לפני כשנה וחצי חזרתי בהיסוס לתחביב נעורים ישן, דגמי פלסטיק. בזמנו הדרכתי בגדנ”ע אוויר ובהתאם בניתי בעיקר דגמי מטוסים. הפעם נשארתי קרוב לאדמה, ובונה בעיקר דגמי רק”מ וכלי רכב. קנה המידה נותר כשהיה – 1:72, האורך הממוצע של הדגמים – עד 10 ס”מ. יש הבונים דגמים גדולים יותר, אני מנסה להישאר במסגרת מה שאפשר לאחסן בויטרינה אחת ולא לחזור לימים בהם תקרת חדרי בבית הורי כוסתה דגמי מטוסים. הרבה דברים השתנו בשלושים ומשהו השנים שחלפו – רמת הדגמים שאפשר לראות ברשת, סרטוני ההדרכה הזמינים, החברים במועדון בוני הדגמים  IPMS  ישראל, חומרי הבניה שהשתכללו והיכולת להזמין כל דבר בקלות.

צבעים

הצבעים של פעם הגיעו בפחית מתכת קטנה, דוללו ונקו בסולבנטים בעלי ריח וגורמי כאב ראש. כל פתיחה של הפחית הצריכה עירבוב ממושך, אטימת הפחית מחדש היתה פרויקט והצבע אוחסן הפוך להקטנת אפשרות חדירת אוויר, דילול הצבע נעשה בטינר חזק, וכך גם הניקוי. שכבת הצבע די עבה ובהתאם פיספוס בדילול מביא לכיסוי פרטים עדינים בדגם. היום אמנם יש חומרי ניקוי לא מסוכנים ולא פחות יעילים, אבל הבשורה העיקרית היא צבעים אקריליים על בסיס מים. אין ריח, אין חומרים לא נעימים לנשימה, שכבת הצבע דקה בהרבה ומגוון הצבעים רב יותר ועדכני בהתאם ל”אופנות” הצביעה (מה זו “אופנת צביעה” – בפוסט נפרד). הבעיה היחידה עם הצבעים האלה – מוטב להתיז שכבת צבע יסוד, מאחר והאחיזה המכנית שלהם בפלסטיק טובה פחות מאלו הישנים.

בתמונה הראשונה צבעי אמייל (אנמל) בפחיות, מול צבע אקרילי על בסיס מים בבקבוקון עם פיית טפטוף. מאסטרו מ’, אחד מבוני הדגמים הרציניים בארץ, משווה את הצבעים הישנים לטלפונים של נוקיה, שנשארה מאחור ונפלטה מהשוק.

בתמונה השניה חומרי דילול להתזה (בצביעה במכחול מדלל במים), וחומר ניקוי למברשת האוויר:

מברשת אוויר

עם ההתנסות מגיע התיאבון, ולקראת יום ההולדת התחדשתי במברשת אוויר וקומפרסור. גם פה העולם התקדם. בתמונה להלן – למטה מברשת אוויר שקנה לי אבי לפני כמעט ארבעים שנה ואני מניח שתעבוד אם אחליף את הגומיות ואת צינור האוויר. זו מברשת עירבוב פנימי internal mix בה עירבוב הצבע והאוויר נעשה בתוך גוף המברשת, ונחשבה טובה לזמנה. כוונון כמות האוויר נעשה בלחיצה מטה על ההדק, כיוון כמות הצבע נעשה לפני הצביעה או בשימוש ביד השניה ע”י סיבוב הבורג בעקב הכלי, מה שנקרא single action. כיוון רוחב פס הצבע נעשה ע”י קירוב או הרחקת המברשת מהעצם הנצבע. את הצבע, מדולל במדלל מתאים, מוזגים למיכל הזכוכית שמתחת למברשת, וכמות צבע הולכת לאיבוד בכל פעם.

למברשת החדשה (למעלה באותה תמונה) מנגנון פעולה כפולה double action –  לחיצת ההדק כלפי מטה מביאה לזרימת אוויר ולהפעלת הקומפרסור, הסטתו אחורה מווסתת את כמות הצבע שיותז. גם כאן הזזת המברשת קדימה ואחורה תקבע את רוחב הפס הנצבע. את הצבע מטפטים לכוסית שבחלק העליון של המברשת, ודי בכמה טיפות כדי שהעסק יעבוד.

המדחס מספק לחץ אוויר קבוע, ויש המגדילים וקונים מדחס שיש לו גם מיכל אגירה לאוויר דחוס. בזמנו לא היה לי קומפרסור, והסתפקתי במיכלי גז דחוס.

תא צביעה

הצבע אמנם אינו מכיל ממסים נדיפים, אבל התזתו עלולה להעלות חלקיקי צבע לאוויר, ולמה אני צריך לנשום את זה. להתזה מוסיפים משפר זרימה, וחלק מהצבעים דורשים דילול במדלל מיוחד, גם את שני אלה אני לא רוצה לנשום, וגם את חומר הניקוי הייעודי למברשת האוויר. מעבר לנשמית פשוטה, מוטב לבנות תא צביעה, לחבר אליו ונטה ולמשוך צינור לחלון הקרוב.  יש המוסיפים לתא פס תאורה בחלקו העליון או משני צדדיו. אני עובד רק באור יום ובמרפסת מוארת היטב ועד כה לא נזקקתי לתוספת תאורה.

הנה תא הצביעה שבניתי מארגז צעצועים ישן של הילדים, ונטה “4 ב- 80 ש”ח, וצינור שרשורי של מייבש כביסה, באורך מתאים מהשולחן עד לחלון הקרוב.

קיבלתי מחבר הערה ואזהרה ראויות ואני מעביר אותן כאן: אני מתיז כמויות קטנות של צבע אקרילי, וגם זה לא בכוונון ישיר לתוך הוונטה. וויתרתי גם על פילטר ספוג פשוט לפני הוונטה.
אם אתם מתיזים כמויות צבע גדולות, צבע המכיל ממסים נדיפים כמו צבעי אמייל, ספריי צבע ודומיהם – אתם מסתכנים בכך שאדי ממס יגיבו עם ניצוץ חשמלי או חלק חם במנוע ויגרמו לפיצוץ..
יש בשוק מפוחים ייעודיים בהם אין מגע בין זרימת האוויר לבין חלקי המנוע , והם הנכונים לשימוש במקרה  של עבודה עם צבעים דליקים.

אנטומיה של מברשת אוויר

בתמונה הראשונה פירוק רגיל של מברשת האוויר, הנעשה לאחר כל שימוש לצורך ניקוי יסודי. יש בכלי הזה מעברי צבע ואוויר העלולים להיסתם – להמחשה, קוטר הדיזה 0.4 או 0.2 מ”מ.

בתמונה השניה פירוק יסודי יותר הכולל את מכלול ההדק

כלי ניקוי

אוסף כלי ניקוי מאיביי, וכמה מבית המרקחת. זהירות מהכלי עם המחט, הוא עלול להרוס את הדיזה ומומלץ לא להשתמש בו. המברשות דמויות כלי לניקוי בקבוקי תינוקות עשויות להתאים לכמה מהמעברים הצרים, מוטות המתכת פחות שימושיים. מימין מנקה אוזניים ועץ ניקוי לשיניים, הרבה יותר שימושיים.

הניקוי מתחיל בניגוב הכוס ובהתזת מים עד שהם יוצאים שקופים, בהמשך חומר ניקוי ייעודי למברשת אוויר, ופירוק ראשוני לניקוי בעזרת מטליות, קיסמי אוזניים ועצי ניקוי לשיניים

הניקוי כולל כאמור התזה ממושכת של מים ואחר כך חומר ניקוי. כדי לשמור על סביבת עבודה נקיה וכדי לא לנשום את אדי חומר הניקוי, מומלץ להתיז בשלב זה לתוך מיכל סגור בעל פילטר בפתח היציאה. מימין כלי פשוט ויעיל שנקנה באיביי ומשמש גם להנחת מברשת האוויר בזמן הפסקות בעבודה. פתח יציאת האוויר מתברג ומתחתיו פילטר פשוט. כפילטר יכול לשמש גם מגבון עגול להסרת איפור. משמאל כלי שנבנה על בסיס צנצנת נוטלה כיוון שמשלוח הכלי הקודם התעכב. בין המכסה לגוף הצנצנת מניחים מגבת נייר ואחר כך מחוררים את פתח הכניסה. שלב הניקוי ייעשה בכל מקרה בתוך תא הצביעה המאוורר

לסיכום

לסיכום, מברשת האוויר היא כלי נוח לבונה הדגמים המצויד. לפני עוד למידה ארוכה של אופן השימוש, ושל הדילול המתאים לכל צבע. הגעתי לרמה סבירה בצביעה אחידה של צבע אטום ושל לכה שקופה, לא הצלחתי עדיין בסכימות צביעה מורכבות יותר.