בניית בריכת שחייה אקולוגית

חגיגה משפחתית בבריכה
מידע כללי-
  • זמן השלמה: מספר שבועות
  • רמת קושי: סביר
  • עלות: כ-2,000 ש"ח
  • ידע נדרש: ידע טכני כללי
חומרים+
  • אבני אוויר
  • אבנים
  • חצץ סומסום
  • חצץ עדש
  • יריעות אטומות ענקיות
  • מחברי זווית לצינור ניקוז 3"
  • משאבת אוויר
  • צינור קוברה
  • צינורות ניקוז 3"
  • צינוריות למשאבת אוויר
  • צמחי מים
  • שטיחים
כלי עבודה+
  • טורייה
  • כלי חפירה
  • מברגה\מקדחה
  • מסור
  • מספריים
  • מקוש
הדפסה

בנינו בריכת שחייה-שכשוך אקולוגית-טבעית-אורגנית בחצר הדום שלנו, איזו התרגשות ואיזה כיף! כנראה שמעיינות הארץ הקרירים לא ייזכו לראות אותי בתדירות גבוהה הקיץ, אני נשאר להתקרר בבית.

מה היא בריכת שחייה אקולוגית?

בגדול זו בריכה שמקיימת מערכת ביולוגית טבעית וכך שומרת על נקיון המים לאורך זמן וללא חומרים כימים או צריכת אנרגיה מיותרת. או במילים פשוטות: צמחים בתוך הבריכה מטהרים את המים. בנוסף, הבריכה שלנו אקולוגית במיוחד כי היא מקיימת עקרונות של שימושחוזר, אין בה אף לא גרם של בטון, וכי אנחנו שואפים לגדל בה צמחי בר ארצישראלים ולחזק את המערך האקולוגי האזורי הקיים.

הבריכה שלנו בסך הכל בת שלשה שבועות ברגע כתיבת שורות אלה, ובהתלהבות יתר החלטתי לכתוב את המדריך כאן לפני שהבריכה הספיקה להוכיח את עצמה מכל מני בחינות. מה גם שמלבד הבריכה הזו אין לי שום נסיון בתחום. קחו את דברי בערבון מוגבל.

רקע

קודם כל אציין את הגורו שלנו בכל תהליך בניית הבריכה, David Pagan Butler, בריטי מתולתל ומשעשע שמפרסם ביוטיוב ובאתר שלו מדריכים אינספור לבניית בריכות שחיה אקולוגיות (organic pools כדבריו). מי שמתכנן להקים בריכה שכזו, מומלץ שיקרא בעיון את המדריך המלא (160 עמודים באנגלית), שניתן לרכוש באתר שלו.

למה בריכת שחיה אקולוגית?

בריכת שחייה סטנדרטית נשארת נקייה ותקינה תברואתית בזכות כמה דברים: המון כלור; טיפות של חומר כימי נוסף שאיני זוכר את שמו ואמור לאזן את החומציות/בסיסיות של הבריכה; משאבת מים (פילטר) שצורכת לא מעט חשמל ומפיקה רעש; ובן אדם או רובוט שדואג לנקיונה מעלים ושאר לכלוך שנכנס פנימה.

בריכת נוי סטנדרטית (כזו עם צמחים ודגים) אמנם לא מכילה כלור וחומרים כימים לרוב, אך דורשת תחזוקה גבוהה ושימוש במנורת UV לחיסול האצות, משאבת מים חזקה, פילטר, דשנים לצמחייה ועוד.

בריכת שחייה אקולוגית שעובדת טוב אמורה להשאר נקייה ובריאה, אפילו עד כדי שתיית המים ע"פ דיוויד, בזכות הצמחים שבה ובזכות משאבת אוויר זולה וזהו. היתרונות ברורים, והכיף של להרגיש כאילו יצאת לאיזה מעיין בטבע שווה את כל המאמץ.

מהר למעלה

איך עובדת בריכת שחיה אקולוגית

ראשית, הבריכה בנויה משני אזורים – אזור השחיה העמוק ואזור הצמחיה הרדוד (regeneration zone או wetland). שטח הבריכה, שמומלץ שיהיה גדול כמה שניתן, צריך להיות מחולק כך שלפחות 50% מיועד לצמחיה.

הצמחיה, או ליתר דיוק המיקרואורגניזמים שבשרשי הצמחים, עושים את פעולה הטיהור עבור כל הבריכה. בנוסף לטיהור המים, אנחנו רוצים מים צלולים להתרחץ בהם, מים ללא אצות. על מנת לעשות זאת בצורה מיטבית יש לעקוב אחרי עקרון אחד פשוט: תחרות. גם האצות וגם צמחי המים צריכים חומרים מזינים מהמים, כאשר אין חומרים מזינים בשפע הצמחים החזקים מביסים את האצות ולא נותנים להן להתפתח ולהפוך את הבריכה לירוקה. בהמשך אסביר איך מגבילים את כמות החומרים המזינים במים.

חתך מבנה הבריכה

חתך מבנה הבריכה

מהר למעלה

כדי שהצמחים יחיו הם צריכים, איך לא, חמצן. יש צמחים תת-מימיים שמשחררים למים חמצן, אך זה לא מספיק – בשביל חמצן צריך משאבה. השיטה המקובלת בעולם הבריכות היא משאבת מים שיושבת מחוץ לבריכה, שואבת אליה את המים 24/7, לרוב מסננת אותם, ומחזירה אותם דרך מפל או משהו כזה. ככה במפל נכנס חמצן למים, ונוצרת תנועת מתחת למים שמשפרת את תנאי המערכת הסגורה והלא כל כך טבעית שבנינו. החסרון של המשאבות האלה הן שהן יקרות, זוללות יחסית הרבה חשמל, ועלולות להיות אגרסיביות ולשאוב את המיקרואורגניזמים השוכנים במים אל האבדון של הפילטר (ע"ע "מוצאים את נמו"). הפתרון שדיוויד מציע לנו (וכל הקרדיט נתון לו) הוא משאבת אוויר – bubble pump – המחוברת לאבני אוויר. ממש כמו באקווריום, רק גדול וחזק יותר.

כך זה עובד: צינורות רחבים ומחוררים שוכבים מתחת למצע הצמחים (בסמוך לשורשים) וקצותיהם פונים כלפי מעלה ויוצאים מעל המצע. בתוך זווית הצינור מתחת לכל יציאה מונחת אבן אוויר. אבן האוויר משחררת בועות אל המים במעלה הצינור, וכך מלבד חמצון המים גם נוצרת תנועה של מים בתוך הצינורות, המים נשאבים לאט ובעדינות מקרקעית אזור הצמחיה אל פני המים. קיבלנו גם חמצן בשפע, גם זרימה עדינה של מים, וגם מעט חשמל ומעט רעש. כולם מאושרים.

תהליך השאיבה

תהליך השאיבה

מהר למעלה

שלבי הבניה

להקמת הבריכה יש מספר שלבים, בסדר הבא:

  1. חפירה + הפרדת מפלסים
  2. כיסוי גאו-טכני
  3. כיסוי אוטם
  4. הנחת צינורות
  5. פיזור מצע לצמחים
  6. מים (אפשר כבר להתחיל לשכשך)
  7. שתילת צמחים
  8. עיצוב שפת הבריכה
  9. התקנת המשאבה
מהר למעלה

חפירות

קודם סיפור קצר: לפני כשנה עברנו לגור בשטח כאן, בשכירות, בנינו את הדום שלנו וחיינו בשקט ובשלווה. בעל הבית שלנו עיבד את האדמה החלקאית הסמוכה לנו במטרה להקים כרם ענבים ועל הדרך ביקש מהטרקטוריסט היקר שיחפור לנו בור קטן בקצה הכרם למען נבנה בו יום אחד שכשוכית. מאוד נחמד. עברה שנה, הכרם לא קם, הבור התמלא קוצים, החורף היה רטוב והקיץ החם התחיל להפתיע. התחלנו בעבודה. תוך שבועיים של מקוש, טוריות והרבה כאבי גב הרחבנו את הבור לכדי בריכה גדולה כמעט פי שניים מהבור המקורי, עם אזור צמחייה עגול ויפה. עייפים ויגעים הסתכלנו על הבור שלנו בגאווה ודמיינו את הרגע בו נקפוץ ונשתכשך במים הקרירים. באותו הרגע ממש, עם הנף הטוריה האחרון, עבר בעל הקרקע ובהפתעה אמר "מה זה פה?!". התבקשנו לדעת שאם יום אחד השטח כן יהפוך לחלקה חלקאית פעילה, הבריכה שלנו תצטרך להסגר. זו היתה מכה קשה.

לא עברו 24 ושעות, הזמנתי את הטקטוריסט, ותוך שעה ו200 ש"ח הבור הישן כוסה ובור חדש נולד בתוך השטח החוקי שלנו.

— fin —

טקרטור חופר בריכה אקולוגית

מהר למעלה

קוטר הבריכה הוא 3.5-4 מטרים. עומק החפירה במרכז הבריכה שלנו הוא כמטר ו30 ס"מ. ככה יצא עם המגבלות השונות. דיוויד ממליץ על לפחות 2 מטר עומק כדי לאפשר טמפרטורות שונות של המים, מה שיוצר זרמים תת-מימיים ומגביר את התנועה הטבעית של המים בין האזורים.

אזור הצמחיה שלנו חפור בעומק 50-70 ס"מ, במדרון שמשתדל להיות מתון ככל הניתן. אם יש לכם את השטח ואת הכוח, חפרו אזור צמחיה גדול יותר, עמוק יותר בחלקו הפנימי, ועם מדרון מתון יותר. הרעיון במדרון המתון הוא שצמחים שונים צריכים עומק מים שונה, ושחיות (כגון קיפודים) יוכלו לשתות מהמים בלי ליפול בטעות לתוך תהום ולטבוע.

הטרקטור עשה את רוב העבודה, ואנחנו עם טוריות שיפרנו את הצורה ואת המתינות של המדרון. חשוב ליצור תלולית בשפה החיצונית של הבריכה, לא גבוהה במיוחד, רק מספיק כדי למנוע מנגר עילי לגלוש לתוך הבריכה (נגר עילי סוחף איתו הרבה חומרים מזינים לצמחים). בנוסף, יצרנו שורת אבנים גדולות בקצה המדרגה (אזור הצמחיה) שתמנע בעתיד התדרדרות של מצע הצמחיה לאזור השחיה.

אם תזמינו מחפרון קטן ולא טרקטור ענק הוא יוכל לעשות לכם חפירה מאוד מדויקת, עם תלוליות והכל.

למי שיש סבלנות, מומלץ להשתמש בשטיכמוס כדי לפלס את שפת הבריכה.

כאן יש להדגיש – דיוויד היקר ושאר המקצוענים בתחום יוצקים הרבה קילוגרמים של בטון כדי לקבע את קרקעית הבריכה, לאפשר בניה של קירות פנימיים, ליצור שפת בריכה משורטטת ועוד. אנחנו נמנענו מזה לחלוטין, ואני מניח שזה בעיקר נחוץ במצב של אדמה חולית, או אם ממש רוצים בור עמוק ועם קירות אנכיים.

בור לבריכה אקולוגית

הבור מוכן. שורת האבנים בקצה הפנימי של המדרגה תמנע מחצץ להתדרדר לאזור העמוק.

מהר למעלה

כיסוי גאו-טכני

כיסוי גאו-טכני הוא שם יפה ומקצועי לדבר פשוט והגיוני מאוד: כיסוי האדמה עם חומר רך וגמיש כדי למנוע מאבנים וצמחיה לחורר את הפלסטיק האוטם של הבריכה. זה שלב קריטי!

המקצוענים קונים יריעות בד גיאוטכני מיוחדות, אנחנו הסתפקנו בשטיחים משומשים. נסענו לגני התערוכה בתל-אביב, ובתיאום עם חבר של חבר (תודה אסף ותודה יוסי!) הגענו בעת פירוק אירוע מכירות ענק שהתרחש שם באחד הביתנים. הגענו בשביל לקחת באנרים (בהמשך), אבל הם היו קטנים מדי ובסופו של דבר מצאנו את עצמנו מקלפים מהרצפה עשרות מטרים של שטיחים אדומים (וכחולים ואפורים) ששימשו את דוכני המכירה באירוע. בכל שבוע-שבועיים מפרקים שם אירוע כזה, כמעט הכל נזרק לזבל'ה, ואין שום בעיה להגיע ופשוט לקחת.

את השטיחים פורסים באקראיות על כל שטח הבור, מומלץ בכמה שכבות (בעיקר באזור הסלעים).

כיסוי גאוטכני בעזרת שטיחים משומשים

שכבה ראשונה של שטיחים על שורת האבנים.

כיסוי גאוטכני בעזרת שטיחים משומשים

כיסוי מלא של הבור עם שטיחים משומשים.

מהר למעלה

כיסוי אוטם

אין בריכה בלי השלב הזה – פלסטיק! איזה חומר נפלא, רב שימושי, מזהם ויעיל.

אז גם כאן, המקצוענים ובעלי הממון קונים יריעת ענק של חומר בשם EPDM. אנחנו יצרנו קשר עם חבר של חברה (תודה לדפנה, אלכס וצחי!) ונסענו לעיר הגדולה כדי לקחת שלטי חוצות ענקיים מנתיבי איילון. זה ענק, כבד, 100% אטום למים, ואמור לשרוד לא מעט בתנאי שמש ומים. מה שחשוב זה שזה בחינם ושאחרת זה היה מגיע לפח הזבל.

שימו לב: זו חייבת להיות יריעה אחת גדולה שתספיק לכל שטח הבריכה. וללא חורים כמובן. אנחנו השתמשנו בשתיים אחת על השניה, ליתר בטחון. הייתי שם אפילו שלוש.

שכבה אוטמת משלטי חוצות

שכבה אוטמת משלטי חוצות.

מהר למעלה

הנחת צינורות

כאן הסיפור קצת מסובך להסביר בכתב. אני מקווה שהתמונות עם ההסברים הקצרים מעבירות טוב את העניין:

צינור רחב לשאיבה

צינור שרשורי גמיש ורחב מונח על קרקעית אזור הצמחיה העתידי. אלי מחוברים בשני קצוותיו זוויות וצינור ניקוז 3".

צינור רחב לשאיבה

על הצינור הגמיש (השחור) יפוזר המצע לצמחים, כאשר הצינור האפור מציץ מעל המצע אך לא מעל פני המים.

חורים בצינור

את הצינור הגמיש (השחור) חוררנו עם מקדחה. דרך החורים הקטנים יישאבו מים אל תוך הצינור וממנו החוצה דרך הצינור האפור.

מהר למעלה

שימו לב שאת הצינורות האפורים השארנו ארוכים בכוונה בשלב הזה. לא ידענו מה גובה המים. אחרי מילוי המים חתכנו אותם כמה ס"מ מתחת לפני המים, ועשינו חור אחד בכל אחד מהם (עם מקדח 5 מ"מ) שבתוכו תעבור צינורית האוויר (בהמשך).

מהר למעלה

מצע לצמחים

המצע לצמחים הוא שלב חשוב שיש לתת עליו הן את הדעת והן את חשבון הבנק. יש לזכור שאנחנו לא רוצים לתת לצמחים חומרים מזינים בשפע (בשביל התחרות).

אני מודה ששברנו את הראש שעות רבות על הנושא הזה של בחירת סוג המצע, ושבסופו של דבר התפשרנו על מצע של חצץ בנייה וסומסום סטנדרטיים מסיבות כלכליות. יש מעט מידע מפורסם בנושא, יש כל מני גישות ושיטות, חלקן הגיוניות וחלקן ממש סותרות אחת השניה. אנסה לפרט כאן את המידע שאספנו, האחריות לא עלי:

אדמה

דיוויד משתמש בשכבה עמוקה של אדמה שהוא הוציא מתחתית חפירת הבריכה שלו. האדמה התחתית הזו לטענתו דלה בחומרים מזינים ולכן טובה לבריכה. עליה הוא פורס יריעות גאוטכניות נוספות ואז מפזר שכבה לא דקה של חלוקי נחל.

חצץ בזלת

ניתן לקנות (במשתלות בעיקר) חצץ מאבן בזלת. אבן הבזלת נחצבת בארץ ככל הנראה ונגרסת במפעלים לגדלים שונים. משני מקורות שונים שמעתי שחצץ בזלת ידוע כמצע מצוין לצמחי מים מטהרים. אין לי מושג מה הגודל הממוצע לאבן המומלץ. החסרונות שלו מסתכמים ככל הנראה במחיר יקר להחריד.

טוף

אמנם גם הטוף מגיע מפעילות געשית, אך בניגוד לבזלת הוא אוורירי וקל משקל. קל הרבה יותר להשיג אותו ונדמה לי שהוא לא יקר. אם אינני טועה הטוף מיובא לארץ. מקורות מסוימים טענו בפני שהטוף הוא אסון לצמחית מים היות וחוריו הקטנטנים נסתמים על ידי לכלוך, פעילות אנארובית מתפתחת שם והצמחים סובלים מחוסר חמצן ורקבון. מקור אחר שמתמחה בגידולים אקוופונים אמר לי שהוא משתמש רק בטוף ושהצמחים שלו משגשגים. בקיצור, פסלנו אותו על עודף רעיות.

חול

ככל הנראה ממש לא טוב לצמחים, אבל דיוויד מציע אותו בכל זאת כחלק מתערובת של חצץ ואדמה. מעניין.

חלוקי נחל

הכי יפה ללא ספק, דל בחומרי הזנה כמו שצריך, כביכול הכי טבעי לצמחיה. יקר בטירוף היום, וזאת בזכות מאבקים של הירוקים להגבלת החציבה/איסוף שלהם בארץ.

חצץ בנייה

חצץ הבנייה בארץ הוא ככל הנראה אבני גיר גרוסות. אני לא אתפלא אם יש שם גם איזה אבן משקע אחרת כמו דולומיט או צור. בכל מקרה, זה נחצב בארץ, זה זול להפליא, זה דל בחומרי הזנה, ובאתר אינטרנט של גידולים אקוופונים היה כתוב שזה לא נפוץ כמצע לגידולים אבל זה בהחלט אפשרי. דיוויד מזכיר שימוש בחצץ אבן-גיר באחד הסרטונים שלו על בריכה ציבורית בלונדון. החסרון הגדול שלו, שעוד לא נבדק כמזיק או מועיל, הוא כמות האבק הלבן שמגיע עם החצץ. ניתן לקנות חצץ סומסום שטוף מאבק דרך חברות שמתמחות בגני משחקים. אנחנו ניסינו לשטוף בעצמנו, זה עזר חלקית והבריכה די צלולה כל עוד לא הופכים את החצץ.

שכבה ראשונה של כ10 ס"מ פיזרנו חצץ בנייה רגיל (עדש), ועליה עוד כ20 ס"מ של סומסום. על מנת לחסום את השכבה הגבוהה יחסית של החצץ יצרנו עוד חומת אבנים גדולות על קצה אזור הצמחיה המיועד. הפעם האבנים נמצאות על היריעות (יש להניח בזהירות) וכך גם מהוות אלמנט עיצובי-טבעי.

שימו לב: אין לי מושג אם עשינו שגיאה קריטית בבחירת החצץ הרגיל הזה, או שגילינו דרך נפלאה לחסוך בעלויות. רק הזמן יגיד, ואעדכן כאן בתגובות יום אחד כשיהיו לי תשובות.

פיזור המצע לצמחיה

פיזור המצע לצמחיה. שורת אבנים נוספת על יריעת הפלסטיק מאפשרת שכבה עמוקה של חצץ בלי שיתדרדר למטה.

חצץ כמצע לצמחיית המים

החצץ מפוזר ונבלם על ידי האבנים. הצינורות הרחבים בולטים החוצה.

מהר למעלה

מים

התחלנו למלא המים. צינור גינה רגיל, לקח 4-5 שעות. עדיף היה להתקין את המשאבה ואבני האוויר לפני כן, אבל המשאבה עוד בדרך מאמאזון ויש לנו משאבה טבולה אחרת שממלאת את תפקיד הזרמת המים באופן זמני. החלטנו להתחיל למלא גם כי לא היתה לנו סבלנות, וגם כי רצינו לדעת מה גובה המים המקסימלי על מנת לסדר את שפת הבריכה.

בכמה מקורות שונים קראתי שבהחלט עדיף למלא את הבריכה במי גשמים כדי לחסוך מהצמחייה העתידית את הכלור ושאר החומרים שיש במי הברז שלנו. אם במקרה אתם בונים את הבריכה בחורף – נשמע לי כמו משהו חשוב לתת עליו את הדעת.

הבריכה באמצע מילוי המים

הבריכה באמצע מילוי המים

מהר למעלה

שתילת צמחים

ישנם כמה סוגים של צמחים: צמחי גדה, צמחי מים עמוקים, צמחים מחמצנים וצמחים צפים.

צמחי גדה הם אלו שגדלים במים יחסית רדודים. בשורשים שלהם מתבצעת הרבה מפעולת הטיהור. ישנם אינספור סוגים – גומא, איריס ענף, קנה, סוף, שבטבט (ארצישראלי?), אגמון, נענעת מים, שיח אברהם, ועוד ועוד. אני רק מתחיל לגלות את העולם הזה.

צמחי מים עמוקים הם כאלה ששוכנים ממש בקרקעית הבריכה ועליהם או תפרחתם צפים מעל המים. הנפוצים ביותר הם שושנות המים (ניפאות, או נופר בעברית). יש רק שני מינים של הצמח הזה הגדלים בר בישראל, וכעת אני רק זוכר את הנופר הצהוב. ניחא, גם ככה הם נדירים ויקרים.

צמחים מחמצנים הם צמחים שגדלים ממש בתוך המים. תפקידם הוא כאמור לשחרר חמצן למים, מה שמשמש את הצמחים האחרים בתורם. המוכר והישראלי ביותר הוא "אלף עלה".

צמחים צפים הם חייזרים מוזרים במיוחד. הם פשוט צמחים שלא זקוקים לאדמה בכלל והם צפים על פני המים כששורשיהם טבולים בלבד. הם משייטים ברחבי הבריכה ומתפזרים בה. איני מכיר נכון לרגע זה צמחים ארצישראלים צפים, אבל עוד אגלה.

אם יש באזורכם מעיינות ונחלים, סעו ואיספו צמחים לא מוגנים לבריכה שלכם. ככה אתם יכולים להיות בטוחים שהם מתאימים לאקלים למערכת האקולוגית בכלל. לתגבור תמיד אפשר ללכת למשתלה ולקנות.

מהר למעלה

עיצוב שפת הבריכה

לאחר שהבריכה מלאה במים עד שיאה והיינו בטוחים מה קו המים הסופי, התחלנו בעיצוב שפת הבריכה. המטרה היתה רשאית לשמור על הפרש הגובה העדין שיימנע מנגר עילי להסחף לתוך הבריכה, ושנית ליצור מראה טבעי כמה שיותר על ידי הצנעת היריעות מתחת לאדמה.

סידרנו שורת אבנים גדולות על השפה בצורה יפה ויציבה. מהצד הפנימי פיזרנו את החצץ ככה שיגיע עד האבנים. מהצד החיצוני גזרנו את היריעות והשארנו שוליים של 20-30 ס"מ מחוץ לבריכה, חפרנו תעלה קטנה צמודה לאבנים, את שולי היריעות דחפנו לתעלה וכיסינו בחזרה באדמה. עבודה פשוטה ומתגמלת – הפלסטיק השחור נעלם מהעין!

היריעות גזורות, לפני חפירה וכיסוי.

היריעות גזורות, לפני חפירה וכיסוי.

עיצוב שפת הבריכה

מימין ומשמאל ניתן לראות את היריעות גזורות אך עוד לא מוצנעות. קרוב יותר לאמצע רואים אזור שכבר הוצנע.

כל היריעות מוצנעות מתחת לאדמה

כל היריעות מוצנעות מתחת לאדמה

מהר למעלה

התקנת המשאבה

עניין המשאבה זו תעלומה אמיתית. האם השיטה של דיוויד לשימוש במשאבת אוויר טובה מספיק? בנתיים עבר כשבוע מאז שהותקנה והצמחים גדלים, אז כנראה שכן בסך הכל.

אין לי מושג ולא מצאתי מידע איך לבחור משאבה שתתאים לגודל הבריכה שלי. גם לא באמת מצאתי מידע כמה נקודות של צינורות+אבני אוויר צריך ביחס לגודל הבריכה. אני מניח שכמה שיותר יותר טוב. מצפייה בסרטונים של דיוויד על בריכות שבנה, וגם סרטון על איך להתקין את משאבת האוויר לשיטתו, הסקנו שמשאבת 20 וואט שמספקת 45 ליטר/דקה של אוויר ו4 אבני אוויר יהיה בסדר.

מה שצריך כאן זה בסך הכל את המשאבה, אבני אוויר כמספר היציאות של צינורות שהנחתם, וצינוריות מתאימות. את הכל אפשר להזמין מאיביי/אמאזון, או לקנות ביוקר בחנויות אקווריומים בארץ. אם המיקום של המשאבה נמוך מגובה המים של הבריכה תצטרכו גם לקנות אל-חוזר – רכיב קטן שמתחבר לצינוריות ומונע ממים שנכנסים לצינורית בטעות להגיע למשאבה עצמה.

ההרכבה

מנסרים את הצינורות הרחבים מתחת לגובה פני המים; מחברים את 4 הצינוריות למשאבה ופורסים אותן כל אחת אל צינור רחב אחר; משחילים את הקצוות בחור הקטן שהכנו מבעוד מועד (לפני מילוי המים) ומחברים את אבן האוויר; מוודאים שאבן האוויר נמצאת לא גבוה מדי וקרוב לפני המים, אבל גם לא שוכבת על קרקעית הצינור ונסתמת; החיבורים של הצינוריות למשאבה ולאבני האוויר נעשים פשוט על ידי דחיפה.

מחברים את המשאבה לחשמל וזהו זה, הצמחים יכולים לנשום.

הצינור הרחב מתחת לפני המים

הצינור הרחב מתחת לפני המים – ככה זה נראה מהצד.

אבן האוויר

אבן האוויר בתוך הצינור הרחב. מחוברת לצינורית האוויר (לבנה-שקופה, מימין).

אבן האוויר במקומה הנכון

אבן האוויר במקומה הנכון

משאבת האוויר מחוברת לצינוריות.

משאבת האוויר מחוברת לצינוריות.

ככה זה מבעבע

ככה זה מבעבע. אפשר להרגיש שמים קרירים עולים מהצינור, זה מעיד שהם מגיעים מקרקעית החצץ.

מהר למעלה

לסיכום

עברו כשלשה שבועות ממילוי הבריכה ושתילת הצמחים בה ואלו המסקנות עד כה:

1) זה תענוג אמיתי, המים קרירים ונעימים.

2) המים שקופים ויפים, קיבלו גוון ירוק עדין אחרי כמה ימים אבל זה נשמר ככה מאז ולא מתגבר.

3) המון חיים מתקבצים סביב ובתוך הבריכה במהירות אדירה: הכלבים והחתולים של השכנים באים לשתות; המון חרקים מעופפים מסביב, החל מזבובים ויתושים, דרך דבורים וצרעות, ואפילו שפיריות אדומות ויפות הגיעו לבקר; כמה חרקים אמפיביים כבר מצאו את מקומת ושטים להם בתוך המים; דג זעיר אחד ושני חלזונות מים נצפו שם, כנראה הגיעו עם הצמחים שקנינו במשתלה.

4) אתמול מצאתי מקבץ גדול של זחלי יתושים וחרקים אחרים – גרוע מאוד! כנראה שאין מנוס מלהביא דגי גמבוזיה שיאכלו אותם. אני מקווה שאהמדריך הבא שלי יהיה "איך הצלחתי להדביר ביולוגית יתושים בזכות הבריכה האקולוגית שלי".

5) אצות מהסוג שנראה כמו שיער ירוק התחילו לגדול. הן גדלות בעיקר סביב חומר אורגני שנופל למים (נמלים שטובעות לדוגמה), או סביב צמחים מסוימים. בנתיים הן לא מהוות מטרד, ואני מקווה ששתילת צמחים נוספים תעזור בהבסתן לפני כן.

6) בטעות הזמנו משאבה עם מתח אמריקאי. קנינו שנאי, אבל הוא מתחמם מהעבודה המרובה ואני חושש שזה לא ישרוד. כנראה שננצל את ההזדמנות וכבר נזמין משאבה חדשה עם מתח אירופאי, וחזקה יותר (60-70 ל/ד).

7) עומסי החום ככל הנראה יוצרים הרבה אידוי, או שיש לנו דליפה איטית איפשהו. נקווה שלא ונגלה בהמשך.

8) עדיפה בריכה גדולה יותר ועמוקה יותר, כי זה כיף יותר.

 

תמונות יפות שתקנאו:

שפירית הארגמן (?)

שפירית הארגמן (?)

נענעת מים

נענעת מים

חגיגה משפחתית בבריכה

חגיגה משפחתית בבריכה

מהר למעלה הדפסה

אודותי

פורסם ב מדריכים ומתוייג תחת , , . שמור את הקישור הישיר.

41 תגובות לבניית בריכת שחייה אקולוגית

  1. טל:

    עוד כמה שאלות, סליחה על הבורות אבל ממנה באים רעיונות כמו שמטעויות לומדים, לא?

    נקרא לזה "שאלות תם":

    1) מה לגבי אלכוהול כחומר חיטוי שמתנדף מהר? וניתן לייצר לבד (אם כי זה כרוך באנרגייה כשמדובר באלכוהול "נקי"…ככל הידוע לי)

    2) נדמה לי שכבר הצעתי, לגבי גרביטצייה שהוזכרה בתגובה של צ'רטקוף – אפשר להוסיף איזה מתקן שהמתרחצים "יפדלו". וכך מקבלים מוטיבצייה לפעילות גופנית נוספת לשכשוך וגם קל יהיה לרוקן את הבריכה בכדי להחליף מיים – וגם להובילם בתור השקייה לעצים/שיחים שתיטעו סביב ולא צריכים מיים באופן קבוע.

    3) מצאתי חומרים על טיפול במיים,הרבה מאמרים קצרים וענייניים שנמצאים בנבכי אתר "גאמנון" בו לא ניתן לבצע חיפושים וזה להכנס מקישור לקישור שחבל שלא תיעדתי כל המיקומים. נדרשת גם עבודה רצינית מול כולם יחדיו כדי להבין יותר טוב, אבל בכללי מדובר על החל מאלקטרוליזה, דרך כל מני, ועד טיפול בכסף (מי כסף) ועוד ועוד, מסובכים לי להבנה מדיי. מי כסף למשל, אולי לא יתאימו לכם כי אתם רוצים שיתקיימו חיים בבריכה לצד מיגור פתוגנים, אך המידע הזה מעורר מחשבה למי שיש לו גישה לכל מני יודעי דבר ומומחים, כפי שיש באתר הזה. במיוחד בפיסקה זו עמך הסליחה אם עשיתי "סלט". נראה כי כדי להבין את העניין צריך כמה מסכי מחשב כמו שפורשים כמה ספרים על השולחן בספרייה…וגישה ליודעי דבר בכדי לבאר כמה נתונים ותהליכים. ומעל לכל -כאלה שיודעים לתקשר ביניהם כי רק ככה מגיעים לאקולוגייה אמיתית, דרך השפעות גומלין של תהליכים. באם זה מדבר אליך, אחפור ואמצא שוב את כולם ואזין כאן קישורים. זה חשוב גם למי שרוצה לרכוש בריכה, אין שום סיבה לעשות הפרדה בין אקולוגייה לצרכנות. גם מישבונה בתשלום יכול לשלוט בחומרים הן למען הסביבה הן למען עצמו ואורחיו המתרחצים בה.

    4) כמו כן מצאתי שתמצית אקליפטוס משמידה רק זחלי יתושים במאגרי מיים. מה דעתך לבחון את הנושא. באותו אתר,"גאמנון", מצויין שזה מידע משנת 99 כבר! לא נראה לי שזה מה שעיריות כיום עושות. אבל מתבקש להציג את זה מולכם.

    5) ומה לגבי איסוף האידוי? אולי שווה לחשוב על דרך? לא יתקבלו מיים מזוקקים? זה קירוי אחר אבל לא שוה מחשבה?

    6) במטוטא ממך, אם תוכל להתייחס לנושא הבטון, האם הוא לא מזהם? לא חומצי מדיי?
    מבחינתמגע בגוף הכוונה. מי שמבטן, חייב לצפות בזיגוג או לרצף בקרמיקה (שהיא בעצם מזוגגת)? אותו כנ"ל לגבי הפלסטיק שבחרתם, בעצם הוא במגע ישיר עם המיים…והצמחים…לא כל כך בריא…

    נכון, רציתם רק להשתכשך, וחפרתם בור רק בשביל זה – אולי לא בשביל שיחפרו לכם לעד חחח…
    אבל בדרך שתיארתם את השלבים וההתלבטויות, או ההכרה בשימוש בחומר מזהם כפלסטיק, זה פשוט מעורר השראה:)

  2. ורדי:

    היי איתמר,

    סחתיין! בריכה מהממת.
    אני רוצה להקים בריכת נוי אקולוגית בבריכת דגים ישנה שנמצאת החצר שלי. תוכל לרשום "רשימת ציוד" להקמת הריכה? מה הזמנת מאמזון למשל? וגם.. איך פתרת את בעיית החשמל? נראה שגם הריכה שלך לא ממש קרובה למקור חשמל כדי להפעיל את המשאבה, זו הבעיה העיקרית שלי..

    תודה רבה!

    ורדי

    • איתמר מגד איתמר מגד:

      תודה ורדי,
      אם תסתכל בצד שמאל בראש העמוד (מתחת לתמונה הקטנה), יש רשימת ציוד תחת הכותרת הקטנה "חומרים". צריך ללחוץ על הסימן + כדי שהיא תפתח. אני חושב שהכל נמצא שם, הכמויות ישתנו לפי גודל הבריכה שלך.
      מאמאזון הזמנתי רק את משאבת האוויר, אבל שים לב שבamazon.com רוב מוצרים מגיעים עם מתח אמריקאי. אפשר להזמין את אותם מוצרים גם מאיביי, ולוודא שזה במתח ישראלי (220 או 230 Volt).

      לשאלת החשמל: המשאבה היא משאבת אוויר, קומפרסור קטן שעושה בועות, ולא משאבת מים שממש עושה סירקולציה למים. הסברתי את זה בפירוט תתת "התקנת המשאבה" למעלה. בכל מקרה – המשאבה עצמה לא צריכה להיות קרובה לבריכה, אצלי היא נמצאת בחדרון סגור כמה מטרים ממנה. זה פשוט אומר שצינוריות האוויר ממנה אל הבריכה ארוכים יותר. אם היא ממש רחוקה הייתי ממליץ לקנות אחת קצת חזקה יותר כדי לא לאבד לחץ אוויר על המרחק.

      • ורדי:

        היי איתמר,

        תודה על התשובה!
        ראיתי את הרשימה אחרי ששלחתי לך את ההודעה, סורי.
        בדקתי משאבות אויר ואכן יש משאבות 220V באיביי. איך יודעים כמה חזקה צריכה להיות המשאבה ביחס לגודל הבריכה? 60 L/m יותר או פחות… וגם כמה אבני אויר כדאי לשים על שטח מסויים.

        נ.ב אני בת.

        תודה רבה

        • איתמר מגד איתמר מגד:

          אין לי תשובה מדויקת בשבילך, לא לגבי חוזק המשאבה ולא לגבי כמות אבני האוויר. לצערי לא מצאנו על זה שוב מידע בסרטונים או בספרון של דיוויד שהנחה אותנו, וגם לא סתם ברחבי האינטרנט. אנחנו התחלנו עם משאבה של 45 ל/ד והיה נראה שהיא לא סיפקה מספיק אוויר ל4 אבני האויר, אז מכיוון שהיא גם היתה 110V וחיממה את השנאי כל הזמן החלטנו לשדרג ל70 ל/ד (והפעם 220V). יחד עם זאת, זה לא שהבריכה נפגעה מ4 אבני אוויר חצי מתפקדות, אז אולי זה לא ממש משנה. בשורה התחתונה – אני ממליץ לצפות בסרטונים של דיוויד ולעשות הערכה גסה של כמה אבני אוויר יש על כל מטר מרובע בבריכות שלו, אח"כ אני יכול לשער שכל אבן אוויר צריכה כ15-18 ל/ד. הכל ממש השערה. מקווה שזה עוזר.

          נ.ב סליחה על הבלבול.
          ועוד נ.ב – כשהכל עובד ומוכן אשמח לשמוע עדכון כאן!

  3. imri:

    היי איתמר אשמח ליצור עימך קשר מעוניין גם לבנות בריכה כזו.
    imri2@walla.com

  4. דייזי:

    הסיפור הזה מטורף! במקרה נתקלתי עכשיו פעם ראשונה באתר "בידיים", ונשאבתי לקרוא את עלילות בריכת השחייה, נראה שעשיתם פה פרויקט משוגע ואני שמחה מאוד שהצלחתם!
    מעניין אותי לדעת מה יקרה עם הבריכה בהמשך, זאת לא חוכמה לבנות אותה באופן חד-פעמי וכל הרעיון הוא שהיא תחזיק לאורך זמן – האם תמשיך לפרסם את עלילות הבריכה? לטוב ולרע 🙂

    ו… הלוואי ויום אחד יהיה לי את האומץ ואת השותפים המתאימים כדי להרים דבר כזה.

    • איתמר מגד איתמר מגד:

      ברוכה הבאה לבידיים! אני בטוח שתמצאי כאן עוד הרבה סיפורים "מטורפים" :-)…
      אני מאמין שבמהלך החורף אפרסם עוד על עלילות הבריכה, בנתיים אני יכול להגיד שהיא צלולה להפליא, והשצמחים גדלים לאט לאט, ושאין יתושים הודות לדגיגונים לא מזוהים (שאינם גמבוזיות) שהגיעו יחד עם צמחיית המים שקנינו כנראה.

  5. טל:

    חח הדבר הראשון שעלה לי הוא purple rain…מי גשםזה נחשב אצלך לנקי למרות מה שהם עוברים (בארצנו לפחות) בדרך???

    לגבי ההערכה, תודה, אבל לרוב האנשים זה חפירות וטרחנות. רק למי שנמצא בשלבי מחקר עדיין ו"ניסוי ותהייה" כפי שאני מכנה, בהנחה שמקור הביטוי הוא "ניסוי וטעייה"…זה מדבר.

    מעבר לעובדה שרק יש לי מזל שאתה מתעניין בטיהור מיים לשתייה. זה לא קשור ישירות ממש לבריכה אלמלא אמת המידה שהתחלת ממנה לגבי איכות המיים הינה שיהיו טובים "אפילו לשתייה". וכך עלה נושא מי השתייה בארץ, שאיפה שקיפות וחופש המידע ואיפה המצב בו אנו נמצאים…

    כל מה שמצאתי זה כאן באתר, אגבי משהו, בנושא אחר, עם איזכור ל"בקרוב גם ייצור מיים", בלי המשך (לא כזה שמצאתי). ואיזכור במקום אחר שריחן קדוש משמש לטיהור מיים. בלי פירוט. אולי אפילו הכוונה שם לטיהור שלא במובנים שאנו מחפשים. אבל, כל זה מזכיר לי את הדיונים על מי המזגנים ומיים מזוקקים, משמדובר בזה בהקשרים של גידול כלורלה שמישהו העלה כאן עמידות אצות – אך זו דווקא רגישה לכלור. הנה אני מפנה אותך היכן לחפש חומר (בעברית) למקרה שאתה פעיל יותר ממני ותמצא לפניי, אנא שתף. מאחר ונושא הכלורלה נכנס אפילו לחלק מבתי הספר, יש ויש חומרים בעברית. אולי אפילו כאן באתר ועוד לא הגעתי לזה. מתבקש לפתוח לכבוד עניין מי השתייה מחקר. אולי זה לא מאמר ולא מדריךאלה רק סיכום של מה שיש עם הזמנה להוסיף ברוח הקוד הפתוח.

    ולסיום – שני היבטי קיימות – האחד, לי שהעלה את הבזבוז של שטח לצורך צמחייה, זה לא בזבוז ובפרט שכבר הולכת ומתרחבת הגישה להקצות יותר ויותר שטחים אפילו בערים. כך גם אין ביית פרטי בלי גינה אז מדוע שלא תהא כזו? והשני – סליחה על הבורות אבל כתבת על נביעה והכנרת איננה מעיין נובע (טעיתי?). מה שכן, כתבת גם על זרימה שתיצור את הבועות הנחוצות. על כן אומר כי במקום חשמל אפשר לשים לוח סולרי לא יקר, כזה של מחשב נישא, בגודל של תיק, והרי לא צריך כל הזמן ממש…ובמקביל בכל פעם שרוחצים לעשות התעמלות (שרירי ליבה זה במיים, שווה לא? גם הגוף צריך קצת קיימות….שוכחים את זה…) וליצור תנועה עם איזה זוג פדלים שתשים שם, למה לא? וגם אפשר ליצור קצת מפלים, עוד התעמלות למתרחצים – לידיים הפעם, למלא אותם.
    אם כבר – אז כבר….קיימות עד הסוף:) עבדתם כל כך קשה ליצור הכל מאפס…

  6. אלינה א אלינה:

    מה באשר למלחים כאמצעי טיהור לבריכה?
    או שזה כבר מחייב צמחים אחרים שמעדיפים מים מליחים?
    בקמבודיה שכשכנו בבריכת שחיה עם מלחים בבית הארחה מקומי.
    זה היה תענוג.

  7. אלון פלד:

    יש שתי בעיות עם בריכה אקולוגית: צבע המים ירוק וזה עלול להרתיע אנשים מלהיכנס. הדבר השני הוא השטח שמוקדש לטיהור הוא לפחות 50 אחוזים משטח הבריכה, מבחינה כלכלית זה לא ישים בכלכלה הנוכחית.

    אני באופן אישי סולד מבריכות השחיה הרגילות שקיימות בגלל הסכנות הבריאותיות והנזק לסביבה.

    • איתמר מגד איתמר מגד:

      אתה מתכוון כתחליף לבריכות השחיה הציבוריות כן?
      צבע המים הירוק לא אמור להיות כאשר התהליך נעשה נכון. אצלנו המים צלולים כמעט לחלוטין. התרגלנו לשחות במים שקופים 100% עם קרקעית בצבע תכלת שמזכירה בית חולים, זה לא מחייב, זה רק עניין של הרגל לדעתי. שים לב למה שפרסמתי כבר בשרשור אחר כאן, בריכה ציבורית וטבעית בלב לונדון: https://www.youtube.com/watch?v=3l9GbuVDJQM

      לגבי הכלכליות ברמת השטח – כנראה שאתה צודק.

  8. יעקב:

    עד סוף הקיץ כנראה תהיה לכם בעיה של אבנית – המים מתאדים, המינרלים שוקעים בתחתית הבריכה, אתם מוסיפים עוד מים עם מינרלים, המים מתאדים והמינרלים הנוספים נשארים, וחוזר חלילה. להאטת ההתאדות (של המים, וגם של הכסף שהם עולים) מומלץ לפרוש מלמעלה רשת צל 80%, בתקווה ששתלתם את הצמחים במופע דרום מזרחי (שיוכלו לקבל שמש מהצד).

  9. דפנה רכטר:

    איזה ייופי:)))
    תודה:)!
    דפנה

  10. דקל:

    גם אני הזמנתי את המדריך, אבל בסוף עשיתי בריכת דגים קטנה במקום בריכת שכשוך. כמה הערות: לפי דיויד אסור דגים, הם יאכלו את החיות הקטנטנות שמזינות את המערכת. 2. לא ביטנת את הדופן. תעקוב אחרי קצב האיוד. כשהבריכה תתרוקן הדופן יפעיל לחץ על הבריכה ואז יכולה להיות סכנת קריסה. כשהיא מלאה יש התנגדות של המים. 3. השמש בארץ זה לא השמש באנגליה. קצב האיוד של בריכה לא מכוסה הוא מטורף. תאגור בחורף מים שתוכל להשלים על המים החסרים. 4. השתמש במי ברז שמלאים במינרלים. צריך למלא במי גשם. לפחות לפני החורף תרוקן ותתחיל כמו שצריך(אבל מצד שני אתה אומר שאין אצות) 5. טענת היתושים חוזרת על עצמה. יש סרטון ביוטיוב של דיויד שבו הוא מדגים איך במערכת מאוזנת אין יתושים. אני עדיין חששתי ליצור מפגע.

    • איתמר מגד איתמר מגד:

      היי דקל, תודה שעברת לכאן – ככה יותר אנשים רלוונטים נחשפים לדיון שלנו ויכולים להצטרף. לגבי הערותיך:
      1 ו5. אכן לפי דיוויד אסור דגים… בעית היתושים נפתרה אצלנו בעל כורחנו – הדגים (אולי גמבוזיות, אני לא בטוח) כנראה הגיעו עם הצמחייה שקנינו והתרבו תוך ימים ספורים לעשרות. בנתיים זה פתרון טוב ליתושים, אבל ברור לי שלא הפתרון האידיאלי. בנתיים אני קורא באינטרנט שלהיפטר מגמבוזיות זו משימה בלתי אפשרית כמעט. כך או כך, אשמח לצפות בסרטון – תוכלי לצרף כאן קישור?
      2-3-4. השתמשנו במי ברז כמובן, ובנתיים מצאנו את עצמנו כל שבוע מוסיפים קצת כדי להשלים את מה שמתאדה. חצי שעה של צינור גינה בשבוע. זה לא טוב גם מבחינת חסכון במים, וגם מהבחינות שאת הזכרת – אבל בהתחשב בשמש הישראלית וכמות המשקעים, זה מה יש. אולי בחורף באמת נאגור בחביות לקראת הקיץ. אני חושב שפתרון זמני יהיה להקים ציליה מעל הבריכה, לפחות ליולי-אוגוסט.

      לסיכום: עשינו פאראפרזה לא מושלמת לשיטה של דיוויד. אבל בנתיים זה די עובד.

  11. מנדי:

    שלום איתמר.
    אני בניתי בריכה לפי המדריך של דיוויד ועוד תוספות לפני 3 שנים . היא רק מוגבהת ומופרדת לרכיבים כי השטח לא שלי. יש לי פתרונות לחלק מהבעיות שיש לך ועוד שיצוצו. מוזמן לפנות

    • איתמר מגד איתמר מגד:

      תודה רבה, אשמח להיות בקשר! כרגע נראה שהעניינים מיוצבים, אבל הכל עוד דינאמי ויצוצו בעיות.
      איזה כיף לדעת שיש עוד אנשים שבנו בריכה לפי העקרונות של דיוויד בארץ.

    • טל:

      לא ברור "מופרדת לרכיבים"… אפשר תמונות?

  12. אלי:

    שכחתם לציין שצריך להיות קיבוצניק גנב קרקעות או מושבניק מפוצץ בכסף בשביל לעשות זאת. המובן מאליו שלכם הקיבוצניקים בעניין שטחים הוא פשוט מדהים. חוץ מלהוציא את העיניים לאנשי העיירות פיתוח מה כבר יצא מזה.
    כרגיל כל האנשים הטובלים בבריכה אשכנזים

    • איתמר מגד איתמר מגד:

      אני מתלבט מאוד אם לענות ברצינות, כי אופן הניסוח שלך מתריס ולא נעים בכלל.
      בכל זאת אנסה לגעת בעיקר, שזה אם אני קורא נכון בין השורות – הפער החברתי-כלכלי שהבריכה שלי מייצגת עבורך.

      אז קודם כל נכון, אני אשכנזי והמשפחה שלי שרובצת בבריכה גם אשכנזית. מבחינה כלכלית המשפחה שלי חיה בסדר גמור. מעמד ביניים עובד. להורים שלי אפילו יש בית בבעלותם. אני גם מסכים מאוד שיש פער חברתי וכלכלי בין קבוצות שונות בארץ, בין השאר מזרחים ואשכנזים, פריפריה ומרכז. הפער אמנם הצטצמם מאוד בשנים האחרונות, אבל הוא עדיין קיים בפועל.

