אחרי שנתיים של הסתפקות בקרשי חיתוך מבמבוק שמאיימים להתפרק (ומקיימים), הגיע הזמן להתחדש בקרש חיתוך קצת יותר רציני. לא ברור איך אבל הגיע לידיי מדף עץ ישן, תוך פחות משעה הוא הפך לקרש חיתוך נאה וחזק. הנה השלבים בתמונות.
כמה דברים חשובים: העץ הוא עץ אורן, שהוא עץ קצת רך, אבל עושה את העבודה. חשוב מאוד שאם אתם כמוני ממחזרים חתיכת עץ, שימו לב שהיא לא מחוטאת, צבועה או ספוגה בחומרים שאתם לא רוצים שייכנסו לכם לאוכל – צריך עץ טבעי ונקי. חוץ מזה, הסיפור פשוט מאוד, וחבל לקנות קרש חיתוך ביוקר, או אחד מעפן שנהרס מהר מאד.
סימון
מע”מ, כשמו כן הוא, הוא המס על מוצרים או שירותים שנוסף להם ערך כלשהו. אז אמנם הקרש הזה מיועד לשימוש אישי ולא למכירה, אבל לא יכולתי להשאיר אותו פונקציונאלי בלבד, הייתי חייב לתת לו קצת ערך מוסף: פינות מעוגלות!
עפרון, סרגל וצלחת קטנה עשו את העבודה:
בעזרת פקק של בקבוק סימנתי את החור שמיועד לתליית הקרש.
סימון החור, תתעלמו מהקשקושים מסביב.
חיתוך וחירור
חתכתי עם ג’יגסו לפי הסימון. את החור עשיתי עם מקדחה ומקדח פרפר מסט הכלים הישן של סבתא.
הקרש חתוך
מקדחה ומקדח פרפר
חור בקרש
שיוף וצביעה
עם נייר ליטוש 40-גרעין ואח”כ 100-גרעין עברתי על הכל מכל הצדדים, בעיקר נקודות החיתוך. את הצביעה עשיתי בשתי שכבות של שמן זית זול (בעזרת ספוג ישן), אבל אחרי כמה שבועות של שימוש (וניקוי חוזר ונשנה) השמן הספיק להיעלם. כדאי להשתמש בשמן פשתן במקום.
הקרש צבוע בשמן זית
התוצאה הסופית
הקרש יצא גם יעיל וגם יפה. אני מאוד מחבב עץ מלא, אפילו אורן פשוט ורך כמו זה. השינוי היחיד שהייתי עושה, כאמור, הוא לצבוע בשמן פשתן ולא בשמן זית, למרות שזה באמת לא קריטי. בהצלחה!
הי, מה זאת אומרת לצבוע השמן זית?
פשוט שמן זית שקונים בסופר?
היי טלי,
בגדול – כן. אבל ראי תגובתו של יעקב גילת כאן למטה לגבי שמנים עדיפים על שמן זית.
אני יכול בנתיים לומר ששמן הזית איתו צבעתי נעלם עם השטיפות והסבון, ועכשיו אני צובע עם שמן פשתן (כזה שקונים בחנות טבע). בהצלחה!
תודה איתמר, אישתי תמיד מתלוננת על הקרשי חיתוך שיש לנו, אפילו ײהיקרײ מאיקיא מתפצל אחרי זמן מה. ייתכן ואצור אחד בעצמי.
אני כנראה לא אמור להיות מופתע שהקרשים של איקאה הם מאותה איכות ירודה… בהצלחה ליאור, ותעדכן כאן ען תמונה כשיהיה מוכן :).
הי איתמר, קרש יפה ושימושי, ברשותך כמה הערות:
נייר 40 הוא נייר גס ביותר המותיר שריטות על העץ, משתשים בו רק כשאין ברירה וצריך להוריד הרבה חומר כדי ליישר את הלוח. מהנייר הגס עולים בקפיצות של בערך פי 1.5 עד סביבות 180-240, אם כי זה קרש חיתוך שיישרט באופן שוטף אז רמת ההחלקה פחות חשובה.
אם הלוח די ישר הייתי מתחיל מנייר 120, ואם העבודה איטית מדי – קופץ לנייר גס יותר ושוב חוזר למעלה.
לגבי שמנים המותרים למגע עם מזון – שמן זית ודומיו מתעפשים ולכן לא מומלצים.
שמן פשתן טבעי מחנות טבע (לא “שמן פשתן מבושל” מטמבוריה, שאינו ראוי למאכל), שמן אגוזים (למי שלא אלרגי), ועוד כמה שמנים אחרים הם פתרונות די יקרים, ודורשים זמן ייבוש ממושך ולעתים די מסריח.
אני משתמש בשמן מינרלי (“שמן לקרשי חיתוך” של איקאה), אפשר לקנות גם בכל בית מרקחת. זה שמן פחות נחשב, ההגנה המכנית שלו לא טובה ולכן הוא יישחק מהר, אבל הוא זול ונוח שיש מיכל שמן על שולחן הנגרות, איתו אני משמן גם את כלי העבודה
יעקב תודה רבה לך על התגובה המפורטת. לגבי הליטוש – אכן מעט מיותר, אבל תודה על כלל ה1.5. בנוגע לשמן, ראיתי באמת המלצות על השמן של איקאה, אבל אני חושב שבמקרה הזה אדבוק בשמן פשתן בהזדמנות הבאה שייקרה בדרכי.
איקיאה אכן רושמים על בקבוק בשמן שלהם שיש להמתין 24 שעות לפני שימוש, והשמן עלול לגרום לשלשולים…
ליאור, שמן מינרלי משמש ברפואה כחומר משלשל עדין, וכדי שזה יקרה צריך לשתות כף שלמה של שמן טרי. שמן שהתייבש ונספג בקרש החיתוך – לא מהווה בעיה