איך לבדוק אם האדמה שלך בריאה?

פרמקלצ'ר

שמים בכוס מים ורואים מה קורה! קצת יותר פרטים בפנים :)

אדם, האם בריאותך, היא רק מצב של חוסר מחלה?

אדמה, האם את דוממת או חיה?

איך אפשר לדעת אם האדמה שלי בריאה?

גיליתי שלפעמים לשאלות שנראות מסובכות, יש תשובות פשוטות*** :)

והתשובות, בהתאמה לסדר השאלות – לא, חיה, וככה בודקים אם האדמה בריאה:

 

דגימת הקרקע

לוקחים עם היד רגב אדמה מהשכבה העליונה של האזור שמעניין אותנו, לא חשובה סטריליות אבל כן חשוב לשמור על המבנה של רגב האדמה שהרמנו (שלא יתפורר), ניתן לבצע את הבדיקה בשטח, אם לוקחים למקום אחר אז עדיף לא לחכות יותר מכמה שעות בין הדגימה לבדיקה, ולא לחשוף את הרגב לתנאים קיצוניים בזמן הזה (חום \ קור \ לחץ פיזי \ חוסר אוויר וכו’)

מכניסים למים

חותכים רשת כלשהי שתחזיק את האדמה מעל תחתית הכוס, ממלאים את הכוס במי ברז רגילים, שמים את הרשת בתוך הכוס, ומכניסים בזהירות את רגב האדמה שרוצים לבדוק.

תלמדו מהטעויות שלי – עדיף שהרשת תהיה יחסית גדולה, ובלי החלק העבה שיש בקצה (הוא פחות גמיש, ויכול לגרום לרשת “לקפוץ” ממקומה)

משמאל - אדמה בריאה, מימין - אדמה פחות בריאה

רואים מה קורה :)

בגדול, אם האדמה מתפרקת והמים עכורים, אז… האדמה לא בריאה, וכדאי להשקיע בה יותר תשומת לב ולחשוב מחדש על ההזנה שלה (יישום קומפוסט \ דשנים – עולם ידע שלם, שווה לחקור ולהתייעץ), תמיד רצוי להציק לה פחות עם חומרי הדברה, חריש ומיכון כבד.

חשוב להבין שהמצב בו היא נמצאת הופך אותה לחשופה יותר לסחף מים ולמחלות.

אם האדמה מחזיקה והמים נשארים צלולים – ברכותיי! האדמה שלך בריאה :) תמשיך.י להשקיע בה תשומת לב ולהזין אותה היטב.

אני מדגים איך עושים את הבדיקה ומפרשים אותה בסרטון הזה:

והנה עוד קישור לסרטון בעברית שמציג את אותה בדיקה על שני רגבים משדות חקלאיים שהכין ד”ר גיל אשל מהתחנה לחקר הסחף

סייגים לשיטה

  1. השיטה לא מתאימה לאדמת יער (בה יש שכבה אורגנית עבה על פני השטח) או אדמת מדבר
  2. הבדיקה עונה על השאלה האם האדמה בריאה או לא, ולא בהכרח מעידה על האיכות שלה כאמצעי ייצור.

מה שמעלה את השאלות: מה היא האדמה מעבר לאמצעי ייצור? מה המשמעות של בריאותה? ומה המשמעות עבורנו?

לסיכום - הנה מגיע הטוויסט עם בריאות האדם

פעם הבאה שאתם עושים מספר שתיים בשירותים (קקי הכוונה), לפני שאתם זורקים פנימה נייר טואלט, אני מזמין אתכם להתבונן פנימה ולשאול את עצמכם – האם זה נראה כמו אדמה בריאה? או פגיעה?

אם תרצו להעמיק בנושא בריאות האדמה, בריאות האדם והחוטים שנמתחים ביניהם, אני תמיד שמח להנחות שיחות בנושא, מרמת חוג בית, דרך סדנאות ועד קורסים אקדמיים, לטווח רחב של גילאים.

משתף שאני עובד בימים אלו על הרחבת החלק שמתקשר לבריאות האדם עם חבר שעוסק ברפואה סינית, וגם עם…. מערכת העיכול שלי :) שותפה מס’ 1 לדרך, אוהב אותך!

נתראה בשמחות,

שי

 

* למי שרוצה להעמיק עוד

לקבלת פרטים על מפגש העמקה בנושא בריאות האדמ.ה בהנחייתי אפשר ללחוץ פה

** למי שרוצה להרחיב עוד

עוד קצת ממני (ולא רק על אדמ.ה) פה

 

**חלק מתעדכן – תשובות קצרות לשאלות נפוצות:

 

שאלה: האם הבדיקה מתאימה לעציצים?

תשובה קצרה: לא, מצע השתילה שמשתמשים בו בעציצים ברוב המקרים אינו אדמה

 

שאלה: האם הבדיקה מתאימה לאדמה חולית?