      לעומת זאת, הבריכה הזו לא מייצגת בשום צורה את הפער הזה.העלות של הבריכה הזו היא פחות מ2,000 ש"ח (בניגוד ל100-150 אלף ש"ח לעלות של בריכה שנבנתה על ידי אנשי מקצוע). הבריכה נבנה בעמל כפינו (אני ובת זוגתי), וכמעט כולה מחומרים ממוחזרים שאספנו ברחבי הארץ או חומרים טבעיים כמו אבנים שאספנו כאן מסביב. אנחנו גרים באוהל (דום) בגודל 38 מ"ר שעולה פחות מקרוואן, אין לנו מערכת ביוב אלא מערכת מים אפורים וקומפוסט שבנינו בעצמנו, ובכלל כל מה שקורה כאן בפיסת האדמה הזו נבנה על ידי מאמץ גדול ובכלום כסף.
      אני אוסיף על כל זה שאנחנו פחות או יותר האשכנזים היחידים במושב, 95% מבר גיורא הם התושבים המקוריים שלו שיושבו כאן בשנות ה40 אחרי שעלו ממרוקו. היום כל אחד מהם יושב על נכס של כמה וכמה דונמים ששווים מליונים. אנחנו לעומת זאת שוכרים בקושי רבע דונם אדמה בשביל האוהל והבריכה המפנקת שלנו. — ואנחנו מאושרים עד הגג.

      אז שורה תחתונה – אמנם יש פערים חברתיים רציניים במדינה, אבל במקרה הזה הבריכה שלנו ממש לא קשורה לעניין.

      • טליה:

        תודה על התגובה המקסימה שמעידה על לב רחב וסובלני 🙂 וכמובן גם על השיתוף בשלבי הקמת הבריכה, עשיתם לי חשק..

      • מאיר:

        איתמר – יופי של תגובה סלחנית ומכילה ואגב העבודה רואים שהשקעתם עמל ולא ממון
        יש לא מעט אנשים שיעדיפו לרכוש בריכה מוכנה ללא קשר למוצא שלהם

  13. יהודה:

    שלום, מה בנוגע לחיטוי המים? אנשים נכנסים לרחוץ ויתפתחו שם חיידקים פתוגניים. החיידקים הם לא מנקים כפי שכתבת, החיידקים הם גורם הזיהום. והצמחים רק מכניסים אוויר למים ולא מטהרים. בעצם מה שיצרת פה זה בית גידול לחיידקים ללא רכיב של חיטוי. לדעתי זה בעייתי מאוד.

    • איתמר מגד איתמר מגד:

      היי יהודה,
      זה נושא שאנחנו תוהים לגביו ואכן מתכוונים לקחת מים לבדיקת מעבדה כדי להיות בטוחים. לפי המדריכים שקראנו באינטרנט (בעיקר על ידי אותו דיוויד שהזכרתי), הצמחייה כן מטהרת את המים גם ברמת הפתוגנים. אני לא מספיק מבין למה ואיך, אבל לפי אותו דיוויד אם עוקבים אחרי ההוראות שלו במדויק, זה צריך לעבוד. הנה ווידאו שלו על בריכה אורגנית בלב לונדון, בריכה שלפחות על פי הסרטון לא מכילה שוב אמצעי טיהור מלבד הצמחים: https://www.youtube.com/watch?v=3l9GbuVDJQM
      אעדכן כאן בהמשך על תוצאות המעבדה.

  14. אורלב:

    וואו, אחד המדריכים היותר עושי-חשק שקראתי כאן. תודה! אולי יום אחד…
    כן אציין שגמבוזיה הוא מין פולש (שכבר חדר ללא מעט מעיינות בארץ, דרך אגב) ועדיף למצוא פיתרון אחר.

    • איתמר מגד איתמר מגד:

      תודה אורלב :-),
      אכן מין פולש וסופר אגרסיבי. קראתי עליו רבות ומסתבר שהוא אוכל כל דבר חי, כולל ראשני צפרדעים/קרפדות וביצים של שפיריות – שני אלמנטים שהייתי מאוד שמח שיתרבו סביב הבריכה בקלות. מה שקרה אצלנו זה שקנינו צמחים מחנות שמתמחה בצמחי מים ("מים שקטים", רמת רזיאל) וכנראה יחד איתם הגיעו ביצים של הדגיגונים. אגב – אני לא בטוח שאלו גמבוזיות במקרה שלנו, עוד נגלה.

      • דקל:

        לי יש בריכת דגים עם דגי רוזי בארב שחיים בהרמוניה עם צפרדעים וחלזונות מים. מומלץ הרבה יותר מגמבוזיה.

  15. המתק'ה:

    הצרה עם גמבוזיות שהן אוכלות גם את ביצי הצפרדעים. לעומתן, דגי הגופי מחסלים יתושים אך עוזבים את הצפרדעים במנוחה

  16. המתק'ה:

    ואוו איזה כיף
    יוצא לחפור
    לפני זה חפירה קטנה כבר פה

    כתבת שאגן החימצון של המים הוא 50%
    50% משטח הפנים או מנפח המים?

    • איתמר מגד איתמר מגד:

      אבדוק לגבי די גופי, תודה!

      50% לפחות משטח המים.

      בהצלחה עם החפירה, שלח כאן עדכונים!

  17. טוב, קודם כל שאפו. הבריכה נראית מדהים ואני מקווה שהיא באמת תתפקד מדהים.
    רעיון אחד שיש לי, ושאני מציע בסיטואציות שונות, וכאן הוא ממש יכול להתאים בגלל הסמיכות לשטחים חקלאיים, היא פשוט להשתמש במים שגם ככה אמורים להגיע לשטח שלמתחת לבריכה, ופשוט לבנות בריכה שמתרוקנת אחת ל4-5-6 ימים על ידי הזרמת המים המשומשים להשקייה והכנסת מים חדשים. במצב כזה הבריכה פשוט יושבת על זרם מלאכותי של מים ממקורות אל השטח החקלאי, הבריכה פשוט מעכבת אותם כמה ימים.
    אני קורא לזה "מעיין סינטטי".
    אני גם מבין שאתה לא יכול לחפור מחדש או לייצר ניקוז בגרוויטציה עכשיו, אבל הייתי שמח לדעת האם לדעתך לזה סיכוי בסיטואציה שלך.

    • איתמר מגד איתמר מגד:

      תודה תודה, ובהחלט רעיון מעניין ויפה. אהבתי.
      במקרה הספציפי שלנו השטחים החקלאיים הקרובים לא רלוונטים – הם קטנים ונטושים לחלוטין.

      בעיה אחת משמעותית היא הכלור ושאר החומרים שיש במי הברז: בתיאוריה ממש עדיף להשתמש במי גשמים כדי להימנע מחומרים מזינים נוספים לצמחים (בדגש על זרחן נדמה לי), ובעיקר מכלור שמזיק לחיים התת-מימיים. בהינתן מזג האוויר העגום של המזרח התיכון, מי גשם לא באים בחשבון ואנחנו פשוט בונים על זה שהכלור ממי הברז מתאדה לאט לאט. להחליף את המים בכל כמה ימים בהכרח יעלה את כמות הכלור ושאר החומרים הקיימים בבריכה בממוצע.

      איתמר

      • גן:

        וואוו פשוט אין מילים !!

        איתמר והדר סחטיין !

        אין ספק שאתם חיים לגמרי "מחוץ למטריקס"..
        כל מה שבניתם ועשיתם במו ידכם פשוט מעורר השראה !

      • טל:

        לגבי כלור – רציתי לשאול והנה התייחסת. היכן אפשר למצוא עוד מידע על מתאדה "לאט לאט"? כי מזמן מזמן, בהקשר של מסנני מיים, קראתי שיש להם בעייה עם הכלור אבל שהוא בעצם מתאדה – אז הבעייה רק של מערכות סגורות. כך שלהעמיד מיים זה פתרון, ומאז יש לי קנקן קבוע, קטן על מנת שיתרוקן, ומנירוסטה על מנת להרתיח לחיטוי כשמתרוקן. הגודל כמובן תלוי במידת הצריכה. אבל לא חשבתי על הזמן במובן הזה. אז מה זה "לאט לאט" ואת מי אפשר לשאול? ממה שהבנתי גם הרתחה טובה בקביעות, משום שלא פוגעת במינרלים, כן הורגת חיידקים, והכלור מתאדה יותר מהר??

        לגבי שתיית המיים ובכלל מעיינות טבעיים- מדוע צריך את המשאבה וכל השאר, – האין דרך לחקות את הטבע? ואם אותו דיויד אומר שניתן לשתות את המיים, שוב לפסקה לעיל – האם יש דרך להכין מי שתייה בעצם? במקום החזקת מסננים? פגשתי איזכור של ריחן קדוש אבל לא שום מידע נוסף, רק משהו אגבי איפשהו…ומה לגבי החצץ? לא מוסיף "אבק" שלו לפגיעה במיים במובן השתייה? נכון שלא עשיתם בדיוק מה שדיויד התווה, ואתם גם לוקחים את המיים לבדיקת מעבדה, אבל השאלות – אולי מישהו יודע היכן ניתן ללמוד עוד?

        לגבי שטחים מוזנחים – יופי טופי! התחילו להפריח את השממה גם אם זה לא שלכם – במה שנקרא "חקלאות פיראטית" ותרוויחו פעמיים. שווה מחשבה, לא? זה מותר, עד שמישהו ירצה את השטח, ואם לא מתחשמק לכם "להסתכן" להשקיע, עדיף גידולים עונתיים מלא כלום. ויש גם עצים שמניבים מהר מאוד אז גם כן שווה (מורינגה ודומותיה?)

        לגבי החשמל למשאבה – לא ראיתי איזכור או בתמונות – מה עושים לבטיחות? קברתם? כבל רץ הבייץ (הזכרת אוהל?) לבריכה???

        לגבי התשובה שהתלבטת אם לתת – טוב מאוד – מאוד! שנתת. ראשית, כי הדברים שהועלו, על אף הטון השלילי, נכונים בעיקרם וצריכים לעלות. עוד יותר, כי מייד רציתי לכתוב שיש מלא מלא יישובים של כל מני עדות שמשום מה כולם שוכחים שיושבים על שטחים של מליונים. אז עוד יותר סיבה חשובה שזה הועלה, ושענית. אבל לי לא היה נעים להעלות שמות יישובים כי זה שוב יישמע שלילי, רק אתה שגר באחד כזה יכלת לכתוב. מה ששוב אומר, שלא אשמתו של זה שהעלה את הדברים, שזה נשמע שלילי. זה נכון. זה שלילי. הוא רק טעה מאוד לגבי עניין העדות ובטח למד משהו חשוב. מי שנכנס לאתר בידיים מחפש דרכים שמתאימות ככל האפשר לכולם. ועצוב שיש דברים שאי אפשר לעשות בעיר, אבל מה לעשות, עיר זה עיר. עוד דבר שהוא טעה בו, זה שלא צריך לגנוב קרקע אלה כל שטח פנוי אפשר לעשות בריכה. מי שיש לו משלו – יוכל לגדר או אצלכם אין צורך כי זה עניין של תרבות של המקום לשמור על גבולות של כל אחד בלי סימונים. ומי שאין לו יחלוק עם השאר. שטח פרטי, תרבות המקום מסביב גם כשזה לא שטח פרטי, זה גורלו ולעתים בחירתו של כל אחד. מה לעשות, חלק מהדברים באתר ובכלל בכל תחום ה"עשה זאת בעצמך", מתאימים רק למי שגר באזורים כפריים. אבל – וזה אבל גדול! גם בעיר כבר עושים גינות וזה אומר שאפשר גם בריכות כאלה קטנות של 4 מ' – על גגות. שוב זה ברור שרק למי שיש גג. גם מוכרים קטרים כאלה למי שיש גינה. הרבה יש לאיש שהעלה את הדברים הללו, ללמוד ולחשוב. הוא הרי לא יילך לחנות של בריכות ויכעס שזה רק למי שיש לו שטח…אבל כל בנין משותף יכול לעשות דבר כזה, זה אופי של אנשים ולא עדות, ולא מצב כלכלי, שמונעים את האפשרות

        • דקל:

          לגבי כלור שמתאדה.
          לפי מומחית(תמנע שוער) הכלור לא מתאדה מהמים,לפחות לא לגמרי.
          לי יש בגינה בריכה מוכלרת רגילה.
          אחת לתקופה,כאשר המים מלוכלכים מדי אני כן מרוקן לגינה.
          איך אני יודע שבכל זאת(אל עף תמנע) יודע שהכלור התאדה, הריח נעלם והמים נהיים ירוקים.
          זאת אומרת שלפחות הקשוח בצמחים(האצה) מסוגלת לשגשג במים האלה.
          זה הסימן בשבילי לרוקן ולהשקות את העצים(בלבד) ולנקות את הבריכה.
          אני מעריך שהשקייה עם מים מוכלרים,גם אם התאדו חלקית תשפיע על כמות המיקוריזה והאיזון המיקרוביאלי בקרקע. אני לא משקה עם המים האלה את כל הגינה,אלא רק שני עצים הסמוכים לבריכה.

          • איתמר מגד איתמר מגד:

            התשובה של מקורות לגבי הכלוראמין:

            שלום רב,
            פנייתך הועברה לבדיקה עם הגורם המקצועי המתאים בחברה, להלן תשובתנו:

            חברת "מקורות" לא משתמשת בכלור אמין כחומר חיטוי כבר הרבה שנים.
            לגבי מידע שנוגע לחומרים הנמצאים בשימוש במדינה – אנא פנה למשרד הבריאות, הנושא בתחום אחריותו.

            בברכה,
            פניות ציבור "מקורות"

            כלומר אין כלוראמין במי הברז שלנו, והמסקנה היא שכנראה אפשר לסמוך על האידוי הטבעי והמהיר של הכלור ממי הבריכה/השתיה.

        • איתמר מגד איתמר מגד:

          לגבי הכלור – במקורות שונים באינטרנט אני קורא שהוא אמור להתאדות בטווח זמן של עד 24 שעות. אני לא יודע אם זה נכון גם לגבי כמות כה גדולה של מים כמו בבריכה, אבל בוודאי לגבי כמות של מי שתייה. אם מרתיחים אותם, כך כתוב בכמה מקורות, ההתאדות מהירה הרבה יותר.
          הבעיה היא כנראה לא הכלור, אלא חומר חיטוי דומה שנקרא כלוראמין (מורכב מכלור ואמוניה) ולוקח לו זמן רב, אפילו שבועיים, להתאדות באופן טבעי. בכמה מקומות כתוב שהוא מוחדר למים בישראל, ובמקומות אחרים כתוב שלא. שלחתי עכשיו אימייל גם למקורות וגם לתאגיד המים המקומי שלי עם בקשה לקבל על זה עוד מידע.
          חבל שאנחנו לא גרים באנגליה, מי גשם נשמע לי מצוין!

          לגבי מי שתייה – להכין? כלומר לטהר מחומרי הטיהור? אני עוד לא שם… אבל אני בטוח שיש על זה המון חומר באינטרנט באנגלית, ואשמח לשמוע על מסקנותיך וניסוייך.

          לגבי המשאבה – חייבת להיות זרימה, וכדאי שחמצן ייכנס למים. בטבע זה קורה מעצמו – המים נובעים וישר מתחילים לזרום, אם בנית להם כמה קירות או חפרת בור הם יתנקזו שם, ואז יתחילו לזרום הלאה…

          חשמל – המשאבה היא לא משאבה טבולה, אלא משאבת אוויר (קומפרסור) שיושבת כמה מטרים מחוץ למים ומפמפמת אוויר לצינוריות שהולכות אל המים. אין סכנת התחשמלות בכלל כי כל האלמנטים החשמליים נמצאים מחוץ למים (ורחוק מהמים).

          תודה על השאלות, המחשבות והחיזוק הערכי בסוף 🙂
          איתמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

להעלות תמונה (למעלה)