קערות אכילות בייצור ביתי – הגביע הקדוש של החד פעמי האקולוגי

1 כבר עשה את זה
;

הזדמן לידי מכשיר להכנת קערות אכילה ביתיות. כן! יש כזה דבר! וזה קל ופשוט! במקור הוא יועד להכנת קערות וופל אבל סרטוני היצרן מציגים הכנה של כל מיני קערות אכילות, ועם קצת יצירתיות כמעט כל פחמימה שאפשר לאפות אותה הופכת לבסיס מעניין לניסוי. רשמים ודוגמיות מהשטח.

שנים, אבל באמת שנים, חלמתי על להכין לאירועים שונים (בעיקר אירועים בחוץ, אבל לא רק) צלחות אכילות. למה? כי כלים חד פעמיים זה לא בא בחשבון, וכלים מתכלים הם סתם יקרים, וכלים רב-פעמיים שהיו האופציה העדיפה עלי (עד עכשיו, אלא אם אין לי זמן להתארגן, עוד תראו) – צריך לזכור להביא, וצריך לזכור להחזיר וזה יכול לשבת בשקית זמן רב מלוכלך ולהסריח וכל זה…

העניין הוא שכדי להגיע לכלים אכילים צריך שיטה שעובדת, ועובדת מהר יחסית, עם כמה שפחות בלאגן והתעסקות לפני ואחרי ההכנה.
והנה… לפני כמה חודשים התגלגל לידי הפתרון הכי טוב שמצאתי עד עכשיו, והוא אפילו לא איזה מכשיר של היפים שאי אפשר להשיג אלא מגרמניה בהזמנה אישית. זה מדהים.

את המכשיר תוכלו למצוא בעצמכם ברשת, ואחסוך לעצמי כרגע את הפרסומת הגלויה, ואתרכז בעשיה עצמה.
כמו שאציין בהמשך, אפשר להכין את הקערות ממגוון פחממות, ואספר על זה בסיכום. כרגע אתרכז בזה שהבטחתי לבני שביומולדת שלו (שתמיד נערכת בצל יער טבעון בנקודות משתנות) נכין צלוחיות רב פעמיות לאורחים. וזה מה שעשינו. החלטתי על המספר 15 צלוחיות לניסוי כלים ראשון.

הכנת הבצק - פשוט פשוט

במקרה הזה החלטתי לדבוק במה שאני יודע שבדרך כלל עובד, ולהכין בצק פשוט של פיתות סאג', בלי התפחה וכל השיט הזה שאין לי כוח אליו בדרך כלל. קמח, מים, מלח ומעט שמן (ונראה לי שאפשר לוותר על השמן).

את הבצק חילקתי לכדורים שאחרי רידוד קדחתני ומהיר צריכים להגיע לגודל של צלחת בעובי הרצוי. אני החלטתי להכין את הצלוחיות דקות, אבל אפשר לייצר אותן גם קצת יותר עבות ולקחת בחשבון שצריך לתת להם קצת יותר זמן במכשיר.

בצק של פיתות בגודל של בערך צלחת בינונית

בצק של פיתות בגודל של בערך צלחת בינונית

אפיה במכשיר

בגדול, המכשיר הוא כמו טוסטר לחיצה, רק שבמקום שטוח, הוא מגיע בצורה של קערה וחצי כדור שנכנסים זה בתוך זה ואופים את הבצק התורן משני הצדדים שלו, די ביעילות.

המכשיר פשוט להפעלה, פשוט מכניסים לשקע, והוא מתחיל להתחמם. תלוי בסוג הבצק, הניסיון הראשון קובע כמה זמן תצטרכו. זה תלוי בכמות הנוזלים ורמת הקשיות של הקערה שתרצו להגיע אליה.

אפשר לקטום את העודפים מסביב, שתמיד יהיו בשלב האפיה ואפשר לחכות לסוף ולשבור אותם בעדינות ליצירת סימטריה. ואפשר גם לא לעשות כלום ולהשתמש כמו שזה.

שקע ותקע

שקע ותקע

ובגדול... זהו!

הקערות יוצאות מוכנות לאכילה. כמה תמונות מהתוצרים כולל בשימוש.

הקערות מוכנות לאורחי היומולדת

הקערות מוכנות לאורחי היומולדת

לסיכום

לסיכום, כמה, פרטים מעניינים בעניין השיטה הזו:

ראשית, כדי לקבל מושג על עמידות הקעריות, לקחתי את הראשונה, מילאתי אותה מים, והנחתי על השיש. הקערה החזיקה יותר משעה(!) לפני שהתרככה מספיק כדי שיהיה בה חור. כמובן שזה תלוי גם בזמן האפיה, אבל להגיע לשעה של החזקת נוזל, לא חשבתי שיקרה. זאת אומרת שהיא יכולה להזיק לארוחה שלמה כולל מרקים ורטבים בלי בעיה. מדהים בעיני.

שנית, כמעט הכל הולך – בפעם הראשונה שהגיע לידי, היה לי רק פרוסות לחם ישן. ניסיתי לקרוע אותו לחתיכות ו"לרצף" את המכשיר. וזה עבד! קיבלתי קעריות עמידות ואטומות לחלוטין. ואפשר עוד בצקים קנויים, שמגיעים מוכנים – טורטיות או פיתות, או לא מוכנים – כמו בצק עלים ומלאווח. מגרש משחקים קולינרי שלם.

ולבסוף, פשוט לזרוק לקומפוסט צלחות שאתם בטוחים שתהפוכנה לקומפוסט כי הן אוכל בעצמן. אם זה לא מדהים, אני לא יודע מה… החלום הרטוב של כל אירוע שארגנו אנשים עם אלרגיה לפסולת לא מתכלה.

פייר, אני התאהבתי.

לתוכן זה נכתבו 12 תגובות

  • אילן |

    הוזמן – יוצרו קערות מושלמות וטעימות מטורטיות תירס ב-3 דקות במכשיר.

    שימו לב – בטעות קניתי מכשיר של 110V באיזון ועכשיו אני חייב להשתמש בשנאי כבד…

  • מור |

    אוקיי, אז נזרקות פחות צלחות חד פעמיות מתכלות או שלא מתכלות, אבל האם אתה בודאות שנוצרת פחות פסולת סה"כ? המכשיר עצמו (חומרים, אנרגיה, שינוע) גם מייצר פסולת, ואני תוהה כמה שימוש יש לעשות בו בכדי שהייצור שלו "ישתלם"

    • אסף צ'רטקוף

      אין באמת דרך לדעת בוודאות. אבל – בוא נניח שאוכלים את הצלחת, כי אחרי שזה ספוג ברוטב זה טעים. אם ככה, אז הדבר היחיד שצריך להתקזז זה תהליך ההכנה עצמו כי אין הבדל ברמת החומר האורגני הכולל בין הלחם בצד הארוחה ובין הקערה עצמה. אז אם המכשיר צורך 800wh ולוקח 3 דקות להכין קערה, אז 3/60 * 800 = 40w.
      עכשיו צריך להבין מה טביעת הרגל הפחמנית כדי להשוות.
      כדי להכין צלחת אחת על ידי חשמל מתחנת הכוח בישראל, לפי אתר חברת החשמל (אחרי קצת ניסויים) אנו משחררים לאוויר כ20 גרם פחמן דו חמצני (פד"ח). https://www.iec.co.il/environment/pages/pollcalculator.aspx#Chart

      לפי החישוב באתר הזה (לא בהכרח הכי מהימן, אבל אנחנו מחפשים סדר גודל) כדי להכין10 צלחות חד פעמיות מנייר נדרשים כ4 קילו פד"ח, הווה אומר, כ400 גרם פד"ח לצלחת אחת.

      בהשוואה של טביעת הרגל הפחמנית, מדובר על פער של פי 20, אם אתה מסכים לחישוב המפית שעשיתי כאן. זה לא מדויק אבל זה עוזר להבין את התמונה הגדולה.
      זה בלי לציין את ההשפעה החינוכית והתודעתית של מהלך שכזה.

  • אילן |

    לכל המחפשים,
    תכתבו "waffle bowl maker" באמזון או עליבאבא-אקספרס

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות