורות נחושת דקים כמו של מזגני אוויר, אבל גם אחיו הגדול שחותך צינורות מים מפלדה – נכנס לכיס. דקה עבודה, כמה סיבובים של הכלי וביניהם עצירות להידוק הלהב – והמתקן חתוך. להזכירכם לקשור את האופניים במנעול שעולה לפחות 300 ש”ח, ולהעביר את המנעול דרך השילדה וגם דרך הגלגל האחורי, כך הגנב לא יוכל להסתלק עם האופניים ברכיבה ולפצח את המנעול בשקט במקום נסתר, אלא ייאלץ לעשות פריצה רועשת ומושכת תשומת לב באמצע הרחוב.

עוד בתמונה השניה, חצי מסורית שמקורה במסור הגדול, וידית ובה החצי השני של המסורית. לחובב זה כלי שימושי לניסור חלקים שקשה להגיע אליהם עם המסור הגדול. לגנבים – זה בערך מה שמשתמשים בו בסרטים כדי לנסר את סורגי תא הכליאה. אפשר גם לאחוז אותה חצי מסורית ביד או ללפף סביבה סמרטוט, יש גם מסוריות דקות וגמישות יותר שגם הן תנסרנה פלדה.

עד כאן מבוא קצר, בפוסט הבא נכתוב על קידוח במתכת, על חיבורי ברגים וניטים, הברזה, ועל הצעצוע החדש – סט מברזים ומחרוקות

לתוכן זה נכתבו 0 תגובות

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן