מלאכת יד

הדפסה

לפעמים החיים הופכים אותנו למין בתיה עוזיאל (אם יש מישהו מקוראינו שעדיין זוכר אותה). ר' קוראת לעבודות כאלה בזלזול מה "עבודת יד", אבל כמה שאריות עץ יכולות להפוך ברבע שעה עבודה למשהו שמציל את המצב. קובצו כמה עבודות, לא בכולן תועד התהליך כמקובל.

הילדים הכינו עבודות שורשים לבית הספר, ומסיימו אותן ביקשו סכום לא סביר כדי לקנות קלסרים מפוארים "כמו כולם". לשכנים היו תכניות אחרות, ובדיוק הורידו לחצר ארון עם גב דיקט. בחירת פיסות נאות של הדיקט, סימון וחיתוך בסכין יפנית:

img_5521והנה שני קלסרים מוכנים. לשמאלי הודבקו בדבק פלסטי שתי רצועות בד ריפוד עבה, מבפנים ומבחוץ, והדפים שודכו לפני ההדבקה באופן שהבד יסתיר את הסיכות. הקלסר השמאלי קצת יותר מורכב – לוח החזית עשוי שתי פיסות דיקט המחוברות זו לזו בפיסת בד לבנה מודבקת, לוח הגב עשוי חלק אחד ארוך יותר. הדפים נוקבו, שני לוחות הדיקט נקדחו בהתאמה, והכל נקשר עם סרט מוזהב. לא רואים בתמונה אבל בקלסר הימני הוטבעה כתובת ע"י העברה בגלגל סיכות משבלונה שהוכנה על נייר (אפשר ידנית עם כל כלי ניקוב). העירו לי וקיבלתי את ההערה, כי צריבה במלחם\צורב היתה מוסיפה לעבודה.img_5525לקראת אירוע בביתנו נקנו כמה פרחים בעציצוני פלסטיק. לשמירה עליהם לבל יתהפכו הוכנו בחופזה כמה "ארגזי עץ" מעץ אורן משאריות בסיס מיטה. כל החלקים באותו גודל, ארבעה ברגים מוזהבים (אנודייז), ללא שיוף או לכה.

img_5575מתנת יום הולדת לקרוב משפחה בן שמונה, לא בדיוק פרויקט של רבע שעה, בייחוד כאשר כל הניסורים ידניים –  ניסור לוחות הסנדביץ' לאורך, וניסור המחברים והשיניים:img_6493והנה טירת מוכנה לצביעה ולקשקוש ע"י הקטנצ'יק:img_6492הילד נבחר לועד הכיתה, ומגירה ישנה נבחרה אף היא:img_6624והפכה לתיבה לפניות הציבור. פני המגירה כוסו בדיקט שמקורו בתחתית מגירה אחרת, חריץ נוסר לשלשול פתקי פניות הציבור ונוספו שני ווים לתליה:img_6627

בובת רובוט לשיעור מדעים, עבדכם ניסר את חלקי העץ, הקטנה ציירה ותפרה:img_7036

שי קטן שהקטנה הכינה לחברה (שוב, אני רק הנגר פה):presentation1שיעורי בית במדעים – ינשוף (קיבל את הכינוי "ינפוש") משאריות סנדביץ', פסולת אלקטרונית וברגים:img_6651-copyלאחד הסירים נשברה ידית המכסה. רגל של שולחן מאוסף הגרוטאות כבר נתרמה בחלקה להכנת ידית לשופין (למעלה). ניסור מהיר ויש "גולם" להכנת ידית:img_7141עיגול הידית והסרת הלכה הישנה עם ספוקשייב וציקלינה. למי שאין, אפשר להסיר את הצבע עם להב של סכין יפנית, או עם נייר לטש גס, ולעגל את ראש הידית עם שופין או נייר לטש גס:img_7142והנה הסבר איך מרכיבים – במכסה היה חור בקוטר כ- 8 מ"מ. לי היה בארגז הכלים בורג בקוטר 6 מ"מ ובאורך שנראה מתאים. שתי שייבות (דיסקיות) להגנה על הזכוכית, וקדימה לקדוח בידית. קידוח במקדח ספירלי 5 מ"מ (שהתברר כקטן מדי ולכן הורחב הקידוח ל- 5.5 מ"מ). כעת קובעה הידית למלחצי השולחן, והבורג הוברג בכוח עם מברגה, כדי ליצור תבריג בעץ. הבורג הוברג החוצה, והידית נצבעה בלכה על בסיס מים.img_7148והנה התוצאה הסופית לפני החזרתה למטבח. לא הייתי מכניס מכסה עם ידית כזו למדיח הכלים, אבל לכל שימוש אחר הוא יצלח. הידית ארוכה מהמקובל עד כדי חוסר נוחות באחסנה במגירה, אבל נוחה מאוד לשימוש ונשארת קרירה למגע גם בסביבת חום ואדים:img_7149מגירה גדולה נאספה בדרך למכולת השיפוצניק, וחזיתה נוסרה:img_7278הלכה הישנה הוסרה עם ציקלינה ומקצועה (אפשר גם עם נייר לטש, רצוי בסיוע מלטשת חשמלית), והפינות עוגלו עם מקצועה מס' 4 (אפשר גם עם שופין, או מלטשת חשמלית חזקה. אני אוהב לעבוד בשקט וכמעט ללא אבק):img_7289מידת דיוק עיגול השפה נבדקה עם שבלונה מאולתרת ותוקנה בהמשך, ראו בתמונה. הגימור בשמן מינרלי של איקאה המתאים לכלי אוכל. מאחר ולא ידוע מקור המגירה ומה עברה בחמישים שנותיה, לא הייתי משתמש בה כקרש חיתוך למזון, אבל ככלי הגשה עליו תהיינה צלוחיות ובהן יהיה האוכל, היא מתאימה.img_7288ולסיום, אהבה ישנה שלי – שיפוץ ובניית מנורות. הסיפור החל ממנורה שהייתה של סבתי ונאלצתי להחליף בה את החיווט ואת בתי המנורה, והמשיך דרך בניית כמה מנורות מאפס. ערכות לבניית מנורה (תקע, חוט אליו מחובר מפסק, ובית מנורה) אפשר לקנות בהום סנטרים, וכל מי שיש לו יד אחת שמאלית ויד אחת ימנית יכול לפרק את זוג חוטי הפלוס והמינוס (וההארקה, אם יש), ולחבר אותם מחדש לאחר בניית גוף המנורה.

לפני כעשור היו באופנה מנורות על חצובות בנות שלוש רגליים. חצובה של ציוד מדידה נקנתה בשוק הפשפשים, לקדח ששימש את המודד להברגת התיאודוליט שודך מוט הברגה קצר, החיווט נקנה כערכה בהום סנטר, לאחר חיפושים נקנה אהיל מתאים, ויש מנורה:img_7354

דוגמא לבית מנורה דומה, המחובר לגוף המנורה בעזרת מוט הברגה חלול (דרכו מושחלים החוטים) וזוג אומים. הטבעת שמחוץ לבית המנורה (וזוגתה החסרה בתמונה זו) משמשות לקיבוע הטבעת הנושאת את האהיל:img_7347מבפנים, נראה בית המנורה כך, נראה שברור להיכן לחבר את זוג החוטים. יש בתי מנורה בהם מיקום החיבורים שונה, ויש מנורות עם גוף מתכת אשר יש לחבר אליו חוט הארקה. כאן המקום לציין שיש מנורות עם בתי מנורה שונים לחלוטין כמו נורות הלוגן ופסי לד, לא נדבר עליהן כאן:img_7348אנו מעודדים פה שימוש חוזר – מנורות דומות אפשר לבנות על בסיס כד (כאשר משתמשים בלוח עץ חתוך למידה הנעוץ בפי הכד, ובו קדח למוט ההברגה), לוח עץ מהזבל, צעצוע ישן או על כל דבר אחר. אהילים אפשר לקנות באיקאה, אפשר להתאים מכל חפץ שקוף או חצי שקוף (בקבוק, אגרטל, מיכל פלסטיק של חומרי ניקוי), ואפשר גם להשתמש בנורה חשופה שיופיה בהיותה גלויה, לדוגמא נורת פחם. חברי יאיר ואני מבשלים סדנא לבניית מנורות, אותה נפרסם לכשייקבע מועד.

מי שלא מרגיש נוח לחבר חוטי חשמל, יכול לגשת עם בסיס המנורה שבנה לחשמלאי, לקנות שם את החלקים, לבקש ממנו לחבר את הכל יחד תמורת תשלום סימלי ולקיים מצוות פרנסת עסק קטן. לאחרונה שילמתי לחשמלאי בחנות השכונתית 20 ₪ עבור תיקון מנורה, שכלל השחלת חוט שלא יכולתי לעשות בעצמי.

הדפסה

אודותי

פורסם ב מאמרים ומתוייג תחת , , , . שמור את הקישור הישיר.

תגובה אחת ל מלאכת יד

  1. אבא אבן:

    מאוד התרשמתי מהמאמרים שלך , ומהעבודות שלך. אנא המשך לפרסם באתר .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

להעלות תמונה (למעלה)