תשובה קצרה: כל האדמות שפגשתי עד עכשיו בחיי – כן.

פנו אלי מספר אנשים עם השאלה הזו, בזמן הקרוב אבדוק יותר לעומק, ואעדכן אם יהיה צורך.

 

שאלה: מה הבועות אומרות על האדמה?

תשובה קצרה: הבועות מספרות שיש לאדמה מבנה פנימי, כשבועה יוצאת והמבנה נשאר שלם, סימן ש: א. קיים מבנה עם חללים פנימיים (זה טוב!) ב. המבנה מוחזק היטב ע”י הדיירים (חיידקים ופטריות בעיקר).

עוד קצת הרחבה בנושא הזה פה למטה בתגובות.

 

שאלה: מה זה אומר שהאדמה שלי בריאה?

תשובה קצרה : לאדמה אין בעלים, היא לא שייכת לנו, אנחנו בה והיא בנו.

מה זו בריאות?

מה חשוב לך באדמה שלך?

לפעמים שאלה טובה עדיפה על תשובה מצויינת….

 

***גילוי נאות – ביקורת עמיתים

אני מביא חלקים מתגובתו של ד”ר גיל אשל למדריך:

“הבדיקה היא בדיקת יציבות מבנה הקרקע, שהיא חלק מהבריאות שלה אך לא מספק. אני חושב שנושא כל כך מורכב כמו בריאות קרקע לא יכול להיבדק במבחן אחד ופשוט.
מכיוון שבריאות הקרקע תלויה במספר רב של משתנים כימים פיזיקאלים וביולוגים…
בכל אופן מבחן זה הוא כלי מבחן איכותי מאוד ויזואלי שזה יתרונו, אך לא כמותי, למיטיב הבנתי מבחן זה יכול לרמוז על תפקוד הקרקע בהרטבה מהירה, יכול לרמוז, בהינתן אותו מרקם קרקע, על הבדלים בפרוס גודל הנקבובים, יכול לרמוז על תכולת וקומפוזיציה של החומר האורגני אולי קצת על ניתרון אבל לא מעבר לכך.”

 

תגובה קצרה שלי: אני מסכים עם ד”ר אשל שהנושא מורכב וקשה לצמצם אותו לבדיקה אחת.

לטעמי ומניסיוני, זו השיטה הטובה ביותר לאדם לא מנוסה לבחון ולחוש את בריאות האדמה שמעניינת אותו.

עבור מדען בתחום מדובר רק בקצה הקרחון.

תמיד שמח לשמוע דעות אחרות ולהחכים!

לתוכן זה נכתבו 8 תגובות

    • תודה מירב, שמח לשמוע שמצאת את המדריך מועיל :)
      הבועות מספרות לנו משהו על המבנה הפנימי של החללים באדמה, כשבועה יוצאת והמבנה נשאר שלם, סימן ש: א. קיים מבנה עם חללים פנימיים (זה טוב!) ב. המבנה מוחזק היטב ע”י הדיירים (חיידקים ופטריות בעיקר), אני כרגע לא יודע לפרש מעבר לזה, אולי אפשר, תמיד שווה להתבונן ולהרהר, אעדכן בעתיד אם יהיו תובנות, ואשמח לשמוע מחשבות נוספות בנושא אם למישהי.ו יש.
      חשוב לזכור שאם האדמה רוויה במים, גם אם המבנה הפנימי טוב וקיים, לא יהיו בועות, כי פשוט אין בפנים אוויר. כלומר, גם תכולת הרטיבות משפיעה על כמות והתנהגות הבועות.

      • עדיין לא ניסיתי. למרות שהעציצים שלי מוצפים ביצורים חיים מכל מיני סוגים וגדלים, אני חוששת שבבדיקה כזו לא יתקבלו תוצאות מרשימות.

      • הבוקר בדקתי. הנה הממצאים: (אני מנסה להעלות את התמונה. אולי היא עולה, אולי לא, לא רואה שום סימן). בכל מקרה, אחרי חצי שעה שהאדמה במים, בתוך רשת, המים עדיין צלולים, לא נראים עכורים. פירוק מסוים מתרחש בגושים, גם אם קטנים (חורי הרשת קטנים). מקוה שלא יופיעו עכשיו 3 תמונות, תוצאה של 3 נסיונות להעלות תמונה.

        תמונה מצורפת:

      • מעניין, והיו בועות?
        חקרתי קצת בנושא, ואני מבין שבעציצים נדיר מאד ששמים אדמה, אלא תערובת של חומר אורגני ומצעים אינרטיים (שלא מגיבים עם הסביבה). כלומר, חרסיות וטין, שהפירוק שלהם מהרגב וההרחפה שלהם מעידה על מצב פגיע של האדמה, למעשה לא קיימות שם, אז עד כמה שאני מבין כרגע, הבדיקה פחות רלוונטית לעציצים.

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן